"וכי ימוך אחיך ומטה ידו
אל תקח מאתו נשך ותרבית, ויראת מא-להיך וחי אחיך עמך" (ויקרא כה, לה-לו).
אמנם לצורך עסקים מותר לאדם לקבל כסף מחברו, וזהו "היתר עיסקא", שאין כאן ריבית אלא חלוקת רווחים בין המשקיע והיזם, וכדי לפשט את החשבון, קובעים אחוזים מסוימים עבור סכום ההשקעה, שהם יהיו חלקו של המשקיע מהרווחים.
לפי זה לדעת רבים, אסור לאדם למשוך משיכת יתר מהבנק (אוברדרפט) שלא למטרות עסקיות. ולמרות שיש לבנק היתר עיסקא על כל פעולותיו, אין זה מועיל למשיכת יתר לצורך למימון שוטף, מפני שאין בזה שום השקעה שיש בה רווח, וממילא אחוזי הריבית המשולמים על משיכת היתר הם ריבית האסורה. ואף שיש מתירים זאת בשעת הדחק, מכל מקום לכתחילה ראוי שלא לסמוך על כך.
ואמנם למי שיש תוכנית חסכון או דירה, ולמשך תקופה מסוימת הוא נצרך לסכום כסף, מותר לו להכנס לאוברדרפט ולשלם עליו ריבית. מפני שאפשר להחשיב משיכה זו כצורך עסקי, שאם יצטרך למכור את הדירה או לשבור את תוכנית החסכון יגרם לו הפסד משמעותי, ולכן יותר משתלם לו להכנס
לאוברדרפט ולשלם ריבית מסוימת, ובכך לחסוך מעצמו את ההפסדים שבשבירת תוכנית החסכון או מכירת הדירה.
אבל גם בהיתר זה ראוי להשתמש רק למשך זמן קצוב. מפני שבמקרה של גרעון תמידי, אי אפשר לומר שעדיף לא לשבור תוכנית חסכון, כי הריבית שהוא מקבל עבור חסכונותיו קטנה מהריבית שהוא משלם עבור משיכת היתר
ועל העניים שאין להם תוכנית חסכון ודירה, צוותה התורה שלא לתת להם כסף בריבית נושכת, אלא לתת להם הלוואה בלא ריבית, ולהחזיק בהם כדי שיוכלו לעמוד על רגליהם.
-------------------------------------------------------------------------------------------------------------------
הרב אליעזר מלמד - ראש ישיבת ההסדר ורב הישוב הר ברכה
אמנם לצורך עסקים מותר לאדם לקבל כסף מחברו, וזהו "היתר עיסקא", שאין כאן ריבית אלא חלוקת רווחים בין המשקיע והיזם, וכדי לפשט את החשבון, קובעים אחוזים מסוימים עבור סכום ההשקעה, שהם יהיו חלקו של המשקיע מהרווחים.
לפי זה לדעת רבים, אסור לאדם למשוך משיכת יתר מהבנק (אוברדרפט) שלא למטרות עסקיות. ולמרות שיש לבנק היתר עיסקא על כל פעולותיו, אין זה מועיל למשיכת יתר לצורך למימון שוטף, מפני שאין בזה שום השקעה שיש בה רווח, וממילא אחוזי הריבית המשולמים על משיכת היתר הם ריבית האסורה. ואף שיש מתירים זאת בשעת הדחק, מכל מקום לכתחילה ראוי שלא לסמוך על כך.
ואמנם למי שיש תוכנית חסכון או דירה, ולמשך תקופה מסוימת הוא נצרך לסכום כסף, מותר לו להכנס לאוברדרפט ולשלם עליו ריבית. מפני שאפשר להחשיב משיכה זו כצורך עסקי, שאם יצטרך למכור את הדירה או לשבור את תוכנית החסכון יגרם לו הפסד משמעותי, ולכן יותר משתלם לו להכנס
לאוברדרפט ולשלם ריבית מסוימת, ובכך לחסוך מעצמו את ההפסדים שבשבירת תוכנית החסכון או מכירת הדירה.
אבל גם בהיתר זה ראוי להשתמש רק למשך זמן קצוב. מפני שבמקרה של גרעון תמידי, אי אפשר לומר שעדיף לא לשבור תוכנית חסכון, כי הריבית שהוא מקבל עבור חסכונותיו קטנה מהריבית שהוא משלם עבור משיכת היתר
ועל העניים שאין להם תוכנית חסכון ודירה, צוותה התורה שלא לתת להם כסף בריבית נושכת, אלא לתת להם הלוואה בלא ריבית, ולהחזיק בהם כדי שיוכלו לעמוד על רגליהם.
-------------------------------------------------------------------------------------------------------------------
הרב אליעזר מלמד - ראש ישיבת ההסדר ורב הישוב הר ברכה