לכבוד
ח"כ בנימין (ביבי) נתניהו, שר האוצר
משרד האוצר
ירושלים
הנדון: התוכנית הכלכלית "אופק 2003"
ברצוננו לברכך על כך שנטלת על עצמך את התפקיד הקריטי והקשה ביותר בממשלת ישראל כיום שר האוצר. אנו רואים את תפקידך כיו"ר של חברה שמחזורה הוא 270 מיליארד ש"ח בשנה והיא שולטת בשוק של כ 500 מיליארד ש"ח. החברה הזו רשמה הפסדים חמורים לאחרונה ויש להחזירה לרווחיות. אין לנו ספק שתצליח בתפקיד זה, והצלחתך חיונית להצלת המשק . בינתיים ננסה, כמיטב יכולתנו, לעזור לך.
התוכנית הכלכלית שברצוני להציע לך, תוכנית "אופק 2003", מבוססת על ארבעה עקרונות יסוד:
- העלאת המשק על מסלול צמיחה מואץ.
- לא תהיה פגיעה אלא חיזוק של השכבות החלשות והקטנת הפער החברתי.
- תישמר רמת השירותים הציבוריים. הרמה הנוכחית של הבטחון, החינוך, הבריאות והרווחה הם קריטיים לקיומה של המדינה.
- לא יפוטרו עובדים, וייקלטו עובדים חדשים בכל ענפי המשק.
"אופק 2003" נבנתה כך שתשמור על עקרונות אלה במלואם, תקטין את הגרעון ותתניע את הצמיחה במשק. להלן עיקריה (פירוט לגבי כל סעיף ניתן לקבל לפי בקשה):
1. הקטנת מס ההכנסה לעסקים קטנים. מס ההכנסה לעסקים אשר מעסיקים 5 100 עובדים, יופחת למקסימום של 25%. צעד זה יעודד יזמות, גיוס עובדים ודיווח אמת. המדינה תרויח הן בהגדלת התעסוקה והן בצמיחה הנובעת מהשקעות בחברות חדשות ופיתוח היזמות. מנגד, יש למסות את "חברות הניהול" החדשות, כך שמכל תשלום של "דמי ניהול" ישולם מס הכנסה וביטוח לאומי כאילו היה תשלום שכר. העסקים הקטנים יהיו מנוע הצמיחה העיקרי של המשק אשר יוציא אותו מהמיתון.
2. החזרת ההון שברח לחו"ל. אזרחי ישראל מחזיקים בחו"ל קרוב ל 90 מיליארד דולר (למעלה מ 400 מיליארד ש"ח). זהו כסף אשר ברח לחו"ל בשנים האחרונות בקצב הולך וגובר, "ייבש" את הבורסה והביא את שוק הנדל"ן לסף קריסה. מערכת המס לא תוכל לעולם לגבות מס אמת מההון המושקע בחו"ל עקב חוסר האפשרות לפקח עליו. על הממשלה להטיל מס הכנסה מינימלי של 2% לשנה על כל הנכסים של ישראלים המוחזקים בחו"ל. כל אזרח ישראלי המחזיק בכספים או רכוש בחו"ל יוכל להחליט אם הוא רוצה לשלם את מס המינימום או להחזיר את כספו לישראל. המדינה תגבה 5 10 מיליארד ש"ח מההון בחו"ל, מיליארדי ש"ח יחזרו למשק ויורידו הן את שערי החליפין והן את שערי הריבית.
3. מיסוי עובדים זרים. על הממשלה למסות את העובדים הזרים בשיעור מינמלי של 25% מהשקל הראשון, ולהפוך את העסקתם ליקרה ובלתי כדאית על ידי הטלת דמי רשיון גבוהים על כל מעסיק (וקנס כפול על כל מעסיק בלתי חוקי). ככל שעלות העסקת העובדים הזרים תגדל, יקטן מספרם, ללא צורך בפשיטות ומעצרים של עובדים זרים, דבר אשר פוגע קשות בתדמית הבינלאומית של ישראל. המאבק להקטנת מספר הפועלים הזרים חייב להיות מאבק כלכלי, לא משפטי.
