קיתונות ביקורת עיתים לעגנית ושמחה לאיד נשפכו על צה"ל בעקבות טבח החיילים בעין-עריכ. בזמן מלחמה זו תופעה פאתולוגית כמו המיצים שאוכלים את קיבתם. כל השנים עומדים חיילינו גלויים ובלתי מוגנים במחסומים, בטרמפיאדות, בהסדרת התנועה - תמונת ראי לשוטרים ולחיילים הפלסטינים שצה"ל אף פעם לא נהג בהם כבאוייב במלחמה. להיפך: צה"ל אסר לירות על כוחותיו של ערפאת מלבד להגנה עצמית. הכל ראו מצב זה כטבעי - הסכם ג'נטלמני, שארית הדיסקט מימי אוסלו, כאשר נהגו לשתות קפה ביחד ולהזמין אותם להדליק ביחד נרות חנוכה. הלא גם העמדה הרשמית היא שאין נלחמים ברשות הפלסטינית, כ"א רק "בטרור".
עד שלפתע, בסורדה ובעין-עריכ, שבר הפת"ח כלומר ערפאת את כללי המשחק בהפרת אמון מוגת לב: "אזרחים תמימים" עברו במחסום ופתחו לפתע באש. היה זה טבח טרוריסטי ולא "פעולת גרילה צבאית מבריקה", כפי שבחרו לפאר את המחבלים בתקשורת הישראלית, ועל כן החיילים נרצחו ולא "נהרגו".
גם בין גנגסטרים מעשים בוגדניים כאלה נדירים. מדוע? מפני שהלם הבגידה הוא חד-פעמי, והיריב ישלם מעתה באותו מטבע. ואכן, תוך 24 שעות ממעשה הנבלה הרג צה"ל עשרות חיילים פלסטינים, מהם במחסומים דגם עין עריכ, שעד עתה היו חסינים מהתקפה.
פרשנות, לפיה עין עריכ היתה בזיון לחיילים ולצה"ל היא בלתי הוגנת ואף נבזית.
אך בכך לא נסתיימו בעיטות התקשורת בצה"ל. לאחר ירי-התגובה ("ירי נקמה", רטנו כן, ירי נקמה! אלא מה?) הזהירו המומחים המוזמנים, כולם מן השמאל, שמעתה מקים עליו צה"ל באיוולתו את צבא-השוטרים של ערפאת המונה עשרות אלפים. מסקנה: על צה"ל לשחק לפי הכללים הישנים, להיהרג ולא להרוג. אז מה נותר לצה"ל לעשות? להפציץ? כאן התקשורת מצטטת בשקיקה את ראש אמ"ן החדש שאמר "אין סימן שההפצצות מחלישות את הטרור". ואצל מומחי התקשורת גם "אין סימן" שהחיסולים מחלישים את הטרור. ה"חישופים" פוגעים באוכלסיה האזרחית, כמוהם כהריסת בתים, שניהם פשעי מלחמה. הסגרים והכתרים חסרי תכלית,וזה כבר נלעס ונטחן כל כך, שדי להם לשדרים בהעוויית פנים מזלזלת, והצופה כבר מבין. הגיעו הדברים עד כדי כך, שבתוך במהלך דיווחים חדשותיים על פעולות צבאיות, שדרים כבר מעירים את הערות הביקורת והלעג. שדרית אחת מסרבת לקבל מדובר צה"ל את הביטוי "כוחותינו" שאינו מצלצל לה מספיק "אובייקטיבי". כל השדרים מסרבים לכנות את קרבנות הטרור "נרצחים", ומחבל הוא "פעיל" - "פעיל חמאס".
פרשן צבאי אחד יוצא דופן שלא "לכלך" על צה"ל ופעולותיו, הפך בעצמו קרבן לנשכנות ולעוקצנות של עמיתיו. הכל,מפני שאסור לתת לצה"ל לנצח, פן תתגלה ערוותן של המנטרות השמאלניות, ובתוכן העיקר המקודש "יש רק פתרון מדיני".
צ'רצ'יל בזכרונות המלחמה שלו מספר, שהרבה פעמים ההפצצות על גרמניה רק "ערבבו את האבק והפסולת", ועוד ב-1943 הן לא פגעו בייצור המלחמתי הגרמני ובמוראל התושבים. אבידות הטייסים הגיעו ל-140,000 - יותר מפי 10 מכלל האבידות בפלישה לצרפת. ובכ"ז, איש לא העלה על הדעת להפסיק. בסופו של דבר הפכו ההפצצות לגורם מכריע. הן הרסו את מערכת השינוע בין המפעלים, שהם גופם אולצו להתפזר בגלל ההפצצות. פחם ודלק לא הגיעו ליעדיהם והמשק המלחמתי חדל לתפקד.צ'רצ'יל סיכם :"סוף סוף מתקפת ההפצצות הגדולה שלנו קצרה את יבולה". מזלו, שלא היו לו ב-בי.בי.סי. חוכמולוגים ישראלים, שלאחר כמה חדשים של הפצצת מבנים ריקים כבר מרימים ידים בייאוש.
אך לא רק צה"ל הוא עתה מטרה לחיצי התקשורת המגוייסת, גם המתנחלים. כמעט ואין תכנית שאינה מסתיימת, כדברי קטו הזקן על קרטגו: "חוץ מזה סבור אני שיש להחריב את ההתנחלויות".
