לפני חג הפסח נשות עם ישראל אמורות להתכונן לקראת החג. אבל יש כנראה נשים יהודיות שמעדיפות לבלות את זמנן בפעילות למען האויב.
ידיד הודיע לנו שקרא באינטרנט על קבוצת נשים בשם 'מחסום-וואטש'
("Machsom-watch") המתכוונות להגיע הבוקר למחסום בית-לחם, בדרך מירושלים לקבר רחל, על מנת להטריד את חיילי צה"ל היקרים.
"מחסום-וואטש" מורכבת מנשים מהשמאל הקיצוני הבוגדני, המעמידות פנים כאילו שהן תנועה ל"זכויות אדם" כשבאמת הן חברות בתנועה קיקיונית אנטי-ישראלית הפועלת למען האויב הערבי. הן אומרות שהן באות למחסומים על מנת "לבדוק" את פעילות חיילי צה"ל ולוודא שאלה יתנהגו "בעדינות ובנימוס" כלפי הערבים הנכנסים לעיר. אבל האמת היא שנשות "מחסום-וואטש" באות על מנת להטריד ולהפריע לחיילינו היקרים. מטרתם האמיתית היא להלשין לאו"ם ולשאר ארגונים אנטישמים בעולם על פעילות חיילי צה"ל- ולהציג את צה"ל כצבא לא מוסרי המבצע לכאורה פעילות לא-חוקית ולא אנושית.
לאור זאת החליטו נשות תנועתנו, "נשים בירוק", שעלינו לקחת פסק זמן מההכנות לפסח, על מנת לבוא למחסום ולעמוד מול נשים בוגדניות אלה של השמאל הקיצוני הקיקיוני. החלטנו שעלינו לבוא, עם אוכל ושתיה לחיילינו, למחסום קצת לפני הזמן בו נשות "מחסום-וואטש" יגיעו.
וכך הגענו שלושתנו, יעל מתקוע, ג'קלין מגילה ואנוכי בשעה 6:20 בבוקר למחסום בית לחם. הבאנו קפה ותה, קוקה קולה, עוגיות וממתקים בקופסאות עליהן כתבנו: "לחיילינו הקרים- חיזקו ואימצו! אוהבים אתכם- חג שמח!- נשים בירוק".
החיילים נדהמו: "מה? אינכן חלק מקבוצת הנשים הזאת שבאה כל יום להפריע לנו בעבודתנו? אינכם מנשות "מחסום-וואטש" הנוהגות להתלונן נגדנו כל הזמן במח"ש? אתן באמת ובתמים באות לחזק אותנו? תודה רבה!" אמרו לנו בהתלהבות.
חיילים באו והלכו ונהנו מהשתייה ומהממתקים. כולם שמחו שאנחנו היינו שם ולא "האחרות". אולם, בשעה 7:00 בבוקר, הבוגדות הגיעו: ארבע נשים עם פנים חמוצות ובידיהן מחברות ועטים. הנשים התמקמו קרוב מאד לחיילינו ועקבו אחר כל תזוזה ופתחון פה. כל דבר נכתב במחברת. ברגע שהחייל העז לשאול את הערבי יותר מדי שאלות, נשות "מחסום-וואטש" בקשו לדעת את שם החייל ומספרו, רשמו את הפרטים במחברת ואיימו עליו שיגישו תלונה נגדו.
חיילים סיפרו לנו שבדרך כלל, כשאנחנו לא נמצאות, נשות השמאל צועקות עליהם בקול רם על מנת להעליב אותם בפני הערבים.
בקשתי מחברתי ג'קלין להביא מצלמה. התחלתי לעקוב אחרי נשות "מחסום-וואטש" וצילמתי את פעילותן. זה הפתיע אותם. "מי אתן? ומה את עושה בדיוק?" הן שאלו אותי.
"אנחנו מ-KAPOWATCH (קאפו-וואטש) " עניתי להן. "אנחנו מצלמות בוגדים יהודים המשתפים פעולה עם האויב. אנחנו נוסיף את תמונותיכן לרשימה השחורה של בוגדים ויבוא יום שנעמיד את כולכם לדין על פשעים נגד העם היהודי בארצו" המשכתי וסיימתי את דבריי.
הנשים היו מאד נרגזות!
המשכתי לצלם אותן כששניים צעדו כ-100 מטר עם המחברות שלהן לעבר קבוצה של ערבים והתחילו לשאול אותם שאלות: "אתם בסדר? יש לכם תלונות נגד החיילים?".
האויב הערבי נהנה מכל רגע. אחד התלונן שהוא, מסכן, מחכה כבר שעה במחסום. נשות "מחסום-וואטש" רושמות את הפרטים באמפטיה. אישה ערביה מעמידה פנים שהיא עומדת לבכות כי לא אפשרו לה להיכנס לירושלים...ונשות "מחסום-וואטש" ממשיכות ורושמות את השקרים ודברי השטנה נגד חיילינו היקרים.
