השבוע הטיל אריאל שרון פצצה: וועידה אזורית, שבה ישבו ישראל, ארצות ערב והפלסטינים עם ארה'ב, אך בלי ערפאת. בעצם, מחליפה כאן ישראל את ערפאת במובארכ, עבדללה של סעודיה, עבדללה של ירדן וכולי: את ריבו עם הזאב יביא הכבש בפני האריה, הנמר, הברדלס והנחש. הם יתנו לו בטחון. הנחש המצרי, למשל. רק אתמול פורסם מסמך שנתגלה באוריינט האוס, לפיו הפציר מובארכ בערפאת שלא לשאת ולתת עם ברק, וגילה לו שהוא מכין מלחמה נגד ישראל!
שרון יאמר לנו: את הביטחון שהבטחתי נתתי לכם במבצע "חומת מגן" ואת השלום שהבטחתי תקבלו בוועידה הערבית. ופרס, כמובן, מבסוט: החברים הערבים יספקו לנו, סוף סוף אופק מדיני!
זה עתה יצא ספרו של רביב דרוקר על אהוד ברק, "חריקירי", על שם ההתאבדות-לדעת היפנית, שבה אדם ממית עצמו ע"י נעיצת חרב חדה בקרביו. צריך להיות עיוור כדי שלא לראות איך הולך ונכתב עכשיו כרך ב' החריקירי של שרון. אלא, שלא בדומה ליפן, כאן המנהיג הכושל עלול לסחוף אתו עם שלם.
מפני שאף אחד מן הצדיקים והידידים האלה ששרון מזמין לא יבוא בכלל, אם לא יובטח לו שלא ישימו אותו לצחוק כמו המעשה בהרש'לי שהזמין לכיכר העיירה "מי שרוצה לאכול חמין בשבת", וכשהתאספה כל העיר, שלח אותם הביתה עם קיבה ריקה: עכשיו אני יודע, מי רוצה לאכול חמין בשבת!..
שלא יהיה לנו ספק: לא תהיה וועידה מבלי שעניין המדינה הפלסטינית ביחד עם הרס התנחלויות יהיה מנוי וגמור מראש, ולא מן הנמנע שיש קשר בין בשורת הוועידה לתכנית שהאמריקנים הדליפו לשבועון "טיים": נסיגה מרצועת עזה, ביחד עם חיסול כל ההתיישבות שם, ומדינה פלסטינית ביו"ש כהסדר ביניים. אופק!
ביסוד המחשבות ההרסניות מונחת ההנחה, שרוב בעם ישראל מוכן לוותר על שטחי מולדת תמורת הסיכוי ללכת למסעדה ולשוק מבלי להיקרע לגזרים. ועל מה מתבססת ההנחה הזאת? על הסקרים, המראים שרוב ברור בעם ישראל אינו רואה ביש"ע את אדמתו, את אדמת ישראל, אלא אדמה פלסטינית. כאלו האנשים כאן אינם חיים בתוך ארץ, כי אם בתוך מדינה. אפילו מזג האוויר שלהם הוא במדינה, לא בארץ, ומדינה תתיכן גם כמעט בלי שטח. יפה ירקוני, למשל, מספיקה לה מונקו, מדינת-בול.
אני נתקלתי בבעייה הזאת שהיא העיקר ממנה מתחיל ובה נגמר הכל אתמול ב ynet, עתון האינטרנט של "ידיעות אחרונות". נתפרסם שם מאמרי "על האדמה ועל החזון", שבו כתבתי את אשר כבר אמרתי כאן:
<קולין 8 פאול אינו מוציא מפיו משפט ללא צמד המלים הנשיא בוש בנאום המפנה שלו, הזכיר פעמים את המדינה data-v-fb708951 data-v-71e662ef-s>
ממשלת שרון משכיחה מליבנו חזון אחר, עתיק יותר, של הנביא יחזקאל: "והעליתי אתכם מקברותיכם, עמי, והבאתי אתכם אל אדמת ישראל". אדמת ישראל או אדמת פלסטין? ומה בדבר חזונו של עמוס ".. ושבתי את שבות עמי ישראל ובנו הערים הנשמות.. ונטעתים על אדמתם ולא יינתשו עוד מעל אדמתם"? עמוס היה "מן הנוקדים בתקוע", ובתקוע הולכת נבואתו ומתגשמת, אלא אם כן יהרוס חזון פלסטין את הערים הבנויות ורבע מליון מ"שבות עמי ישראל" יינתשו שוב מעל אדמתם.
