לו תפסנו במיבצע "חומת מגן" את כל הנשק והמבוקשים והרסנו את כל "תשתית הטרור", עדיין לא עשינו כלום כל עוד נותרה להם המוטיבציה לפגע בנו. כך טוען השמאל, והוא צודק. הנשק הנאצי, שעוד נותר בוודאי במערות ובתחתיות אגמים באירופה, אינו מסוכן, מפני שהמוטיבציה להשתמש בו, האמונה בצדקת הדרך הנאצית נעקרה.
"צידקת הדרך" הערבית-מוסלמית היתה מאז ומעולם האמונה שכל הארץ היא אדמת ווקף ולא תיתכן בה ריבונות של לא-מאמינים, וכך גם כל המקומות הקדושים ליהודים שייכים לאיסלם, וככל שהיהודים קשורים אליהם יותר, כך יש להיטיב לנעול אותם בפניהם. לכן נאסר הר הבית ליהודים מאות שנים, ובחברון הרשו בניו של ישמעאל לבניו של יצחק להגיע בקבר אברהם אביהם רק עד למדרגה השביעית בחוץ.
בימינו הולבשה המוטיבציה הישנה לבוש מודרני, לאומני. בני ישמעאל השמים נעשו "פלסטינים", הגם שהפלשתים, גויי הים, היו ארים. המוטיבציה המעורבת הזאת, דתית-לאומנית, חוללה מהומות דמים כאשר היהודים העזו לפתוח מעבר במנהרה מן הכותל היהודי אל הוויא דולורוזה הנוצרית. וזו גם המוטיבציה שהניעה אותם לעשות מביקורו של שרון בשטח הפתוח שבהר הבית עילה למלחמת טרור; והיא שגרמה להם לכבוש את קבר יוסף, לשרוף אותו ולהופכו למסגד.
אוסלו, כשם שחיזקה פלאים את המוטיבציה הערבית, כך ערערה את אמונת היהודים בצדקת דרכם. הערבים ניסו אותנו וגילו שניתן להרוס את שרידי מקדשנו, לטחון אותם עד דק ולשופכם לאשפה. כל רוח אוסלו שידרה להם שהגל הציוני הגיע אל שיא מפלסו, שממנו הוא יכול רק לסגת. הם רשמו לפניהם את הבלגת היהודים על הכפלתה של "המשטרה" שלהם והפיכתה לצבא-טרור, את שתיקתם נוכח ההצטיידות המתמדת בנשק אסור, את רצח המשת"פים ומוכרי קרקעות, את פעולת המנגנונים שלהם בתוך ירושלים, את השוד והעושק של הכלכלה הישראלית, את ההסתה הנאצית בשופרותיהם הרשמיים.
כל זה הפיח בהם את המוטיבציה להצית את "אנתיפאדת אל אקצה", על שם הצלחתם לסגור את הר הבית בפני יהודים, ובהמשך להוציא מידי היהודים בכוח את קבר יוסף. העובדה, שטנקים ישראלים עמדו ולא זזו קילומטרים ספורים מן הקבר הבוער, בו דימם חייל מג"ב למוות, הדגימה להם כיצד ירדה לאפס המוטיבציה הלאומית והדתית של השלטון היהודי. את השכנוע הסופי, שהיהודים איבדו גם את שארית האמונה בצדקת דרכם, תספק להם נטישת צה"ל את קבר יוסף, לאחר שנכבש מחדש ביחד עם כל העיר שכם. קבר יוסף הושאר ליהודים אפילו עפ"י אוסלו. הפקרת גם מה שמגיע להם בדין, תתרום למחבלים במוטיבציה יותר מאשר רובים ומבוקשים.
על כן, דווקא בגלל המוטיבציה שלהם ושלנו אסור לנו לעזוב את קבר יוסף. בקבר יוסף , בהר הבית ובבניית הרובע היהודי באדמות ישי בחברון ("תל רומידה") תוחלש המוטיבציה הטרוריסטית הערבית, כפי שהקפאת התיישבות עפ"י תוכנית מיטשל תעודד אותה. יש לקוות שהדברים האלה מובנים לרה"מ אריאל שרון, ומכל מקום שהמצטרפים החדשים לממשלתו יסבירו לו, כי לא יוכלו לשבת בממשלה ה"מוכרת את יוסף" בפעם השנייה, ולמי, אם לא לישמעאלים.
את חלקת השדה בה נקבר יוסף קנה יעקב בבואו מפדן ארם "שלם (כפר סלם?) עיר שכם". בישוף קיסריה, אוסביוס, מזכיר את קבר יוסף 250 שנה לאחר חורבן הבית, ובן זמנו, ר' יודן ב'ר סימון כותב: "ויקן את חלקת השדה זה אחד משלושה מקומות שאין אומות העולם יכולין להונות את ישראל ולומר להן גזולין הן בידכם, ואלו הן מערת המכפלה ובית המקדש וקבורתו של יוסף (בראשית רבה ע'ט, ז').
כאלו לא חלפו 1700 שנים, עדיין תקועים באדמה הזאת שלושת העוגנים למוטיבציה היהודית בארץ ישראל, עדיין מנסים לעוקרם, ועדיין באותן הטענות - "גזולין הן בידכם".