4. מידרוג קצבאות הביטוח הלאומי. האם יש סיבה שהשרים ציפי ליבני, יוסי פריצקי ואפי איתם המרויחים למעלה מ 30,000 ש"ח לחודש יקבלו את אותה קיצבת ילדים כמו אם חד-הורית המרויחה 3,000 ש"ח לחודש? האם יש סיבה שרה"מ שרון והשר טומי לפיד יקבלו אותה קיצבת זיקנה כמו זוג זקנים שזוהי כל פרנסתם? יש למדרג את קיצבאות הביטוח הלאומי (ילדים, זיקנה, אבטלה וכיו"ב) בהתאם להכנסה, להגדיל את הקצבאות למיעוטי ההכנסה ולהקטינם משמעותית לעשירונים העליונים. דבר זה יחסוך מילארדי ש"ח, יתגבר את השכבות החלשות ויצמצם את הפער החברתי.
5. הורדת ממוצע השכר במשק הציבורי השכר הממוצע של כ- 80 אלף עובדי המדינה הוא 11,284 ש"ח בעוד שהשכר הממוצע במשק הוא 6,910 ש"ח לחודש, ועוד מבלי להביא בחשבון את ההטבות הסוציאליות המפליגות במשק הציבורי. שכרם של עובדי החברות הממשלתיות (חב' חשמל, בזק, מקורות אל על) גבוה עוד יותר. האנומליה הזו עולה למדינה למעלה מ 4 מיליארד ש"ח לשנה. יש להשוות את השכר הממוצע בשירות הממשלתי לשכר הממוצע במדינה, בתוך 3 שנים (10% 15% הורדת שכר בדרגות הגבוהות בשנה). זאת על חשבון אי פיטורי עובדים במשק הציבורי בשנה הקרובה. יהיו שביתות? אין דבר. הציבור יקבל את זה בהבנה.
6. השוואת והעלאת גיל הפנסיה. גיל הפנסיה יושווה בין גברים ונשים, ויועלה ל 70. זה יהיה צעד חיובי ביותר,win win מוחלט. העובדים ירויחו יותר, ירגישו יותר אפקטיביים בגיל מבוגר, המדינה תקבל יותר, קרנות הפנסיה יתאזנו. תוחלת החיים עלתה, רמת הבריאות עלתה, הנטל הפיזי של העבודה ירד באופן דרסטי ביחס למה שהיה כשנקבעו גילאי הפנסיה, נשים חיות יותר זמן מגברים ותעסוקת מבוגרים היא גם יעילה (נסיון) וגם מבוקשת ביותר.
7. ייעול החינוך הגבוה. המדינה משקיעה כ 6 מיליארד ש"ח בשנה באוניברסיטאות, ומסבסדת כל סטודנט בכ 50,000 ש"ח (רק כ 2% מהסכום מופנה למחקר מדעי במדעים מדוייקים). הסטודנטים משלמים כ 10,000 ש"ח בנוסף, כך שהאוניברסיטאות מקבלות כ 60,000 ש"ח לכל סטודנט. המכללות הפרטיות שאינן מסובסדות לחלוטין, ומצליחות להרויח גם כשהן גובות כ - 23,000 ש"ח שכר לימוד. מעבר לאפליה בין הסטודנטים, הרי יש כאן פער עצום ובלתי מוסבר לחלוטין בעלויות. ניתן לקצץ את תקציב האוניברסיטאות ב 25% השנה ובשנה הבאה מבלי לפגוע בסטודנטים או במחקר המדעי בפקולטות להנדסה ומדעים מדוייקים (אותו מן הראוי לתגבר).