מי שהשלים עם "חזון פלסטין", חושב שהמלחמה הזאת סובבת רק על הפרט הקטן, שהערבים מבקשים להשיג בטרור את מה שיכלו לקבל מאתנו ליד השולחן, ולא היא. המלחמה הזאת סובבת על האדמה אדמת ישראל או אדמת פלסטין וזו מלחמה על החזון. עד עתה רשם לפניו העולם את שבות ישראל לארץ ישראל לאחר 2000 שנה, ואת החזון על כך לפני 2500 שנה, כתופעות ייחודיות בהיסטוריה. עכשיו נדרש עם התנ"ך, הנושא והמושא של הפלא הזה, להפריך את החזון, להפוך את התנ"ך לבדיה. להראות שהציונות, מגשימת החזון, גם מוסמכת כביכול לעקור אותו משורש, בחזקת בעל הבית ויתר על שלו. השבר הדתי-תרבותי-לאומי הזה הוא פרשת הדרכים בפני הדור שלנו כאן ועכשיו, הוא ולא התפיסה השטחית שזו מלחמה על הטרור.
על כך הגיעו עד אתמול אחר הצהרים 29 תגובות. בדרך כלל, כשאני תוקף את אוסלו, או עוסק בשאלות של בטחון, בערך שני שלישים של התגובות הן חיוביות, כאן להוציא 2 או 3, כולם הגיבו בשלילה. עם ישראל אינו רוצה חזון. עיין ערך האיבה והלעג שפגשו את אפי איתם לאחר שהעז לדבר על ארץ ישראל כעל נחלת אבותינו שאיננה עומדת למכירה.
כאשר קראתי אתמול את התגובות השליליות האלה ראיתי שוב, מדוע הליכוד מגמגם בנושא הזה, שצריך היה להיות עצם קיומו האידיאולוגי, ומדוע מועצת יש"ע, שארץ ישראל השלמה ומפעל ההתיישבות, הם כל המנדט שלה גם היא מעדיפה לדבר על "בטחון", טרור וערפאת ועוקפת בזהירות את הלוז הערכי, האידיאולוגי, את השורשים שלנו הנעוצים כן, בתנ"ך ובחזון הנביאים.
מועצת יש"ע מזמינה וקוראת סקרים, ועל פיהם רוב גדול אינו זוכר עוד, למה בכלל אנחנו כאן. בתגובה, אנחנו בונים עוד בית, מציבים עוד קרוון, ו...עוצמים את העיניים. מסרבים להבין, שללא גג רעיוני מעל לראש, ללא שורשים של תמיכה ציבורית רחבה, קל מאד יהיה לכל דמגוג בשלטון להשיג רוב דמוקרטי בעד עסקה פשוטה: התנחלויות תמורת שקט. ביום ההוא נתחרט מרה על המחדל הזה, של הבריחה מן ההתמודדות הרעיונית, על ההצנעה שאנחנו מצניעים את החזון.
אך לעולם אל תגיד מאוחר.
לפני זמן קצר פרסמנו בעיתונות גילוי דעת, מצע לנאמני ארץ ישראל, שיכול לשרת מסע, קמפיין, להחזיר את העם אל החזון. מול שרון, המודיע בגאווה שהוא הולך "לסעוד" עם חיות-הטרף ורק אינו מזכיר שהוא השה לעולה - את לב מולדתו יסעדו, הנה נוסח גילוי הדעת:
בימים שבהם העם נתון במלחמה מבחוץ וגם מבפנים מערערים את יסודות קיומו
אנו שבים ומזכירים את עקרונות הציונות:
1. הטרור הוא כלי בידי האויב במלחמתו לעקור אותנו מן האדמה הזאת, ולכן זו המלחמה על ארץ ישראל.
