למה בעיתון, תשאל בודאי. מכתב ממוען אישי ניתן לשגר בדואר ישראל. אלא, שברור לשנינו שהוא לא יגיע אליך. מזכירה כלשהי תענה עליו, אם בכלל, והוא לא יגיע לידיעתך. ואילו כך, יש סיכוי שגם תקדיש לו שתי דקות. אולי בגלל הנוסטלגיה המשפחתית לעיתון "הצופה".
אני רוצה להניח שאינך עוכר ישראל כעיקרון לחיים, כמו כמה ממרעיך הסובבים אותך. אכן, גם בית הגידול שלך (כולל "נתיב מאיר", זו שסטרת לה) מושך אותי לתקווה שיתכן והדברים יגעו בך ובשכלך. למען האמת, שווה לנסות. במערכות הנכפות עלינו, כל סיוע למדינה יכול לעזור. ולך, מר בורג, יש פוטנציאל אמיתי.
ולגופו של דבר. ובכן, אני שומע אותך לעיתים מזומנות, ויכולת הדיבור שלך בהחלט מרשימה. בארץ ובחו"ל. מקשיבים למוצא פיך ומאזינים לדברים הנאמרים. גם אלו המרכיבים משקפיים המשחירים אותנו, בכל מחיר והם שומעים ממך על "שטחים" ועל "כיבוש". הם מבינים ממך שאי פעם היהודים (או אם תעדיף, הישראלים) כבשו והכניעו מדינה שהיתה פלשתינאית. צה"ל פלש, לדידם, לארץ לא לו. וממילא אין לו מה לחפש בה ויש "להחזיר" להם את שכבר היה שלהם. מובן מאליו הוא שכל פעולה שנעשה, ולו בצורה המוסרית ביותר, הופכת לבלתי מוסרית ביסודה. אין לנו מה לחפש ב"טריטוריות" שאינן שלנו. אין לנו כל בסיס מוסרי או משפטי להשען עליו. והישראלים הפראים צריכים לפנות את "השטחים הפלשתינאים".
הבן נא, אין פני פה לויכוח הפוליטי. אני רק מבקש שתשים אותו במסגרת האמיתית שלו, לתחם את העובדות היסודיות שלו, מעבר לתכסיסנות ואקרובטיקה מילולית. נוכל לדון אם לותר או לא, אם להניח להם להקים ישות/ מדינה או "אבטיח", אבל צריך להבין שכבר זה, הוא ויתור שלנו. שמדובר פה בארץ אבותינו, ביהודה ושומרון, שלא כבשנו מדינה זרה אלא נכנסנו לחבלי ארץ אבותינו, שהיו כבושים בידי הממלכה ההאשמית המלאכותית (לא מלכותית...). שזכויותינו פה קדמו לכל אחד אחר, שלא להזכיר את מה שכתוב בתורה ושנוי בנביאים ומשולש בכתובים. והרי "מגילת העצמאות" אינה שנויה במחלוקת בינינו.
ונקח דוגמא אחת. יש נטיה לזלזל באינטליגנציה של הגויים. אולם ההשוואה שלנו לנאצים, היא פועל יוצא דווקא של...דוברים ישראלים. הגויים רק צריכים לחבר בהגיון אחד לאחד. אם יש לנו "משתפי פעולה" הרי שאנו מזכירים את קוויזלינג, משתף הפעולה עם כובשי ארצו הגרמנים. אז למה לא לראות בהם "חסידי אומות העולם"? למעשה, הם פועלים בתנאים קשים יותר מהללו שהיו באירופה. אז, הגנו על שכנים יהודיים מפני הרוצחים הגרמנים. והגרמנים היו אויב משותף באותה מלחמה. ואילו היום, הם מונעים רצח של יהודים, כשחלק מבני עמם רואים בהם בוגדים. וקשה להבין למה אנחנו נותנים גושפנקא להגדרה הזאת.
קיצורו של דבר, יו"ר כנסת ישראל. גם לשיטתך המדינית, הרואה ב"שטחים תמורת שלום" נוסחת קסם, שתביא לנו אהבת שכנים, צריך ש"השטחים" יהיו שלנו. אינך יכול לתת משהו שאינו שלך, כדי לקבל משהו אחר. הערבים טוענים, על פי ההגיון שלהם, שהם "נותנים שלום" ואינם מקבלים מאומה. רק את החזרת הגזלה שגזלנו מהם. כך, שעל פי הנוסחה שאתה תומך בה, צריך שיהיה ברור שיש לנו, לפחות, טענה טובה וחזקה על יהודה ושומרון וחבל עזה. ותמורת ויתור על זכויותינו אנחנו רוצים תמורה. ואם לעת כזאת הגעת למלכות, אברום בורג, ומאחר ואתה בעמדה שקולך נשמע, אני מבקש שתהיה גם צודק וגם חכם. ונא השתמש בכוחות שנתן לך רבונו של עולם כדי לבטא את עובדות האמת. הן נמצאות מעל לכל ויכוח בינינו, הן גם מונחות למטה, בכל התשתית. ורק על האמת ניתן לבנות שלום. האמת והשלום אהבו, נאמר. האמת קודמת. בלעדיה אין תשתית לשלום.