8. קיצוץ ההון השחור. גודלו של ההון השחור מוערך ב 60 עד 100 מיליארד ש"ח. חלק גדול ממנו מזין ומוזן מפעילות עבריינית ועולם הפשע. המלחמה בו, באמצעים כלכליים טהורים, לא רק תזרים מיליארדים לאוצר אלא גם תפחית את הפשע. יש להכריז על מורטוריום מקנסות למספר חודשים ולהקים יחידה מיוחדת למלחמה בהון השחור באמצעות איסוף מודיעין עיסקי. כל שקל שיושקע ביחידה הזו יכניס יותר מ- 10 ש"ח לקופת המדינה.
9. שיקום התיירות. כל תייר המגיע הנה מחו"ל, משאיר בחו"ל כ- 50% מהסכום שהוא מוציא. כל אזרח ישראלי המוותר על חופשה בחו"ל משאיר 100% מדמי החופשה בארץ. יש לעודד במעשים את תיירות הפנים על חשבון היציאה לחו"ל. כיצד? יש לבטל את המע"מ על שירותי תיירות הנופש. יש לפתוח דיוטי פרי בטבריה, באילת ובים המלח. המעסיקים ישלמו דמי נופש לעובדים רק לנופשים בארץ. את מיליון התיירים החסרים לנו עתה נשלים מתוך ה 2.5 מיליון ישראלים הנוסעים מידי שנה לחו"ל, והמשק ירויח מהם כפול.
10. הקמת רשות הפיקוח והבקרה - המקבילה הישראלית ל GAO (General Accounting Office) האמריקאי. המטרה תהיה העלאת התפוקה במשק הציבורי ב 3% עד 5% לשנה. רשות זו תבחן את שיטות העבודה, תמדוד ותשפר את התפוקות בכל המשרדים והמוסדות הממשלתיים ותייעל את מתן השירות לאזרח . אין מדובר בפיטורי עובדים, אלא בהעלאת התפוקה, שיפור השירותים לאזרח והורדת עלותם למשק ולמדינה.
11. הורדת הריבית. אין מצב שניתן יהיה לקיים צמיחה כלשהי במשק (תנאי הכרחי להקטנת האבטלה וסיום המיתון) כשבנק ישראל שומר על פער של 7% בין האינפלציה לרבית הפריים (בארה"ב זה מינוס 2%). הרבית הרצחנית עולה לאוצר מיליארדים בשנה (תשלומי רבית מיותרים), מעקרת את ההשקעות בשוק המניות בישראל (מי יכול להתחרות ב 12% רבית ללא סיכון?) ומהווה סרטן המחסל את העסקים הקטנים. הניתוח חייב להיות אקוטי - הורדה של 5% ברבית לכל הפחות - ואם כתוצאה מכך יעלה שער הדולר מה טוב. היצוא יפרח על חשבון היבוא וישפר את מאזן התשלומים.
לסיכום: התוכנית "אופק 2003" המתוארת לעיל, אם תיושם, תכניס למדינה יותר מסך כל הגרעון בתקציב, תשמור על עקרונות היסוד שהתווינו לעיל, תקטין את האבטלה באורח משמעותי, תקטין את הפער החברתי, תעלה את רמת החיים ותעלה את המשק על מסלול צמיחה. זוהי תכנית קשה הדורשת אומץ ותעוזה, אך הברירות האחרות מסוכנות הרבה יותר.
על הממשלה להבהיר שאנו נמצאים במצב חירום כלכלי וכל אחד יצטרך לתת שכם במאבק להחזרת הצמיחה. על משרד האוצר להוביל רפורמה מיבנית מקיפה המבוססת על טיפול שורש לטווח ארוך בחוליים הבסיסיים של המשק, ולא עוד "קיצוץ בתקציב" עקר. הציבור מצפה לכך ויקבל זאת בהבנה באם תונהג תוכנית כלכלית אמיצה שתראה אופק כלכלי ותקוה לשינוי מבני יסודי הן במגזר הציבורי והן בכלל המשק.
