כבר בשבועיים הראשונים לכהונתה של ממשלת שרון החדשה הצליח הטרור לגבות מחיר דמים של עשרים נרצחים ועשרות פצועים. קווי היסוד של ממשלת שרון מבטיחים לציבור גדולות ונצורות בתחום הביטחון, הכלכלה והחברה, אך על-פי ביצועיה הביטחוניים הכושלים של ממשלת שרון הקודמת סביר להניח שביטחונו של הציבור לא ישתפר בממשלת שרון הנוכחית. הציבור שהעניק מנדט מנהיגותי נדיב לאריאל שרון עדיין לא הפנים את הסוד הגלוי הידוע לטרור הערבי. שכן, כבר זמן רב מצטייר ראש ממשלת ישראל כנמר של נייר בעיני המחבלים ושולחיהם המנצלים ביעילות את חולשתו המנהיגותית.
ההיסטוריה המנהיגותית של מדינת ישראל אכן מלמדת שדווקא יוצאי הצמרת הפיקודית של צה"ל מתגלים כמדינאים כושלים, המתרצים את חולשתם המדינית בתואנות דחוקות של אחריות לאומית ומראית עין של תובנה ביטחונית נסתרת. הטקטיקנים הביטחוניים אומנם יכולים ללמד את הציבור הרחב פרק בהלכות מהלכים צבאיים, אך אין צורך במומחיות ביטחונית על-מנת להבין ששום טקטיקה צבאית לא תמגר את הטרור כל עוד המנהיגות המדינית חוששת ליטול על עצמה את יעד ההכרעה האסטרטגית.
לאחר הפיגוע בשדרות מוריה בחיפה הזדרזו הפרשנים הצבאיים והמדיניים לבשר לציבור כי ממשלת שרון לא תעלה את רף התגובה ולא תנקוט בצעדים הדרסטיים המתחייבים לצורך מיגור הטרור. הנימוקים התקשורתיים המסבירים את הימנעותה של ממשלת שרון מנקיטת מהלכים דרסטיים נגד הטרור הם מקוממים ואינם יכולים להתקבל על דעתו של שום עם חפץ חיים. תולדות התנהלותה של ממשלת שרון הקודמת מאששות את הגירסה התקשורתית המצביעה על מתקפתה המתוכננת של ארה"ב נגד עיראק, על התקווה הקלושה להמשך המהלכים המדיניים וכן על תדמיתה הבעייתית של ישראל בעולם כגורמים המרתיעים את הנהגת המדינה מאסטרטגית הכרעה.
אין דרך אחרת להגדיר את שיקולי ההבלגה לנוכח הטרור המשתולל אלא כזוועה מוסרית השומטת את בסיס ההצדקה להקמתה של מדינת ישראל כמסגרת ריבונית המיועדת להבטיח את קיומו של העם היהודי. מעבר לנזקים המיידיים של אובדן חיי-אדם ושחיקת המורל הלאומי, גורמת מדיניות ההבלגה לסיכונים קיומיים בטווח הרחוק. על רקע ההבלגה הישראלית כלפי הטרור הרצחני מסתגל העולם, ובכללו העם היהודי עצמו, לערכם הנמוך של חיי יהודים בארץ ישראל. כלומר, מדיניות ההבלגה שנועדה לפייס את דעתו של העולם עלולה לסבך את ישראל במצבי ביש בינלאומיים. שכן, ככל שהפוליטיקה הבינלאומית תסתגל להבלגה הישראלית, כך גם תחריף הביקורת בעולם ותתעצם נגד כל מהלך צבאי המתחייב לצורך הבטחתם של תנאי הגנה מינימליים לאזרחי המדינה.
