צר לי לקלקל במעט את חדוות ההתפלצות ושמחת הזעזוע לנוכח שכר הבכירים השערורייתי. לצורך הכיף הסאדו-מזוכיסטי, עיתונאים ערבבו לנו עלות עם ברוטו, וברוטו עם "כמה האיש מרוויח", כאילו שזה אותו דבר. כדי שנוכל להזדעזע טוב טוב, עשו לנו השוואות בין 'עלות השכר' של בכיר לבין 'ההכנסה לנפש' של עני, והכותרת אמרה שבכסף שהבכיר "מרוויח", אפשר היה "לפרנס" שישים משפחות עניות.
אבל בישראל, הפערים הבלתי נסבלים הם בין המושגים האלה לבין עצמם. אדם שעלות השכר שלו 50 אלף שקל בחודש, 'מרוויח' באמת סכום של 16 או 17 אלף שקל. כל היתר הולך למדינה. אני לא מציע לרחם על המסכן שמביא הביתה 16 אלף, ולא לשלוח לו תרומות, אבל הייתי רוצה שירחמו עליי ולא יעשו לי את החיים כל כך הרבה יותר שחורים ממה שהם באמת. הבכירים שלנו מרוויחים בערך פי שלושה, עד שלושה וחצי, ממחלקי התה במשרד שלהם. זה פער די גדול, וצריך קצת לצמצם אותו, אבל בואו לא נשפוך על עצמנו גפרית ומלח כאילו סדום פה.
הפער היותר שערורייתי הוא לא בין הבכיר והעני, אלא בין עלות השכר של הבכיר לבין מה שהוא באמת מרוויח. עלות שכר של 50 - 60 אלף שקל בחודש היא נתון מעצבן ומנקר עיניים, אבל האמת היא שהרוב המכריע של הכסף הזה הוא וירטואלי, כסך שעובר על הנייר מכיס אחד של המדינה לכיס אחר של המדינה, ובדרך אכן מפרנס כמה פקידים עניים, שתפקידם המיותר הוא לרשום כאילו הבכיר קיבל את השכר וכאילו שילם ממנו מס הכנסה, ביטוח לאומי, מס בריאות והיטל בטחון, הפרשת העובד לפנסיה והפרשת המעביד למס מעסיקים, ועוד כל מיני כאילו. פקידים אחרים מחשבים את תיקרת הביטוח הלאומי ואת ריצפת המס המקביל, וגם המע"מ משתתף בחגיגה, ועוד פקידים מתפרנסים מהכאילו גם שם. והכל על הנייר. הכסף שהבכיר כאילו מרוויח על חשבוננו, לא יוצא מקופת הציבור, הוא רק מטייל בתוכה. ואם חס וחלילה קרה שאיזה בכיר עלה בדרגה, או קיבל תוספת אחריות, ואתה רוצה להוסיף לו אלף שקל לחודש, זה בכלל אסון. זה עולה לך קרוב לחמשת אלפים שקל, שמסתובבים בתוך הקופה, לא מעלים ולא מורידים, אבל עושים כותרות שמעצבנות את כולנו ומגדילים את עלות השכר לממדים עוד יותר מפלצתיים.
צריך לצמצם את הפער האמיתי, אבל יותר חשוב להפסיק את השיגעון הזה של שיעורי המס. במיגזר הציבורי זה בלוף. כסף שכאילו שולם וכאילו נגבה, ולמעשה הוא לא היה ולא נברא. במיגזר העיסקי אלה ריחיים שמטביעים את המשק בים. המס הזה כבר לא מכניס כסף למדינה, רק מגדיל את המיתון ומכביד באופן בלתי נסבל על כל מי שיכול להתחיל ליצור כאן מקומות עבודה ולהוציא אותנו מהבוץ.
צייטלין הרוויח
אני לא מעלה בדעתי שמישהו בצייטלין החליט להפלות לרעה את הספרדים ולהעדיף את האשכנזים. אני מאמין להם שבכלל לא חושבים שם על מוצאו העדתי של התלמיד, ושכל השיקולים נעשו באופן ענייני ובתום לב. בדרך כלל אפלייה נעשית בתום לב, והמפלה בכלל לא יודע שהוא כזה. להיפך, הרי באמת רבים מידידיו הטובים הם ספרדים. בהרבה מקרים המפלה - נגד נשים או ספרדים או ימנים או דתיים - הוא בכלל ליברל שתומך ותורם למאבקים ציבוריים בעד שוויון. הוא משוכנע שזה מקרי לגמרי שכל האנשים שהוא קיבל לעבודה או קידם בעבודה, כולם גברים, או כולם שמאלנים. הוא יכול להראות לך את הנתונים בכל מקרה לגופו, ואתה תשתכנע. אבל הנתון הקובע לא נמצא בכל מקרה לגופו, אלא דווקא בסטטיסטיקה. זה לא שד שיצא מהבקבוק, וזה גם לא דווקא צייטלין. אפלייה לא זדונית ולא מודעת לטובת האשכנזים, עדיין קיימת בחברה הישראלית בכל מערכותיה ובכל מיגזריה. מי שמעלה את זה על פני השטח, לא מעורר מדנים אלא תורם לחברה ולמדינה.
בהחלט יכול להיות שהתלבשו דווקא על צייטלין בגלל שהמנהלת, גילה פינקלשטיין, נכנסה לכנסת, ואחרת הסיפור לא היה עושה כותרות. יכול להיות, אבל זה לא חשוב. צייטלין סובל עכשיו אי נעימות זמנית, ובטווח הארוך הוא ירוויח מהפאדיחה. הוא יהיה מקום יותר טוב ויותר שוויוני, וישראל כולה תתקדם בזה עוד צעד קטן בדרך ארוכה.
