המלחמה הקטנה של הישראלים והפלסטינים, מושכת משום מה תשומת לב בין-לאומית חסרת כל הגיון. חלק הארי של דיוני מועצת הביטחון של האו"ם עוסק באותה רצועת חוף צרה באגן המזרחי של הים התיכון. ערוצי התקשורת הבין לאומיים מחזיקים כאן דרך קבע משרדים וצוותים שלמים, מחלקת המדינה של ארה"ב הקונגרס והממשל האמריקני, כולם עסוקים ללא הרף במתרחש כאן. גם מדינות האחוד הארופאי, רוסיה וכמובן המדינות המוסלמיות אינן יכולות להפסיק ולהתעסק במתרחש כאן.

מס' ההרוגים במלחמות שבין ישראל לערבים אינו מהווה ולו פרומיל מן האבדות שסבל המין האנושי במלחמות וסכסוכים שונים מאז הקמתה. עד כמה שהדבר יישמע מוזר, מבחינה אובייקטיבית ישראל היא אחד המקומות היותר שקטים ובטוחים על גבי הגלובוס.
אז מה פשר ההתמקדות העולמית הזו, דווקה במתרחש בחלקת אלוהים הקטנה הזו.

כאן בארץ ישראל מתחוללת מלחמה עולמית. זו אינה המלחמה בין ה "ישראלים" ל "לפלסטינים"
מלחמה מטופשת כזו בין מדינה קטנטנה לארגון טרור טורדני – היתה מעניינת את העולם כמו סכסוכים שבטיים בקונגו. מדובר כאן במלחמה מסוג שונה לגמרי – מלחמה בין תפיסות עולם, מלחמה בין דתות ותרבויות, מלחמה סביב השאלה מי משלושת מעצבי ההסטוריה האנושית יוביל בעתיד את המין האנושי - הנצרות, האיסלם או שמה – היהדות. כל המטען העצום הזה מסתתר מאחורי הפארסה המתמשכת שבין הישראלים לחבורת השודדים של ערפאת.


הנוצרים

הם לא בהכרח רואים עצמם ככאלה. הם בכלל אנשים מודרניים ורציונאליים, חלקם אתיאיסטים, רבים מזמן שכחו כיצד נראית כנסיה – מבפנים, אך תרבותם היא תרבות מבוססת נצרות. תרבות המקדשת את החולשה והסבל (אלוהים צלוב וסובל כל הזמן), תרבות המבוססת על חסד חסר איזונים , תרבות המפרידה בין דרישות מוסריות בלתי מאוזנות – מחד, וכניעה למציאות ייצרית ואכזרית מאידך, תוך ויתור על הניסיון לגשר ביניהם.

הנוצרים מכירים בקיומם של ערכים חיוביים, התייאשו מן היכולת לממשם, ומצויים כל הזמן בתיסכול שיוצר הדיסוננס הזה. הם מותירים את הקדושה לבודדים המתנזרים מהבלי העולם הזה, ושונאים ומתעללים ביהודים המוכיחים בעצם קיומם את היכולת לחיות בקדושה ולא רק למות בה.

הנוצרים נמצאים כל הזמן בסביבה, בתחושה של אהבה/שנאה לישראל. חזרת היהודים לארצם מבטאת את התגשמות חזונות הנבואה התנ"כיים שגם הם מאמינים בהם. אך היא מבטאת משהו עמוק בהרבה. יש בה – בשיבת ציון המתחדשת, את הפוטנציאל לממש לא רק את חזונות השיבה הפיסית של היהודים לארצם, אלא גם את שיבת האנושות כולה לקבלת מלכות הבורא. אם בגלותם הוכיחו היהודים שניתן לחיות בקדושה את החיים הפרטיים, הרי שעכשיו בישראל הם עלולים עוד לחזור לעצמם ולהוכיח כי ניתן לחיות כך כעם ומדינה את החיים הלאומיים. הנוצרים מצפים לזה ופוחדים מזה בעת ובעונה אחת – אוהבים ושונאים ובכל מקרה מרותקים לעניין.

המוסלמים

המוסלמים אנטישמים פחות מהנוצרים. אין שם ערכים נעלים וברבריות הבאה כתגובה לחוסר היכולת לממשם. ממילא ההתמודדות עם היהודים היא התמודדות חומרית/טריטוריאלית ומשזו באה על סיפוקה (במעמד ז'ימי – בני חסות נחותים) יכלו היהודים לחיות איך-שהו. אם אתה נכנס למנהרת הזמן ואינך יודע באיזו תקופה תיפול, מוטב לך – כיהודי – לנחות בפריפריה של הסולטאן מאשר בזו של האפיפיור.

