ספר החוקים, גם של מדינה זהירה כישראל, מכיל את עונש המוות. לא בקלות של סעודיה, זו הרצויה בטרקליני האיחוד האירופי. גם לא בכמויות של סין. אפילו לא במגוון של מה שמכונה המדינה הדמוקרטית ביותר בעולם. (אגב, התואר מגיע לנו, לכאורה. האמריקנים זכו בו מכיוון שאצלם הדמוקרטיה אינה חוצה את גבול השכל הישר.) אבל, הוא כולל את האפשרות. ומותר להניח שלא מתוך רצון להוסיף סתם דפים לכרכי המשפטים הארוכים והמשמימים
בגידה
מסירת מידע לאויב כדי לפגוע בבני העם שלך עצמך, זו בגידה. היא מאפשרת לאויב לפגוע בצבאך שלך, ובאנשיך. העברת אמצעי לחימה לאויב, ועוד תוך כדי מלחמה- היא בגידה חמורה ביותר. זו כבר לא שאלה תיאורטית אלא תוצאה מעשית המאכלסת יותר מדי קברים אצלנו.
ואין אנו מתכוונים לאוסלו. אכן, מחתרת אוסלו יכולה למצוא פה דמיון רב למעשיה. היא מסרה רובים, והפושעים- ביניהם חיילי צה"ל (!)- סיפקו את התחמושת החסרה. אך אנשי אוסלו יכולים לפחות להסתתר תחת מעטה ה"לא ידענו", או "חשבנו ש..." תמימות שאמנם אינה מתאימה למנהיגים, אך היא עדיין משמשת מחסה לא רע.
אולם אלו שמכרו תחמושת לאויב ועוד בעיצומה של המלחמה, תחמושת שסביר להניח שפגעה בהרבה יהודים, צריכים לעמוד למשפט שיש אפשרות של מוות בסופו. לא רק למען ישמעו וייראו. אלא גם מכיוון שאין להם זכות לחיות על פני האדמה. מי שימצא אשם באבדן מוחלט של ערכי אנוש, יש לשולחו לעולם אחר.
פיו ענה בו
אבנרי, זה הדואג ל"עולם הזה", הצהיר שהמשת"פים הם בוגדים. הוא גם ציין שבעברו האישי "הוצאנו אותם להורג". וזאת משום שהסגירו את בני עמם לשלטון הקולוניאלי. משמע, שמי שמשתף פעולה עם האויב, וגורם להסגרת ישראלים לאויבים, דינו נגזר על ידי אותו אבנרי. האמנם מלשינון וחיפוש האשמות נגד חיילי צה"ל, על מנת להעמידם במבחן עמי אירופה עוינים, איננו נכלל בהגדרה זו? ובמה זה שונה מאותו "מויסר" הידוע בהיסטוריה היהודית?
אגב, עקרונית לא צריכה להיות לנו כל בעיה בנושא. חייל ישראלי עומד- גם היום- למבחן חבריו, מפקדיו ובעיקר מצפונו. ומי שחוטא לאמות המידה שלנו, הישראלים, ישא בלי ספק בעונשו. הבעיה האמיתית היא שמדובר בערכאות זרות. אלו מוטות ביסודן נגדנו ואין לצפות שם לשום צדק. ואולי לכן פונים המלשינים הקטנים לשם, במקום להביא ראיות שאין להם, אל מערכת הצדק בישראל.
אנו במלחמה
עם ישראל נתון במלחמה. והחוקים צריכים להתחשב במצב הזה. גם בנושאים שאין דינם מוות. אבל, בהחלט יש להתאים את העונשים למציאות הזאת. חיילים סרבנים צריכים להשפט בגין פחדנות מול אויב ופגיעה ברוח הלוחמים. מוציאי דיבת צה"ל חייבים לעמוד למשפט על חבלה בעת מלחמה. ואם כל תשובה לשוטר גוררת אשמה של "הפרעה לשוטר בעת מילוי תפקידו", למה אין אישום כזה על השמצות נגד חיילי צה"ל, על ביזוים ועל הפרעות בעת מילוי תפקידם.
