במחזה הפתאים שמביים האיסלם עבור קהל הצופים המערבי משחק כל צד את תפקידו בנאמנות אופיינית. מחד גיסא, ממשיכים נציגי האיסלם לשטות בעולם באמצעות רטוריקה דמגוגית המסווה את מהותה האמיתית של ה"נאורות המוסלמית" תוך הבלטת מסכנותם הכלכלית של המוני המוסלמים כמרשם בדוק לסחיטתו המצפונית של המערב השבע. מאידך גיסא, ממשיך השמאל המערבי להשתטות ולבלוע את סמי ההזיה המילוליים שמספקים לו דובריו הרהוטים של האיסלם. השמאל המתמכר לתפקיד השוטה האולטימטיבי שמייעד לו האיסלם ואשר מפגין בהמוניו נגד המלחמה להפלת הרודן העירקי, הוא אותו שמאל שהפגין בעד הפצצתה של יוגוסלביה על ידי כוחות נאט"ו.
התמיכה בהפצצת יוגוסלביה וההתנגדות למהלכים הצבאיים בעירק שזורות באותו חוט שני של תפיסת מציאות מעוותת המאפיינת את עולמו הרעיוני של השמאל המודרני. מנהיגי האיסלם, המכירים את חולשותיו ומגבלותיו של הליברליזם המערבי, מנצלים את שמאלני המערב הנלהבים כדי לתמרן את הפוליטיקה הבינלאומית לקידום אסטרטגי של מטרות האיסלם. גם מנהיגיו הרוחניים של השמאל הישראלי מנדבים את תרומתם ההגותית למערכה הבינלאומית נגד הלחימה בעיראק. כעמיתיהם האידיאולוגיים בעולם, גורסים גם הוגי השמאל הישראלי שרק האיסלם המתון הוא זה שיכול לרסן את האיסלם הקיצוני. התקווה הנואשת שתולה השמאל באיסלם "המתון" היא תופעה סוריאליסטית המערערת את כושר עמידתה של התרבות המערבית מול לחצו הגובר של האיסלם.
מתקפת נאט"ו נגד יוגוסלביה הייתה שיאו "המוצלח" של מהלך מתוזמר שרקחה ברית האיסלם והשמאל נגד יוגוסלביה. במשך חודשים רבים הכשירה התקשורת המערבית את דעת הקהל להפצצת יוגוסלביה תוך עיוות המציאות היוגוסלבית וביצוע רצח אופי לעם הסרבי באמצעות מערכה תקשורתית אגרסיבית. רק צירוף טראגי של מנהיגים מערביים המנותבים על ידי נטיות פופוליסטיות של ליברליזם סוציאל-דמוקרטי - דוגמת קלינטון, בלייר ושיראק - היה יכול ליפול לתוך המלכודת, שרקחו המוסלמים האלבנים בקוסובו, ולבצע מהלך צבאי כה נמהר העומד בניגוד מוחלט לאינטרסים של המערב. המערכה ביוגוסלביה הייתה אומנם מקומית בהיקפה, אך היא תיזכר ללא ספק כאחד המהלכים האבסורדיים והאוויליים ביותר בתולדות הפוליטיקה המערבית.
השתלטותם של האלבנים על חבל קוסובו, ערש הולדתה ותרבותה של האומה הסרבית, תוך תקופת זמן של כשבעה עשורים היא אחת הדוגמאות המובהקות ביותר לדרך התפשטותו של האיסלם המתון באמצעות הטרור הסמוי. בארכיון הדיפלומטי מתקופת סרביה המלוכנית מצויים נתוני מפקד אוכלוסין שנערך בקוסובו על ידי השלטונות העותומניים בשנת 1905. על פי הנתונים מנתה אז אוכלוסיית קוסובו: 96% סרבים, 3% אלבנים, 1% מיעוטים אחרים. תוך מספר עשורים הפכו האלבנים ממיעוט מבוטל לרוב המונה כ- 90% מהאוכלוסייה הקוסובואית. מתקופת מלחמת העולם הראשונה ועד פרוץ משבר קוסובו בשנות התשעים של המאה העשרים, ניצלו האלבנים את נדיבות ליבם המסורתית של הסרבים ואת הנסיבות ההיסטוריות כדי להתעצם דמוגרפית ופוליטית באמצעות הגירה בלתי-חוקית מאלבניה, טרור ואלימות שדחקו המוני סרבים מחוץ לקוסובו וריבוי טבעי חסר-תקדים.
