מה עשו המאבטחים הישראלים, היורים, בלוס אנג'לס. מה פתאום הם היו שם, בכלל. השאלה הזאת משום מה לא נשאלה בכל התחקירים. והלא זו השאלה החשובה יותר. ולה שתי פנים: האחד, למה בכלל לאבטח ישראלים שמטיילים בעולם? האם כל "טראקיסט" בהודו, או מבלה חופשת סקי בשוויץ יכול להטיל מעמסה כזאת על כוחות הבטחון שלנו?
בימים שמיטב המוחות והכישורים עוסקים במניעת רצח ופיגועים בבני משפחותיהם בישראל, האמנם יש הגיון במשלוח כוחות מעולים להגן על קומץ המבקרים הישראלים במוזיאון הלובר? או בקניה? והפן השני הוא חוסר השוויון. איך זה שבנמל התעופה בלוד, אין מאבטחים אמריקנים בצד בריטים, צרפתים, מזרח טימורים וכו', בעוד אנחנו הישראלים צריכים לאבטח את שדות התעופה שלנו , ואילו בחו"ל, שוב אנחנו אלו ששומרים על אזרחינו המטיילים? אין להם משטרה ואנשים משלהם? למה תמיד זה אנחנו?
נער עברי רחוק מהמולדת
קל לדמות מה היה קורה לו פוליטיקאי כלשהו, היה יוצא בהתרעמות על המציאות הזאת, ובהצעה לקצץ את תקציב האבטחה בנמלי התעופה בחו"ל? מצדי, יגיד האיש, שלא יעזבו את הארץ ויבלו בחופשות פה. אין הצדקה להטיל את המעמסה הזאת על עם ישראל הנאבק בבעיות בטחון בארצו. מה גם שחלקו אינו יכול להרשות לעצמו- או אינו רוצה- לבלות בארצות ניכר, וההוצאה אינה שוויונית. מי שרוצה לטייל, שיתכבד וישלם את ההוצאה. זה הרי חוץ לארץ, לא באחריותנו. ממש רחוק מאד מהמולדת. ובכלל לא ממאווייה של הציונות לצעיריה. לכל היותר תסכים המדינה לארגן, תמורת מימון מלא, את המערך המסובך ולאמן את אנשיו.
כך גם כל מי שרוצה אבטחה במצעד כזה או אחר. צה"ל וכוחות המשטרה והבטחון מתוחים עד קצה גבול יכולתם, כידוע. ואין כל סיבה שמצעדי גאווה ירתקו כוחות הדרושים במקום אחר. (ניסיתם להזעיק ניידת לטפל בפריצה או בגניבה? ) כך גם כל תחרות ספורט או הפגנה והתכנסות בככר מלכי ישראל ע"ש יצחק רבין ז"ל. אם לא מדובר באירוע ממלכתי, כמו ביום הזכרון לחללי צה"ל, שידאגו המארגנים לאבטחה, ולא יטילוה על כתפי המשטרה או הציבור. אלו מותרות שמדינה במצבנו אינה יכולה לקחת על עצמה. ברור כשמש הזורחת שכל אמירה כזאת היתה נתקלת בעיתונות עוינת, הפגנות רחוב והוקעת האיש.
חובת המדינה וזכות אזרח
כי משום מה, אנו שומעים על הנטל המוטל על כוחות הבטחון, רק כשצריך לאבטח ישוב יהודי ביש"ע, או ישיבה באיתמר ובעצמונה. ושם אין ספק שמדובר באזרחים ישראלים נאמנים, בארץ ישראל עצמה ובהרשאה ממשלתית לגור שם. לא שומעים טרוניות על ההשקעה באבטחת קיבוץ בקו התפר, או כל ישוב קהילתי ששם. לביילין מותר להכנס לשטחי A וזה לא נורא. כך גם "פעילי שמאל וזכויות האדם" המגוננים על רמאללה. אבל, חסידי ברסלב המנסים לחזור לנחלה הישראלית (על פי ההסכמים שביילין עשה!) בקבר יוסף, הם- דווקא ורק הם- "מטרידים" את כוחות הבטחון. בגללם, ברור מאליו, אין כח אדם לשמור על תל אביב.(אגב, הבלתי מגודרת משום מה...)ואני מבקש להבהיר שמעשיהם בהחלט מרגיזים ואינם רצויים, לטעמי.. אבל, הם לא פחות אזרחים מכל הטיפוסים עגולי המשקפיים. ומי שמתריע על זה, שיהיה טיפ-טיפת הגון ויעורר מהומה גם על האחרים. או שזו זכות לכולם, או נזק לכולם.