בינתיים אנו, "נשים בירוק", ממשיכות לפנק את חיילינו עם שתיה וממתקים. לא הפסקנו להודות להם על פעילותם החשובה בהגנה על כולנו. חיילים הביעו בפנינו את מה שהם חושבים על פעילות נשות "מחסום-וואטש".
חייל אחד אמר לנו: "אינני מתיחס אליהן כבוגדות...כי הן פשוט לא שייכות לעם שלי!!"
חייל אחר אמר: "כנראה שנשים אלו- אין להן מה לעשות בחיים. בעליהן בטח מזמן עזבו אותן. הרי מי היה רוצה להישאר נשוי לנשים כאלו?"
בשלב מסוים אחת מנשות "מחסום-וואטש" מצביעה עלינו ואומרת לחייל:
"אני רואה שיש לך אורחים היום". והחייל ענה: "לא. אתן האורחות. הן (והוא מצביעה לכוון שלנו) הן חברות שלנו. הן משלנו!"
בקיצור, הרגשנו כמה חשוב היה שנבוא. רק מי שנשאר במחסום צבאי לכמה שעות טובות, מבין שמדובר בעבודה קשה ומפרכת שחיילינו מבצעים יום ולילה, גשם או שמש- על מנת להגן עלינו. הלחץ גדול והמתח רב. הערבים מתנהגים בשחצנות. אנשי האו"ם העוברים בתדירות, הם אנטישמים. ובוגדות "מחסום-וואטש" מהוות מטרד.
נשות "מחסום-וואטש" כל כך לא נהנו מנוכחותנו במקום כך שהן עזבו לאחר 45 דקות.
בתנועת "נשים בירוק" החלטנו שעלינו להמשיך בפעילות הזאת של חיזוק חיילינו נגד האויב היהודי-שמאלני-קיצוני. עלינו להמשיך להגיד להם תודה. לכן, בנוסף לפעילויות הרגילות של "נשים בירוק" בכוונתנו לארגן קבוצה של יהודים נאמנים לעם ולארץ שיבקרו במחסומים, ויביאו להם אוכל שתייה ולינה.
נבוא לחזק ובע"ה נחזור מחוזקים.
=============
נדיה מטר היא ראש תנועת "נשים בירוק", ומשדרת תוכנית שבועית בתחנת הרדיו של ערוץ 7
ידיד הודיע לנו שקרא באינטרנט על קבוצת נשים בשם 'מחסום-וואטש'
("Machsom-watch") המתכוונות להגיע הבוקר למחסום בית-לחם, בדרך מירושלים לקבר רחל, על מנת להטריד את חיילי צה"ל היקרים.
"מחסום-וואטש" מורכבת מנשים מהשמאל הקיצוני הבוגדני, המעמידות פנים כאילו שהן תנועה ל"זכויות אדם" כשבאמת הן חברות בתנועה קיקיונית אנטי-ישראלית הפועלת למען האויב הערבי. הן אומרות שהן באות למחסומים על מנת "לבדוק" את פעילות חיילי צה"ל ולוודא שאלה יתנהגו "בעדינות ובנימוס" כלפי הערבים הנכנסים לעיר. אבל האמת היא שנשות "מחסום-וואטש" באות על מנת להטריד ולהפריע לחיילינו היקרים. מטרתם האמיתית היא להלשין לאו"ם ולשאר ארגונים אנטישמים בעולם על פעילות חיילי צה"ל- ולהציג את צה"ל כצבא לא מוסרי המבצע לכאורה פעילות לא-חוקית ולא אנושית.
לאור זאת החליטו נשות תנועתנו, "נשים בירוק", שעלינו לקחת פסק זמן מההכנות לפסח, על מנת לבוא למחסום ולעמוד מול נשים בוגדניות אלה של השמאל הקיצוני הקיקיוני. החלטנו שעלינו לבוא, עם אוכל ושתיה לחיילינו, למחסום קצת לפני הזמן בו נשות "מחסום-וואטש" יגיעו.
וכך הגענו שלושתנו, יעל מתקוע, ג'קלין מגילה ואנוכי בשעה 6:20 בבוקר למחסום בית לחם. הבאנו קפה ותה, קוקה קולה, עוגיות וממתקים בקופסאות עליהן כתבנו: "לחיילינו הקרים- חיזקו ואימצו! אוהבים אתכם- חג שמח!- נשים בירוק".
החיילים נדהמו: "מה? אינכן חלק מקבוצת הנשים הזאת שבאה כל יום להפריע לנו בעבודתנו? אינכם מנשות "מחסום-וואטש" הנוהגות להתלונן נגדנו כל הזמן במח"ש? אתן באמת ובתמים באות לחזק אותנו? תודה רבה!" אמרו לנו בהתלהבות.