יסוד האיסלם אינו מידת החסד אלא מידת הדין. אם הנצרות מגשרת בין החטא למוסר באמצעות חסד וכפרה אוטומאטיים (שתקופות ארוכות נקנו בכסף), הרי שהאסלם עושה זאת בצורה פשוטה בהרבה – הוא מבטל הן את החסד והן את המוסר. בצלב הנוצרי יש ארבעה קטבים – העליון טוב, התחתון רע, הימני חזק, והשמאלי חלש. בסהר המוסלמי יש רק שני קטבים – חזק וחלש. הטוב נמצא כבר בתוך החזק, הרע מצוי בחלש. האלוהים של המוסלמים אינו מסכן וצלוב, מוחמד הקדוש שלהם, הוא חזק, אכזר,רמאי. את תאוות הנשים לא פוטרים באמצעות עולם הבא שבו נחיה בקדושה, אלא להיפך באמצעות עולם הבא שבו שבעים בתולות וייצר מיני שאינו נגמר לעולם. מכיוון שיסוד האיסלם הוא החומר, פיתח האיסלם תרבות אנטי יצרנית. למה לשתול עץ שלא אני אהנה ממנו. כשאין טוב ורע הקריטריון היחיד להתפתחות הוא טובת ההנאה הישירה.

קללת "על חרבך תחיה" וכן "ידו בכל ויד כל בו" שנתקלל ישמעאל, היא שורש התרבות הזו. הערבי אינו בן המדבר, למעשה הוא אב המדבר. העז השחורה שלו אוכלת כל עשב ירוק מן השורש ואינה מותירה סיכוי להמשך צמיחה. ערבי אינו גונב ואינו שודד, הוא פשוט מתפרנס. במדינות ערב לעולם לא תהיה התפתחות כלכלית, לעולם לא תהיה דמוקרטיה, לכל מקום אליו יגיעו – יגיע גם המדבר, והדבר המצחיק ביותר הוא רעיון הרפרומות והפיתוח הכלכלי בחבורת השודדים הנקראת משום מה - הרשות הפלסטינית.

הערבים אינם שודדים רק חומר, הם שודדים גם רוח. אין למסגד כפת הסלע שום ערך לגביהם, הר הבית נטוש מאות בשנים וצילומים ישנים מראים זאת בבירור. הוא הופך לקדוש רק כאשר הוא נגזל מהיהודים. קבר יוסף מעניין את הערבים ככליפת השום – אולם הוא הופך מיד למסגד ומוכרז מקום קדוש לאחר שהוא נשדד מהיהודים. אין להם קדושה משל עצמם ולכן גם אותה הם חייבים לשדוד.

היהודים

מול מידת החסד ומידת הדין שהוצאו מהקשרן על ידי בנותיה הסוררות של היהדות, מציע עם ישראל למין האנושי את המכלול השלם. מציע אמרנו – וכמובן שהגזמנו קצת. רובו של עם ישראל – אחרי אין ספור אינקויזיציות שואות ואסונות, כבר אינו יודע מימינו ומשמאלו. הוא מקבל את התרבות המערבית נוצרית בלי להבין את משמעותה, הוא אינו מבין את עצמו ואת האופן שבו הוא נמדד על ידי האנושות, הוא גם אינו מבין למה כשהוא מציע הכל לשודדים הערבים – הם עדיין אינם עוזבים אותו במנוחה. הוא גם לא מבין למה כשהוא יותר נוצרי מכל אפיפיור, ונותן לחייליו שלו למות בכדי לחסוך בחיי ה"פלסטינים" בג'נין – הנוצרי עדיין מצדד בצד החלש.

הוא לא מבין שהמאבק כאן אינו על טריטוריה או על מימוש זכויות לאומיות, המאבק כאן הוא מאבק איתנים על התרבות אשר תוביל את המין האנושי בהמשך ההסטוריה.
הנוצרים והמוסלמים שונאים אלו את אלו – אך מאוחדים בפחד מן האמת שמייצגים היהודים. לכן הם משתפים פעולה נגדם. אתה יכול לחלל כנסיה בבית לחם ולהתעלל בכמרים. אין זה משנה כמה דם יש לך על הידיים, אם אתה מוסלמי – הנוצרים יצילו אותך מיד היהודים ויתנו לך מחסה בארצותיהם.

המוסלמים משמשים כפטיש המכה ביהודים באופן אקטיוי. איש אינו מצפה מהם לרחמנות או לכל ערך אחר. מלחמתם ביהודים ישירה ובוטה. הנוצרים המודרניים נלחמים ביהודים בצורה מתוחכמת הרבה יותר. הם אינם מכים ביהודים באופן אקטיבי, הם אינם הפטיש המכה מעל אלא הסדן שבלעדיו אין לפטיש המוסלמי משמעות. היהודים שקיבלו על עצמם את ערכי הנצרות אינם מסוגלים לחמוק ממהלומות הפטיש אל מחוץ לגבולות הסדן הנוצרי. אפשר להכנס לג'נין לתפוס רוצח ולצאת. לטפל בג'נין כב'דרזדן' או 'הירושימה' – מותר רק לנוצרים האמיתיים, להם יש כומר שימחל, ליהודים אין...
כך מנציחים הנוצרים את מלחמת היהודים במוסלמים ומוודאים שהיהודים לעולם לא ינצחו.

*

היהודים בורחים מיהדותם אל איזו ישראליות מזויפת והדבר האחרון שמעניין אותם הוא תיקון עולם במלכות ש-די.
אבל כנראה שזה לא כל כך יעזור להם, כבר 4000 שנה מקדמים היהודים את ההסטוריה האנושית לקראת אותו תיקון, והוא קרוב היום יותר מתמיד.

================================

משה פייגלין הוא ראש תנועת "מנהיגות יהודית" ומועמד לראשות הליכוד.