אם גם אנחנו, במעשינו, נפעל כאלו גזולין הן בידינו, הרבה יותר יישמט מתחת לרגלינו, מאשר חלקת האדמה המזערית בה נקבר יוסף.
===============
עו"ד אליקים העצני הוא ח"כ לשעבר , וחבר הנהלת מועצת יש"ע.
"צידקת הדרך" הערבית-מוסלמית היתה מאז ומעולם האמונה שכל הארץ היא אדמת ווקף ולא תיתכן בה ריבונות של לא-מאמינים, וכך גם כל המקומות הקדושים ליהודים שייכים לאיסלם, וככל שהיהודים קשורים אליהם יותר, כך יש להיטיב לנעול אותם בפניהם. לכן נאסר הר הבית ליהודים מאות שנים, ובחברון הרשו בניו של ישמעאל לבניו של יצחק להגיע בקבר אברהם אביהם רק עד למדרגה השביעית בחוץ.
בימינו הולבשה המוטיבציה הישנה לבוש מודרני, לאומני. בני ישמעאל השמים נעשו "פלסטינים", הגם שהפלשתים, גויי הים, היו ארים. המוטיבציה המעורבת הזאת, דתית-לאומנית, חוללה מהומות דמים כאשר היהודים העזו לפתוח מעבר במנהרה מן הכותל היהודי אל הוויא דולורוזה הנוצרית. וזו גם המוטיבציה שהניעה אותם לעשות מביקורו של שרון בשטח הפתוח שבהר הבית עילה למלחמת טרור; והיא שגרמה להם לכבוש את קבר יוסף, לשרוף אותו ולהופכו למסגד.
אוסלו, כשם שחיזקה פלאים את המוטיבציה הערבית, כך ערערה את אמונת היהודים בצדקת דרכם. הערבים ניסו אותנו וגילו שניתן להרוס את שרידי מקדשנו, לטחון אותם עד דק ולשופכם לאשפה. כל רוח אוסלו שידרה להם שהגל הציוני הגיע אל שיא מפלסו, שממנו הוא יכול רק לסגת. הם רשמו לפניהם את הבלגת היהודים על הכפלתה של "המשטרה" שלהם והפיכתה לצבא-טרור, את שתיקתם נוכח ההצטיידות המתמדת בנשק אסור, את רצח המשת"פים ומוכרי קרקעות, את פעולת המנגנונים שלהם בתוך ירושלים, את השוד והעושק של הכלכלה הישראלית, את ההסתה הנאצית בשופרותיהם הרשמיים.
כל זה הפיח בהם את המוטיבציה להצית את "אנתיפאדת אל אקצה", על שם הצלחתם לסגור את הר הבית בפני יהודים, ובהמשך להוציא מידי היהודים בכוח את קבר יוסף. העובדה, שטנקים ישראלים עמדו ולא זזו קילומטרים ספורים מן הקבר הבוער, בו דימם חייל מג"ב למוות, הדגימה להם כיצד ירדה לאפס המוטיבציה הלאומית והדתית של השלטון היהודי. את השכנוע הסופי, שהיהודים איבדו גם את שארית האמונה בצדקת דרכם, תספק להם נטישת צה"ל את קבר יוסף, לאחר שנכבש מחדש ביחד עם כל העיר שכם. קבר יוסף הושאר ליהודים אפילו עפ"י אוסלו. הפקרת גם מה שמגיע להם בדין, תתרום למחבלים במוטיבציה יותר מאשר רובים ומבוקשים.
על כן, דווקא בגלל המוטיבציה שלהם ושלנו אסור לנו לעזוב את קבר יוסף. בקבר יוסף , בהר הבית ובבניית הרובע היהודי באדמות ישי בחברון ("תל רומידה") תוחלש המוטיבציה הטרוריסטית הערבית, כפי שהקפאת התיישבות עפ"י תוכנית מיטשל תעודד אותה. יש לקוות שהדברים האלה מובנים לרה"מ אריאל שרון, ומכל מקום שהמצטרפים החדשים לממשלתו יסבירו לו, כי לא יוכלו לשבת בממשלה ה"מוכרת את יוסף" בפעם השנייה, ולמי, אם לא לישמעאלים.
את חלקת השדה בה נקבר יוסף קנה יעקב בבואו מפדן ארם "שלם (כפר סלם?) עיר שכם". בישוף קיסריה, אוסביוס, מזכיר את קבר יוסף 250 שנה לאחר חורבן הבית, ובן זמנו, ר' יודן ב'ר סימון כותב: "ויקן את חלקת השדה זה אחד משלושה מקומות שאין אומות העולם יכולין להונות את ישראל ולומר להן גזולין הן בידכם, ואלו הן מערת המכפלה ובית המקדש וקבורתו של יוסף (בראשית רבה ע'ט, ז').
כאלו לא חלפו 1700 שנים, עדיין תקועים באדמה הזאת שלושת העוגנים למוטיבציה היהודית בארץ ישראל, עדיין מנסים לעוקרם, ועדיין באותן הטענות - "גזולין הן בידכם".
אם גם אנחנו, במעשינו, נפעל כאלו גזולין הן בידינו, הרבה יותר יישמט מתחת לרגלינו, מאשר חלקת האדמה המזערית בה נקבר יוסף.
===============
עו"ד אליקים העצני הוא ח"כ לשעבר , וחבר הנהלת מועצת יש"ע.