במצע החדש של העבודה, בין מו"מ תחת אש, חלוקת ירושלים ונסיגה חד-צדדית - נושאים העוסקים בחלוקת הארץ - מופיע נושא חמור לא פחות, והוא הנהגת נשואין אזרחיים, שפירושה חלוקת העם.
בתחילה יצאה גירסה ממפלגת העבודה שמסלול הנישואין האזרחיים ייפתח רק בפני מי שהרבנים מסרבים לחתן אותו במסגרת ההלכה, וזו אכן בעייה הטעונה פתרון. לא יתכן, שהמדינה תמסור למערכת הדתית מונופול על מרבית תחום חיי האישות ולא תציע מוצא לאלה שהמערכת הזאת מסרבת לשרת אותם.
אלא, שפרופ' יולי תמיר, חברת כנסת מיועדת ודוברת פופולרית מטעם העבודה, גילתה בשיחת רדיו שהמצע מרחיק לכת הרבה יותר: משטרו של מיצנע אכן יאפשר נישואין אזרחיים לכל אלה שאינם יכולים להינשא ברבנות, כולל מי שאינו "יכול" מטעמי עקרון ומצפון. כלומר, כל מי שאינו רוצה. בהמשך דבריה לא הסתירה הגברת תמיר את המסקנה המהפכנית המתבקשת, שמעתה כלומר, אם מיצנע ינצח תהיינה ליהודים בישראל שתי רשימות חיתון, וילדים הכלולים ברשימה "האזרחית", ספק אם יוכלו להתחתן עם ילדיהם של הנשואים כהלכה. פרופסור תמיר אינה מתרגשת מכך. הורים קובעים דברים רבים בעתיד ילדיהם, אמרה, ואין סיבה מדוע לא יוכלו להחליט גם על זאת.
אינני חובש כיפה וגם אין לי ידע מקצועי-הלכתי בתחום. רתיעתי לשמע הדברים היתה אינסטינקטיבית, ולכן פניתי לרב ידוע, ומתברר שאכן הגב' תמיר העריכה נכון את התוצאות הצפויות ממצע מיצנע, וכי מאיים כאן קרע בלתי הפיך: שני עמים שהחיתון ביניהם יהיה בעייתי. זאת, למרבה האבסורד בניגוד לגויים, שתמיד יוכלו להתגייר, כי חשש ממזרות אינו חל עליהם. עוד אירוניה, שחציית העם היהודי תתרחש דווקא בתוך מדינתו. ילד יהודי שנולד בגולה מהורים שלא נישאו ברבנות ימשיך ליהנות מחזקת כשרות עד שלא יוכח ההיפך, כפי המצב היום. לא כן, מי שייוולד בארץ לזוג שנישא בנשואין אזרחיים. לו יעשו בדיקת יוחסין, כדי להסיר ספק ממזרות. מפני שניתן להניח בוודאות, שמיד עם הנהגת הנישואים האזרחיים תפתח היהדות הנורמטיבית פנקסי יוחסין, והעם יתחלק בין יהודים וודאיים לספק-יהודים. אין לנו כנראה די ריבים ומחלוקות, פילוגים ופיצולים ורק חסר להטיל אותנו לתוך האש הזאת. בינתים אנחנו פוסלים זה את זה "רק" על דעות והשקפות, מעתה יוטל סימן שאלה גם על כשרותו האישית של יהודי "לבוא בקהל".
מה נאמר על מנהיג המבקש לנתק את קשר האישות בתוך העם היהודי שעד היום הרבנים קיבלוהו כעובדה האם יש כאן חוסר מחשבה וקלות דעת גרידא, או שמא זה קו אידיאולוגי מחושב ליצור חברה אזרחית, מנותקת משרשיה היהודיים בדרך ל"מדינת כל אזרחיה"? ואולי חבורה פנטית, החותרת להגיע ל"מדינה חילונית-דמוקרטית" גררה אדם חסר נסיון למחוזות שלא שיער כלל להגיע אליהם?
מכל מקום, יש קשר בין קריעת הארץ וקריעת העם. לא ניתן להיפטר מירושלים ומבמת ההר, להגיע למנוחה בלי נחלה, כי הטריטוריה היא רק שדה הקרב. הקרב עצמו הוא על זיקתנו ליהדות, על עצם זהותנו, זו מלחמת תרבות.
כותרת ראשית בעתון ערב זעקה: במצעו של מצנע: עקירת 35,000 מתנחלים! בצדק הבליטו, מפני שגירוש כוחני יגרור אותנו למלחמת אחים תוך כדי מלחמה באויב. עפ"י מצעו, משטרו של מיצנע יהיה השני בהיסטוריה אשר "ינקה" חבל ארץ מיהודים, משום היותם יהודים, וזו גזענות שהיתה צריכה לפסול אותו ואת רשימתו מחברות בכנסת. מה גם, שבנסיגה החד-צדדית כ-55,000 פלסטינים אמורים להישאר תחת שלטון ישראל. שלא כיהודים, הם יורשו להישאר בבתיהם.
אולם לא מצאנו בכל התקשורת הישראלית הבלטה דומה, ואפילו איזכור רציני, של הסכנה הנשקפת ממצע מיצנע לעם, ולא רק לארץ. שתיקת הרבנים מתמיהה, אך לא רק הם. החשש מפני קרע בעם היהודי אינה עניינם בלבד, הוא עניינו של כל אדם מישראל, גם מי שאינו מוגדר "דתי".
