הכותרות זועקות " ערפאת עושה שרירים", הוא מתנה את הפסקת האש בנסיגה ישראלית.
הפרשנים אצים, רצים ומפריחים שוב את הערכות האיוולת שלהם. התקשורת העוינת לעם היהודי מבהירה לנו שהאמריקאים כועסים עלינו וכל העולם ממש לא סובל אותנו, ומסקנתם האחת: בואו ונסכים לכל מה שרב המרצחים יציע ונזכה לשקט.
גם ראש ממשלתנו בישיבת הממשלה מבהיר שהמטרה העיקרית היא : הפסקת אש , כדי שסוף סוף נתחיל במשא ומתן מדיני.
רב המרצחים שטנקים ישראלים הקיפו את מעונו, "עושה שרירים" ומתנה תנאים. למה הדבר דומה? לאפשרות שהיטלר יימח שמו, כשהיה נצור בונקר שלו בברלין וצבאות בנות הברית משלימים את כיבוש גרמניה הנאצית, היה מתנה תנאים ומישהו היה מאזין לו. או שמא אוסמה בין לאדן ממקום מחבואו היה מתנה תנאים לנשיא ארצות הברית וזה היה ממהר להפסיק את הלחימה בטאליבן ,ואל-קאעידה.
אבל כאשר ראש ממשלת ישראל, אריאל שרון, מפקיד / מפקיר את המשך המשא ומתן עם הערבים בידי פושע אוסלו, נביא השקר של המזרח התיכון החדש, שמעון פרס, ככה אנחנו נראים.
שמעון פרס שתאוות השלטון מעבירה אותו על דעתו, מוכן למקפצה פוליטית מכל סוג, אם בשלום או מלחמה. הוא יהיה מוכן לשבת על ערימת אפר של ארצו הבוערת ובלבד שיאפשרו לו לשבת על ראשה.
פעילות צה"ל במחנות הפליטים הניבה תוצאות מצוינות. ה"גיבורים" הערבים הוחזרו לגודלם הטבעי, רוצחים נתעבים שגבורתם ניכרת בעיקר בפגיעתם מהמארב בחפים מפשע. חיילי צה"ל הוכיחו נחישות, מקצוענות ויכולת לחימה שהפתיעה את כל נביאי השקר שרואים רק שחורות.
הנחישות של חיילי צה"ל, חסרה לממשלת ישראל, אשר החליטה להסיג את כוחות צה"ל בטרם סיימו משימתם. ועכשיו בא ראש ממשלה שלנו ומעביר את שרביט ההנהגה לאדם הגרוע ביותר שניתן היה להפקיד בידיו את המלאכה. לשותפו של רב המרצחים המנוול שדם של טהורים על ידיו. כשערפאת רואה מי המנווט את המדיניות היהודית, שמעון פרס, אותו הוא מכיר ויודע את דרך החשיבה שלו, הוא מתחזק ויכול לנפח שריריו הרופסים כי יודע הוא ששמעון פרס חברו ייתן לו כל מה שיבקש.
לממשל האמריקאי, שבראשו עומדים ממיטב ידידנו כמו הנשיא בוש, סגנו דיק צ'ייני ומזכיר ההגנה רמספלד, פשוט נמאס להם מדרך ניהולה של המערכה. צ'ייני שהתבטא בקיצוניות נגד ערפאת והערבים, צ'ייני שאינו מוכן להיפגש עם המרצח ערפאת, נוחת בארץ ישראל ופותח את נאומו במסר של 2 מדינות, ישראל ופלסטין שצריכות לחיות זו ליד זו.
מסר שראש ממשלתנו העביר בפומבי בנאומו בלטרון, למגינת לבנו ולקול צהלת השמאל הקיצוני. במו ידיו מגיש לנו אריאל שרון את גלולת הציאניד, מדינה פלסטינית בלב מולדתנו.
שוב חוזר המחזה המביש של שכר מכר בנחלת אבות, שוב בגידה בערכי הציונות והיהדות.
שלום וביטחון זה מה שמחפש השמאל הקיצוני בארצנו, שלום וביטחון הם גורם טכני, שלום וביטחון הוא אמצעי ולא מטרה. כי אילו חיפשו אבות הציונות רק שלום וביטחון ולא חזרה לנחלת אבותינו הרי שכדאי היה לבחור באזור פחות סוער, אולי קנדה.
השמאל הקיצוני, בדרכו הנלוזה מגובה בתקשורת עוינת, דוחק במנהיגות הישראלית להכיר בעובדה שישובים ביש"ע הם נטל ביטחוני, וראש ממשלה יהודי לאומי כאריאל שרון נותן להם יד. על פי הצהרתו, משאת נפשו היא מסמך טנט, שבבסיסו הקפאת התנחלויות וקידום משא ומתן שבסופו רואים הצדדים, הקמה של מדינה זרה, מדינת מחבלים על אדמת ארץ ישראל.