כן, ההתנחלויות דורשות בהחלט אבטחה. אבל הן נטל בטחוני בדיוק כמו קריית שמונה המופגזת, או חניתה הדורשת אבטחה של כוחות ואמצעים. זה אחד מתפקידיה של המדינה. היא צריכה להעניק בטחון ואיכות חיים לכל ישוב ולכל אזרח. היא גם אמורה לדאוג לו ברחבי העולם. הוא אזרח חופשי ורשאי לטייל ללא פחד. לפחות בין מילואים למילואים.
גם משטרה היא כוח בטחון.
אבל, אני מבקש להדגיש נקודה נוספת. בבית אל, אין משטרה סובבת ורמת האלימות שבה, כמו גם גניבות, אינה דורשת נוכחות משטרתית. רמת אביב או נווה אביבים מטילה עומס כבד על המשטרה ועל מערכות הבילוש והטיפול שלה. אז, האם נעביר את תושבי האזורים המועדים לגנבות, אל הישובים ביש"ע, ונחסוך הרבה מאד כוח אדם? ובעצם, אפשר להרחיק עוד יותר. במקום לאבטח את ראש הממשלה, שר הבטחון, שר החוץ- וכמובן את השר דני נווה- בבתיהם הנפרדים, חסכוני ובטוח יותר להקים קריה ממשלתית מאובטחת עם דירות שרד. כמו היהודים בדרום אמריקה, בשכונות המוקפות חומה ומשמרות שונים. נחסוך הרבה באבטחה. ובעצם, גם בתהליכי העבודה. שם יעבדו, שם יקיימו ישיבות ודיונים. השרים לא יצטרכו לנסוע עם שיירת אבטחה (וגם דלק וכו') ולחסום את רחובות ישראל. הם יערכו ביקורי שכנים בקריה המאובטחת ומשאבי המדינה יישמרו.
אם ככה תהיה גם מדינה. נעימה ומאפשרת חיים, זו כבר שאלה למחלקה אחרת בתקציב המדינה. לכל היותר יגדילו את תקציבי האשפוז הפסיכיאטרי. אבל תקציב הבטחון יינצל. ושב לציון המאבטח הגואל.
====================================
מאיר גרוס הוא יו"ר המדרשה לתורה עם דרך ארץ, ואיש חינוך במכללת ליפשיץ שבירושלים.
בימים שמיטב המוחות והכישורים עוסקים במניעת רצח ופיגועים בבני משפחותיהם בישראל, האמנם יש הגיון במשלוח כוחות מעולים להגן על קומץ המבקרים הישראלים במוזיאון הלובר? או בקניה? והפן השני הוא חוסר השוויון. איך זה שבנמל התעופה בלוד, אין מאבטחים אמריקנים בצד בריטים, צרפתים, מזרח טימורים וכו', בעוד אנחנו הישראלים צריכים לאבטח את שדות התעופה שלנו , ואילו בחו"ל, שוב אנחנו אלו ששומרים על אזרחינו המטיילים? אין להם משטרה ואנשים משלהם? למה תמיד זה אנחנו?
נער עברי רחוק מהמולדת
קל לדמות מה היה קורה לו פוליטיקאי כלשהו, היה יוצא בהתרעמות על המציאות הזאת, ובהצעה לקצץ את תקציב האבטחה בנמלי התעופה בחו"ל? מצדי, יגיד האיש, שלא יעזבו את הארץ ויבלו בחופשות פה. אין הצדקה להטיל את המעמסה הזאת על עם ישראל הנאבק בבעיות בטחון בארצו. מה גם שחלקו אינו יכול להרשות לעצמו- או אינו רוצה- לבלות בארצות ניכר, וההוצאה אינה שוויונית. מי שרוצה לטייל, שיתכבד וישלם את ההוצאה. זה הרי חוץ לארץ, לא באחריותנו. ממש רחוק מאד מהמולדת. ובכלל לא ממאווייה של הציונות לצעיריה. לכל היותר תסכים המדינה לארגן, תמורת מימון מלא, את המערך המסובך ולאמן את אנשיו.