=======================
מאיר גרוס הוא יו"ר המדרשה לתורה עם דרך ארץ, ואיש חינוך במכללת ליפשיץ שבירושלים.
אני רוצה להניח שאינך עוכר ישראל כעיקרון לחיים, כמו כמה ממרעיך הסובבים אותך. אכן, גם בית הגידול שלך (כולל "נתיב מאיר", זו שסטרת לה) מושך אותי לתקווה שיתכן והדברים יגעו בך ובשכלך. למען האמת, שווה לנסות. במערכות הנכפות עלינו, כל סיוע למדינה יכול לעזור. ולך, מר בורג, יש פוטנציאל אמיתי.
ולגופו של דבר. ובכן, אני שומע אותך לעיתים מזומנות, ויכולת הדיבור שלך בהחלט מרשימה. בארץ ובחו"ל. מקשיבים למוצא פיך ומאזינים לדברים הנאמרים. גם אלו המרכיבים משקפיים המשחירים אותנו, בכל מחיר והם שומעים ממך על "שטחים" ועל "כיבוש". הם מבינים ממך שאי פעם היהודים (או אם תעדיף, הישראלים) כבשו והכניעו מדינה שהיתה פלשתינאית. צה"ל פלש, לדידם, לארץ לא לו. וממילא אין לו מה לחפש בה ויש "להחזיר" להם את שכבר היה שלהם. מובן מאליו הוא שכל פעולה שנעשה, ולו בצורה המוסרית ביותר, הופכת לבלתי מוסרית ביסודה. אין לנו מה לחפש ב"טריטוריות" שאינן שלנו. אין לנו כל בסיס מוסרי או משפטי להשען עליו. והישראלים הפראים צריכים לפנות את "השטחים הפלשתינאים".
הבן נא, אין פני פה לויכוח הפוליטי. אני רק מבקש שתשים אותו במסגרת האמיתית שלו, לתחם את העובדות היסודיות שלו, מעבר לתכסיסנות ואקרובטיקה מילולית. נוכל לדון אם לותר או לא, אם להניח להם להקים ישות/ מדינה או "אבטיח", אבל צריך להבין שכבר זה, הוא ויתור שלנו. שמדובר פה בארץ אבותינו, ביהודה ושומרון, שלא כבשנו מדינה זרה אלא נכנסנו לחבלי ארץ אבותינו, שהיו כבושים בידי הממלכה ההאשמית המלאכותית (לא מלכותית...). שזכויותינו פה קדמו לכל אחד אחר, שלא להזכיר את מה שכתוב בתורה ושנוי בנביאים ומשולש בכתובים. והרי "מגילת העצמאות" אינה שנויה במחלוקת בינינו.
ונקח דוגמא אחת. יש נטיה לזלזל באינטליגנציה של הגויים. אולם ההשוואה שלנו לנאצים, היא פועל יוצא דווקא של...דוברים ישראלים. הגויים רק צריכים לחבר בהגיון אחד לאחד. אם יש לנו "משתפי פעולה" הרי שאנו מזכירים את קוויזלינג, משתף הפעולה עם כובשי ארצו הגרמנים. אז למה לא לראות בהם "חסידי אומות העולם"? למעשה, הם פועלים בתנאים קשים יותר מהללו שהיו באירופה. אז, הגנו על שכנים יהודיים מפני הרוצחים הגרמנים. והגרמנים היו אויב משותף באותה מלחמה. ואילו היום, הם מונעים רצח של יהודים, כשחלק מבני עמם רואים בהם בוגדים. וקשה להבין למה אנחנו נותנים גושפנקא להגדרה הזאת.
קיצורו של דבר, יו"ר כנסת ישראל. גם לשיטתך המדינית, הרואה ב"שטחים תמורת שלום" נוסחת קסם, שתביא לנו אהבת שכנים, צריך ש"השטחים" יהיו שלנו. אינך יכול לתת משהו שאינו שלך, כדי לקבל משהו אחר. הערבים טוענים, על פי ההגיון שלהם, שהם "נותנים שלום" ואינם מקבלים מאומה. רק את החזרת הגזלה שגזלנו מהם. כך, שעל פי הנוסחה שאתה תומך בה, צריך שיהיה ברור שיש לנו, לפחות, טענה טובה וחזקה על יהודה ושומרון וחבל עזה. ותמורת ויתור על זכויותינו אנחנו רוצים תמורה. ואם לעת כזאת הגעת למלכות, אברום בורג, ומאחר ואתה בעמדה שקולך נשמע, אני מבקש שתהיה גם צודק וגם חכם. ונא השתמש בכוחות שנתן לך רבונו של עולם כדי לבטא את עובדות האמת. הן נמצאות מעל לכל ויכוח בינינו, הן גם מונחות למטה, בכל התשתית. ורק על האמת ניתן לבנות שלום. האמת והשלום אהבו, נאמר. האמת קודמת. בלעדיה אין תשתית לשלום.
=======================
מאיר גרוס הוא יו"ר המדרשה לתורה עם דרך ארץ, ואיש חינוך במכללת ליפשיץ שבירושלים.