אולי לכבוד קריאתה של התורה מבראשית, בשבת הקרובה, התרבו לאחרונה הידיעות על נהירה המונית לבתי מדרש חילוניים. אסף ענברי גילה במעריב, במסגרת מסתו המופרכת על הציונות הדתית, שיש היום כבר יותר ממאה מדרשות לא דתיות לליבון המורשת הדתית. מנהל מדרשת אורנים, שי זרחי, בישר בראיון לביטאון "ארץ אחרת", כי כבר נכתבת תורה חדשה בידי אותם אברכים גלויי ראש.
ומה תכיל גירסת 2002 של מדרשת אורנים לתורת ישראל? את כל סיפורי המקרא, ערש הפולקלור העברי, אבל גם תיקונים ועדכונים לתרי"ג מצוות. "פחות התעסקות בכשרות", מגלה זרחי, "ויותר התעסקות בשמיטה, עבדות, סחר בנשים, מעמד הזר, צדקה וצדק".
הרבה רעננות יש בהצעת השיפוץ הזאת, אך מעט מאוד ענווה. במשך 3,300 שנה הצליחה תורת משה לצלוח את כל תעלולי ההיסטוריה, לסוכך על עם ישראל מפני שוחרי התאיידותו או התבוללותו, והנה בא זרחי אחד ומציע להפוך סדרי עולם. הוא יודע טוב יותר מהאמוראים, מהרמב"ם ומרבנו יוסף קארו מה צריך לעשות כדי לשרוד 3,300 שנים נוספות. כי מציון תצא תורה ודבר ה' מסמינר אורנים.
מעקב אוהב ודואב אחרי תופעות תורניות במגזר החילוני אליטיסטי מגלה שלל יוזמות דומות, להתאמת תורת משה לדרישות האופנה. ענת גוב קראה פעם לחילוניים להעמיס על שכמם את נטל חידוש ההלכה, ומן הסתם לא התכוונה שהם יציעו דרכי אכיפה חדשות למצוות שעטנז. מנחם בן, מחברן של יצירות פאר פובליציסטיות על התנ"ך והמונותאיזם, הכריז על ביטול מצוות מילה. הח"כ לשעבר דדי צוקר קבע שהנוסחה הנכונה לקיום יהדות זמננו היא זו של המתפקרים ממוצא מזרחי. כלומר, קידוש בשבת עם טלוויזיה פתוחה.
למקרא רעיונות כופרניים אלה מתקשים דתיים רבים להתפעל מתופעת ההתרפקות החילונית על ארון הספרים היהודי. ללב האורתודוכסי מתגנב חשד שמא מדובר במהדורה טריה של התנועה הרפורמית, שזממה לעקור מהיהדות את הוראות הפעלתה ולהפוך אותה לרעיון פילוסופי גרידא. קשה להסביר אחרת את השילוב הפרדוקסלי בין חיבתם המוצהרת של הלמדנים החילוניים לתנ"ך לבין התנערותם הרועמת ממצוותיו ומשומרי מצוותיו.
התנ"ך נפלא, התמוגג אסף ענברי, אין נפלא ממנו, ומיד שפך את מררתו על ציבור שהכי מתאמץ לממש את התנ"ך. מחמאות דומות על ספר הספרים, ודיעות זהות על המתנחלים או על אובדן האקטואליות של המצוות, אפשר לשמוע גם בוותיקן, אגב.
כאנשי הגות מכירים ענברי ושות' בחוסר יכולתם לקיים מדינה עברית ללא מורשת אבות, אבל כחילוניים קשה עליהם היגיעה שבקיום מצוות. לפיכך עלה בדעתם רעיון לייצר מעין תלמוד ידידותי, שיאפשר התחברות חינם לשורשים היהודיים. הוא יכיל שפע אמרות חז"ל אוניברסליות ורק קומץ מצוות אסתטיות, בעיקר בין אדם לחברו.
ההנהגה החילונית תשתמש בו לצורך ניגוח המתנחלים בוויכוח על עתיד העם והארץ, ואפילו לצורך הצגתם ככופרים במצוות מסוימות. הרי אין בעיה לטעון שהדתיים מקפידים על אי אכילת שרימפס ומזלזלים באי הונאת גר, יתום ואלמנה.
לכן חשוב לדעת ולהדגיש שהטענה כאילו היהדות טעונה רפורמה סוציאלית דחופה, אינה יותר מפטפוט דמגוגי. התנועה הקיבוצית, שזרחי משתייך אליה, יכולה ללמוד המון על צדקה וחסד ממאה שערים ומאלון מורה. אין שם סחר בנשים או התעמרות בעובדים זרים. אמנם תמיד יש מה לשפר ולעדכן אפילו במחוזות האורתודוכסיה, אבל ראוי לעשות זאת בתוך המסגרת ההלכתית, בתוקף הסמכויות הרחבות שניתנו בסיני לפוסקי הדורות. מי שמעוניין להצטרף לצוות הפסיקה הזה חייב לקבל עליו תחילה עול תורה ומצוות. רצוי גם עול ענווה.