כך גם כל מי שרוצה אבטחה במצעד כזה או אחר. צה"ל וכוחות המשטרה והבטחון מתוחים עד קצה גבול יכולתם, כידוע. ואין כל סיבה שמצעדי גאווה ירתקו כוחות הדרושים במקום אחר. (ניסיתם להזעיק ניידת לטפל בפריצה או בגניבה? ) כך גם כל תחרות ספורט או הפגנה והתכנסות בככר מלכי ישראל ע"ש יצחק רבין ז"ל. אם לא מדובר באירוע ממלכתי, כמו ביום הזכרון לחללי צה"ל, שידאגו המארגנים לאבטחה, ולא יטילוה על כתפי המשטרה או הציבור. אלו מותרות שמדינה במצבנו אינה יכולה לקחת על עצמה. ברור כשמש הזורחת שכל אמירה כזאת היתה נתקלת בעיתונות עוינת, הפגנות רחוב והוקעת האיש.
חובת המדינה וזכות אזרח
כי משום מה, אנו שומעים על הנטל המוטל על כוחות הבטחון, רק כשצריך לאבטח ישוב יהודי ביש"ע, או ישיבה באיתמר ובעצמונה. ושם אין ספק שמדובר באזרחים ישראלים נאמנים, בארץ ישראל עצמה ובהרשאה ממשלתית לגור שם. לא שומעים טרוניות על ההשקעה באבטחת קיבוץ בקו התפר, או כל ישוב קהילתי ששם. לביילין מותר להכנס לשטחי A וזה לא נורא. כך גם "פעילי שמאל וזכויות האדם" המגוננים על רמאללה. אבל, חסידי ברסלב המנסים לחזור לנחלה הישראלית (על פי ההסכמים שביילין עשה!) בקבר יוסף, הם- דווקא ורק הם- "מטרידים" את כוחות הבטחון. בגללם, ברור מאליו, אין כח אדם לשמור על תל אביב.(אגב, הבלתי מגודרת משום מה...)ואני מבקש להבהיר שמעשיהם בהחלט מרגיזים ואינם רצויים, לטעמי.. אבל, הם לא פחות אזרחים מכל הטיפוסים עגולי המשקפיים. ומי שמתריע על זה, שיהיה טיפ-טיפת הגון ויעורר מהומה גם על האחרים. או שזו זכות לכולם, או נזק לכולם.
כן, ההתנחלויות דורשות בהחלט אבטחה. אבל הן נטל בטחוני בדיוק כמו קריית שמונה המופגזת, או חניתה הדורשת אבטחה של כוחות ואמצעים. זה אחד מתפקידיה של המדינה. היא צריכה להעניק בטחון ואיכות חיים לכל ישוב ולכל אזרח. היא גם אמורה לדאוג לו ברחבי העולם. הוא אזרח חופשי ורשאי לטייל ללא פחד. לפחות בין מילואים למילואים.
גם משטרה היא כוח בטחון.
אבל, אני מבקש להדגיש נקודה נוספת. בבית אל, אין משטרה סובבת ורמת האלימות שבה, כמו גם גניבות, אינה דורשת נוכחות משטרתית. רמת אביב או נווה אביבים מטילה עומס כבד על המשטרה ועל מערכות הבילוש והטיפול שלה. אז, האם נעביר את תושבי האזורים המועדים לגנבות, אל הישובים ביש"ע, ונחסוך הרבה מאד כוח אדם? ובעצם, אפשר להרחיק עוד יותר. במקום לאבטח את ראש הממשלה, שר הבטחון, שר החוץ- וכמובן את השר דני נווה- בבתיהם הנפרדים, חסכוני ובטוח יותר להקים קריה ממשלתית מאובטחת עם דירות שרד. כמו היהודים בדרום אמריקה, בשכונות המוקפות חומה ומשמרות שונים. נחסוך הרבה באבטחה. ובעצם, גם בתהליכי העבודה. שם יעבדו, שם יקיימו ישיבות ודיונים. השרים לא יצטרכו לנסוע עם שיירת אבטחה (וגם דלק וכו') ולחסום את רחובות ישראל. הם יערכו ביקורי שכנים בקריה המאובטחת ומשאבי המדינה יישמרו.
אם ככה תהיה גם מדינה. נעימה ומאפשרת חיים, זו כבר שאלה למחלקה אחרת בתקציב המדינה. לכל היותר יגדילו את תקציבי האשפוז הפסיכיאטרי. אבל תקציב הבטחון יינצל. ושב לציון המאבטח הגואל.
====================================
מאיר גרוס הוא יו"ר המדרשה לתורה עם דרך ארץ, ואיש חינוך במכללת ליפשיץ שבירושלים.