ארשת יגון אפיינה את חברנו ניצוצי במשך כחצי יובל שנים. מאז שחר התיישבותנו בנחלות אבותינו בשומרון ועד שלהי ממשלת ברק, עליה השלום, בקושי עלתה בת צחוק על לחייו המזוקנות. סימני חיוך קלושים אובחנו אצלו רק בסעודות פורים, שבהן הוא נוהג להתבשם קמעה, או כאשר רשויות החוק פסלו לצמיתות את רשיון הנהיגה של בנו-בכורו, והאריכו בכך את תוחלת חייו של ציבור הולכי הרגל ביש"ע. גם כאשר כל היישוב שמח וצהל, לרגל מהפך אלקטוראלי או לכבוד חשיפתו של אויב העם אבישי רביב, הקפיד ניצוצי לשמור על משמעת עצב קפדנית. תמיד שפך מים צוננים על התלהבויותינו הרגעיות. תמיד טרח להזכיר לנו שעדיין ארוכה הדרך לגאולת אמת. יוסי שריד לא ינוח ולא ישקוט עד שיסלק אותנו מפה, נהג לומר לנו בפנים קודרות, מוקדם להספיד אותו.
אבל בסתיו תשס"א, בפרוץ מלחמת השלום, התרחש מהפך דרמטי באורחותיו של ניצוצי: הוא חייך מאוזן לאוזן. חדוותו הלכתה והתעצמה ככל שהתרבו הידיעות הרעות מחזיתות הלחימה. אפילו נפילת קבר יוסף בידי זדים לא השביתה את עליזותו הסנסציונית. המוני בית ישראל וכמיליארד צופי טלוויזיה בתבל נדהמו לראותו רוקד ומכרכר על חורבות ביתו העשן, שנפל קרבן לפצצת מרגמה פלשתינית מתוצרת בית.
אחרי שהוא נראה מחייך גם באחת ההלוויות, החלטתי שהגיע הזמן לבדוק מה עובר עליו. ניצוצי, אמרתי לו, מותר לדעת מה השמחה הגדולה? כל השנים היית סמל התוגה ופתאום הפכת למותג של אושר בעמק הבכא. המשיח עומד לבוא בקרוב?
ניצוצי הניח יד ידידותית על כתפי, קירב את פיו לאוזני, ואמר בחגיגיות חרישית, שהמשיח עדיין מתמהמה, אבל השמאלנים עומדים להגיע בכל רגע.
- השמאלנים?!
מה ששמעת, הוא הרים קולו, הם עומדים לבוא אלינו כאיש אחד ולבקש סליחה. זה בדוק.
- בדוק אצל מי?
אצל שר ההיסטוריה בכבודו ובעצמו, הבהיר ניצוצי, כל שמנדריק בשנקין מבין כבר שאינתיפאדת אל אקצה היא רגע נדיר של הכרעה היסטורית בוויכוח לאומי עתיק יומין. הכרעה לרעת השמאלנים, כמובן. כל ההערכות שלהם התבדו, כל מה שהם האמינו בו - קרס, ומה שנשאר להם זה רק להודות בצדקתנו ולקוות שנסלח להם. אני משוכנע שבתוך ימים ספורים הם יבואו הנה בהמוניהם, כנועים ומושפלי ראש, כדי להתנצל ולהתנחל.
תחושת אושר הציפה את כל חדרי נפשי. ניצוצי, עם כל מוזרותו, נחשב אצלנו תמיד לאיש חזון הצופה פני עתיד. עוד בסבסטיה הוא חזה את שנאת השמאל כלפינו. כבר בימית הוא העריך שמנחם בגין לא יהיה הישראלי האחרון שיקבל פרס נובל לשלום. אומרים שהוא אפילו ניחש בעוד מועד את הנסיונות הנואלים של פקידי האוצר לבטל לנו את ההנחה במס. אם הוא אומר עכשיו שהשמאלנים עומדים לבקש מאיתנו סליחה, יש דברים בגו. הרי רק יום קודם היה כתוב בעיתון ש-59 אחוזים מאזרחי ישראל נוטים לפקפק בכוונות השלום של התנזים. זאת לעומת 78 אחוזים שהאמינו בשעתם שערפאת הוא מרטין לותר קינג של הפלשתינים. אכן נפל דבר בישראל.
