האם אפשר עוד לתקן?
בסוף פרשת ויקרא (ה, כ), סיפרה לנו התורה לראשונה על "הגזלן הנשבע לשקר". אדם נכנס לביתו, ומצא גנב נמלט עם רכושו. כשתבע אותו לפני בית הדין, שיקר הגנב והכחיש הכל. הוא טען כי רכוש זה נרכש באופן חוקי, ואף נשבע על כך בשם ה' לשקר. מאחר ולנגזל לא היו עדים או הוכחות, זיכה בית הדין מחמת הספק את הגנב. לאחר שנים, החליט הגנב לחזור בתשובה ממעשיו הרעים. מהו סדר התשובה לאדם שהרשיע בעבר, וכעת מתחרט? התורה מצוה עליו לשלם את מחיר הגניבה לנגזל, בתוספת 25 אחוז. עליו גם להביא קרבן למקדש, הנקרא "אשם גזילות". אם הנגזל נפטר בינתיים, ישלם את הכסף ליורשיו.
בפרשתנו, מוסיפה התורה על דין זה. גר שנתגייר נחשב בהלכה כאדם חדש שנולד, ואין לו שוב שום קשר משפחתי לקרוביו הקודמים. אם לא התחתן מחדש לאחר שנכנס ליהדות, הרי אין שום בן משפחה יורש לרכושו. מה יעשה אדם שגזל גר כזה? הרי אין למי להחזיר את הגזילה. כיצד יכפר על מעשיו? "ואם אין לאיש גואל להשיב האשם אליו, האשם המושב לה' לכהן" (במדבר ה,ח). הכסף שייך לקב"ה, והוא נותנו במתנה לכהנים העובדים בבית המקדש.
עוד מצוה חשובה במיוחד, מלמדת אותנו התורה בפרשה זו. כצעד ראשון לתקן את מעשיו הקודמים, חייב הגזלן להתודות על מעשיו. "והתודו את חטאתם אשר עשו" (במדבר ה, ו). האדם צריך לפנות בתפילה אל הקב"ה, לספר לפניו את חטאו, ולבקש את סליחתו.
הרמב"ם (מצות עשה ע"ג) כתב, שפסוק זה הוא המקור בתורה למצוה הגדולה של התשובה.
כך פותח הרמב"ם את הלכות תשובה (א, א): 'והתודו את חטאתם אשר עשו', זה וידוי דברים. וידוי זה מצות עשה. כיצד מתודין? אומר: אנא השם, חטאתי עויתי פשעתי לפניך ועשיתי כך וכך. והרי נחמתי ובושתי במעשי, ולעולם איני חוזר לדבר זה. וזהו עיקרו של וידוי, וכל המרבה להתודות ומאריך בענין זה הרי זה משובח".
כמובן שמצות התשובה, שייכת לכל העבירות שבתורה. על כל אחת מהם, צריך החוזר בתשובה להתודות. מדוע אם כן, מספרת לנו התורה על מצוה זו רק כאן? מה מיוחד בדין הגוזל את הגר, שדוקא כאן חידשה לנו התורה את דיני התשובה?
כדי להבין זאת, עלינו לשים לב לרעיון שעומד ביסוד התשובה. הרמח"ל שואל, כיצד תוכל התשובה לתקן את החטא? ודאי שאם אדם גנב מחבירו, יוכל לשלם לו ולפצות אותו בממון. אולם יש עבירות כמו רצח, שלא ניתן לתקן לעולם. איך תוכל להועיל התשובה עליהם? האם יוכל החוטא להיטהר מחטאו? "כי הנה באמת, איך יתקן האדם את אשר עיות, והחטא כבר נעשה? הרי שרצח האדם את חבירו, הרי שנאף, איך יוכל לתקן הדבר הזה? היוכל להסיר המעשה העשוי מן המציאות? " (מסילת ישרים, פרק ד').