כנופיית אוסלו שוב מרימה ראש, שמעון פרס, תומך ביוזמה הסעודית, של חזרה לגבולות 67' תמורת הכרה ביהודים ובזכותם לחיות. הכרה ממי? מממלכה מסואבת שכורתת עדיין ראשים וזרועות בכיכרות, ממלכה אנטי יהודית שהעיתון הרשמי שלה מסביר איך יהודים משתמשים בדם מוסלמי להכנת אוזני המן ועל ההבדל בין ה"מתכון המדמם" הזה לבין "מתכון הדם" של המצות לפסח. רק שמעון פרס רודף השלטון מסוגל להתעלם מהכול בחתירתו הבלתי נלאית לכוח.
התקשורת העוינת ביותר שקמה לעם היהודי ממשיכה להלעיט אותנו במאמרים אוהדי סרבנות ומפחידה אותנו בשנאת העולם. כאילו ששנאה זו תשתנה במהותה אם נקפל את דגלנו ונעקור את יישובי יש"ע.
לפני 63 שנים, הפליגה הספינה ,סנט' לואיס, מנמל המבורג לכיוון הבאנה בקובה כשעל סיפונה 937 פליטים יהודים, אשר ניסו להציל נפשם מציפורני הנאצים אחרי הפוגרום של "ליל הבדולח". הפליטים היהודים לא הורשו לרדת בשום נמל וכך נדדה הספינה בין נמלי ארצות רבות עד ששבה כשלעומת שבאה לגרמניה. רבים מפליטיה מצאו מותם בשואה.
אז לא הייתה בעיה פלסטינית, אז פשוט לא רצו יהודים. מי שחושב שנרכוש את אהדת העולם בהתרפסות וכניעה לתכתיביהם של מדינות זרות, טועה ומטעה.
קוראי היקרים, מאז החתימה על הסכמי המוות באוסלו , אני וחברי מתריעים ומזהירים, כך גם היום.
המלחמה שאנו נלחמים היום אינה רק למיגור הטרור. כי הטרור הוא רק אמצעי בידי האויב במלחמתו על ארץ ישראל.
ואם במלחמה זו- המלחמה על ארץ ישראל - מנהיגנו הנבחר, אריאל שרון מעביר את שרביט המנהיגות בפועל לשמעון פרס, יש לעשות כל מאמץ במסגרת מאבק חוקי כדי להדיחו . לא בחרנו בשרון כדי שינהיג אותנו פרס.
==============
אל"מ (מיל.) משה לשם הוא יו"ר עמותת "שנית גמלא לא תיפול".
הפרשנים אצים, רצים ומפריחים שוב את הערכות האיוולת שלהם. התקשורת העוינת לעם היהודי מבהירה לנו שהאמריקאים כועסים עלינו וכל העולם ממש לא סובל אותנו, ומסקנתם האחת: בואו ונסכים לכל מה שרב המרצחים יציע ונזכה לשקט.
גם ראש ממשלתנו בישיבת הממשלה מבהיר שהמטרה העיקרית היא : הפסקת אש , כדי שסוף סוף נתחיל במשא ומתן מדיני.
רב המרצחים שטנקים ישראלים הקיפו את מעונו, "עושה שרירים" ומתנה תנאים. למה הדבר דומה? לאפשרות שהיטלר יימח שמו, כשהיה נצור בונקר שלו בברלין וצבאות בנות הברית משלימים את כיבוש גרמניה הנאצית, היה מתנה תנאים ומישהו היה מאזין לו. או שמא אוסמה בין לאדן ממקום מחבואו היה מתנה תנאים לנשיא ארצות הברית וזה היה ממהר להפסיק את הלחימה בטאליבן ,ואל-קאעידה.
אבל כאשר ראש ממשלת ישראל, אריאל שרון, מפקיד / מפקיר את המשך המשא ומתן עם הערבים בידי פושע אוסלו, נביא השקר של המזרח התיכון החדש, שמעון פרס, ככה אנחנו נראים.
שמעון פרס שתאוות השלטון מעבירה אותו על דעתו, מוכן למקפצה פוליטית מכל סוג, אם בשלום או מלחמה. הוא יהיה מוכן לשבת על ערימת אפר של ארצו הבוערת ובלבד שיאפשרו לו לשבת על ראשה.
פעילות צה"ל במחנות הפליטים הניבה תוצאות מצוינות. ה"גיבורים" הערבים הוחזרו לגודלם הטבעי, רוצחים נתעבים שגבורתם ניכרת בעיקר בפגיעתם מהמארב בחפים מפשע. חיילי צה"ל הוכיחו נחישות, מקצוענות ויכולת לחימה שהפתיעה את כל נביאי השקר שרואים רק שחורות.