בכבוד רב,
אביעד ויסולי, יו"ר
נאמני א"י בליכוד
ח"כ בנימין (ביבי) נתניהו, שר האוצר
משרד האוצר
ירושלים
הנדון: התוכנית הכלכלית "אופק 2003"
ברצוננו לברכך על כך שנטלת על עצמך את התפקיד הקריטי והקשה ביותר בממשלת ישראל כיום שר האוצר. אנו רואים את תפקידך כיו"ר של חברה שמחזורה הוא 270 מיליארד ש"ח בשנה והיא שולטת בשוק של כ 500 מיליארד ש"ח. החברה הזו רשמה הפסדים חמורים לאחרונה ויש להחזירה לרווחיות. אין לנו ספק שתצליח בתפקיד זה, והצלחתך חיונית להצלת המשק . בינתיים ננסה, כמיטב יכולתנו, לעזור לך.
התוכנית הכלכלית שברצוני להציע לך, תוכנית "אופק 2003", מבוססת על ארבעה עקרונות יסוד:
- העלאת המשק על מסלול צמיחה מואץ.
- לא תהיה פגיעה אלא חיזוק של השכבות החלשות והקטנת הפער החברתי.
- תישמר רמת השירותים הציבוריים. הרמה הנוכחית של הבטחון, החינוך, הבריאות והרווחה הם קריטיים לקיומה של המדינה.
- לא יפוטרו עובדים, וייקלטו עובדים חדשים בכל ענפי המשק.
"אופק 2003" נבנתה כך שתשמור על עקרונות אלה במלואם, תקטין את הגרעון ותתניע את הצמיחה במשק. להלן עיקריה (פירוט לגבי כל סעיף ניתן לקבל לפי בקשה):
1. הקטנת מס ההכנסה לעסקים קטנים. מס ההכנסה לעסקים אשר מעסיקים 5 100 עובדים, יופחת למקסימום של 25%. צעד זה יעודד יזמות, גיוס עובדים ודיווח אמת. המדינה תרויח הן בהגדלת התעסוקה והן בצמיחה הנובעת מהשקעות בחברות חדשות ופיתוח היזמות. מנגד, יש למסות את "חברות הניהול" החדשות, כך שמכל תשלום של "דמי ניהול" ישולם מס הכנסה וביטוח לאומי כאילו היה תשלום שכר. העסקים הקטנים יהיו מנוע הצמיחה העיקרי של המשק אשר יוציא אותו מהמיתון.
2. החזרת ההון שברח לחו"ל. אזרחי ישראל מחזיקים בחו"ל קרוב ל 90 מיליארד דולר (למעלה מ 400 מיליארד ש"ח). זהו כסף אשר ברח לחו"ל בשנים האחרונות בקצב הולך וגובר, "ייבש" את הבורסה והביא את שוק הנדל"ן לסף קריסה. מערכת המס לא תוכל לעולם לגבות מס אמת מההון המושקע בחו"ל עקב חוסר האפשרות לפקח עליו. על הממשלה להטיל מס הכנסה מינימלי של 2% לשנה על כל הנכסים של ישראלים המוחזקים בחו"ל. כל אזרח ישראלי המחזיק בכספים או רכוש בחו"ל יוכל להחליט אם הוא רוצה לשלם את מס המינימום או להחזיר את כספו לישראל. המדינה תגבה 5 10 מיליארד ש"ח מההון בחו"ל, מיליארדי ש"ח יחזרו למשק ויורידו הן את שערי החליפין והן את שערי הריבית.
3. מיסוי עובדים זרים. על הממשלה למסות את העובדים הזרים בשיעור מינמלי של 25% מהשקל הראשון, ולהפוך את העסקתם ליקרה ובלתי כדאית על ידי הטלת דמי רשיון גבוהים על כל מעסיק (וקנס כפול על כל מעסיק בלתי חוקי). ככל שעלות העסקת העובדים הזרים תגדל, יקטן מספרם, ללא צורך בפשיטות ומעצרים של עובדים זרים, דבר אשר פוגע קשות בתדמית הבינלאומית של ישראל. המאבק להקטנת מספר הפועלים הזרים חייב להיות מאבק כלכלי, לא משפטי.
