חז"ל אומרים, שאחרי מחילת העוונות ביום-הכיפורים מתחיל הקב"ה למנות מחדש את חטאי עם-ישראל רק בחג-הסוכות, משום שבימים שבין יום-הכיפורים לחג-הסוכות אין כל אפשרות של חטא ועוון. בימים האלה היהודים "עסוקים במצוות" זה בסוכתו, זה בלולבו. ובאמת, לא צריך להיות רבי לוי-יצחק מברדיצ'וב כדי לחוש התעלות-רוח למראה המוני בית-ישראל המתהלכים בימים אלה ברחובותינו ואתרוג ולולב בידיהם, או למראה הילדים והמבוגרים העמלים על בניית הסוכה.
פתאום רואים את האהבה שיש בלב כל יהודי למצוות ה'. ניכרת שמחה של מצווה אמיתית. רוח היראה של הימים הנוראים מפנה את מקומה לרגש של אחווה, שמחה ודבקות במצוות. זו התקופה שבה מגיעה לשיאה אווירת החגים, שמרימה את כולנו מחיי היום-יום ומטרדות השעה, לעולם רוחני יותר, נינוח ומלא שמחה ואהבה.
להביט פנימה
חג-הסוכות הוא מפגן של אחדות-ישראל. הדבר משתקף במצוות הסוכה, שמבטלת את המחיצות בין חלקי העם. הכול יוצאים מהבתים, המפוארים יותר או פחות, ויושבים בסוכות. והלוא אמרו חז"ל: "ראויים כל ישראל לישב בסוכה אחת".
מימד עמוק יותר של אחדות בא לידי ביטוי במצוות ארבעת המינים. הכול מכירים את המדרש הידוע על ארבעת הסוגים שיש בעם-ישראל, אבל כאשר מתבוננים במשמעות הדבר, אי-אפשר שלא להתפעל מעוצמת רעיון האחדות הטמונה כאן. התורה מצווה אותנו לצרף אלינו גם את ה'ערבה', גם את היהודי שאין בו לא תורה ולא מעשים טובים. וכי אין אנו נוטים להתרחק מטיפוס כזה של יהודי ריק מתורה וממצוות? אבל התורה קובעת, שבלי להתחבר עם היהודי הזה אין כל ערך אפילו ב'אתרוג' - אי-אפשר לקיים את המצווה!
כאן מזדקרת האחדות המהותית המופלאה הקיימת בעם-ישראל. "אל תביט אל מראהו", אמר הקב"ה לשמואל הנביא. על-אחת-כמה-וכמה הדברים נאמרים לשכמותנו. אל לנו לשפוט יהודי שני על-פי המראה החיצוני, על-פי מעשיו והתנהגותו הגלויים לעינינו. גם מי שנראה כ'ערבה', הוא חלק מעם-ישראל ויש בקרבו נשמה שהיא "חלק א-לוה ממעל ממש". יש בו מעלות אין-סופיות, צריך רק לדעת להסתכל פנימה ולגלותן.
העולם מתאחד
חג-הסוכות גם מדגיש את ההשפעה הכלל-עולמית של הקדושה. בחג זה היו מקריבים בבית-המקדש שבעים פרים, כנגד שבעים אומות-העולם. ההפטרה של החג מדברת על מה שיקרה לגויים בזמן הגאולה, ועל התהליכים שיביאו את העולם כולו להאמין בה' ולעבדו שכם אחד.
בתקופתנו אנו עדים להתרחשויות כלל-עולמיות בלתי-שגרתיות. השנה ציין העולם שנה לפיגוע הטרור במרכז הסחר העולמי בניו-יורק, אירוע ששינה באחת את פני העולם. בעקבותיו הוגדר מחדש ציר-הרשע, העובר דרך מדינות תומכות טרור וארגונים אסלאמיים קיצוניים. המדינות השולטות כיום בעולם נחושות לרוצץ את ראש הנחש ולהילחם עד חורמה בגרורותיו של הטרור העולמי. במידה מסויימת יש כאן התאחדות של העולם כולו להשגת יעדים של תיקון עולם והשלטת ערכים של צדק ויושר בעולם כולו.
אין ספק שדבר-מה גדול מתרקם כאן. כיצד בדיוק יתפתחו הדברים אין אנו יודעים. כבר קבע הרמב"ם, שתהליכים רבים במהלך הגאולה "לא יידע אדם איך יהיו עד שיהיו". אבל אחרי שהדברים מתרחשים, וכאשר רואים את התמונה הכוללת, אי-אפשר שלא לראות כי העולם מתקדם במהירות לקראת הייעוד המפורט בהפטרה: "והיה ה' למלך על כל הארץ, ביום ההוא יהיה ה' אחד ושמו אחד".
