כאשר התייצב מרכז הליכוד והצביע כאיש אחד נגד מדינת מחבלים פלסטינית ממערב לירדן , הציל את שמו של המחנה הלאומי ועל כך ברכותיי :לכל העושים במלאכה ליוזמים שהכינו את ההצעה לא נכנעו ללחצים והביאו אותה למרכז, ולחברי המרכז שהציגו בשעה היפה את פניו האידיאולוגיים האמיתיים של הליכוד. כל תוצאה אחרת הייתה לא רק גורמת לחורבנה האידיאולוגי של מפלגת הליכוד ואולי לפירוקה הפיזי ,אלא גם גורמת לשבר ושסע במחנה הלאומי כולו , שבר שספק אם ניתן היה לתקנו. זאב ז'בוטינסקי בודאי היה מחייך מאושר למראה המחנה הגדול שהולך בדרכו ושומר אמונים למולדת , ארץ ישראל. ולא כפי שניסה לחזות איתן הבר כי זאב ז'בוטינסקי מתהפך בקברו למראה ה"אספסוף" .
בכלל , אני כבר הגעתי למסקנה מזמן , שכאשר התקשורת הישראלית מתנפלת בשצף קצף עלינו , מלכלכת בלשון בוטה ,לועגת ומשמיצה, הרי אז ברור לי שאנחנו בדרך הנכונה .
התקשורת בצורה בוטה מנסה לשטוף את מוח הציבור הישראלי ולהסיתו כנגד כל דבר שיש לו זיקה לאומית או דתית יהודית , היא גם מנסה להביע את רחשי ליבה כאילו אלה רחשי לב הציבור היהודי בארץ ישראל. והיא טועה וכשמגלה לתדהמתה שהציבור אינו נוטה אחריה , מזדרזת ומשמיצה ומכה ככל יכולתה. כך גם בעניין המדינה הפלסטינית .
מנהיגים פוליטיים רבים נפלו כשהאמינו שהתקשורת היא העם ולא כך היא . טוב יעשה אריאל שרון אם ישתחרר מחיבוקה של התקשורת העוינת שמנסה להטות ליבו אליה , ויפנה אל הציבור שבחר בו , בזכות היותו אריק המצביא והלוחם ולא כדי שיתמוך בהקמת מדינת מרצחים בתוכנו.
בתקשורת מהלכת עלינו אימים כי כל העולם נגדנו ושאנחנו מאבדים את כל ידידנו גם כאן היא מוליכה שולל , כי יש להבחין בין מדינות אירופה ולבין ארה"ב.
העוינות באירופה מתחברת היטב לאנטי שמיות לשמה. ולכן אם חפצי חיים אנחנו , לא שם יש לחפש את הישועה. לא שם יש לחפש את הידידות.
המפלצת האנטישמית הרימה שוב ראש באירופה בכל כיעורה והשנאה והארס מפעפעים בקרבה וסירחון הזפת הבוערת עולה מפיה. 50 שנה הורידה מעט את ראשה , השואה דיכאה מעט את האש , זה המוקד שעליו עלו יהודים בספרד , זו האש ששרפה עיירות וכפרים יהודים בידי קוזאקים דוהרים. זו האש ששרפה ששה מיליון יהודים וריח הבשר החרוך מרחף עדיין על אירופה. ענן העשן והאפר דיכא מעט והאפיל על האנטישמיות, זו האנטישמיות שיונק כמעט כל תינוק באירופה עם החלב משדי אימו.
האנטישמיות קיבלה רק צביון יותר מתוחכם, באירופה מוכנים לקבל את היהודי כל עוד "יודע הוא את מקומו", כל עוד הוא פסיבי , מרכין ראש תחת מהלומות אויביו, מציית , משפיל עיניו וממלמל תפילה כשהוא קובר את מתיו הטבוחים .
האירופאי מוכן לקבל את היהודי כשהוא מנקה את שרידי אחיו המרוסקים בבתי קפה, מסעדות, קרנות רחוב. הוא מוכן לקבל את היהודי ששוטף מהר את רחובות העיר משברי זכוכית ומשלוליות דם ילדים ומבוגרים שכל חטאם היה שרצו לחיות חיים נורמאלים בארצם, מנקה הרחובות עם דמעות בעיניו אבל "מגלה איפוק ".