4. מידרוג קצבאות הביטוח הלאומי. האם יש סיבה שהשרים ציפי ליבני, יוסי פריצקי ואפי איתם המרויחים למעלה מ 30,000 ש"ח לחודש יקבלו את אותה קיצבת ילדים כמו אם חד-הורית המרויחה 3,000 ש"ח לחודש? האם יש סיבה שרה"מ שרון והשר טומי לפיד יקבלו אותה קיצבת זיקנה כמו זוג זקנים שזוהי כל פרנסתם? יש למדרג את קיצבאות הביטוח הלאומי (ילדים, זיקנה, אבטלה וכיו"ב) בהתאם להכנסה, להגדיל את הקצבאות למיעוטי ההכנסה ולהקטינם משמעותית לעשירונים העליונים. דבר זה יחסוך מילארדי ש"ח, יתגבר את השכבות החלשות ויצמצם את הפער החברתי.
5. הורדת ממוצע השכר במשק הציבורי השכר הממוצע של כ- 80 אלף עובדי המדינה הוא 11,284 ש"ח בעוד שהשכר הממוצע במשק הוא 6,910 ש"ח לחודש, ועוד מבלי להביא בחשבון את ההטבות הסוציאליות המפליגות במשק הציבורי. שכרם של עובדי החברות הממשלתיות (חב' חשמל, בזק, מקורות אל על) גבוה עוד יותר. האנומליה הזו עולה למדינה למעלה מ 4 מיליארד ש"ח לשנה. יש להשוות את השכר הממוצע בשירות הממשלתי לשכר הממוצע במדינה, בתוך 3 שנים (10% 15% הורדת שכר בדרגות הגבוהות בשנה). זאת על חשבון אי פיטורי עובדים במשק הציבורי בשנה הקרובה. יהיו שביתות? אין דבר. הציבור יקבל את זה בהבנה.
6. השוואת והעלאת גיל הפנסיה. גיל הפנסיה יושווה בין גברים ונשים, ויועלה ל 70. זה יהיה צעד חיובי ביותר,win win מוחלט. העובדים ירויחו יותר, ירגישו יותר אפקטיביים בגיל מבוגר, המדינה תקבל יותר, קרנות הפנסיה יתאזנו. תוחלת החיים עלתה, רמת הבריאות עלתה, הנטל הפיזי של העבודה ירד באופן דרסטי ביחס למה שהיה כשנקבעו גילאי הפנסיה, נשים חיות יותר זמן מגברים ותעסוקת מבוגרים היא גם יעילה (נסיון) וגם מבוקשת ביותר.
7. ייעול החינוך הגבוה. המדינה משקיעה כ 6 מיליארד ש"ח בשנה באוניברסיטאות, ומסבסדת כל סטודנט בכ 50,000 ש"ח (רק כ 2% מהסכום מופנה למחקר מדעי במדעים מדוייקים). הסטודנטים משלמים כ 10,000 ש"ח בנוסף, כך שהאוניברסיטאות מקבלות כ 60,000 ש"ח לכל סטודנט. המכללות הפרטיות שאינן מסובסדות לחלוטין, ומצליחות להרויח גם כשהן גובות כ - 23,000 ש"ח שכר לימוד. מעבר לאפליה בין הסטודנטים, הרי יש כאן פער עצום ובלתי מוסבר לחלוטין בעלויות. ניתן לקצץ את תקציב האוניברסיטאות ב 25% השנה ובשנה הבאה מבלי לפגוע בסטודנטים או במחקר המדעי בפקולטות להנדסה ומדעים מדוייקים (אותו מן הראוי לתגבר).