התשובה היא, שיש כאן חסד גדול מאד של הקב"ה, שמוכן להחשיב " עקירת הרצון, כעקירת המעשה . דהיינו שבהיות השב מכיר את חטאו ומודה בו, ומתבונן על רעתו, ושב ומתחרט עליו חרטה גמורה...שהוא מתנחם לגמרי, והיה חפץ ומשתוקק שמעולם לא נעשה הדבר ההוא, ומצער בלבו על צער חזק שכבר נעשה הדבר, ועוזב אותו להבא ובורח ממנו, הנה עקירת הדבר מרצונו יחשב לו כעקירת המעשה ומתכפר לו".
לאור דברים אלו, נוכל להבין את הקשר המיוחד בין מצות התשובה וגזל הגר. בכל העבירות שבתורה, ניתן עוד לעשות תיקון כלשהו לעבירה. גם אם האדם חלילה רצח, עדיין יש משהו קטן לעשות. אפשר לפצות את בני המשפחה היורשים, לבקש בתחנונים את מחילתם, לדאוג לצרכיהם. התורה רצתה לקחת כדוגמא מצוה, שאין בה שום אפשרות תיקון. אדם גזל גר שמת, ואין כעת שום קרוב משפחה. אין ממי לבקש מחילה, אין למי להשיב. כל אפשרויות התיקון, אפילו הקטנות ביותר, סגורות בפני האדם הרוצה לשוב. לכאורה, היה נראה שהכל אבוד. החוטא עומד בפני יאוש מוחלט. לעולם לא יוכל לעשות כלום, לתיקון נשמתו החוטאת. לכן, דוקא כאן מחדשת לנו התורה, את חסדי ה' העצומים. אפילו במצב כזה, יש תיקון. "כי לא אחפץ במות המת, נאם אדני ידוד. והשיבו וחיו!" (יחזקאל יח, לב).
=================================
הרב משה ברגמן הוא שליח מישראל בקהילה הדתית הציונית סאן פאולו .
בסוף פרשת ויקרא (ה, כ), סיפרה לנו התורה לראשונה על "הגזלן הנשבע לשקר". אדם נכנס לביתו, ומצא גנב נמלט עם רכושו. כשתבע אותו לפני בית הדין, שיקר הגנב והכחיש הכל. הוא טען כי רכוש זה נרכש באופן חוקי, ואף נשבע על כך בשם ה' לשקר. מאחר ולנגזל לא היו עדים או הוכחות, זיכה בית הדין מחמת הספק את הגנב. לאחר שנים, החליט הגנב לחזור בתשובה ממעשיו הרעים. מהו סדר התשובה לאדם שהרשיע בעבר, וכעת מתחרט? התורה מצוה עליו לשלם את מחיר הגניבה לנגזל, בתוספת 25 אחוז. עליו גם להביא קרבן למקדש, הנקרא "אשם גזילות". אם הנגזל נפטר בינתיים, ישלם את הכסף ליורשיו.
בפרשתנו, מוסיפה התורה על דין זה. גר שנתגייר נחשב בהלכה כאדם חדש שנולד, ואין לו שוב שום קשר משפחתי לקרוביו הקודמים. אם לא התחתן מחדש לאחר שנכנס ליהדות, הרי אין שום בן משפחה יורש לרכושו. מה יעשה אדם שגזל גר כזה? הרי אין למי להחזיר את הגזילה. כיצד יכפר על מעשיו? "ואם אין לאיש גואל להשיב האשם אליו, האשם המושב לה' לכהן" (במדבר ה,ח). הכסף שייך לקב"ה, והוא נותנו במתנה לכהנים העובדים בבית המקדש.
עוד מצוה חשובה במיוחד, מלמדת אותנו התורה בפרשה זו. כצעד ראשון לתקן את מעשיו הקודמים, חייב הגזלן להתודות על מעשיו. "והתודו את חטאתם אשר עשו" (במדבר ה, ו). האדם צריך לפנות בתפילה אל הקב"ה, לספר לפניו את חטאו, ולבקש את סליחתו.
