העיתונות בארה"ב סוערת: יהודי נרצח בידי שלושה 'גלוחי-ראש' אנטישמיים בטורונטו. אין ספק, האירוע מזעזע. דייוויד רוזנצווייג, יהודי חרדי, רואה-חשבון במקצועו, אב לשישה ילדים, עמד בפתח פיצרייה ברובע היהודי בטורונטו, ושלושה 'גלוחי-ראש' התנפלו עליו לפתע ודקרוהו למוות בסכין. העולם מזדעזע, ובצדק.
אנחנו קוראים ושומעים את הדברים וליבנו נצבט פעמיים. פעם אחת, על עצם הרצח הנפשע של יהודי שליו, עובר-אורח תמים, שדמו נשפך בשל שנאה שטנית ליהודי על עצם היותו יהודי. פעם שנייה, על העובדה שבשנתיים האחרונות נרצחו כאן, בארצנו, מאות רוזנצווייגים, בשל אותה שנאה שטנית ליהודי באשר הוא יהודי, בעוד העולם עומד מנגד ואף מזדהה לעיתים עם המרצחים.
הדוח השביעי
הנה, הארגון 'אמנסטי אינטרנשיונל', הנאבק כביכול למען זכויות אדם, פרסם בשנתיים האחרונות שישה דוחות שעסקו בעימות בינינו ובין הפלסטינים. כל השישה כללו ביקורת נוקבת על פעולת צה"ל והתעלמו כמעט לגמרי ממעשי הרצח והטרור של הפלסטינים. לאחרונה, בעקבות ביקורת גוברת על עמדתו החד-צדדית, פרסם לראשונה דוח התוקף בחריפות את פיגועי ההתאבדות של הפלסטינים נגד אזרחים ישראלים.
בדוח זה, השביעי, קורא הארגון לרשות הפלסטינית לנקוט צעדים משפטיים נגד האחראים לפיגועים. "בלי כל קשר למטרת המאבק, לא יכולה להיות הצדקה בחוק הבין-לאומי להתקפות ישירות נגד אזרחים", נאמר בדוח. "אנו קוראים לרשות הפלסטינית לאסור ולהביא לדין את אלה המבצעים התקפות אלה". 'אמנסטי' מזכיר, כי במרוצת עשרים ואחד חודשי העימות נהרגו 350 אזרחים ישראלים (לפי חישוביו) בפיגועי טרור. יותר מ-60 מתוכם היו ילדים, הצעיר שבהם בן חמישה חודשים.
אולם בעוד הדוחות הקודמים של הארגון זכו להבלטה גדולה בכלי-התקשורת העולמיים, הדוח הזה כמעט לא זכה להד ציבורי. העולם הנאור והתרבותי אדיש להפרת זכויות אדם ולשנאת-אדם נוראה כשמדובר ביהודים המתגוררים בישראל. הוא יודע להזדעזע רק כשאנחנו נוקטים פעולות להגנת אזרחינו, נשינו וילדינו.
לתת לאנטישמים מדינה?
משום-מה נוצרה הפרדה בין העימות הישראלי-ערבי ובין תופעת האנטישמיות, אבל מה ההבדל בעצם? אם יש שוני בין האנטישמיות הקלסית ובין האנטישמיות הערבית, הוא לחובתה של האחרונה. האנטישמיות הרגילה נחשבת תופעה מגונה, ונושאי דגלה הם קבוצות-שוליים קיצוניות. לעומת זאת, האנטישמיות הערבית יוצאת מבית-מדרשם של החוגים המובילים והשולטים, וזוכה לתמיכה ממשלתית גלויה ומוצהרת.
ושלא ינסו לתרץ זאת בכך, שכאן יש סכסוך על קרקע ובעיה של פליטים וכדומה. נוסף על העובדה ההיסטורית שהשנאה הערבית עלתה עוד קודם שנולדו בעיות הפליטים והשטחים, מה בכלל הקשר בין שנאה מפלצתית כזאת לבין סכסוך מדיני, יהיה חריף וכואב אשר יהיה? מאות מיליונים סופגים עם חלב אימם משטמה נוראה נגד היהודים ומחנכים אותם לראות ביהודי את חזות הרוע והשטניות. זו אנטישמיות טהורה, שנאת יהודים באשר הם יהודים.
אחד ממוקדי השנאה וההסתה נמצא קרוב מאוד אלינו, מעבר לגדר ההפרדה שעדיין לא הוקמה. אנחנו, במו-ידינו, הבאנו לכאן מתוניס את ראשי המסיתים וזורעי הרעל. נתנו להם תחנות רדיו וטלוויזיה, כדי שיוכלו לנהל את מלאכת ההסתה בעוצמה רבתי. זרעי הרעל הללו הצמיחו את המתאבדים, שרצחו לנו מאות רוזנצווייגים בשנתיים האחרונות.
עכשיו זו כבר אינה בעיה של איש מסויים או של משטר זה או אחר. יש כאן ציבור של 'גלוחי-ראש' שערכי-יסוד של קדושת החיים וכבוד האדם זרים לו. האם אתם חושבים שצריכים לתת לו מדינה עצמאית?