אנחנו במלחמה. ותכניסו את זה טוב טוב לראש שלכם.
===============================
מאיר גרוס הוא יו"ר המדרשה לתורה עם דרך ארץ, ואיש חינוך במכללת ליפשיץ שבירושלים.
בגידה
מסירת מידע לאויב כדי לפגוע בבני העם שלך עצמך, זו בגידה. היא מאפשרת לאויב לפגוע בצבאך שלך, ובאנשיך. העברת אמצעי לחימה לאויב, ועוד תוך כדי מלחמה- היא בגידה חמורה ביותר. זו כבר לא שאלה תיאורטית אלא תוצאה מעשית המאכלסת יותר מדי קברים אצלנו.
ואין אנו מתכוונים לאוסלו. אכן, מחתרת אוסלו יכולה למצוא פה דמיון רב למעשיה. היא מסרה רובים, והפושעים- ביניהם חיילי צה"ל (!)- סיפקו את התחמושת החסרה. אך אנשי אוסלו יכולים לפחות להסתתר תחת מעטה ה"לא ידענו", או "חשבנו ש..." תמימות שאמנם אינה מתאימה למנהיגים, אך היא עדיין משמשת מחסה לא רע.
אולם אלו שמכרו תחמושת לאויב ועוד בעיצומה של המלחמה, תחמושת שסביר להניח שפגעה בהרבה יהודים, צריכים לעמוד למשפט שיש אפשרות של מוות בסופו. לא רק למען ישמעו וייראו. אלא גם מכיוון שאין להם זכות לחיות על פני האדמה. מי שימצא אשם באבדן מוחלט של ערכי אנוש, יש לשולחו לעולם אחר.
פיו ענה בו
אבנרי, זה הדואג ל"עולם הזה", הצהיר שהמשת"פים הם בוגדים. הוא גם ציין שבעברו האישי "הוצאנו אותם להורג". וזאת משום שהסגירו את בני עמם לשלטון הקולוניאלי. משמע, שמי שמשתף פעולה עם האויב, וגורם להסגרת ישראלים לאויבים, דינו נגזר על ידי אותו אבנרי. האמנם מלשינון וחיפוש האשמות נגד חיילי צה"ל, על מנת להעמידם במבחן עמי אירופה עוינים, איננו נכלל בהגדרה זו? ובמה זה שונה מאותו "מויסר" הידוע בהיסטוריה היהודית?
אגב, עקרונית לא צריכה להיות לנו כל בעיה בנושא. חייל ישראלי עומד- גם היום- למבחן חבריו, מפקדיו ובעיקר מצפונו. ומי שחוטא לאמות המידה שלנו, הישראלים, ישא בלי ספק בעונשו. הבעיה האמיתית היא שמדובר בערכאות זרות. אלו מוטות ביסודן נגדנו ואין לצפות שם לשום צדק. ואולי לכן פונים המלשינים הקטנים לשם, במקום להביא ראיות שאין להם, אל מערכת הצדק בישראל.
אנו במלחמה
עם ישראל נתון במלחמה. והחוקים צריכים להתחשב במצב הזה. גם בנושאים שאין דינם מוות. אבל, בהחלט יש להתאים את העונשים למציאות הזאת. חיילים סרבנים צריכים להשפט בגין פחדנות מול אויב ופגיעה ברוח הלוחמים. מוציאי דיבת צה"ל חייבים לעמוד למשפט על חבלה בעת מלחמה. ואם כל תשובה לשוטר גוררת אשמה של "הפרעה לשוטר בעת מילוי תפקידו", למה אין אישום כזה על השמצות נגד חיילי צה"ל, על ביזוים ועל הפרעות בעת מילוי תפקידם.
אנחנו במלחמה. ותכניסו את זה טוב טוב לראש שלכם.
===============================
מאיר גרוס הוא יו"ר המדרשה לתורה עם דרך ארץ, ואיש חינוך במכללת ליפשיץ שבירושלים.