הרמב"ם (מצות עשה ע"ג) כתב, שפסוק זה הוא המקור בתורה למצוה הגדולה של התשובה.
כך פותח הרמב"ם את הלכות תשובה (א, א): 'והתודו את חטאתם אשר עשו', זה וידוי דברים. וידוי זה מצות עשה. כיצד מתודין? אומר: אנא השם, חטאתי עויתי פשעתי לפניך ועשיתי כך וכך. והרי נחמתי ובושתי במעשי, ולעולם איני חוזר לדבר זה. וזהו עיקרו של וידוי, וכל המרבה להתודות ומאריך בענין זה הרי זה משובח".
כמובן שמצות התשובה, שייכת לכל העבירות שבתורה. על כל אחת מהם, צריך החוזר בתשובה להתודות. מדוע אם כן, מספרת לנו התורה על מצוה זו רק כאן? מה מיוחד בדין הגוזל את הגר, שדוקא כאן חידשה לנו התורה את דיני התשובה?
כדי להבין זאת, עלינו לשים לב לרעיון שעומד ביסוד התשובה. הרמח"ל שואל, כיצד תוכל התשובה לתקן את החטא? ודאי שאם אדם גנב מחבירו, יוכל לשלם לו ולפצות אותו בממון. אולם יש עבירות כמו רצח, שלא ניתן לתקן לעולם. איך תוכל להועיל התשובה עליהם? האם יוכל החוטא להיטהר מחטאו? "כי הנה באמת, איך יתקן האדם את אשר עיות, והחטא כבר נעשה? הרי שרצח האדם את חבירו, הרי שנאף, איך יוכל לתקן הדבר הזה? היוכל להסיר המעשה העשוי מן המציאות? " (מסילת ישרים, פרק ד').
התשובה היא, שיש כאן חסד גדול מאד של הקב"ה, שמוכן להחשיב " עקירת הרצון, כעקירת המעשה . דהיינו שבהיות השב מכיר את חטאו ומודה בו, ומתבונן על רעתו, ושב ומתחרט עליו חרטה גמורה...שהוא מתנחם לגמרי, והיה חפץ ומשתוקק שמעולם לא נעשה הדבר ההוא, ומצער בלבו על צער חזק שכבר נעשה הדבר, ועוזב אותו להבא ובורח ממנו, הנה עקירת הדבר מרצונו יחשב לו כעקירת המעשה ומתכפר לו".
לאור דברים אלו, נוכל להבין את הקשר המיוחד בין מצות התשובה וגזל הגר. בכל העבירות שבתורה, ניתן עוד לעשות תיקון כלשהו לעבירה. גם אם האדם חלילה רצח, עדיין יש משהו קטן לעשות. אפשר לפצות את בני המשפחה היורשים, לבקש בתחנונים את מחילתם, לדאוג לצרכיהם. התורה רצתה לקחת כדוגמא מצוה, שאין בה שום אפשרות תיקון. אדם גזל גר שמת, ואין כעת שום קרוב משפחה. אין ממי לבקש מחילה, אין למי להשיב. כל אפשרויות התיקון, אפילו הקטנות ביותר, סגורות בפני האדם הרוצה לשוב. לכאורה, היה נראה שהכל אבוד. החוטא עומד בפני יאוש מוחלט. לעולם לא יוכל לעשות כלום, לתיקון נשמתו החוטאת. לכן, דוקא כאן מחדשת לנו התורה, את חסדי ה' העצומים. אפילו במצב כזה, יש תיקון. "כי לא אחפץ במות המת, נאם אדני ידוד. והשיבו וחיו!" (יחזקאל יח, לב).
=================================
הרב משה ברגמן הוא שליח מישראל בקהילה הדתית הציונית סאן פאולו .