================================
הרב מנחם ברוד הוא דובר חב"ד ועורך הגליון התורני "שיחת השבוע" שע"י צעירי אגודת חב"ד.
מאמרו של הרב מנחם ברוד מתפרסם בגיליון 'שיחת השבוע' גיליון 811, י' במנחם-אב תשס"ב (19.7.02)
אנחנו קוראים ושומעים את הדברים וליבנו נצבט פעמיים. פעם אחת, על עצם הרצח הנפשע של יהודי שליו, עובר-אורח תמים, שדמו נשפך בשל שנאה שטנית ליהודי על עצם היותו יהודי. פעם שנייה, על העובדה שבשנתיים האחרונות נרצחו כאן, בארצנו, מאות רוזנצווייגים, בשל אותה שנאה שטנית ליהודי באשר הוא יהודי, בעוד העולם עומד מנגד ואף מזדהה לעיתים עם המרצחים.
הדוח השביעי
הנה, הארגון 'אמנסטי אינטרנשיונל', הנאבק כביכול למען זכויות אדם, פרסם בשנתיים האחרונות שישה דוחות שעסקו בעימות בינינו ובין הפלסטינים. כל השישה כללו ביקורת נוקבת על פעולת צה"ל והתעלמו כמעט לגמרי ממעשי הרצח והטרור של הפלסטינים. לאחרונה, בעקבות ביקורת גוברת על עמדתו החד-צדדית, פרסם לראשונה דוח התוקף בחריפות את פיגועי ההתאבדות של הפלסטינים נגד אזרחים ישראלים.
בדוח זה, השביעי, קורא הארגון לרשות הפלסטינית לנקוט צעדים משפטיים נגד האחראים לפיגועים. "בלי כל קשר למטרת המאבק, לא יכולה להיות הצדקה בחוק הבין-לאומי להתקפות ישירות נגד אזרחים", נאמר בדוח. "אנו קוראים לרשות הפלסטינית לאסור ולהביא לדין את אלה המבצעים התקפות אלה". 'אמנסטי' מזכיר, כי במרוצת עשרים ואחד חודשי העימות נהרגו 350 אזרחים ישראלים (לפי חישוביו) בפיגועי טרור. יותר מ-60 מתוכם היו ילדים, הצעיר שבהם בן חמישה חודשים.
אולם בעוד הדוחות הקודמים של הארגון זכו להבלטה גדולה בכלי-התקשורת העולמיים, הדוח הזה כמעט לא זכה להד ציבורי. העולם הנאור והתרבותי אדיש להפרת זכויות אדם ולשנאת-אדם נוראה כשמדובר ביהודים המתגוררים בישראל. הוא יודע להזדעזע רק כשאנחנו נוקטים פעולות להגנת אזרחינו, נשינו וילדינו.
לתת לאנטישמים מדינה?
משום-מה נוצרה הפרדה בין העימות הישראלי-ערבי ובין תופעת האנטישמיות, אבל מה ההבדל בעצם? אם יש שוני בין האנטישמיות הקלסית ובין האנטישמיות הערבית, הוא לחובתה של האחרונה. האנטישמיות הרגילה נחשבת תופעה מגונה, ונושאי דגלה הם קבוצות-שוליים קיצוניות. לעומת זאת, האנטישמיות הערבית יוצאת מבית-מדרשם של החוגים המובילים והשולטים, וזוכה לתמיכה ממשלתית גלויה ומוצהרת.
ושלא ינסו לתרץ זאת בכך, שכאן יש סכסוך על קרקע ובעיה של פליטים וכדומה. נוסף על העובדה ההיסטורית שהשנאה הערבית עלתה עוד קודם שנולדו בעיות הפליטים והשטחים, מה בכלל הקשר בין שנאה מפלצתית כזאת לבין סכסוך מדיני, יהיה חריף וכואב אשר יהיה? מאות מיליונים סופגים עם חלב אימם משטמה נוראה נגד היהודים ומחנכים אותם לראות ביהודי את חזות הרוע והשטניות. זו אנטישמיות טהורה, שנאת יהודים באשר הם יהודים.
אחד ממוקדי השנאה וההסתה נמצא קרוב מאוד אלינו, מעבר לגדר ההפרדה שעדיין לא הוקמה. אנחנו, במו-ידינו, הבאנו לכאן מתוניס את ראשי המסיתים וזורעי הרעל. נתנו להם תחנות רדיו וטלוויזיה, כדי שיוכלו לנהל את מלאכת ההסתה בעוצמה רבתי. זרעי הרעל הללו הצמיחו את המתאבדים, שרצחו לנו מאות רוזנצווייגים בשנתיים האחרונות.
עכשיו זו כבר אינה בעיה של איש מסויים או של משטר זה או אחר. יש כאן ציבור של 'גלוחי-ראש' שערכי-יסוד של קדושת החיים וכבוד האדם זרים לו. האם אתם חושבים שצריכים לתת לו מדינה עצמאית?
================================
הרב מנחם ברוד הוא דובר חב"ד ועורך הגליון התורני "שיחת השבוע" שע"י צעירי אגודת חב"ד.
מאמרו של הרב מנחם ברוד מתפרסם בגיליון 'שיחת השבוע' גיליון 811, י' במנחם-אב תשס"ב (19.7.02)