8. קיצוץ ההון השחור. גודלו של ההון השחור מוערך ב 60 עד 100 מיליארד ש"ח. חלק גדול ממנו מזין ומוזן מפעילות עבריינית ועולם הפשע. המלחמה בו, באמצעים כלכליים טהורים, לא רק תזרים מיליארדים לאוצר אלא גם תפחית את הפשע. יש להכריז על מורטוריום מקנסות למספר חודשים ולהקים יחידה מיוחדת למלחמה בהון השחור באמצעות איסוף מודיעין עיסקי. כל שקל שיושקע ביחידה הזו יכניס יותר מ- 10 ש"ח לקופת המדינה.
9. שיקום התיירות. כל תייר המגיע הנה מחו"ל, משאיר בחו"ל כ- 50% מהסכום שהוא מוציא. כל אזרח ישראלי המוותר על חופשה בחו"ל משאיר 100% מדמי החופשה בארץ. יש לעודד במעשים את תיירות הפנים על חשבון היציאה לחו"ל. כיצד? יש לבטל את המע"מ על שירותי תיירות הנופש. יש לפתוח דיוטי פרי בטבריה, באילת ובים המלח. המעסיקים ישלמו דמי נופש לעובדים רק לנופשים בארץ. את מיליון התיירים החסרים לנו עתה נשלים מתוך ה 2.5 מיליון ישראלים הנוסעים מידי שנה לחו"ל, והמשק ירויח מהם כפול.
10. הקמת רשות הפיקוח והבקרה - המקבילה הישראלית ל GAO (General Accounting Office) האמריקאי. המטרה תהיה העלאת התפוקה במשק הציבורי ב 3% עד 5% לשנה. רשות זו תבחן את שיטות העבודה, תמדוד ותשפר את התפוקות בכל המשרדים והמוסדות הממשלתיים ותייעל את מתן השירות לאזרח . אין מדובר בפיטורי עובדים, אלא בהעלאת התפוקה, שיפור השירותים לאזרח והורדת עלותם למשק ולמדינה.
11. הורדת הריבית. אין מצב שניתן יהיה לקיים צמיחה כלשהי במשק (תנאי הכרחי להקטנת האבטלה וסיום המיתון) כשבנק ישראל שומר על פער של 7% בין האינפלציה לרבית הפריים (בארה"ב זה מינוס 2%). הרבית הרצחנית עולה לאוצר מיליארדים בשנה (תשלומי רבית מיותרים), מעקרת את ההשקעות בשוק המניות בישראל (מי יכול להתחרות ב 12% רבית ללא סיכון?) ומהווה סרטן המחסל את העסקים הקטנים. הניתוח חייב להיות אקוטי - הורדה של 5% ברבית לכל הפחות - ואם כתוצאה מכך יעלה שער הדולר מה טוב. היצוא יפרח על חשבון היבוא וישפר את מאזן התשלומים.
לסיכום: התוכנית "אופק 2003" המתוארת לעיל, אם תיושם, תכניס למדינה יותר מסך כל הגרעון בתקציב, תשמור על עקרונות היסוד שהתווינו לעיל, תקטין את האבטלה באורח משמעותי, תקטין את הפער החברתי, תעלה את רמת החיים ותעלה את המשק על מסלול צמיחה. זוהי תכנית קשה הדורשת אומץ ותעוזה, אך הברירות האחרות מסוכנות הרבה יותר.
על הממשלה להבהיר שאנו נמצאים במצב חירום כלכלי וכל אחד יצטרך לתת שכם במאבק להחזרת הצמיחה. על משרד האוצר להוביל רפורמה מיבנית מקיפה המבוססת על טיפול שורש לטווח ארוך בחוליים הבסיסיים של המשק, ולא עוד "קיצוץ בתקציב" עקר. הציבור מצפה לכך ויקבל זאת בהבנה באם תונהג תוכנית כלכלית אמיצה שתראה אופק כלכלי ותקוה לשינוי מבני יסודי הן במגזר הציבורי והן בכלל המשק.
בכבוד רב,
אביעד ויסולי, יו"ר
נאמני א"י בליכוד