"איך אתם ישנים בלילה עתונאים קטנים" (וגם גדולים) נוכח ההקבלה המופלאה בין המתקפה הרצחנית הערבית, המתמקדת עתה בצה"ל ובמתנחלים, לבין המתקפה התקשורתית שלכם המכוונת נגד אותן המטרות?
=============
עו"ד אליקים העצני הוא ח"כ לשעבר , וחבר הנהלת מועצת יש"ע.
מאמרו של אליקים העצני התפרסם בעתון ידיעות אחרונות.
עד שלפתע, בסורדה ובעין-עריכ, שבר הפת"ח כלומר ערפאת את כללי המשחק בהפרת אמון מוגת לב: "אזרחים תמימים" עברו במחסום ופתחו לפתע באש. היה זה טבח טרוריסטי ולא "פעולת גרילה צבאית מבריקה", כפי שבחרו לפאר את המחבלים בתקשורת הישראלית, ועל כן החיילים נרצחו ולא "נהרגו".
גם בין גנגסטרים מעשים בוגדניים כאלה נדירים. מדוע? מפני שהלם הבגידה הוא חד-פעמי, והיריב ישלם מעתה באותו מטבע. ואכן, תוך 24 שעות ממעשה הנבלה הרג צה"ל עשרות חיילים פלסטינים, מהם במחסומים דגם עין עריכ, שעד עתה היו חסינים מהתקפה.
פרשנות, לפיה עין עריכ היתה בזיון לחיילים ולצה"ל היא בלתי הוגנת ואף נבזית.
אך בכך לא נסתיימו בעיטות התקשורת בצה"ל. לאחר ירי-התגובה ("ירי נקמה", רטנו כן, ירי נקמה! אלא מה?) הזהירו המומחים המוזמנים, כולם מן השמאל, שמעתה מקים עליו צה"ל באיוולתו את צבא-השוטרים של ערפאת המונה עשרות אלפים. מסקנה: על צה"ל לשחק לפי הכללים הישנים, להיהרג ולא להרוג. אז מה נותר לצה"ל לעשות? להפציץ? כאן התקשורת מצטטת בשקיקה את ראש אמ"ן החדש שאמר "אין סימן שההפצצות מחלישות את הטרור". ואצל מומחי התקשורת גם "אין סימן" שהחיסולים מחלישים את הטרור. ה"חישופים" פוגעים באוכלסיה האזרחית, כמוהם כהריסת בתים, שניהם פשעי מלחמה. הסגרים והכתרים חסרי תכלית,וזה כבר נלעס ונטחן כל כך, שדי להם לשדרים בהעוויית פנים מזלזלת, והצופה כבר מבין. הגיעו הדברים עד כדי כך, שבתוך במהלך דיווחים חדשותיים על פעולות צבאיות, שדרים כבר מעירים את הערות הביקורת והלעג. שדרית אחת מסרבת לקבל מדובר צה"ל את הביטוי "כוחותינו" שאינו מצלצל לה מספיק "אובייקטיבי". כל השדרים מסרבים לכנות את קרבנות הטרור "נרצחים", ומחבל הוא "פעיל" - "פעיל חמאס".
פרשן צבאי אחד יוצא דופן שלא "לכלך" על צה"ל ופעולותיו, הפך בעצמו קרבן לנשכנות ולעוקצנות של עמיתיו. הכל,מפני שאסור לתת לצה"ל לנצח, פן תתגלה ערוותן של המנטרות השמאלניות, ובתוכן העיקר המקודש "יש רק פתרון מדיני".
צ'רצ'יל בזכרונות המלחמה שלו מספר, שהרבה פעמים ההפצצות על גרמניה רק "ערבבו את האבק והפסולת", ועוד ב-1943 הן לא פגעו בייצור המלחמתי הגרמני ובמוראל התושבים. אבידות הטייסים הגיעו ל-140,000 - יותר מפי 10 מכלל האבידות בפלישה לצרפת. ובכ"ז, איש לא העלה על הדעת להפסיק. בסופו של דבר הפכו ההפצצות לגורם מכריע. הן הרסו את מערכת השינוע בין המפעלים, שהם גופם אולצו להתפזר בגלל ההפצצות. פחם ודלק לא הגיעו ליעדיהם והמשק המלחמתי חדל לתפקד.צ'רצ'יל סיכם :"סוף סוף מתקפת ההפצצות הגדולה שלנו קצרה את יבולה". מזלו, שלא היו לו ב-בי.בי.סי. חוכמולוגים ישראלים, שלאחר כמה חדשים של הפצצת מבנים ריקים כבר מרימים ידים בייאוש.
אך לא רק צה"ל הוא עתה מטרה לחיצי התקשורת המגוייסת, גם המתנחלים. כמעט ואין תכנית שאינה מסתיימת, כדברי קטו הזקן על קרטגו: "חוץ מזה סבור אני שיש להחריב את ההתנחלויות".
"איך אתם ישנים בלילה עתונאים קטנים" (וגם גדולים) נוכח ההקבלה המופלאה בין המתקפה הרצחנית הערבית, המתמקדת עתה בצה"ל ובמתנחלים, לבין המתקפה התקשורתית שלכם המכוונת נגד אותן המטרות?
=============
עו"ד אליקים העצני הוא ח"כ לשעבר , וחבר הנהלת מועצת יש"ע.
מאמרו של אליקים העצני התפרסם בעתון ידיעות אחרונות.