================================
הרב מנחם ברוד הוא דובר חב"ד ועורך הגליון התורני "שיחת השבוע" שע"י צעירי אגודת חב"ד, בו מתפרסם מאמר זה.
פתאום רואים את האהבה שיש בלב כל יהודי למצוות ה'. ניכרת שמחה של מצווה אמיתית. רוח היראה של הימים הנוראים מפנה את מקומה לרגש של אחווה, שמחה ודבקות במצוות. זו התקופה שבה מגיעה לשיאה אווירת החגים, שמרימה את כולנו מחיי היום-יום ומטרדות השעה, לעולם רוחני יותר, נינוח ומלא שמחה ואהבה.
להביט פנימה
חג-הסוכות הוא מפגן של אחדות-ישראל. הדבר משתקף במצוות הסוכה, שמבטלת את המחיצות בין חלקי העם. הכול יוצאים מהבתים, המפוארים יותר או פחות, ויושבים בסוכות. והלוא אמרו חז"ל: "ראויים כל ישראל לישב בסוכה אחת".
מימד עמוק יותר של אחדות בא לידי ביטוי במצוות ארבעת המינים. הכול מכירים את המדרש הידוע על ארבעת הסוגים שיש בעם-ישראל, אבל כאשר מתבוננים במשמעות הדבר, אי-אפשר שלא להתפעל מעוצמת רעיון האחדות הטמונה כאן. התורה מצווה אותנו לצרף אלינו גם את ה'ערבה', גם את היהודי שאין בו לא תורה ולא מעשים טובים. וכי אין אנו נוטים להתרחק מטיפוס כזה של יהודי ריק מתורה וממצוות? אבל התורה קובעת, שבלי להתחבר עם היהודי הזה אין כל ערך אפילו ב'אתרוג' - אי-אפשר לקיים את המצווה!
כאן מזדקרת האחדות המהותית המופלאה הקיימת בעם-ישראל. "אל תביט אל מראהו", אמר הקב"ה לשמואל הנביא. על-אחת-כמה-וכמה הדברים נאמרים לשכמותנו. אל לנו לשפוט יהודי שני על-פי המראה החיצוני, על-פי מעשיו והתנהגותו הגלויים לעינינו. גם מי שנראה כ'ערבה', הוא חלק מעם-ישראל ויש בקרבו נשמה שהיא "חלק א-לוה ממעל ממש". יש בו מעלות אין-סופיות, צריך רק לדעת להסתכל פנימה ולגלותן.
העולם מתאחד
חג-הסוכות גם מדגיש את ההשפעה הכלל-עולמית של הקדושה. בחג זה היו מקריבים בבית-המקדש שבעים פרים, כנגד שבעים אומות-העולם. ההפטרה של החג מדברת על מה שיקרה לגויים בזמן הגאולה, ועל התהליכים שיביאו את העולם כולו להאמין בה' ולעבדו שכם אחד.
בתקופתנו אנו עדים להתרחשויות כלל-עולמיות בלתי-שגרתיות. השנה ציין העולם שנה לפיגוע הטרור במרכז הסחר העולמי בניו-יורק, אירוע ששינה באחת את פני העולם. בעקבותיו הוגדר מחדש ציר-הרשע, העובר דרך מדינות תומכות טרור וארגונים אסלאמיים קיצוניים. המדינות השולטות כיום בעולם נחושות לרוצץ את ראש הנחש ולהילחם עד חורמה בגרורותיו של הטרור העולמי. במידה מסויימת יש כאן התאחדות של העולם כולו להשגת יעדים של תיקון עולם והשלטת ערכים של צדק ויושר בעולם כולו.
אין ספק שדבר-מה גדול מתרקם כאן. כיצד בדיוק יתפתחו הדברים אין אנו יודעים. כבר קבע הרמב"ם, שתהליכים רבים במהלך הגאולה "לא יידע אדם איך יהיו עד שיהיו". אבל אחרי שהדברים מתרחשים, וכאשר רואים את התמונה הכוללת, אי-אפשר שלא לראות כי העולם מתקדם במהירות לקראת הייעוד המפורט בהפטרה: "והיה ה' למלך על כל הארץ, ביום ההוא יהיה ה' אחד ושמו אחד".
================================
הרב מנחם ברוד הוא דובר חב"ד ועורך הגליון התורני "שיחת השבוע" שע"י צעירי אגודת חב"ד, בו מתפרסם מאמר זה.