בסדרת כתבות שפורסמו בעיתון "הארץ" באמצע שנות השמונים מתואר הטרור היומיומי, השיטתי והסמוי שהפעילו המוסלמים האלבנים בקוסובו נגד שכניהם הסרבים. עדויותיהם האישיות של תושבי ישראל, שעלו ארצה מקוסובו, ממחישות באופן מצמרר את ערמומיותם הרצחנית של האלבנים שבמשך שנים ביצעו טיהור אתני שיטתי נגד האוכלוסייה הסרבית הקוסובואית הרחק מזרקורי התקשורת המערבית. באותה ערמומיות שבה ניצלו האלבנים את סובלנותם של הסרבים לצורך ההשתלטות האלימה על קוסובו, הם תמרנו את התקשורת המערבית למערכה תעמולתית של רצח אופי נגד העם הסרבי והכשרת הקרקע למתקפת נאט"ו נגד יוגוסלביה.
על סובלנותם המופלגת של הסרבים כלפי מיעוטים ניתן ללמוד מתוך ההיסטוריה היהודית והצוענית ביוגוסלביה. תחת חסותו של העם הסרבי זכו הן היהודים והן הצוענים ליחס השוויוני וההוגן ביותר ביבשת אירופה. מסורת הסובלנות הסרבית הסתברה כנאיביות טרגית בפרשת קוסובו. שכן, במשך עשרות שנים התעלמו שלטונות סרביה מאלימותם האתנית של האלבנים בקוסובו עד לתקופת שלטונו של נשיא סרביה, מילושביץ, שיזם צעדים דרסטיים נגד הטרור האלבני. מדיניות היד החזקה של מילושביץ נגד האלבנים בקוסובו, שהופעלה בשלב מאוחר מדי ואשר נוצלה עד תום על ידי מכונת התעמולה של שמאלני המערב, ממחישה את חוסר-האונים האירופאי לנוכח אסטרטגיית החדירה האיסלמית.
לקח קוסובו הוא דוגמה מאלפת לשיטות ההתפשטות של האיסלם "המתון" באמצעות טיהור אתני ותרבותי סמוי המתבטא בטרור שיטתי של התנכלויות, לחץ, איומים, שוד ורצח בהיקף יומיומי מצומצם, שאינו מושך את זרקורי התקשורת אלא את מדורי העיתונות הנידחים העוסקים בפלילים. האפקט המצטבר של הטרור השיטתי הסמוי מתפתח לכדי תהליך אבולוציוני רב-עוצמה המעצב מציאויות חדשות של איסלם "מתון" על חורבותיהן של אוכלוסיות נאיביות דוגמת הסרבים הקוסובואים.
בדומה לגורלה של הקהילה הסרבית הנכחדת בקוסובו, נחרץ גורלה של הקהילה הקופטית במצריים. הקהילה הקופטית, שבניה נמנים עם הצאצאים הישירים של המצרים הקדמונים, נחשבת לאחת העדות הנוצריות העתיקות בעולם. מייד לאחר הכיבוש המוסלמי היוו המצרים הקופטים את רוב אוכלוסיית מצריים. אלא שבמשך השנים התרחש אותו תהליך איסלמי "מתון" של טיהור אתני ותרבותי שיטתי שהפך את הקופטים למיעוט.
הטרור הסמוי נגד האוכלוסייה הקופטית החריף במאה העשרים והפך את הקופטים כיום למגזר שולי וזניח העומד על סף הכחדה.
הטרור העממי, המתפרש על-ידי מערכות המשפט והתקשורת כפשיעה על רקע פלילי, הוא אמצעי הדיכוי הערמומי והסמוי שבו משתמש האיסלם "המתון" לצורך ביצוע טיהור אתני במיעוטים השוכנים בקרבו עד להכחדתם. בו-בזמן שולח האיסלם "המתון" את זרועותיו התמנוניות אל רחבי העולם באמצעות ראשי גשר של קהילות מהגרים, שכל אחת מהן הופכת להיות מוקד לקידום האינטרסים האיסלמיים הגלובליים. שלושת השלבים האופייניים של התפשטות איסלמית "מתונה" תוארו בכתבה ששודרה לפני כשנה בטלוויזיה הרוסית הממלכתית, כדלהלן: (א) תביעת זכויות אזרחיות מלאות למהגרים המוסלמים, (ב) הענקת זכויות אזרחיות מלאות למהגרים המוסלמים, (ג) שלילת זכויותיה האזרחיות של האוכלוסייה הלא-מוסלמית על ידי המהגרים המוסלמים שהפכו לרוב.