יהודים אלה מזכירים לצרפתים, הבלגים , האיטלקים וכל שאר צאצאי הצלבנים , את יהודי הגטאות שגררו ברגלים כושלות את עגלות העץ עמוסות גופות אחיהם אל בורות , קברי אחים או אל המשרפות. את היהודים בבגדי הפסים שנועצים עיניים חלולות וגדולות למצלמה שמעבר לגדרות הגטו המחושמלות . את היהודים האלה האירופאים מסמפתים ,את היהודים האלה הם מוכנים לקבל, את אלה שלמרות המוות והשכול מוכנים להמשיך לחיות ,כאילו כלום לא קרה. וצריך מהר להחזיר את החיים למסלולם .
אבל אוי לעיניים האירופאיות , היהודים בישראל לא מוכנים להמשיך ולסבול , הם משיבים מלחמה ותוקפים את רוצחיהם , בחור יהודי עטוף בטלית ויושב בצריח טנק הוא יהודי רע , היהודי הטוב הוא זה שמוכן לספוג , ולגלות איפוק .
השמאל בישראל הוא אותו יהודי אהוד על האירופאים , לא כי הוא ליברלי , או דמוקרטי אלא כי הוא מרכין ראש ומוכן להושיט צוואר לשוחט אותו הוא מכנה עמית. ולרוצח הוא מוכן להקים מדינה , מדינה שתמשיך לשלוח מרצחים מתאבדים אל לב הערים בהם הוא יושב. את היהודי הזה מכבדת העיתונות , היהודי הזה שמזמן שכח יהדותו , הוא איש העולם , הוא מבקר בניו יורק יותר מאשר בירושלים , בשבילו חשוב ניצחון קבוצת הכדורגל שלו בבגדי האדום מאשר הכותל המערבי .
אבל הערבים כמו הנאצים לא מכנים אותו בשם אחר הוא תמיד ימשיך להיות "יאהודי" גם אם יבוא לשכונה ערבית לנגב חומוס בתשעה באב , או ירחץ בים ביום הכיפורים . הוא יפגע בו כמו שהוא פוגע במתנחל , כי יהודי הוא נחות ומקומו לא בארץ הזאת , כך טוען בן ישמעאל.
לאלה רוצים להקים מדינה , לקרוע את לב המולדת את ערש האבות לגדוע את ההתיישבות המופלאה של מתיישבי יש"ע . לעקור מאות אלפי יהודים מבתיהם ואולי בתמורה ירכשו קצת שקט בשפלה בערים אשר ידרשו לבצר להקיף בגדרות תיל ובחומות , לצמצם להגיע לגודל מונקו , כפי שחולמת יפה ירקוני.
לאלה ולשותפיהם הערבים ולאוהדיהם באירופה אמר מחנה הליכוד , לא יהיה .
התקשורת יכולה לתקוף , לגדף לכנות בשמות גנאי את מובילי המהלך הזה . מהלך שעשוי להביא חיים לכולנו.
עלינו לצרף כל מי שניתן למהלך זה ללא חשש, קולו של המחנה הגדול מחנה של יהודים שאינם מוכנים להיות היהודים הטובים של אירופה ולהושיט צוואר לשוחט , אני מוכן להיות היהודי הרע , זה שתוקף את אלה שקמים להורגו ולא אהסס להורגם.
אנחנו לא זקוקים לאהדת אירופה , הגל העכור אולי יגאה , אבל כשנעמוד איתן ,ידעו עם מי יש להם עסק . על המוכה והמסכן אולי מרחמים ומגלים כלפיו אמפטיה , אבל את החזק מכבדים.
את ידידנו האמיתיים נמצא ביבשת אחרת בארצות הברית , שם ביקרתי בימים האחרונים ומצאתי אהדה בלתי מסויגת , בעיקר בקרב נוצרים אוהבי תנ"ך או כמו שאחד ממנהיגיהם אמר " נוצרים שמקיימים את הכתוב בתנ"ך " . אלה אינם אלה שטענו מאות בשנים שרצחנו את משיחם , הם אוהבים אותנו ואת ארץ ישראל , הם מראים אהבתם לא רק במילים אלא במעשים ,כשמבקרים כאן בתקופה הקשה ביותר .
ידידים אלה השפעתם על הממשל האמריקאי גדולה , והעובדות מדברות בעד עצמן , בית הנבחרים והסנאט האמריקאי תומכים במדינת ישראל ובזכותה להלחם בתוקפיה ללא סייג .
אלה בני הברית שיש לטפח היחסים איתם . הם חשו מהו טרור אסלמי , ויודעים הם שערפאת אינו שונה מאוסמה בין לאדן .
