אדוני ראש הממשלה,
שורות אלה נכתבות בכאב. שנה וחצי אחרי תחילת מלחמת אוסלו התחלת להגיב ולהתייחס סוף סוף למלחמה כאל מלחמה, אבל במקום לשדר נחישות ומנהיגות כפי שידעת תמיד, היום גם מצמצת וגם הומרצת. מול חתן פרס נובל לטרור, אויב אכזר וצמא-דם, כהגדרתך הקולעת, שינית כיוון דווקא אחרי צעדים ראשונים בדרך ההכרעה, ונתת לו להבין שהאלימות הפיזית משתלמת. מול חתן פרס נובל ל"שלום", יריב חתרן ובלתי-נלאה, ומול שמאל קיצוני מתוקשר ומתוקצב שלא יאמץ אותך אל חיקו גם אם תבצע את מדיניותו עד תום, ויתרת על המנדט הנרחב שקיבלת מן הציבור, והבהרת שהאלימות המילולית נושאת פרי. מדוע?
במסגרת החטא הקדמון, הנחש פיתה את חוה וחוה פיתתה את אדם. העונש לנחש על חטאו היה: הוא ישופך ראש ואתה תשופנו עקב. מהות העונש: לרוצץ את ראש הנחש. במסגרת חטא אוסלו, ערפאת פיתה את הפרסים ואת הביילינים, והם פיתו את ישראל. העונש לישראל על חטא אוסלו: מלחמת אוסלו. העונש לערפאת על חטא אוסלו: לרוצץ את ראש הנחש ערפאת. אדוני ראש הממשלה, נבחרת ברוב ענק כדי לרוצץ את ראש הנחש, לא כדי להמשיך את חטא אוסלו.
אדוני ראש הממשלה, טוב עשית כשהבהרת לעולם "הנאור" כי ישראל לא תהיה צ'כוסלובקיה. הכרזתך היתה משכנעת יותר לו היית מסלק את הצ'מברלין שלך מממשלתך. נבחרת כדי להיות צ'רצ'יל ולא דה-גול, וגם לא כדי לאפשר לצ'מברלין להמשיך את מדיניות מינכן-אוסלו. צ'רצ'יל, כזכור, פעל למען הניצחון על אדולף היטלר: ללא מו"מ איתו תוך כדי המלחמה; ללא מו"מ איתו אחרי המלחמה; בלי לשלם לו דמי חסות בצורת מחוזות אנגליים ומחצית לונדון; בלי לספק לנציגיו במה תקשורתית במהלך המלחמה; בלי ששרים וחברי פרלמנט בריטיים התרועעו עם האויב בזמן המלחמה.
אדוני ראש הממשלה, רע עשית כשהכרזת על נכונותך להקים מדינה פלשתינאית בארץ ישראל המערבית. נבחרת כדי לתת ליהודים תקווה ו"אופק מדיני", לאחר שתקוותם להיות עם חופשי ונורמלי בארצו הוכתה קשות ב-13 בספטמבר השחור 1993. מלחמת אוסלו אינה על יש"ע אלא על עתיד מדינת ישראל. הפשרה של שתי מדינות לשני עמים אפשרית רק בארץ ישראל השלמה באמת, זו ש-78% ממנה כבר מצויים בידי רוב פלשתינאי, אם כי, בינתיים, תחת שלטון האשמי זר. היא איננה אפשרית על-ידי ביתור כבשת הרש, 22% של ארץ ישראל המערבית. תמיד זכרת והזכרת, בצדק, שמטרת ערפאת ורשות הטרור הפלשתינאית היא הקמתה של ארץ פלשתין השלמה, מן הים ועד המדבר, במקום ישראל וירדן גם יחד.
אדוני ראש הממשלה, לפני שתשחרר את הצפע ממאורתו זכור את אשר עשה לך ערפאת וזכור את משל העקרב והצפרדע: ערפאת יכיש קודם כל אותך, לשמחתם של שונאיך מבית ומחוץ. בשעת מלחמה, ראוי שתהפוך את ממשלתך לממשלת חירום, שבה ישתתפו לא מי שגרמו למלחמת אוסלו, אלא מי שמזוהים עם מטרות המלחמה: חיסול צבא הכיבוש הפלשתינאי, סילוק הרשות מהארץ ושלילה מוחלטת של רעיון המדינה הפלשתינאית בארץ ישראל המערבית. אם אין בכוחך להוביל, החזר את המנדט לעם, במקום לכבות את התקווה שניעורה עם בחירתך. לפני שאתה ממצמץ ומומרץ, זכור כי לא על דרך אוסלו תהיה תפארתך.
=============
ד"ר רון בריימן הוא יו"ר חוג הפרופסורים לחוסן מדיני וכלכלי.