===================================
חגי סגל הוא העורך הראשי של חדשות הרדיו בערוץ 7 ובעל טור בעיתון "מעריב".
ומה תכיל גירסת 2002 של מדרשת אורנים לתורת ישראל? את כל סיפורי המקרא, ערש הפולקלור העברי, אבל גם תיקונים ועדכונים לתרי"ג מצוות. "פחות התעסקות בכשרות", מגלה זרחי, "ויותר התעסקות בשמיטה, עבדות, סחר בנשים, מעמד הזר, צדקה וצדק".
הרבה רעננות יש בהצעת השיפוץ הזאת, אך מעט מאוד ענווה. במשך 3,300 שנה הצליחה תורת משה לצלוח את כל תעלולי ההיסטוריה, לסוכך על עם ישראל מפני שוחרי התאיידותו או התבוללותו, והנה בא זרחי אחד ומציע להפוך סדרי עולם. הוא יודע טוב יותר מהאמוראים, מהרמב"ם ומרבנו יוסף קארו מה צריך לעשות כדי לשרוד 3,300 שנים נוספות. כי מציון תצא תורה ודבר ה' מסמינר אורנים.
מעקב אוהב ודואב אחרי תופעות תורניות במגזר החילוני אליטיסטי מגלה שלל יוזמות דומות, להתאמת תורת משה לדרישות האופנה. ענת גוב קראה פעם לחילוניים להעמיס על שכמם את נטל חידוש ההלכה, ומן הסתם לא התכוונה שהם יציעו דרכי אכיפה חדשות למצוות שעטנז. מנחם בן, מחברן של יצירות פאר פובליציסטיות על התנ"ך והמונותאיזם, הכריז על ביטול מצוות מילה. הח"כ לשעבר דדי צוקר קבע שהנוסחה הנכונה לקיום יהדות זמננו היא זו של המתפקרים ממוצא מזרחי. כלומר, קידוש בשבת עם טלוויזיה פתוחה.
למקרא רעיונות כופרניים אלה מתקשים דתיים רבים להתפעל מתופעת ההתרפקות החילונית על ארון הספרים היהודי. ללב האורתודוכסי מתגנב חשד שמא מדובר במהדורה טריה של התנועה הרפורמית, שזממה לעקור מהיהדות את הוראות הפעלתה ולהפוך אותה לרעיון פילוסופי גרידא. קשה להסביר אחרת את השילוב הפרדוקסלי בין חיבתם המוצהרת של הלמדנים החילוניים לתנ"ך לבין התנערותם הרועמת ממצוותיו ומשומרי מצוותיו.
התנ"ך נפלא, התמוגג אסף ענברי, אין נפלא ממנו, ומיד שפך את מררתו על ציבור שהכי מתאמץ לממש את התנ"ך. מחמאות דומות על ספר הספרים, ודיעות זהות על המתנחלים או על אובדן האקטואליות של המצוות, אפשר לשמוע גם בוותיקן, אגב.
כאנשי הגות מכירים ענברי ושות' בחוסר יכולתם לקיים מדינה עברית ללא מורשת אבות, אבל כחילוניים קשה עליהם היגיעה שבקיום מצוות. לפיכך עלה בדעתם רעיון לייצר מעין תלמוד ידידותי, שיאפשר התחברות חינם לשורשים היהודיים. הוא יכיל שפע אמרות חז"ל אוניברסליות ורק קומץ מצוות אסתטיות, בעיקר בין אדם לחברו.
ההנהגה החילונית תשתמש בו לצורך ניגוח המתנחלים בוויכוח על עתיד העם והארץ, ואפילו לצורך הצגתם ככופרים במצוות מסוימות. הרי אין בעיה לטעון שהדתיים מקפידים על אי אכילת שרימפס ומזלזלים באי הונאת גר, יתום ואלמנה.
לכן חשוב לדעת ולהדגיש שהטענה כאילו היהדות טעונה רפורמה סוציאלית דחופה, אינה יותר מפטפוט דמגוגי. התנועה הקיבוצית, שזרחי משתייך אליה, יכולה ללמוד המון על צדקה וחסד ממאה שערים ומאלון מורה. אין שם סחר בנשים או התעמרות בעובדים זרים. אמנם תמיד יש מה לשפר ולעדכן אפילו במחוזות האורתודוכסיה, אבל ראוי לעשות זאת בתוך המסגרת ההלכתית, בתוקף הסמכויות הרחבות שניתנו בסיני לפוסקי הדורות. מי שמעוניין להצטרף לצוות הפסיקה הזה חייב לקבל עליו תחילה עול תורה ומצוות. רצוי גם עול ענווה.
===================================
חגי סגל הוא העורך הראשי של חדשות הרדיו בערוץ 7 ובעל טור בעיתון "מעריב".