מאז קריסת ברית המועצות התעשר פולקלור החגים העברי בטקס חדש, רב רושם: השתטחות המונית על קברו של רבי נחמן מברסלב, לרגל הימים הנוראים. מתשרי לתשרי גדלה הנהירה לשם, והפעם היא תשבור שיאים. אלפי ישראלים טסים השבוע לאוקראינה לקראת ראש השנה, החג הנחשב ביותר בעיני רבי נחמן, כדי להתפלל נוכח קברו באומן.
עניינים כאלה נסגרים, בדרך כלל, בתוך דל"ת אמותיו של בית המדרש. אבל בימים האחרונים מתברר שגם גורמים חילוניים מובהקים, כמו דודו טופז, עומדים לפקוד השנה את אומן. בתמימותם הם השתכנעו שמדובר במצווה גדולה, אשר תקצר את נוהלי הפיכתם לצדיקים גמורים או לפחות תעניק להם חוויה רוחנית עזה.
למענם, ולמען אלה שאולי מקנאים בהם, חשוב להבהיר שבתורה אין מצוות עלייה לרגל לאומן. גם לא בתלמוד או בשולחן ערוך. אדרבה, יש מצווה להישאר בארץ. כיוון התנועה הנכון בערב ראש השנה הוא מאוקראינה הנה, מהתפוצות הדוויות ארצה, ולא להיפך. מדי חג ומועד אמור יהודי מאמין לשים פעמיו לירושלים או לפחות לתת את דעתו עליה. אין לו מה לחפש באומן, בפראג, בג'רבה ובשאר ארצות פזורינו. נחמד לטייל שם, מוזר להתפלל שם.
ירידה לגולה, לצורך היטהרות רוחנית כביכול, היא כמו געגועים לבית חולים שבו כמעט נפחת פעם את נשמתך. היינו מאושפזים בה כמעט אלפיים שנה, עד שסוף סוף השתחררנו, אז מה פתאום לחזור?
רבי נחמן עצמו עשה בשעתו מסלול הפוך. השבוע לפני 204 שנים הוא נטש לאנחות את אשתו ובנותיו, והפליג בחירוף נפש לארץ הקודש. בראש השנה התפלל בחיפה, את החורף בילה בגליל, ובאביב נאלץ לברוח לרודוס מפחד צבאות נפוליאון. לפני שנטש הספיק להוריד את מצוות העלייה לארץ ממרומי הכיסוף הערטילאי לחובת התרפקות ממשית על החצרות והבתים כאן. הוא גם הכריז שלכל מקום שהוא הולך, הוא הולך רק לארץ ישראל. עזבונו הרוחני אמנם מכיל הבטחת גאולה למי שיפקוד את קברו באומן, אבל היא היתה מיועדת ליהודי הגולה בעידן הגלות. קשה להניח שהתכוון להטריח לשם אלפי יהודים ישראלים בעידן שיבת ציון.
מי שמאוד משתוקק לפתוח את השנה החדשה בסימן קיום מורשתו של רבי נחמן מוזמן להישאר בארץ, ופשוט לשמוח. "הכלל", כך אמר, "שצריך להתגבר מאוד בכל הכוחות, להיות אך שמח תמיד, כי טבע האדם למשוך עצמו למרה שחורה ועצבות, מחמת פגעי הזמן, וכל אדם הרי מלא יסורים".
--------------------------------------
חגי סגל הוא העורך הראשי של חדשות הרדיו בערוץ 7.
עניינים כאלה נסגרים, בדרך כלל, בתוך דל"ת אמותיו של בית המדרש. אבל בימים האחרונים מתברר שגם גורמים חילוניים מובהקים, כמו דודו טופז, עומדים לפקוד השנה את אומן. בתמימותם הם השתכנעו שמדובר במצווה גדולה, אשר תקצר את נוהלי הפיכתם לצדיקים גמורים או לפחות תעניק להם חוויה רוחנית עזה.
למענם, ולמען אלה שאולי מקנאים בהם, חשוב להבהיר שבתורה אין מצוות עלייה לרגל לאומן. גם לא בתלמוד או בשולחן ערוך. אדרבה, יש מצווה להישאר בארץ. כיוון התנועה הנכון בערב ראש השנה הוא מאוקראינה הנה, מהתפוצות הדוויות ארצה, ולא להיפך. מדי חג ומועד אמור יהודי מאמין לשים פעמיו לירושלים או לפחות לתת את דעתו עליה. אין לו מה לחפש באומן, בפראג, בג'רבה ובשאר ארצות פזורינו. נחמד לטייל שם, מוזר להתפלל שם.
ירידה לגולה, לצורך היטהרות רוחנית כביכול, היא כמו געגועים לבית חולים שבו כמעט נפחת פעם את נשמתך. היינו מאושפזים בה כמעט אלפיים שנה, עד שסוף סוף השתחררנו, אז מה פתאום לחזור?
רבי נחמן עצמו עשה בשעתו מסלול הפוך. השבוע לפני 204 שנים הוא נטש לאנחות את אשתו ובנותיו, והפליג בחירוף נפש לארץ הקודש. בראש השנה התפלל בחיפה, את החורף בילה בגליל, ובאביב נאלץ לברוח לרודוס מפחד צבאות נפוליאון. לפני שנטש הספיק להוריד את מצוות העלייה לארץ ממרומי הכיסוף הערטילאי לחובת התרפקות ממשית על החצרות והבתים כאן. הוא גם הכריז שלכל מקום שהוא הולך, הוא הולך רק לארץ ישראל. עזבונו הרוחני אמנם מכיל הבטחת גאולה למי שיפקוד את קברו באומן, אבל היא היתה מיועדת ליהודי הגולה בעידן הגלות. קשה להניח שהתכוון להטריח לשם אלפי יהודים ישראלים בעידן שיבת ציון.
מי שמאוד משתוקק לפתוח את השנה החדשה בסימן קיום מורשתו של רבי נחמן מוזמן להישאר בארץ, ופשוט לשמוח. "הכלל", כך אמר, "שצריך להתגבר מאוד בכל הכוחות, להיות אך שמח תמיד, כי טבע האדם למשוך עצמו למרה שחורה ועצבות, מחמת פגעי הזמן, וכל אדם הרי מלא יסורים".
--------------------------------------
חגי סגל הוא העורך הראשי של חדשות הרדיו בערוץ 7.