שורות אלה נכתבות בכאב. שנה וחצי אחרי תחילת מלחמת אוסלו התחלת להגיב ולהתייחס סוף סוף למלחמה כאל מלחמה, אבל במקום לשדר נחישות ומנהיגות כפי שידעת תמיד, היום גם מצמצת וגם הומרצת. מול חתן פרס נובל לטרור, אויב אכזר וצמא-דם, כהגדרתך הקולעת, שינית כיוון דווקא אחרי צעדים ראשונים בדרך ההכרעה, ונתת לו להבין שהאלימות הפיזית משתלמת. מול חתן פרס נובל ל"שלום", יריב חתרן ובלתי-נלאה, ומול שמאל קיצוני מתוקשר ומתוקצב שלא יאמץ אותך אל חיקו גם אם תבצע את מדיניותו עד תום, ויתרת על המנדט הנרחב שקיבלת מן הציבור, והבהרת שהאלימות המילולית נושאת פרי. מדוע?
במסגרת החטא הקדמון, הנחש פיתה את חוה וחוה פיתתה את אדם. העונש לנחש על חטאו היה: הוא ישופך ראש ואתה תשופנו עקב. מהות העונש: לרוצץ את ראש הנחש. במסגרת חטא אוסלו, ערפאת פיתה את הפרסים ואת הביילינים, והם פיתו את ישראל. העונש לישראל על חטא אוסלו: מלחמת אוסלו. העונש לערפאת על חטא אוסלו: לרוצץ את ראש הנחש ערפאת. אדוני ראש הממשלה, נבחרת ברוב ענק כדי לרוצץ את ראש הנחש, לא כדי להמשיך את חטא אוסלו.
אדוני ראש הממשלה, טוב עשית כשהבהרת לעולם "הנאור" כי ישראל לא תהיה צ'כוסלובקיה. הכרזתך היתה משכנעת יותר לו היית מסלק את הצ'מברלין שלך מממשלתך. נבחרת כדי להיות צ'רצ'יל ולא דה-גול, וגם לא כדי לאפשר לצ'מברלין להמשיך את מדיניות מינכן-אוסלו. צ'רצ'יל, כזכור, פעל למען הניצחון על אדולף היטלר: ללא מו"מ איתו תוך כדי המלחמה; ללא מו"מ איתו אחרי המלחמה; בלי לשלם לו דמי חסות בצורת מחוזות אנגליים ומחצית לונדון; בלי לספק לנציגיו במה תקשורתית במהלך המלחמה; בלי ששרים וחברי פרלמנט בריטיים התרועעו עם האויב בזמן המלחמה.
אדוני ראש הממשלה, רע עשית כשהכרזת על נכונותך להקים מדינה פלשתינאית בארץ ישראל המערבית. נבחרת כדי לתת ליהודים תקווה ו"אופק מדיני", לאחר שתקוותם להיות עם חופשי ונורמלי בארצו הוכתה קשות ב-13 בספטמבר השחור 1993. מלחמת אוסלו אינה על יש"ע אלא על עתיד מדינת ישראל. הפשרה של שתי מדינות לשני עמים אפשרית רק בארץ ישראל השלמה באמת, זו ש-78% ממנה כבר מצויים בידי רוב פלשתינאי, אם כי, בינתיים, תחת שלטון האשמי זר. היא איננה אפשרית על-ידי ביתור כבשת הרש, 22% של ארץ ישראל המערבית. תמיד זכרת והזכרת, בצדק, שמטרת ערפאת ורשות הטרור הפלשתינאית היא הקמתה של ארץ פלשתין השלמה, מן הים ועד המדבר, במקום ישראל וירדן גם יחד.
אדוני ראש הממשלה, לפני שתשחרר את הצפע ממאורתו זכור את אשר עשה לך ערפאת וזכור את משל העקרב והצפרדע: ערפאת יכיש קודם כל אותך, לשמחתם של שונאיך מבית ומחוץ. בשעת מלחמה, ראוי שתהפוך את ממשלתך לממשלת חירום, שבה ישתתפו לא מי שגרמו למלחמת אוסלו, אלא מי שמזוהים עם מטרות המלחמה: חיסול צבא הכיבוש הפלשתינאי, סילוק הרשות מהארץ ושלילה מוחלטת של רעיון המדינה הפלשתינאית בארץ ישראל המערבית. אם אין בכוחך להוביל, החזר את המנדט לעם, במקום לכבות את התקווה שניעורה עם בחירתך. לפני שאתה ממצמץ ומומרץ, זכור כי לא על דרך אוסלו תהיה תפארתך.
=============
ד"ר רון בריימן הוא יו"ר חוג הפרופסורים לחוסן מדיני וכלכלי.