2. אדמת ארץ ישראל אינה ניתנת למיקוח ואינה עומדת למכירה. עם ישראל לא שב לארצו כדי להקים בה מדינה לעם זר. עם ישראל לא הקריב למעלה מ-20,000 מבנותיו ובניו, ובתוכם למעלה מ-600 חללים מאז הסכם אוסלו, כדי לוותר בפעם הראשונה בתולדותיו על לב ליבה של ארץ ישראל, הגרעין ההיסטורי של מולדתנו, מקום בו מלכו מלכינו וניבאו נביאינו.
3. היישובים היהודים ביש"ע אינם נטל בטחוני על גבה של מדינת ישראל, כי אם להיפך הם מבטיחים לעם ישראל את לב ארצו ומגינים על רוב אוכלוסייתו.
אנו מצדיעים למתנחלי יש"ע על הסבל שהם נושאים באיפוק אצילי ודוחים עקירת התנחלויות וטרנספר תושביהן כפשע לאומי ואנושי. שלטון יהודי שינסה לחולל אסון כזה, יחזיר את עמנו לשנאת החינם שהביאה לחורבן הבית השני.
4. אנו קוראים למחנה הציוני-יהודי-לאומי להתנגד לכל תוכנית להקים מדינה ערבית, ולו מפורזת ועל שטח מצומצם, על אדמת ארץ ישראל המערבית.
לא רק סיכון קיומי צפוי לעם ישראל ממדינת-טרור הגובלת עם כל הערים בארצו, כי אם גם מפולת רוחנית.
הכרה של ממשלה בישראל, במסמך בינלאומי, כי לבה של ארץ ישראל הוא אדמתו של עם זר, היא שבר תרבותי שיירשם בהיסטוריה כבגידה בבסיס הציונות, בכייה לדורות.
אנו סמוכים ובטוחים שעם ישראל עתיד לחזור אל עצמו :
הוא יזהה את אויביו וינצח אותם, הוא יכיר בפומבי וללא מורא בזכותו ההיסטורית על ארצו, וגם יממש אותה.
זו התשובה שכולנו חייבים לתת לתכנית העיוועים של אריאל שרון, להכניס את עמנו למילכוד של וועידה ערבית.
===============
עו"ד אליקים העצני הוא ח"כ לשעבר , וחבר הנהלת מועצת יש"ע.
שרון יאמר לנו: את הביטחון שהבטחתי נתתי לכם במבצע "חומת מגן" ואת השלום שהבטחתי תקבלו בוועידה הערבית. ופרס, כמובן, מבסוט: החברים הערבים יספקו לנו, סוף סוף אופק מדיני!
זה עתה יצא ספרו של רביב דרוקר על אהוד ברק, "חריקירי", על שם ההתאבדות-לדעת היפנית, שבה אדם ממית עצמו ע"י נעיצת חרב חדה בקרביו. צריך להיות עיוור כדי שלא לראות איך הולך ונכתב עכשיו כרך ב' החריקירי של שרון. אלא, שלא בדומה ליפן, כאן המנהיג הכושל עלול לסחוף אתו עם שלם.
מפני שאף אחד מן הצדיקים והידידים האלה ששרון מזמין לא יבוא בכלל, אם לא יובטח לו שלא ישימו אותו לצחוק כמו המעשה בהרש'לי שהזמין לכיכר העיירה "מי שרוצה לאכול חמין בשבת", וכשהתאספה כל העיר, שלח אותם הביתה עם קיבה ריקה: עכשיו אני יודע, מי רוצה לאכול חמין בשבת!..
שלא יהיה לנו ספק: לא תהיה וועידה מבלי שעניין המדינה הפלסטינית ביחד עם הרס התנחלויות יהיה מנוי וגמור מראש, ולא מן הנמנע שיש קשר בין בשורת הוועידה לתכנית שהאמריקנים הדליפו לשבועון "טיים": נסיגה מרצועת עזה, ביחד עם חיסול כל ההתיישבות שם, ומדינה פלסטינית ביו"ש כהסדר ביניים. אופק!