הם גם מסתייגים ממדינה פלסטינית על אדמת הארץ שניתנה לצאצאי אברהם בברית .
את תמיכתם מנסה התקשורת לטשטש ובעיני השמאל הקיצוני אין הם ראויים להיות ידידנו.
יחד עם ידידי אמת , נשנס מותן ונסכל ביחד את חלום הבלהות של מדינת מרצחים בלב מולדתנו.
==================================
אל"מ (מיל.) משה לשם הוא יו"ר עמותת "שנית גמלא לא תיפול".
בכלל , אני כבר הגעתי למסקנה מזמן , שכאשר התקשורת הישראלית מתנפלת בשצף קצף עלינו , מלכלכת בלשון בוטה ,לועגת ומשמיצה, הרי אז ברור לי שאנחנו בדרך הנכונה .
התקשורת בצורה בוטה מנסה לשטוף את מוח הציבור הישראלי ולהסיתו כנגד כל דבר שיש לו זיקה לאומית או דתית יהודית , היא גם מנסה להביע את רחשי ליבה כאילו אלה רחשי לב הציבור היהודי בארץ ישראל. והיא טועה וכשמגלה לתדהמתה שהציבור אינו נוטה אחריה , מזדרזת ומשמיצה ומכה ככל יכולתה. כך גם בעניין המדינה הפלסטינית .
מנהיגים פוליטיים רבים נפלו כשהאמינו שהתקשורת היא העם ולא כך היא . טוב יעשה אריאל שרון אם ישתחרר מחיבוקה של התקשורת העוינת שמנסה להטות ליבו אליה , ויפנה אל הציבור שבחר בו , בזכות היותו אריק המצביא והלוחם ולא כדי שיתמוך בהקמת מדינת מרצחים בתוכנו.
בתקשורת מהלכת עלינו אימים כי כל העולם נגדנו ושאנחנו מאבדים את כל ידידנו גם כאן היא מוליכה שולל , כי יש להבחין בין מדינות אירופה ולבין ארה"ב.
העוינות באירופה מתחברת היטב לאנטי שמיות לשמה. ולכן אם חפצי חיים אנחנו , לא שם יש לחפש את הישועה. לא שם יש לחפש את הידידות.
המפלצת האנטישמית הרימה שוב ראש באירופה בכל כיעורה והשנאה והארס מפעפעים בקרבה וסירחון הזפת הבוערת עולה מפיה. 50 שנה הורידה מעט את ראשה , השואה דיכאה מעט את האש , זה המוקד שעליו עלו יהודים בספרד , זו האש ששרפה עיירות וכפרים יהודים בידי קוזאקים דוהרים. זו האש ששרפה ששה מיליון יהודים וריח הבשר החרוך מרחף עדיין על אירופה. ענן העשן והאפר דיכא מעט והאפיל על האנטישמיות, זו האנטישמיות שיונק כמעט כל תינוק באירופה עם החלב משדי אימו.
האנטישמיות קיבלה רק צביון יותר מתוחכם, באירופה מוכנים לקבל את היהודי כל עוד "יודע הוא את מקומו", כל עוד הוא פסיבי , מרכין ראש תחת מהלומות אויביו, מציית , משפיל עיניו וממלמל תפילה כשהוא קובר את מתיו הטבוחים .
האירופאי מוכן לקבל את היהודי כשהוא מנקה את שרידי אחיו המרוסקים בבתי קפה, מסעדות, קרנות רחוב. הוא מוכן לקבל את היהודי ששוטף מהר את רחובות העיר משברי זכוכית ומשלוליות דם ילדים ומבוגרים שכל חטאם היה שרצו לחיות חיים נורמאלים בארצם, מנקה הרחובות עם דמעות בעיניו אבל "מגלה איפוק ".
יהודים אלה מזכירים לצרפתים, הבלגים , האיטלקים וכל שאר צאצאי הצלבנים , את יהודי הגטאות שגררו ברגלים כושלות את עגלות העץ עמוסות גופות אחיהם אל בורות , קברי אחים או אל המשרפות. את היהודים בבגדי הפסים שנועצים עיניים חלולות וגדולות למצלמה שמעבר לגדרות הגטו המחושמלות . את היהודים האלה האירופאים מסמפתים ,את היהודים האלה הם מוכנים לקבל, את אלה שלמרות המוות והשכול מוכנים להמשיך לחיות ,כאילו כלום לא קרה. וצריך מהר להחזיר את החיים למסלולם .