חיילים באו והלכו ונהנו מהשתייה ומהממתקים. כולם שמחו שאנחנו היינו שם ולא "האחרות". אולם, בשעה 7:00 בבוקר, הבוגדות הגיעו: ארבע נשים עם פנים חמוצות ובידיהן מחברות ועטים. הנשים התמקמו קרוב מאד לחיילינו ועקבו אחר כל תזוזה ופתחון פה. כל דבר נכתב במחברת. ברגע שהחייל העז לשאול את הערבי יותר מדי שאלות, נשות "מחסום-וואטש" בקשו לדעת את שם החייל ומספרו, רשמו את הפרטים במחברת ואיימו עליו שיגישו תלונה נגדו.
חיילים סיפרו לנו שבדרך כלל, כשאנחנו לא נמצאות, נשות השמאל צועקות עליהם בקול רם על מנת להעליב אותם בפני הערבים.
בקשתי מחברתי ג'קלין להביא מצלמה. התחלתי לעקוב אחרי נשות "מחסום-וואטש" וצילמתי את פעילותן. זה הפתיע אותם. "מי אתן? ומה את עושה בדיוק?" הן שאלו אותי.
"אנחנו מ-KAPOWATCH (קאפו-וואטש) " עניתי להן. "אנחנו מצלמות בוגדים יהודים המשתפים פעולה עם האויב. אנחנו נוסיף את תמונותיכן לרשימה השחורה של בוגדים ויבוא יום שנעמיד את כולכם לדין על פשעים נגד העם היהודי בארצו" המשכתי וסיימתי את דבריי.
הנשים היו מאד נרגזות!
המשכתי לצלם אותן כששניים צעדו כ-100 מטר עם המחברות שלהן לעבר קבוצה של ערבים והתחילו לשאול אותם שאלות: "אתם בסדר? יש לכם תלונות נגד החיילים?".
האויב הערבי נהנה מכל רגע. אחד התלונן שהוא, מסכן, מחכה כבר שעה במחסום. נשות "מחסום-וואטש" רושמות את הפרטים באמפטיה. אישה ערביה מעמידה פנים שהיא עומדת לבכות כי לא אפשרו לה להיכנס לירושלים...ונשות "מחסום-וואטש" ממשיכות ורושמות את השקרים ודברי השטנה נגד חיילינו היקרים.
בינתיים אנו, "נשים בירוק", ממשיכות לפנק את חיילינו עם שתיה וממתקים. לא הפסקנו להודות להם על פעילותם החשובה בהגנה על כולנו. חיילים הביעו בפנינו את מה שהם חושבים על פעילות נשות "מחסום-וואטש".
חייל אחד אמר לנו: "אינני מתיחס אליהן כבוגדות...כי הן פשוט לא שייכות לעם שלי!!"
חייל אחר אמר: "כנראה שנשים אלו- אין להן מה לעשות בחיים. בעליהן בטח מזמן עזבו אותן. הרי מי היה רוצה להישאר נשוי לנשים כאלו?"
בשלב מסוים אחת מנשות "מחסום-וואטש" מצביעה עלינו ואומרת לחייל:
"אני רואה שיש לך אורחים היום". והחייל ענה: "לא. אתן האורחות. הן (והוא מצביעה לכוון שלנו) הן חברות שלנו. הן משלנו!"
בקיצור, הרגשנו כמה חשוב היה שנבוא. רק מי שנשאר במחסום צבאי לכמה שעות טובות, מבין שמדובר בעבודה קשה ומפרכת שחיילינו מבצעים יום ולילה, גשם או שמש- על מנת להגן עלינו. הלחץ גדול והמתח רב. הערבים מתנהגים בשחצנות. אנשי האו"ם העוברים בתדירות, הם אנטישמים. ובוגדות "מחסום-וואטש" מהוות מטרד.
נשות "מחסום-וואטש" כל כך לא נהנו מנוכחותנו במקום כך שהן עזבו לאחר 45 דקות.
בתנועת "נשים בירוק" החלטנו שעלינו להמשיך בפעילות הזאת של חיזוק חיילינו נגד האויב היהודי-שמאלני-קיצוני. עלינו להמשיך להגיד להם תודה. לכן, בנוסף לפעילויות הרגילות של "נשים בירוק" בכוונתנו לארגן קבוצה של יהודים נאמנים לעם ולארץ שיבקרו במחסומים, ויביאו להם אוכל שתייה ולינה.
נבוא לחזק ובע"ה נחזור מחוזקים.
=============
נדיה מטר היא ראש תנועת "נשים בירוק", ומשדרת תוכנית שבועית בתחנת הרדיו של ערוץ 7