אורי אליצור הוא עורך הירחון "נקודה", ובעל טור קבוע ב"ידיעות אחרונות" וב"מקור ראשון".
אבל בישראל, הפערים הבלתי נסבלים הם בין המושגים האלה לבין עצמם. אדם שעלות השכר שלו 50 אלף שקל בחודש, 'מרוויח' באמת סכום של 16 או 17 אלף שקל. כל היתר הולך למדינה. אני לא מציע לרחם על המסכן שמביא הביתה 16 אלף, ולא לשלוח לו תרומות, אבל הייתי רוצה שירחמו עליי ולא יעשו לי את החיים כל כך הרבה יותר שחורים ממה שהם באמת. הבכירים שלנו מרוויחים בערך פי שלושה, עד שלושה וחצי, ממחלקי התה במשרד שלהם. זה פער די גדול, וצריך קצת לצמצם אותו, אבל בואו לא נשפוך על עצמנו גפרית ומלח כאילו סדום פה.
הפער היותר שערורייתי הוא לא בין הבכיר והעני, אלא בין עלות השכר של הבכיר לבין מה שהוא באמת מרוויח. עלות שכר של 50 - 60 אלף שקל בחודש היא נתון מעצבן ומנקר עיניים, אבל האמת היא שהרוב המכריע של הכסף הזה הוא וירטואלי, כסך שעובר על הנייר מכיס אחד של המדינה לכיס אחר של המדינה, ובדרך אכן מפרנס כמה פקידים עניים, שתפקידם המיותר הוא לרשום כאילו הבכיר קיבל את השכר וכאילו שילם ממנו מס הכנסה, ביטוח לאומי, מס בריאות והיטל בטחון, הפרשת העובד לפנסיה והפרשת המעביד למס מעסיקים, ועוד כל מיני כאילו. פקידים אחרים מחשבים את תיקרת הביטוח הלאומי ואת ריצפת המס המקביל, וגם המע"מ משתתף בחגיגה, ועוד פקידים מתפרנסים מהכאילו גם שם. והכל על הנייר. הכסף שהבכיר כאילו מרוויח על חשבוננו, לא יוצא מקופת הציבור, הוא רק מטייל בתוכה. ואם חס וחלילה קרה שאיזה בכיר עלה בדרגה, או קיבל תוספת אחריות, ואתה רוצה להוסיף לו אלף שקל לחודש, זה בכלל אסון. זה עולה לך קרוב לחמשת אלפים שקל, שמסתובבים בתוך הקופה, לא מעלים ולא מורידים, אבל עושים כותרות שמעצבנות את כולנו ומגדילים את עלות השכר לממדים עוד יותר מפלצתיים.
צריך לצמצם את הפער האמיתי, אבל יותר חשוב להפסיק את השיגעון הזה של שיעורי המס. במיגזר הציבורי זה בלוף. כסף שכאילו שולם וכאילו נגבה, ולמעשה הוא לא היה ולא נברא. במיגזר העיסקי אלה ריחיים שמטביעים את המשק בים. המס הזה כבר לא מכניס כסף למדינה, רק מגדיל את המיתון ומכביד באופן בלתי נסבל על כל מי שיכול להתחיל ליצור כאן מקומות עבודה ולהוציא אותנו מהבוץ.
צייטלין הרוויח
אני לא מעלה בדעתי שמישהו בצייטלין החליט להפלות לרעה את הספרדים ולהעדיף את האשכנזים. אני מאמין להם שבכלל לא חושבים שם על מוצאו העדתי של התלמיד, ושכל השיקולים נעשו באופן ענייני ובתום לב. בדרך כלל אפלייה נעשית בתום לב, והמפלה בכלל לא יודע שהוא כזה. להיפך, הרי באמת רבים מידידיו הטובים הם ספרדים. בהרבה מקרים המפלה - נגד נשים או ספרדים או ימנים או דתיים - הוא בכלל ליברל שתומך ותורם למאבקים ציבוריים בעד שוויון. הוא משוכנע שזה מקרי לגמרי שכל האנשים שהוא קיבל לעבודה או קידם בעבודה, כולם גברים, או כולם שמאלנים. הוא יכול להראות לך את הנתונים בכל מקרה לגופו, ואתה תשתכנע. אבל הנתון הקובע לא נמצא בכל מקרה לגופו, אלא דווקא בסטטיסטיקה. זה לא שד שיצא מהבקבוק, וזה גם לא דווקא צייטלין. אפלייה לא זדונית ולא מודעת לטובת האשכנזים, עדיין קיימת בחברה הישראלית בכל מערכותיה ובכל מיגזריה. מי שמעלה את זה על פני השטח, לא מעורר מדנים אלא תורם לחברה ולמדינה.
בהחלט יכול להיות שהתלבשו דווקא על צייטלין בגלל שהמנהלת, גילה פינקלשטיין, נכנסה לכנסת, ואחרת הסיפור לא היה עושה כותרות. יכול להיות, אבל זה לא חשוב. צייטלין סובל עכשיו אי נעימות זמנית, ובטווח הארוך הוא ירוויח מהפאדיחה. הוא יהיה מקום יותר טוב ויותר שוויוני, וישראל כולה תתקדם בזה עוד צעד קטן בדרך ארוכה.
אורי אליצור הוא עורך הירחון "נקודה", ובעל טור קבוע ב"ידיעות אחרונות" וב"מקור ראשון".