הם נחשבים לטובי לב. הם מלאי חיים ושמחה והם סמל מהלך לרמת החיים הגבוהה והאופטימיות שהארץ הזו משדרת. גילוי נאות מחייב אותי, כבר בראשית, להבהיר שזה בעצם "אנחנו". יש לי הכבוד האישי להימנות על המנסים לחקות את הסומואים היפניים. ללא הביגוד, בשלב זה. וזר שאינו נמנה על קהלנו לא יבין את הקשיים הסובייקטיביים שלנו. זה לא רק המבטים מלאי הרחמים והזלזול המופנים כלפינו. זה גם הקושי לשבת בנוחות במכוניות קטנות. למצוא ביגוד מתאים כמו גם להתכופף בעת קניית נעליים חדשות. קשה לנו לעבור במעברים צרים, לשבת במושבי מטוס צרים ואפילו בצניחה במילואים, היו מכבדים אותנו במצנחים גדולים יותר. ולך תתאים לך חגור הולם. שכפ"ץ הוא משימה כבדה (תרתי משמע), ובקיצור, המעמד שלנו מחייב נציגות מתאימה בכל המפלגות. ובמקום הריאלי, כמובן.

אז, לכל הוועדות המסדרות אני מבקש להציע הצעה חוצת קווים (ממילא קשה לנו להיצמד לקווים רגילים...) . שריינו מקום לנציג שמן ברשימה. המהות הזו היא בעלת יתרונות בולטים. הראשון הוא, כמובן, הבולטות עצמה. הנציג הזה נראה בכל מקום. הוא יכול לייצג את כולם: שמאל או ימין, ספרדים או תימנים, אשכנזים ואפילו בני מיעוטים. דתיים ושאינם כאלה, יוכלו להתאחד סביבו.(בלית ברירה אחרת צריכים כמה לשלב ידיים כדי להקיף אותו) והעיקר הוא, שכמחצית האוכלוסייה תהנה מנציגות כזו תוך הזדהות אישית. תחשבו על זה. חמישים אחוז כבר בכיס שלכם.

ובעצם, אם לנשים יש שיריון, רק בגלל שהם דומות לחווה אמנו. לצעירים יש שיריון, כי הם התחילו להתגלח לא מזמן. לעולים מרוסיה, בגלל שהם לא עלו עם בן גוריון, לאתיופים יש משבצת, בגלל שהם עזבו את הארץ בימי מקדש שלמה. אז, למה שלאזרחים עם נוכחות בולטת לא יהיה ייצוג? הרי מה שחשוב הוא הייצוג. לא מי האיש, אלא מה הוא.

למעשה, אפשר לסיים כך במהירות את הרכבת הרשימות. נשריין מקום גם לנציג בעלי הקרחות. לאלה יש ברק טבעי, הם זוהרים בכל מקום. ואגב, מאחר והוכח במחקרים שבעידן הטלוויזיה, המחסור בשיער פוגע בסיכוייהם של המתמודדים. כמו פורד האמריקאי, או בורג הישראלי, אז צריך- באפליה מתקנת- להכניס נציג קרח לכנסת. צריך גם נציג של התעשיינים, מקום מכובד לנציג הרבנות, ומקום בקדמת הרשימה לנציג הפועלים היהודים- אם יצליחו למצוא אחד כזה.
יתר הכישורים אינם חשובים. כלומר, יש משימה מוגדרת של חקיקה המוטלת על יושבי הכנסת. אבל, זה לא חשוב. עובדה, אפשר לראות כמה חוקים חוקקו החקי"ם ( זו לא שגיאת דפוס. זה מזכיר רק את הקליעים שהם לתרגול. כזה לא אמיתי) בממוצע. וזה בולט יותר על רקע הבודדים שהגיעו להישגים נאים בתחום. ובאמת, אם המטרה היא כסא מרופד במשכורת נאה, הטבות מפליגות וכרטיסי טיסה, למה שלא יהיו גם אחרים שיתחלקו בשלל?

אלטרנטיבית, אפשר לעשות הגרלה. כל אחד זכאי לאפשרות של כסא בכנסת ולחיים טובים על חשבון המדינה. ומאחר וכל יהודי יודע לצעוק ולדבר בידיים, יש די והותר מועמדים טובים. אה, האידיאולוגיה? זה לא חשוב. ממילא כולם עושים מה שבא להם או לקריין התורן.