ביסוד המחשבות ההרסניות מונחת ההנחה, שרוב בעם ישראל מוכן לוותר על שטחי מולדת תמורת הסיכוי ללכת למסעדה ולשוק מבלי להיקרע לגזרים. ועל מה מתבססת ההנחה הזאת? על הסקרים, המראים שרוב ברור בעם ישראל אינו רואה ביש"ע את אדמתו, את אדמת ישראל, אלא אדמה פלסטינית. כאלו האנשים כאן אינם חיים בתוך ארץ, כי אם בתוך מדינה. אפילו מזג האוויר שלהם הוא במדינה, לא בארץ, ומדינה תתיכן גם כמעט בלי שטח. יפה ירקוני, למשל, מספיקה לה מונקו, מדינת-בול.
אני נתקלתי בבעייה הזאת שהיא העיקר ממנה מתחיל ובה נגמר הכל אתמול ב ynet, עתון האינטרנט של "ידיעות אחרונות". נתפרסם שם מאמרי "על האדמה ועל החזון", שבו כתבתי את אשר כבר אמרתי כאן:
<קולין 8 פאול אינו מוציא מפיו משפט ללא צמד המלים הנשיא בוש בנאום המפנה שלו, הזכיר פעמים את המדינה data-v-fb708951 data-v-71e662ef-s>
ממשלת שרון משכיחה מליבנו חזון אחר, עתיק יותר, של הנביא יחזקאל: "והעליתי אתכם מקברותיכם, עמי, והבאתי אתכם אל אדמת ישראל". אדמת ישראל או אדמת פלסטין? ומה בדבר חזונו של עמוס ".. ושבתי את שבות עמי ישראל ובנו הערים הנשמות.. ונטעתים על אדמתם ולא יינתשו עוד מעל אדמתם"? עמוס היה "מן הנוקדים בתקוע", ובתקוע הולכת נבואתו ומתגשמת, אלא אם כן יהרוס חזון פלסטין את הערים הבנויות ורבע מליון מ"שבות עמי ישראל" יינתשו שוב מעל אדמתם.
מי שהשלים עם "חזון פלסטין", חושב שהמלחמה הזאת סובבת רק על הפרט הקטן, שהערבים מבקשים להשיג בטרור את מה שיכלו לקבל מאתנו ליד השולחן, ולא היא. המלחמה הזאת סובבת על האדמה אדמת ישראל או אדמת פלסטין וזו מלחמה על החזון. עד עתה רשם לפניו העולם את שבות ישראל לארץ ישראל לאחר 2000 שנה, ואת החזון על כך לפני 2500 שנה, כתופעות ייחודיות בהיסטוריה. עכשיו נדרש עם התנ"ך, הנושא והמושא של הפלא הזה, להפריך את החזון, להפוך את התנ"ך לבדיה. להראות שהציונות, מגשימת החזון, גם מוסמכת כביכול לעקור אותו משורש, בחזקת בעל הבית ויתר על שלו. השבר הדתי-תרבותי-לאומי הזה הוא פרשת הדרכים בפני הדור שלנו כאן ועכשיו, הוא ולא התפיסה השטחית שזו מלחמה על הטרור.
על כך הגיעו עד אתמול אחר הצהרים 29 תגובות. בדרך כלל, כשאני תוקף את אוסלו, או עוסק בשאלות של בטחון, בערך שני שלישים של התגובות הן חיוביות, כאן להוציא 2 או 3, כולם הגיבו בשלילה. עם ישראל אינו רוצה חזון. עיין ערך האיבה והלעג שפגשו את אפי איתם לאחר שהעז לדבר על ארץ ישראל כעל נחלת אבותינו שאיננה עומדת למכירה.
כאשר קראתי אתמול את התגובות השליליות האלה ראיתי שוב, מדוע הליכוד מגמגם בנושא הזה, שצריך היה להיות עצם קיומו האידיאולוגי, ומדוע מועצת יש"ע, שארץ ישראל השלמה ומפעל ההתיישבות, הם כל המנדט שלה גם היא מעדיפה לדבר על "בטחון", טרור וערפאת ועוקפת בזהירות את הלוז הערכי, האידיאולוגי, את השורשים שלנו הנעוצים כן, בתנ"ך ובחזון הנביאים.