הנחישות של חיילי צה"ל, חסרה לממשלת ישראל, אשר החליטה להסיג את כוחות צה"ל בטרם סיימו משימתם. ועכשיו בא ראש ממשלה שלנו ומעביר את שרביט ההנהגה לאדם הגרוע ביותר שניתן היה להפקיד בידיו את המלאכה. לשותפו של רב המרצחים המנוול שדם של טהורים על ידיו. כשערפאת רואה מי המנווט את המדיניות היהודית, שמעון פרס, אותו הוא מכיר ויודע את דרך החשיבה שלו, הוא מתחזק ויכול לנפח שריריו הרופסים כי יודע הוא ששמעון פרס חברו ייתן לו כל מה שיבקש.
לממשל האמריקאי, שבראשו עומדים ממיטב ידידנו כמו הנשיא בוש, סגנו דיק צ'ייני ומזכיר ההגנה רמספלד, פשוט נמאס להם מדרך ניהולה של המערכה. צ'ייני שהתבטא בקיצוניות נגד ערפאת והערבים, צ'ייני שאינו מוכן להיפגש עם המרצח ערפאת, נוחת בארץ ישראל ופותח את נאומו במסר של 2 מדינות, ישראל ופלסטין שצריכות לחיות זו ליד זו.
מסר שראש ממשלתנו העביר בפומבי בנאומו בלטרון, למגינת לבנו ולקול צהלת השמאל הקיצוני. במו ידיו מגיש לנו אריאל שרון את גלולת הציאניד, מדינה פלסטינית בלב מולדתנו.
שוב חוזר המחזה המביש של שכר מכר בנחלת אבות, שוב בגידה בערכי הציונות והיהדות.
שלום וביטחון זה מה שמחפש השמאל הקיצוני בארצנו, שלום וביטחון הם גורם טכני, שלום וביטחון הוא אמצעי ולא מטרה. כי אילו חיפשו אבות הציונות רק שלום וביטחון ולא חזרה לנחלת אבותינו הרי שכדאי היה לבחור באזור פחות סוער, אולי קנדה.
השמאל הקיצוני, בדרכו הנלוזה מגובה בתקשורת עוינת, דוחק במנהיגות הישראלית להכיר בעובדה שישובים ביש"ע הם נטל ביטחוני, וראש ממשלה יהודי לאומי כאריאל שרון נותן להם יד. על פי הצהרתו, משאת נפשו היא מסמך טנט, שבבסיסו הקפאת התנחלויות וקידום משא ומתן שבסופו רואים הצדדים, הקמה של מדינה זרה, מדינת מחבלים על אדמת ארץ ישראל.
כנופיית אוסלו שוב מרימה ראש, שמעון פרס, תומך ביוזמה הסעודית, של חזרה לגבולות 67' תמורת הכרה ביהודים ובזכותם לחיות. הכרה ממי? מממלכה מסואבת שכורתת עדיין ראשים וזרועות בכיכרות, ממלכה אנטי יהודית שהעיתון הרשמי שלה מסביר איך יהודים משתמשים בדם מוסלמי להכנת אוזני המן ועל ההבדל בין ה"מתכון המדמם" הזה לבין "מתכון הדם" של המצות לפסח. רק שמעון פרס רודף השלטון מסוגל להתעלם מהכול בחתירתו הבלתי נלאית לכוח.
התקשורת העוינת ביותר שקמה לעם היהודי ממשיכה להלעיט אותנו במאמרים אוהדי סרבנות ומפחידה אותנו בשנאת העולם. כאילו ששנאה זו תשתנה במהותה אם נקפל את דגלנו ונעקור את יישובי יש"ע.
לפני 63 שנים, הפליגה הספינה ,סנט' לואיס, מנמל המבורג לכיוון הבאנה בקובה כשעל סיפונה 937 פליטים יהודים, אשר ניסו להציל נפשם מציפורני הנאצים אחרי הפוגרום של "ליל הבדולח". הפליטים היהודים לא הורשו לרדת בשום נמל וכך נדדה הספינה בין נמלי ארצות רבות עד ששבה כשלעומת שבאה לגרמניה. רבים מפליטיה מצאו מותם בשואה.
אז לא הייתה בעיה פלסטינית, אז פשוט לא רצו יהודים. מי שחושב שנרכוש את אהדת העולם בהתרפסות וכניעה לתכתיביהם של מדינות זרות, טועה ומטעה.
קוראי היקרים, מאז החתימה על הסכמי המוות באוסלו , אני וחברי מתריעים ומזהירים, כך גם היום.
המלחמה שאנו נלחמים היום אינה רק למיגור הטרור. כי הטרור הוא רק אמצעי בידי האויב במלחמתו על ארץ ישראל.
ואם במלחמה זו- המלחמה על ארץ ישראל - מנהיגנו הנבחר, אריאל שרון מעביר את שרביט המנהיגות בפועל לשמעון פרס, יש לעשות כל מאמץ במסגרת מאבק חוקי כדי להדיחו . לא בחרנו בשרון כדי שינהיג אותנו פרס.
==============
אל"מ (מיל.) משה לשם הוא יו"ר עמותת "שנית גמלא לא תיפול".