בראיון עם שלום ירושלמי ("מעריב", 07.06.02) טען חיים רמון: "מי שלא ייצא, הצבא ייכנס ויוציא אותו. העם יקבל את זה בהבנה, כי לשם כך אבחר". הדברים נאמרו בהקשר של פינוי יישובים יהודיים מיושביהם, בגלל יהדותם, במסגרת ההפרדה, כביכול למען ביטחונם של היהודים באזורים אחרים בארץ, ובאמת למען פילוס דרכו של האיש ללשכת ראש-הממשלה.
הדמגוג המוכשר זיהה את הקלף המנצח בבחירות 2003: הפרדה. כמו אהרון הכהן הגדול שיצר עגל זהב מנזמי הזהב של בני ישראל והכריז "אלה אלוהיך ישראל", כך הכהן הגדול של עגל הזהב התורן גדר ההפרדה משלה את עם ישראל ותובע ממנו להשקיע כסף שאין לו בביטחון שלא יינתן לו על-ידי הפיל הלבן לאורך "הקו הירוק". כמו דמגוגים אחרים שנאמו בעבר מעל מרפסת מסוימת בבירה אירופית ידועה, או בהווה בבירה אירופית אחרת, הוא מזהה את החשש של ההמונים ומשווק להם את מבוקשם: שנאת האחר.
אין לי ספק שהיינו מתקוממים אילו היתה מופרחת בארץ זרה כלשהי, צרפת למשל, סיסמה שתאמר "לפנות את היהודים מאזורי X ו- Y, להחזיר את הביטחון לתושבי פריז". הרי מי שאומר "לפנות את ההתנחלויות, להחזיר את הביטחון" אומר למעשה ומתכוון לפנות את היהודים מאזורי יש"ע, להחזיר את הביטחון לתושבי תל-אביב (למשל). במלים אחרות, סיסמתו היא: אין יהודים (ביש"ע) אין פיגועים. הכתובת: יהודים בלבד, בגלל יהדותם. כיצד היינו מתייחסים לאיסור על יהודים בארץ זרה כלשהי לגור באזורים מסוימים רק בגלל יהדותם? האם איסור כזה ייחשב בכל העולם כאנטישמיות וכגזענות, ורק בארץ ישראל יהיה קביל?
רמון אינו יחיד. גם דוברים אחרים בשמאל הקיצוני, מזדעזעים מעליית הימין הקיצוני באירופה, אבל רק בקושי מצליחים להסתיר את הדמיון בינם לבינו. צמד המלים "ריכוז היהודים" (בגושים) אמור לזעזע כל יהודי באשר הוא. הכוחניות והמיליטריזם בדבריו הנ"ל של תואם לה-פן, או עצימת העין לנוכח הלאומנות הפלשתינאית והפאשיזם הערפאתי אצל חלק מן האחרים, מעידים על כך שלא השלום והדמוקרטיה בראש מעייניהם, כי אם השלטון.
מרוב מפרידים אין רואים את הגדר. ראוי לעשות סדר בין המפרידים ולבחון את כוונותיהם, הביטחוניות או הפוליטיות. מי ששיקוליהם האמיתיים הם ביטחוניים אמורים לדרוש גידור סביב מוקדי הטרור ולא סביב ריכוזי קורבנותיו. כך, למשל, אם ג'נין היא מוקד כזה, הגידור צריך להיות מותקן סביבה, במטרה להקשות על מחבלים לצאת ממנה אל יעדים יהודיים בארץ כולה. כלומר: "הם שם גדר שם". משמעות הדברים היא שאם בכלל יש מקום ואפשרות להפרדה בתוך ארץ צרה המהווה יחידה גיאו-פוליטית אחת, יש לבצעה סביב ערי הטרור ולא סביב ערי ישראל. שיטת הבונקר אינה מובילה לניצחון, לא בכדורגל ובוודאי שלא במלחמה קיומית. אם הכוונה היא ביטחונית, הפתרון איננו הקמת מאות ק"מ של מכשולים שונים ומשונים לאורך "הקו הירוק" חסר-המשמעות, שאינם נותנים הגנה אמיתית ליהודים בתוך הקו, שמחמירים את מצב היהודים מעבר לקו, והמשדרים לאויב ולעצמנו כי מנטליות הגטו של היהודים הובאה מהגולה לארץ, ויש רק להמשיך לדחוק את היהודים מערבה, הימה.
לעומתם, מי שמניעיהם העיקריים הם פוליטיים, ושיקולי הביטחון הם רק קרדום לחפור בו בדרך לשלטון, ימשיכו לדרוש הפרדה לאורך "הקו הירוק". ביניהם, יש המתכוונים בנוכלות וברשעות להפנות את מחבלי ערפאת אל היהודים שמעבר לקו, במטרה לגרום לטרנספר של יהודים אלה, ובכך אולי להגשים הנחה סמויה של אדריכלי אוסלו, שרק נחישותם של היהודים תושבי יש"ע סיכלה את מימושה; ויש דמגוגים המתכוונים להשתמש בדחליל ההפרדה ובבורות הציבור, לא כדי להקשות על האויב, אלא כדי לפלס את דרכם הפוליטית, הן בתוך מפלגתם והן כדי להפריד את הימין מן השלטון.
בנסיבות הנוכחיות, יש להבהיר בשיח הציבורי ומפי רשויות אכיפת החוק כי טרנספר הוא טרנספר הוא טרנספר גם אם הוא מכוון כלפי יהודים. וכן, כי טרנספר הוא פקודה בלתי חוקית בעליל, שדגל שחור מתנוסס מעליה, והיא תיתקל בסרבנות, הפעם מטעמי מוסר אמיתיים.