הוגי הדעות של השמאל הישראלי משליכים את יהבם על האיסלם "המתון" ומייעדים לו את תפקיד ריסון האיסלם הקיצוני, כשם שנתנו את אמונם בגדודי ערפאת וייעדו להם את משימת ההגנה על ישראל מפני כנופיות החמאס. אך התנפצותה של אשליית האיסלם "המתון" תהיה מרה וכואבת יותר מאשר ההתפכחות מחלום צבא ערפאת המגן על ישראל. שכן, האיסלם "המתון" מסוכן יותר מהאיסלם הקיצוני בשל התנהלותו הערמומית והחשאית שמרדימה את קורבנותיו הפוטנציאליים. האיסלם הקיצוני הצומח מתוך האיסלם "המתון" נועד להסיח את דעת הקהל בעולם מהטיהור האתני המוסווה שבאמצעותו מרחיב האיסלם "המתון" את אחיזתו בעולם.
התמיכה בהפצצת יוגוסלביה וההתנגדות למהלכים הצבאיים בעירק שזורות באותו חוט שני של תפיסת מציאות מעוותת המאפיינת את עולמו הרעיוני של השמאל המודרני. מנהיגי האיסלם, המכירים את חולשותיו ומגבלותיו של הליברליזם המערבי, מנצלים את שמאלני המערב הנלהבים כדי לתמרן את הפוליטיקה הבינלאומית לקידום אסטרטגי של מטרות האיסלם. גם מנהיגיו הרוחניים של השמאל הישראלי מנדבים את תרומתם ההגותית למערכה הבינלאומית נגד הלחימה בעיראק. כעמיתיהם האידיאולוגיים בעולם, גורסים גם הוגי השמאל הישראלי שרק האיסלם המתון הוא זה שיכול לרסן את האיסלם הקיצוני. התקווה הנואשת שתולה השמאל באיסלם "המתון" היא תופעה סוריאליסטית המערערת את כושר עמידתה של התרבות המערבית מול לחצו הגובר של האיסלם.
מתקפת נאט"ו נגד יוגוסלביה הייתה שיאו "המוצלח" של מהלך מתוזמר שרקחה ברית האיסלם והשמאל נגד יוגוסלביה. במשך חודשים רבים הכשירה התקשורת המערבית את דעת הקהל להפצצת יוגוסלביה תוך עיוות המציאות היוגוסלבית וביצוע רצח אופי לעם הסרבי באמצעות מערכה תקשורתית אגרסיבית. רק צירוף טראגי של מנהיגים מערביים המנותבים על ידי נטיות פופוליסטיות של ליברליזם סוציאל-דמוקרטי - דוגמת קלינטון, בלייר ושיראק - היה יכול ליפול לתוך המלכודת, שרקחו המוסלמים האלבנים בקוסובו, ולבצע מהלך צבאי כה נמהר העומד בניגוד מוחלט לאינטרסים של המערב. המערכה ביוגוסלביה הייתה אומנם מקומית בהיקפה, אך היא תיזכר ללא ספק כאחד המהלכים האבסורדיים והאוויליים ביותר בתולדות הפוליטיקה המערבית.
השתלטותם של האלבנים על חבל קוסובו, ערש הולדתה ותרבותה של האומה הסרבית, תוך תקופת זמן של כשבעה עשורים היא אחת הדוגמאות המובהקות ביותר לדרך התפשטותו של האיסלם המתון באמצעות הטרור הסמוי. בארכיון הדיפלומטי מתקופת סרביה המלוכנית מצויים נתוני מפקד אוכלוסין שנערך בקוסובו על ידי השלטונות העותומניים בשנת 1905. על פי הנתונים מנתה אז אוכלוסיית קוסובו: 96% סרבים, 3% אלבנים, 1% מיעוטים אחרים. תוך מספר עשורים הפכו האלבנים ממיעוט מבוטל לרוב המונה כ- 90% מהאוכלוסייה הקוסובואית. מתקופת מלחמת העולם הראשונה ועד פרוץ משבר קוסובו בשנות התשעים של המאה העשרים, ניצלו האלבנים את נדיבות ליבם המסורתית של הסרבים ואת הנסיבות ההיסטוריות כדי להתעצם דמוגרפית ופוליטית באמצעות הגירה בלתי-חוקית מאלבניה, טרור ואלימות שדחקו המוני סרבים מחוץ לקוסובו וריבוי טבעי חסר-תקדים.
בסדרת כתבות שפורסמו בעיתון "הארץ" באמצע שנות השמונים מתואר הטרור היומיומי, השיטתי והסמוי שהפעילו המוסלמים האלבנים בקוסובו נגד שכניהם הסרבים. עדויותיהם האישיות של תושבי ישראל, שעלו ארצה מקוסובו, ממחישות באופן מצמרר את ערמומיותם הרצחנית של האלבנים שבמשך שנים ביצעו טיהור אתני שיטתי נגד האוכלוסייה הסרבית הקוסובואית הרחק מזרקורי התקשורת המערבית. באותה ערמומיות שבה ניצלו האלבנים את סובלנותם של הסרבים לצורך ההשתלטות האלימה על קוסובו, הם תמרנו את התקשורת המערבית למערכה תעמולתית של רצח אופי נגד העם הסרבי והכשרת הקרקע למתקפת נאט"ו נגד יוגוסלביה.