החלטנו איפוא לארגן בקדחתנות טקס מחילה מרהיב לאחינו התועים ממחנה השלום ז"ל, המבקשים להכות על חטאי חיבתם למרוואן ברגותי ועל פשעי ארוחות הצהרים שלהם עם קולונל ראגו'ב. לרגע לא עלה בדעתנו להשפילם או ללעוג להם. אדרבה, התכוונו להנעים להם ככל האפשר את המעמד המביך. לצורך כך אף הקמנו צוות היגוי מורחב, המורכב מאנשי מעש ומומחי נפש. הוא כלל את דובי, אורותי, גוזלן, מנדי ורזיאלה רעייתי. כולם שפעו עדויות אישיות על שמאלנים שהפכו בן ליל לאוהבי מתנחלים. השמועות האחרונות אמרו שבראש משלחת השמאל יעמדו זהבה גלאון, רן כהן ורון פונדק. גוזלן ודובי ידעו לספר שאפילו ישראל סגל יבוא. הם גם שמעו שבכל מעוזי השמאל והפאבים שלו יש תכונה עצומה לקראת הארוע. אגף המודיעין שלנו דיווח שבתוך ימים ספורים יתייצבו כאן השמאלנים עם שלט ענק, באותיות שלום עכשיו, "אשמנו, חטאנו, חתמנו".
מה עם ה"בגדנו"?- תהה ארציאלי ומיד ננזף על ידי כולנו. זה לא הזמן להיות קטנוניים, הוכחנו אותו. באופן דומה נהגנו בבוריס הכהניסט, שהתפרץ לישיבה והודיע שמבחינתו אין מחילה ואין סליחה לשמאלנים הבוגדים. הסברנו לו בעדינות ששלום עושים עם האויב, והשלכנו אותו מהחדר. לעומת זאת התחבטנו קשות כיצד לנהוג בהצעתו של הרב נחמיה שליט"א, שהמליץ לקדם את פני הבאים בכתובת אש ענקית: "פושעי אוסלו יד אחים לכם שלוחה".
רזיאלה הציעה להכין 400 אלף מקומות ישיבה לאורחים וכן כסאות שמורים לאח"מים שביניהם. כסא לביילין, כסא לשריד, כסא לפרס, ואפילו כסא סמלי ליצחק רבין, שבלי ספק היה משתתף בעצרת הסליחה אלמלא קרה לו מה שקרה בעצרת אחרת. בקיצור, חשבנו על כל הפרטים הקטנים. רק העיתוי המדוייק של הארוע נשאר מעורפל קמעה. ניצוצי היה משוכנע שהשמאלנים יגיעו אלינו בתוך יום-יומיים, מקסימום שלושה, ברגע בו תבשיל בהם סופית ההכרה שאוסלו מת, קמפ-דייוויד איננו ורק גוש אמונים חי וקיים.
חבל שסבא שלי לא זכה להגיע ליום הגדול, נאנח דובי מעומק הלב, הוא תמיד האמין ביושר האינטלקטואלי של רענן כהן.
גם ארציאלי נאנח, אך מסיבות הפוכות. הבחור חשש שלא יהיה לנו יותר עם מי להתווכח, כל המתנחלים שיינצלו מפיגועים, יגוועו מרוב שיעמום. כדי לקדם את פני הרעה הזאת הצעתי להקים באחד הקיבוצים שמורת טבע אנושית של שארית הפליטה השמאלנית, לצורך שמירה על מינימום של פלגנות לאומית בריאה. חשבתי שכדאי גם לפחלץ כמה שמאלנים, למען הדורות הבאים. הרב נחמיה התלהב מאוד, וכולנו יצאנו לשטח, לפקח מקרוב על ההכנות האחרונות למעמד המרגש, שלא היה כדוגמתו מאז התנצלות הכנסיה הקתולית בפני ניקולוס קופרניקוס או הליכת הקיסר היינריך השישי לקאנוסה. חבל רק שבדיוק הגיע החורף, והטקס נדחה מעט.