==================================
ד"ר רון בריימן הוא יו"ר חוג הפרופסורים לחוסן מדיני וכלכלי.
הדמגוג המוכשר זיהה את הקלף המנצח בבחירות 2003: הפרדה. כמו אהרון הכהן הגדול שיצר עגל זהב מנזמי הזהב של בני ישראל והכריז "אלה אלוהיך ישראל", כך הכהן הגדול של עגל הזהב התורן גדר ההפרדה משלה את עם ישראל ותובע ממנו להשקיע כסף שאין לו בביטחון שלא יינתן לו על-ידי הפיל הלבן לאורך "הקו הירוק". כמו דמגוגים אחרים שנאמו בעבר מעל מרפסת מסוימת בבירה אירופית ידועה, או בהווה בבירה אירופית אחרת, הוא מזהה את החשש של ההמונים ומשווק להם את מבוקשם: שנאת האחר.
אין לי ספק שהיינו מתקוממים אילו היתה מופרחת בארץ זרה כלשהי, צרפת למשל, סיסמה שתאמר "לפנות את היהודים מאזורי X ו- Y, להחזיר את הביטחון לתושבי פריז". הרי מי שאומר "לפנות את ההתנחלויות, להחזיר את הביטחון" אומר למעשה ומתכוון לפנות את היהודים מאזורי יש"ע, להחזיר את הביטחון לתושבי תל-אביב (למשל). במלים אחרות, סיסמתו היא: אין יהודים (ביש"ע) אין פיגועים. הכתובת: יהודים בלבד, בגלל יהדותם. כיצד היינו מתייחסים לאיסור על יהודים בארץ זרה כלשהי לגור באזורים מסוימים רק בגלל יהדותם? האם איסור כזה ייחשב בכל העולם כאנטישמיות וכגזענות, ורק בארץ ישראל יהיה קביל?
רמון אינו יחיד. גם דוברים אחרים בשמאל הקיצוני, מזדעזעים מעליית הימין הקיצוני באירופה, אבל רק בקושי מצליחים להסתיר את הדמיון בינם לבינו. צמד המלים "ריכוז היהודים" (בגושים) אמור לזעזע כל יהודי באשר הוא. הכוחניות והמיליטריזם בדבריו הנ"ל של תואם לה-פן, או עצימת העין לנוכח הלאומנות הפלשתינאית והפאשיזם הערפאתי אצל חלק מן האחרים, מעידים על כך שלא השלום והדמוקרטיה בראש מעייניהם, כי אם השלטון.
מרוב מפרידים אין רואים את הגדר. ראוי לעשות סדר בין המפרידים ולבחון את כוונותיהם, הביטחוניות או הפוליטיות. מי ששיקוליהם האמיתיים הם ביטחוניים אמורים לדרוש גידור סביב מוקדי הטרור ולא סביב ריכוזי קורבנותיו. כך, למשל, אם ג'נין היא מוקד כזה, הגידור צריך להיות מותקן סביבה, במטרה להקשות על מחבלים לצאת ממנה אל יעדים יהודיים בארץ כולה. כלומר: "הם שם גדר שם". משמעות הדברים היא שאם בכלל יש מקום ואפשרות להפרדה בתוך ארץ צרה המהווה יחידה גיאו-פוליטית אחת, יש לבצעה סביב ערי הטרור ולא סביב ערי ישראל. שיטת הבונקר אינה מובילה לניצחון, לא בכדורגל ובוודאי שלא במלחמה קיומית. אם הכוונה היא ביטחונית, הפתרון איננו הקמת מאות ק"מ של מכשולים שונים ומשונים לאורך "הקו הירוק" חסר-המשמעות, שאינם נותנים הגנה אמיתית ליהודים בתוך הקו, שמחמירים את מצב היהודים מעבר לקו, והמשדרים לאויב ולעצמנו כי מנטליות הגטו של היהודים הובאה מהגולה לארץ, ויש רק להמשיך לדחוק את היהודים מערבה, הימה.
לעומתם, מי שמניעיהם העיקריים הם פוליטיים, ושיקולי הביטחון הם רק קרדום לחפור בו בדרך לשלטון, ימשיכו לדרוש הפרדה לאורך "הקו הירוק". ביניהם, יש המתכוונים בנוכלות וברשעות להפנות את מחבלי ערפאת אל היהודים שמעבר לקו, במטרה לגרום לטרנספר של יהודים אלה, ובכך אולי להגשים הנחה סמויה של אדריכלי אוסלו, שרק נחישותם של היהודים תושבי יש"ע סיכלה את מימושה; ויש דמגוגים המתכוונים להשתמש בדחליל ההפרדה ובבורות הציבור, לא כדי להקשות על האויב, אלא כדי לפלס את דרכם הפוליטית, הן בתוך מפלגתם והן כדי להפריד את הימין מן השלטון.
בנסיבות הנוכחיות, יש להבהיר בשיח הציבורי ומפי רשויות אכיפת החוק כי טרנספר הוא טרנספר הוא טרנספר גם אם הוא מכוון כלפי יהודים. וכן, כי טרנספר הוא פקודה בלתי חוקית בעליל, שדגל שחור מתנוסס מעליה, והיא תיתקל בסרבנות, הפעם מטעמי מוסר אמיתיים.
==================================
ד"ר רון בריימן הוא יו"ר חוג הפרופסורים לחוסן מדיני וכלכלי.