עו"ד אליקים העצני הוא ח"כ לשעבר , וחבר הנהלת מועצת יש"ע.
בתחילה יצאה גירסה ממפלגת העבודה שמסלול הנישואין האזרחיים ייפתח רק בפני מי שהרבנים מסרבים לחתן אותו במסגרת ההלכה, וזו אכן בעייה הטעונה פתרון. לא יתכן, שהמדינה תמסור למערכת הדתית מונופול על מרבית תחום חיי האישות ולא תציע מוצא לאלה שהמערכת הזאת מסרבת לשרת אותם.
אלא, שפרופ' יולי תמיר, חברת כנסת מיועדת ודוברת פופולרית מטעם העבודה, גילתה בשיחת רדיו שהמצע מרחיק לכת הרבה יותר: משטרו של מיצנע אכן יאפשר נישואין אזרחיים לכל אלה שאינם יכולים להינשא ברבנות, כולל מי שאינו "יכול" מטעמי עקרון ומצפון. כלומר, כל מי שאינו רוצה. בהמשך דבריה לא הסתירה הגברת תמיר את המסקנה המהפכנית המתבקשת, שמעתה כלומר, אם מיצנע ינצח תהיינה ליהודים בישראל שתי רשימות חיתון, וילדים הכלולים ברשימה "האזרחית", ספק אם יוכלו להתחתן עם ילדיהם של הנשואים כהלכה. פרופסור תמיר אינה מתרגשת מכך. הורים קובעים דברים רבים בעתיד ילדיהם, אמרה, ואין סיבה מדוע לא יוכלו להחליט גם על זאת.
אינני חובש כיפה וגם אין לי ידע מקצועי-הלכתי בתחום. רתיעתי לשמע הדברים היתה אינסטינקטיבית, ולכן פניתי לרב ידוע, ומתברר שאכן הגב' תמיר העריכה נכון את התוצאות הצפויות ממצע מיצנע, וכי מאיים כאן קרע בלתי הפיך: שני עמים שהחיתון ביניהם יהיה בעייתי. זאת, למרבה האבסורד בניגוד לגויים, שתמיד יוכלו להתגייר, כי חשש ממזרות אינו חל עליהם. עוד אירוניה, שחציית העם היהודי תתרחש דווקא בתוך מדינתו. ילד יהודי שנולד בגולה מהורים שלא נישאו ברבנות ימשיך ליהנות מחזקת כשרות עד שלא יוכח ההיפך, כפי המצב היום. לא כן, מי שייוולד בארץ לזוג שנישא בנשואין אזרחיים. לו יעשו בדיקת יוחסין, כדי להסיר ספק ממזרות. מפני שניתן להניח בוודאות, שמיד עם הנהגת הנישואים האזרחיים תפתח היהדות הנורמטיבית פנקסי יוחסין, והעם יתחלק בין יהודים וודאיים לספק-יהודים. אין לנו כנראה די ריבים ומחלוקות, פילוגים ופיצולים ורק חסר להטיל אותנו לתוך האש הזאת. בינתים אנחנו פוסלים זה את זה "רק" על דעות והשקפות, מעתה יוטל סימן שאלה גם על כשרותו האישית של יהודי "לבוא בקהל".
מה נאמר על מנהיג המבקש לנתק את קשר האישות בתוך העם היהודי שעד היום הרבנים קיבלוהו כעובדה האם יש כאן חוסר מחשבה וקלות דעת גרידא, או שמא זה קו אידיאולוגי מחושב ליצור חברה אזרחית, מנותקת משרשיה היהודיים בדרך ל"מדינת כל אזרחיה"? ואולי חבורה פנטית, החותרת להגיע ל"מדינה חילונית-דמוקרטית" גררה אדם חסר נסיון למחוזות שלא שיער כלל להגיע אליהם?
מכל מקום, יש קשר בין קריעת הארץ וקריעת העם. לא ניתן להיפטר מירושלים ומבמת ההר, להגיע למנוחה בלי נחלה, כי הטריטוריה היא רק שדה הקרב. הקרב עצמו הוא על זיקתנו ליהדות, על עצם זהותנו, זו מלחמת תרבות.
כותרת ראשית בעתון ערב זעקה: במצעו של מצנע: עקירת 35,000 מתנחלים! בצדק הבליטו, מפני שגירוש כוחני יגרור אותנו למלחמת אחים תוך כדי מלחמה באויב. עפ"י מצעו, משטרו של מיצנע יהיה השני בהיסטוריה אשר "ינקה" חבל ארץ מיהודים, משום היותם יהודים, וזו גזענות שהיתה צריכה לפסול אותו ואת רשימתו מחברות בכנסת. מה גם, שבנסיגה החד-צדדית כ-55,000 פלסטינים אמורים להישאר תחת שלטון ישראל. שלא כיהודים, הם יורשו להישאר בבתיהם.
אולם לא מצאנו בכל התקשורת הישראלית הבלטה דומה, ואפילו איזכור רציני, של הסכנה הנשקפת ממצע מיצנע לעם, ולא רק לארץ. שתיקת הרבנים מתמיהה, אך לא רק הם. החשש מפני קרע בעם היהודי אינה עניינם בלבד, הוא עניינו של כל אדם מישראל, גם מי שאינו מוגדר "דתי".
עו"ד אליקים העצני הוא ח"כ לשעבר , וחבר הנהלת מועצת יש"ע.