כעבור חודש היה פיגוע המוני בצפון, פיגוע ירי במרכז, ותפיסה של אוניית נשק פלשתינית בדרום. ניצוצי ואורותי אמרו שעכשיו אין עוד ספק, והשמאלנים אכן יבואו בהמוניהם ברגע שמזג האוויר יתבהר. אחרי שבועיים היו עוד שני פיגועים נוראים, וכולנו חשבנו שזהו זה, או טו טו השמאלנים מגיעים אלינו בהרכב מלא כדי להודות בצדקתנו. מן הסתם ליבם נצבט בזוכרם כמה התחננו לפניהם לא לתת למחבלים רובים ושטחים. לפיכך השארנו על כנה את תפאורת הטקס המיועד ואף טרחנו לרענן את הפתקים על הכסאות השמורים. רק את הכיסאות של מיכאל בן יאיר ועמי איילון החלטנו לקפל.
אתם תראו, הם עוד יבואו, אמר ניצוצי בביטחון אחרי הרצח של גנדי, טיפה סבלנות. ואמנם, בוקר ערפילי אחד עברה הרינה במחנה שהם באים. חוליית תצפיתנים קדמית זיהתה בוודאות את קרחתו של יוסי שריד ואת הז'קט של זהבה גלאון. מישהו אמר שהוא מבחין גם בשמעון פרס, אבל אולי הוא טועה ומדובר ביפה ירקוני. בדיווחים ראשונים נמסר שכעשרים עד שלושים איש, נושאי שלטים, צועדים בעקבות האח"מים.
ניצוצי היה מאושר. 30 שמאלנים זה לא הרבה, הוא הודה, אך מדובר בחיל חלוץ של מהלך סליחה המוני, חסר תקדים. לפי הנחייתו נערך כל היישוב לקדם באהבה את פני הבאים, שהלכו וקרבו. גם השטיח האדום נפרש. הרב נחמיה כבר עמד לברך שהחיינו, אבל אז התברר שבשלטים של השמאלנים לא כתוב "סליחה ומחילה" אלא "די לכיבוש" ו"שרון אסון". ניצוצי מחה דמעה מזווית עינו והחל מיד לקפל 400 אלף כיסאות.
================================
חגי סגל הוא העורך הראשי של חדשות הרדיו בערוץ 7.
אבל בסתיו תשס"א, בפרוץ מלחמת השלום, התרחש מהפך דרמטי באורחותיו של ניצוצי: הוא חייך מאוזן לאוזן. חדוותו הלכתה והתעצמה ככל שהתרבו הידיעות הרעות מחזיתות הלחימה. אפילו נפילת קבר יוסף בידי זדים לא השביתה את עליזותו הסנסציונית. המוני בית ישראל וכמיליארד צופי טלוויזיה בתבל נדהמו לראותו רוקד ומכרכר על חורבות ביתו העשן, שנפל קרבן לפצצת מרגמה פלשתינית מתוצרת בית.
אחרי שהוא נראה מחייך גם באחת ההלוויות, החלטתי שהגיע הזמן לבדוק מה עובר עליו. ניצוצי, אמרתי לו, מותר לדעת מה השמחה הגדולה? כל השנים היית סמל התוגה ופתאום הפכת למותג של אושר בעמק הבכא. המשיח עומד לבוא בקרוב?
ניצוצי הניח יד ידידותית על כתפי, קירב את פיו לאוזני, ואמר בחגיגיות חרישית, שהמשיח עדיין מתמהמה, אבל השמאלנים עומדים להגיע בכל רגע.
- השמאלנים?!
מה ששמעת, הוא הרים קולו, הם עומדים לבוא אלינו כאיש אחד ולבקש סליחה. זה בדוק.