אבל אוי לעיניים האירופאיות , היהודים בישראל לא מוכנים להמשיך ולסבול , הם משיבים מלחמה ותוקפים את רוצחיהם , בחור יהודי עטוף בטלית ויושב בצריח טנק הוא יהודי רע , היהודי הטוב הוא זה שמוכן לספוג , ולגלות איפוק .
השמאל בישראל הוא אותו יהודי אהוד על האירופאים , לא כי הוא ליברלי , או דמוקרטי אלא כי הוא מרכין ראש ומוכן להושיט צוואר לשוחט אותו הוא מכנה עמית. ולרוצח הוא מוכן להקים מדינה , מדינה שתמשיך לשלוח מרצחים מתאבדים אל לב הערים בהם הוא יושב. את היהודי הזה מכבדת העיתונות , היהודי הזה שמזמן שכח יהדותו , הוא איש העולם , הוא מבקר בניו יורק יותר מאשר בירושלים , בשבילו חשוב ניצחון קבוצת הכדורגל שלו בבגדי האדום מאשר הכותל המערבי .
אבל הערבים כמו הנאצים לא מכנים אותו בשם אחר הוא תמיד ימשיך להיות "יאהודי" גם אם יבוא לשכונה ערבית לנגב חומוס בתשעה באב , או ירחץ בים ביום הכיפורים . הוא יפגע בו כמו שהוא פוגע במתנחל , כי יהודי הוא נחות ומקומו לא בארץ הזאת , כך טוען בן ישמעאל.
לאלה רוצים להקים מדינה , לקרוע את לב המולדת את ערש האבות לגדוע את ההתיישבות המופלאה של מתיישבי יש"ע . לעקור מאות אלפי יהודים מבתיהם ואולי בתמורה ירכשו קצת שקט בשפלה בערים אשר ידרשו לבצר להקיף בגדרות תיל ובחומות , לצמצם להגיע לגודל מונקו , כפי שחולמת יפה ירקוני.
לאלה ולשותפיהם הערבים ולאוהדיהם באירופה אמר מחנה הליכוד , לא יהיה .
התקשורת יכולה לתקוף , לגדף לכנות בשמות גנאי את מובילי המהלך הזה . מהלך שעשוי להביא חיים לכולנו.
עלינו לצרף כל מי שניתן למהלך זה ללא חשש, קולו של המחנה הגדול מחנה של יהודים שאינם מוכנים להיות היהודים הטובים של אירופה ולהושיט צוואר לשוחט , אני מוכן להיות היהודי הרע , זה שתוקף את אלה שקמים להורגו ולא אהסס להורגם.
אנחנו לא זקוקים לאהדת אירופה , הגל העכור אולי יגאה , אבל כשנעמוד איתן ,ידעו עם מי יש להם עסק . על המוכה והמסכן אולי מרחמים ומגלים כלפיו אמפטיה , אבל את החזק מכבדים.
את ידידנו האמיתיים נמצא ביבשת אחרת בארצות הברית , שם ביקרתי בימים האחרונים ומצאתי אהדה בלתי מסויגת , בעיקר בקרב נוצרים אוהבי תנ"ך או כמו שאחד ממנהיגיהם אמר " נוצרים שמקיימים את הכתוב בתנ"ך " . אלה אינם אלה שטענו מאות בשנים שרצחנו את משיחם , הם אוהבים אותנו ואת ארץ ישראל , הם מראים אהבתם לא רק במילים אלא במעשים ,כשמבקרים כאן בתקופה הקשה ביותר .
ידידים אלה השפעתם על הממשל האמריקאי גדולה , והעובדות מדברות בעד עצמן , בית הנבחרים והסנאט האמריקאי תומכים במדינת ישראל ובזכותה להלחם בתוקפיה ללא סייג .
אלה בני הברית שיש לטפח היחסים איתם . הם חשו מהו טרור אסלמי , ויודעים הם שערפאת אינו שונה מאוסמה בין לאדן .
הם גם מסתייגים ממדינה פלסטינית על אדמת הארץ שניתנה לצאצאי אברהם בברית .
את תמיכתם מנסה התקשורת לטשטש ובעיני השמאל הקיצוני אין הם ראויים להיות ידידנו.
יחד עם ידידי אמת , נשנס מותן ונסכל ביחד את חלום הבלהות של מדינת מרצחים בלב מולדתנו.
==================================
אל"מ (מיל.) משה לשם הוא יו"ר עמותת "שנית גמלא לא תיפול".