מועצת יש"ע מזמינה וקוראת סקרים, ועל פיהם רוב גדול אינו זוכר עוד, למה בכלל אנחנו כאן. בתגובה, אנחנו בונים עוד בית, מציבים עוד קרוון, ו...עוצמים את העיניים. מסרבים להבין, שללא גג רעיוני מעל לראש, ללא שורשים של תמיכה ציבורית רחבה, קל מאד יהיה לכל דמגוג בשלטון להשיג רוב דמוקרטי בעד עסקה פשוטה: התנחלויות תמורת שקט. ביום ההוא נתחרט מרה על המחדל הזה, של הבריחה מן ההתמודדות הרעיונית, על ההצנעה שאנחנו מצניעים את החזון.
אך לעולם אל תגיד מאוחר.
לפני זמן קצר פרסמנו בעיתונות גילוי דעת, מצע לנאמני ארץ ישראל, שיכול לשרת מסע, קמפיין, להחזיר את העם אל החזון. מול שרון, המודיע בגאווה שהוא הולך "לסעוד" עם חיות-הטרף ורק אינו מזכיר שהוא השה לעולה - את לב מולדתו יסעדו, הנה נוסח גילוי הדעת:
בימים שבהם העם נתון במלחמה מבחוץ וגם מבפנים מערערים את יסודות קיומו
אנו שבים ומזכירים את עקרונות הציונות:
1. הטרור הוא כלי בידי האויב במלחמתו לעקור אותנו מן האדמה הזאת, ולכן זו המלחמה על ארץ ישראל.
2. אדמת ארץ ישראל אינה ניתנת למיקוח ואינה עומדת למכירה. עם ישראל לא שב לארצו כדי להקים בה מדינה לעם זר. עם ישראל לא הקריב למעלה מ-20,000 מבנותיו ובניו, ובתוכם למעלה מ-600 חללים מאז הסכם אוסלו, כדי לוותר בפעם הראשונה בתולדותיו על לב ליבה של ארץ ישראל, הגרעין ההיסטורי של מולדתנו, מקום בו מלכו מלכינו וניבאו נביאינו.
3. היישובים היהודים ביש"ע אינם נטל בטחוני על גבה של מדינת ישראל, כי אם להיפך הם מבטיחים לעם ישראל את לב ארצו ומגינים על רוב אוכלוסייתו.
אנו מצדיעים למתנחלי יש"ע על הסבל שהם נושאים באיפוק אצילי ודוחים עקירת התנחלויות וטרנספר תושביהן כפשע לאומי ואנושי. שלטון יהודי שינסה לחולל אסון כזה, יחזיר את עמנו לשנאת החינם שהביאה לחורבן הבית השני.
4. אנו קוראים למחנה הציוני-יהודי-לאומי להתנגד לכל תוכנית להקים מדינה ערבית, ולו מפורזת ועל שטח מצומצם, על אדמת ארץ ישראל המערבית.
לא רק סיכון קיומי צפוי לעם ישראל ממדינת-טרור הגובלת עם כל הערים בארצו, כי אם גם מפולת רוחנית.
הכרה של ממשלה בישראל, במסמך בינלאומי, כי לבה של ארץ ישראל הוא אדמתו של עם זר, היא שבר תרבותי שיירשם בהיסטוריה כבגידה בבסיס הציונות, בכייה לדורות.
אנו סמוכים ובטוחים שעם ישראל עתיד לחזור אל עצמו :
הוא יזהה את אויביו וינצח אותם, הוא יכיר בפומבי וללא מורא בזכותו ההיסטורית על ארצו, וגם יממש אותה.
זו התשובה שכולנו חייבים לתת לתכנית העיוועים של אריאל שרון, להכניס את עמנו למילכוד של וועידה ערבית.
===============
עו"ד אליקים העצני הוא ח"כ לשעבר , וחבר הנהלת מועצת יש"ע.