על סובלנותם המופלגת של הסרבים כלפי מיעוטים ניתן ללמוד מתוך ההיסטוריה היהודית והצוענית ביוגוסלביה. תחת חסותו של העם הסרבי זכו הן היהודים והן הצוענים ליחס השוויוני וההוגן ביותר ביבשת אירופה. מסורת הסובלנות הסרבית הסתברה כנאיביות טרגית בפרשת קוסובו. שכן, במשך עשרות שנים התעלמו שלטונות סרביה מאלימותם האתנית של האלבנים בקוסובו עד לתקופת שלטונו של נשיא סרביה, מילושביץ, שיזם צעדים דרסטיים נגד הטרור האלבני. מדיניות היד החזקה של מילושביץ נגד האלבנים בקוסובו, שהופעלה בשלב מאוחר מדי ואשר נוצלה עד תום על ידי מכונת התעמולה של שמאלני המערב, ממחישה את חוסר-האונים האירופאי לנוכח אסטרטגיית החדירה האיסלמית.
לקח קוסובו הוא דוגמה מאלפת לשיטות ההתפשטות של האיסלם "המתון" באמצעות טיהור אתני ותרבותי סמוי המתבטא בטרור שיטתי של התנכלויות, לחץ, איומים, שוד ורצח בהיקף יומיומי מצומצם, שאינו מושך את זרקורי התקשורת אלא את מדורי העיתונות הנידחים העוסקים בפלילים. האפקט המצטבר של הטרור השיטתי הסמוי מתפתח לכדי תהליך אבולוציוני רב-עוצמה המעצב מציאויות חדשות של איסלם "מתון" על חורבותיהן של אוכלוסיות נאיביות דוגמת הסרבים הקוסובואים.
בדומה לגורלה של הקהילה הסרבית הנכחדת בקוסובו, נחרץ גורלה של הקהילה הקופטית במצריים. הקהילה הקופטית, שבניה נמנים עם הצאצאים הישירים של המצרים הקדמונים, נחשבת לאחת העדות הנוצריות העתיקות בעולם. מייד לאחר הכיבוש המוסלמי היוו המצרים הקופטים את רוב אוכלוסיית מצריים. אלא שבמשך השנים התרחש אותו תהליך איסלמי "מתון" של טיהור אתני ותרבותי שיטתי שהפך את הקופטים למיעוט.
הטרור הסמוי נגד האוכלוסייה הקופטית החריף במאה העשרים והפך את הקופטים כיום למגזר שולי וזניח העומד על סף הכחדה.
הטרור העממי, המתפרש על-ידי מערכות המשפט והתקשורת כפשיעה על רקע פלילי, הוא אמצעי הדיכוי הערמומי והסמוי שבו משתמש האיסלם "המתון" לצורך ביצוע טיהור אתני במיעוטים השוכנים בקרבו עד להכחדתם. בו-בזמן שולח האיסלם "המתון" את זרועותיו התמנוניות אל רחבי העולם באמצעות ראשי גשר של קהילות מהגרים, שכל אחת מהן הופכת להיות מוקד לקידום האינטרסים האיסלמיים הגלובליים. שלושת השלבים האופייניים של התפשטות איסלמית "מתונה" תוארו בכתבה ששודרה לפני כשנה בטלוויזיה הרוסית הממלכתית, כדלהלן: (א) תביעת זכויות אזרחיות מלאות למהגרים המוסלמים, (ב) הענקת זכויות אזרחיות מלאות למהגרים המוסלמים, (ג) שלילת זכויותיה האזרחיות של האוכלוסייה הלא-מוסלמית על ידי המהגרים המוסלמים שהפכו לרוב.
הוגי הדעות של השמאל הישראלי משליכים את יהבם על האיסלם "המתון" ומייעדים לו את תפקיד ריסון האיסלם הקיצוני, כשם שנתנו את אמונם בגדודי ערפאת וייעדו להם את משימת ההגנה על ישראל מפני כנופיות החמאס. אך התנפצותה של אשליית האיסלם "המתון" תהיה מרה וכואבת יותר מאשר ההתפכחות מחלום צבא ערפאת המגן על ישראל. שכן, האיסלם "המתון" מסוכן יותר מהאיסלם הקיצוני בשל התנהלותו הערמומית והחשאית שמרדימה את קורבנותיו הפוטנציאליים. האיסלם הקיצוני הצומח מתוך האיסלם "המתון" נועד להסיח את דעת הקהל בעולם מהטיהור האתני המוסווה שבאמצעותו מרחיב האיסלם "המתון" את אחיזתו בעולם.