- בדוק אצל מי?
אצל שר ההיסטוריה בכבודו ובעצמו, הבהיר ניצוצי, כל שמנדריק בשנקין מבין כבר שאינתיפאדת אל אקצה היא רגע נדיר של הכרעה היסטורית בוויכוח לאומי עתיק יומין. הכרעה לרעת השמאלנים, כמובן. כל ההערכות שלהם התבדו, כל מה שהם האמינו בו - קרס, ומה שנשאר להם זה רק להודות בצדקתנו ולקוות שנסלח להם. אני משוכנע שבתוך ימים ספורים הם יבואו הנה בהמוניהם, כנועים ומושפלי ראש, כדי להתנצל ולהתנחל.
תחושת אושר הציפה את כל חדרי נפשי. ניצוצי, עם כל מוזרותו, נחשב אצלנו תמיד לאיש חזון הצופה פני עתיד. עוד בסבסטיה הוא חזה את שנאת השמאל כלפינו. כבר בימית הוא העריך שמנחם בגין לא יהיה הישראלי האחרון שיקבל פרס נובל לשלום. אומרים שהוא אפילו ניחש בעוד מועד את הנסיונות הנואלים של פקידי האוצר לבטל לנו את ההנחה במס. אם הוא אומר עכשיו שהשמאלנים עומדים לבקש מאיתנו סליחה, יש דברים בגו. הרי רק יום קודם היה כתוב בעיתון ש-59 אחוזים מאזרחי ישראל נוטים לפקפק בכוונות השלום של התנזים. זאת לעומת 78 אחוזים שהאמינו בשעתם שערפאת הוא מרטין לותר קינג של הפלשתינים. אכן נפל דבר בישראל.
החלטנו איפוא לארגן בקדחתנות טקס מחילה מרהיב לאחינו התועים ממחנה השלום ז"ל, המבקשים להכות על חטאי חיבתם למרוואן ברגותי ועל פשעי ארוחות הצהרים שלהם עם קולונל ראגו'ב. לרגע לא עלה בדעתנו להשפילם או ללעוג להם. אדרבה, התכוונו להנעים להם ככל האפשר את המעמד המביך. לצורך כך אף הקמנו צוות היגוי מורחב, המורכב מאנשי מעש ומומחי נפש. הוא כלל את דובי, אורותי, גוזלן, מנדי ורזיאלה רעייתי. כולם שפעו עדויות אישיות על שמאלנים שהפכו בן ליל לאוהבי מתנחלים. השמועות האחרונות אמרו שבראש משלחת השמאל יעמדו זהבה גלאון, רן כהן ורון פונדק. גוזלן ודובי ידעו לספר שאפילו ישראל סגל יבוא. הם גם שמעו שבכל מעוזי השמאל והפאבים שלו יש תכונה עצומה לקראת הארוע. אגף המודיעין שלנו דיווח שבתוך ימים ספורים יתייצבו כאן השמאלנים עם שלט ענק, באותיות שלום עכשיו, "אשמנו, חטאנו, חתמנו".
מה עם ה"בגדנו"?- תהה ארציאלי ומיד ננזף על ידי כולנו. זה לא הזמן להיות קטנוניים, הוכחנו אותו. באופן דומה נהגנו בבוריס הכהניסט, שהתפרץ לישיבה והודיע שמבחינתו אין מחילה ואין סליחה לשמאלנים הבוגדים. הסברנו לו בעדינות ששלום עושים עם האויב, והשלכנו אותו מהחדר. לעומת זאת התחבטנו קשות כיצד לנהוג בהצעתו של הרב נחמיה שליט"א, שהמליץ לקדם את פני הבאים בכתובת אש ענקית: "פושעי אוסלו יד אחים לכם שלוחה".