ברובד העמוק יותר, מעלה ההבלגה הישראלית מן האוב את דמות הרפאים של היהודי הגלותי המושרשת בזיכרונם התרבותי של עמי העולם. ככל שמדינת ישראל מקרינה את הדימוי הגלותי של קורבן אולטימטיבי הסופג מכות בהכנעה פטלית, כך חשה האינטואיציה הבריאה של עמי העולם שמדינת ישראל היא בעצם ישות מיותרת. ההיסטוריה הצבאית של מדינת ישראל אכן מוכיחה שהסתבכויותיה הביטחוניות של מדינת ישראל במלחמת יום כיפור ובאינתיפדה דרדרו את מעמדה הבינלאומי, בעוד שהניצחון הגורף במלחמת ששת הימים הקנה לישראל מעמד של יוקרה והערצה בקרב העמים.
היחס הבינלאומי העוין והמזלזל כלפי ישראל, הנובע ישירות מכישלונותיה הביטחוניים של ההנהגה המדינית כתוצאה ממדיניות ההבלגה, משמש אספקלריה המשקפת לציבור היהודי את בבואתו הגלותית בעולם. מעבר למכאוב היומיומי על אובדן חיי אדם, על השכול, על הפציעות, על חוסר האונים הממלכתי, על שיבוש החיים ועל העלבון הציבורי לנוכח הנהגה שאינה עושה די על מנת להגן על חיי אזרחיה יוצא שד הגלות מן הבקבוק ומבעית את רוחו של העם היהודי. ככל שההנהגה ממשיכה להבליג ולהפקיר את חיי אזרחיה, הולך ומתעצם צביונה הגלותי של מדינת ישראל, והעם היהודי חוזר לימים המרים של טרם קום המדינה. שד הגלות הוא זה המאיים יותר מכל לפורר את העם היהודי.
כישלונה של הפוליטיקה הישראלית לכונן מנהיגות אמת מבין שורותיה הניע את תהליכי ההתפוררות הלאומית המאפשרים לטרור הערבי להכות בנו ביעילות מצמררת. חלקים גדולים בציבור היהודי איבדו כל זיקה, תודעה ורגש לגורלו הלאומי של עם ישראל. מעגל הקסמים, שבתוכו חגה מדינת ישראל כיום ללא מוצא, נובע מכך שתנאי ההתפוררות הלאומית מצמיחים הנהגות כושלות, ואילו ההנהגות הכושלות מחמירות את מגמת ההתפוררות הלאומית. ייתכן שעוצמת מכותיו של הטרור הערבי היא זו שתכריע את הכף ותעורר את העם להשתחרר מכבליו של מעגל הקסמים הקטלני. בינתיים מוטב שנהיה מודעים לחומרת המצב, ובל נשגה באשליות המתוקות שמרעיפים עלינו מנהיגינו בעוד הטרור מכה בנו ללא רחם.
ההיסטוריה המנהיגותית של מדינת ישראל אכן מלמדת שדווקא יוצאי הצמרת הפיקודית של צה"ל מתגלים כמדינאים כושלים, המתרצים את חולשתם המדינית בתואנות דחוקות של אחריות לאומית ומראית עין של תובנה ביטחונית נסתרת. הטקטיקנים הביטחוניים אומנם יכולים ללמד את הציבור הרחב פרק בהלכות מהלכים צבאיים, אך אין צורך במומחיות ביטחונית על-מנת להבין ששום טקטיקה צבאית לא תמגר את הטרור כל עוד המנהיגות המדינית חוששת ליטול על עצמה את יעד ההכרעה האסטרטגית.
לאחר הפיגוע בשדרות מוריה בחיפה הזדרזו הפרשנים הצבאיים והמדיניים לבשר לציבור כי ממשלת שרון לא תעלה את רף התגובה ולא תנקוט בצעדים הדרסטיים המתחייבים לצורך מיגור הטרור. הנימוקים התקשורתיים המסבירים את הימנעותה של ממשלת שרון מנקיטת מהלכים דרסטיים נגד הטרור הם מקוממים ואינם יכולים להתקבל על דעתו של שום עם חפץ חיים. תולדות התנהלותה של ממשלת שרון הקודמת מאששות את הגירסה התקשורתית המצביעה על מתקפתה המתוכננת של ארה"ב נגד עיראק, על התקווה הקלושה להמשך המהלכים המדיניים וכן על תדמיתה הבעייתית של ישראל בעולם כגורמים המרתיעים את הנהגת המדינה מאסטרטגית הכרעה.