רזיאלה הציעה להכין 400 אלף מקומות ישיבה לאורחים וכן כסאות שמורים לאח"מים שביניהם. כסא לביילין, כסא לשריד, כסא לפרס, ואפילו כסא סמלי ליצחק רבין, שבלי ספק היה משתתף בעצרת הסליחה אלמלא קרה לו מה שקרה בעצרת אחרת. בקיצור, חשבנו על כל הפרטים הקטנים. רק העיתוי המדוייק של הארוע נשאר מעורפל קמעה. ניצוצי היה משוכנע שהשמאלנים יגיעו אלינו בתוך יום-יומיים, מקסימום שלושה, ברגע בו תבשיל בהם סופית ההכרה שאוסלו מת, קמפ-דייוויד איננו ורק גוש אמונים חי וקיים.
חבל שסבא שלי לא זכה להגיע ליום הגדול, נאנח דובי מעומק הלב, הוא תמיד האמין ביושר האינטלקטואלי של רענן כהן.
גם ארציאלי נאנח, אך מסיבות הפוכות. הבחור חשש שלא יהיה לנו יותר עם מי להתווכח, כל המתנחלים שיינצלו מפיגועים, יגוועו מרוב שיעמום. כדי לקדם את פני הרעה הזאת הצעתי להקים באחד הקיבוצים שמורת טבע אנושית של שארית הפליטה השמאלנית, לצורך שמירה על מינימום של פלגנות לאומית בריאה. חשבתי שכדאי גם לפחלץ כמה שמאלנים, למען הדורות הבאים. הרב נחמיה התלהב מאוד, וכולנו יצאנו לשטח, לפקח מקרוב על ההכנות האחרונות למעמד המרגש, שלא היה כדוגמתו מאז התנצלות הכנסיה הקתולית בפני ניקולוס קופרניקוס או הליכת הקיסר היינריך השישי לקאנוסה. חבל רק שבדיוק הגיע החורף, והטקס נדחה מעט.
כעבור חודש היה פיגוע המוני בצפון, פיגוע ירי במרכז, ותפיסה של אוניית נשק פלשתינית בדרום. ניצוצי ואורותי אמרו שעכשיו אין עוד ספק, והשמאלנים אכן יבואו בהמוניהם ברגע שמזג האוויר יתבהר. אחרי שבועיים היו עוד שני פיגועים נוראים, וכולנו חשבנו שזהו זה, או טו טו השמאלנים מגיעים אלינו בהרכב מלא כדי להודות בצדקתנו. מן הסתם ליבם נצבט בזוכרם כמה התחננו לפניהם לא לתת למחבלים רובים ושטחים. לפיכך השארנו על כנה את תפאורת הטקס המיועד ואף טרחנו לרענן את הפתקים על הכסאות השמורים. רק את הכיסאות של מיכאל בן יאיר ועמי איילון החלטנו לקפל.
אתם תראו, הם עוד יבואו, אמר ניצוצי בביטחון אחרי הרצח של גנדי, טיפה סבלנות. ואמנם, בוקר ערפילי אחד עברה הרינה במחנה שהם באים. חוליית תצפיתנים קדמית זיהתה בוודאות את קרחתו של יוסי שריד ואת הז'קט של זהבה גלאון. מישהו אמר שהוא מבחין גם בשמעון פרס, אבל אולי הוא טועה ומדובר ביפה ירקוני. בדיווחים ראשונים נמסר שכעשרים עד שלושים איש, נושאי שלטים, צועדים בעקבות האח"מים.
ניצוצי היה מאושר. 30 שמאלנים זה לא הרבה, הוא הודה, אך מדובר בחיל חלוץ של מהלך סליחה המוני, חסר תקדים. לפי הנחייתו נערך כל היישוב לקדם באהבה את פני הבאים, שהלכו וקרבו. גם השטיח האדום נפרש. הרב נחמיה כבר עמד לברך שהחיינו, אבל אז התברר שבשלטים של השמאלנים לא כתוב "סליחה ומחילה" אלא "די לכיבוש" ו"שרון אסון". ניצוצי מחה דמעה מזווית עינו והחל מיד לקפל 400 אלף כיסאות.
================================
חגי סגל הוא העורך הראשי של חדשות הרדיו בערוץ 7.