אין דרך אחרת להגדיר את שיקולי ההבלגה לנוכח הטרור המשתולל אלא כזוועה מוסרית השומטת את בסיס ההצדקה להקמתה של מדינת ישראל כמסגרת ריבונית המיועדת להבטיח את קיומו של העם היהודי. מעבר לנזקים המיידיים של אובדן חיי-אדם ושחיקת המורל הלאומי, גורמת מדיניות ההבלגה לסיכונים קיומיים בטווח הרחוק. על רקע ההבלגה הישראלית כלפי הטרור הרצחני מסתגל העולם, ובכללו העם היהודי עצמו, לערכם הנמוך של חיי יהודים בארץ ישראל. כלומר, מדיניות ההבלגה שנועדה לפייס את דעתו של העולם עלולה לסבך את ישראל במצבי ביש בינלאומיים. שכן, ככל שהפוליטיקה הבינלאומית תסתגל להבלגה הישראלית, כך גם תחריף הביקורת בעולם ותתעצם נגד כל מהלך צבאי המתחייב לצורך הבטחתם של תנאי הגנה מינימליים לאזרחי המדינה.
ברובד העמוק יותר, מעלה ההבלגה הישראלית מן האוב את דמות הרפאים של היהודי הגלותי המושרשת בזיכרונם התרבותי של עמי העולם. ככל שמדינת ישראל מקרינה את הדימוי הגלותי של קורבן אולטימטיבי הסופג מכות בהכנעה פטלית, כך חשה האינטואיציה הבריאה של עמי העולם שמדינת ישראל היא בעצם ישות מיותרת. ההיסטוריה הצבאית של מדינת ישראל אכן מוכיחה שהסתבכויותיה הביטחוניות של מדינת ישראל במלחמת יום כיפור ובאינתיפדה דרדרו את מעמדה הבינלאומי, בעוד שהניצחון הגורף במלחמת ששת הימים הקנה לישראל מעמד של יוקרה והערצה בקרב העמים.
היחס הבינלאומי העוין והמזלזל כלפי ישראל, הנובע ישירות מכישלונותיה הביטחוניים של ההנהגה המדינית כתוצאה ממדיניות ההבלגה, משמש אספקלריה המשקפת לציבור היהודי את בבואתו הגלותית בעולם. מעבר למכאוב היומיומי על אובדן חיי אדם, על השכול, על הפציעות, על חוסר האונים הממלכתי, על שיבוש החיים ועל העלבון הציבורי לנוכח הנהגה שאינה עושה די על מנת להגן על חיי אזרחיה יוצא שד הגלות מן הבקבוק ומבעית את רוחו של העם היהודי. ככל שההנהגה ממשיכה להבליג ולהפקיר את חיי אזרחיה, הולך ומתעצם צביונה הגלותי של מדינת ישראל, והעם היהודי חוזר לימים המרים של טרם קום המדינה. שד הגלות הוא זה המאיים יותר מכל לפורר את העם היהודי.
כישלונה של הפוליטיקה הישראלית לכונן מנהיגות אמת מבין שורותיה הניע את תהליכי ההתפוררות הלאומית המאפשרים לטרור הערבי להכות בנו ביעילות מצמררת. חלקים גדולים בציבור היהודי איבדו כל זיקה, תודעה ורגש לגורלו הלאומי של עם ישראל. מעגל הקסמים, שבתוכו חגה מדינת ישראל כיום ללא מוצא, נובע מכך שתנאי ההתפוררות הלאומית מצמיחים הנהגות כושלות, ואילו ההנהגות הכושלות מחמירות את מגמת ההתפוררות הלאומית. ייתכן שעוצמת מכותיו של הטרור הערבי היא זו שתכריע את הכף ותעורר את העם להשתחרר מכבליו של מעגל הקסמים הקטלני. בינתיים מוטב שנהיה מודעים לחומרת המצב, ובל נשגה באשליות המתוקות שמרעיפים עלינו מנהיגינו בעוד הטרור מכה בנו ללא רחם.