מר אלכס לכיש סייע לד"ר גולצגקר בכתיבת המאמר.
א. תצלילים פסיכולוגיים בתכנית הכלכלה החדשה.
הכלכלה בישראל כבולה כבר שנים, בהסדרים לא כתובים, בחבלי חוזים שעבר עליהם הזמן ושהכרחי לרעננם ולהתאימם למציאות. השמירה החמושה על המיושן נעשית בידי הסתדרות הפועלים הכללית כשהיא עצמה, שואפת להשתמר בהקפאה, להמשיך ולהחזיק במעמד של השולט לשנים ארוכות. היא מפקחת על העוני, שמצידו מאפשר לקיים מצוות צדקה (צדק סוציאלי). היא דואגת לשמר את תופעת היד המקבלת למרות שהכלכלה במדינה נמצאת במיתון ממושך ונקפצה היד הנותנת.
הכלכלה במדינה הידרדרה למדרגת שפל שכתרה את הקו הירוק בקו אדום מסוכן למשק. הכלכלה החדשה נועדה לעזור למשק לצאת מהמיתון והציעה בשבילו סל תרופות שחלק בהן לא נעימות, גורמות לכאבים, אבל נחוצות בכדי להביא להבראה מודרגת של המשק החולה. תוכנית זו איננה יצירתו של אדם אחד, אלא יצירה קולקטיבית של כלכלנים ידועים, בארץ ובחוץ לארץ. הצלחת התכנית הכלכלית מותנית בהליכים פסיכולוגיים בציבור, קשורה ומושפעת מהם. תמיכה אופטימית והבנה שהקשיים הם זמניים תוך תקווה להתגבר עליהם, גורמת לפסיכולוגיה של שיווי משקל נפשי, לרגיעה, ליציבות במשק הפיננסי. (מחקר בדבר הקשר הפסיכולוגי והשפעתו על הכלכלה זכה בפרס נובל, לא מזמן).
לא זה היה היחס, לתכנית הכלכלה החדשה. התקשורת החרימה אותה עוד בטרם שנולדה, עוד בהיותה בשלבי היריון ובצירי לידה. הטלוויזיה גייסה את מיטב עובדיה לארגון המאבק נגד התוכנית הכלכלית. בקפדנות נבחרו דירות עם אי סדר למופת, עם מקררים ריקים מכל ועם עקרות בית מומחיות להספדה. בצעקות קורעות שמיים שיבחו את הגסיסה הקיימת. הם הביעו התנגדות להנשים את הגוסס ברוח חיים, למגר את העוני ולהכניס מובטלים למעגל העבודה. הטלוויזיה חזרה והקרינה, 24 שעות ביממה, סרטים אלה עם אותם אנשים, שנעשו כבר ידועים בציבור כגיבורי השעה, כראויים לתפקידים ממשלתיים.
כמובן, כל תכנית חדשה עוברת לדיון, לתיקונים ועדכונים בוועדות ציבוריות ומגיעה לאישור ברשות המחוקקת, ועדת הכספים, בישיבות הממשלה, ובשלוש קריאות בכנסת, האחראית הראשית והיחידה על כלכלת המדינה. אבל משום מה תוכנית הכלכלה החדשה הופיעה בתקשורת תחת הכותרת "גזרות כלכליות" עוד לפני שנולדה. גזרה משמעותה צו, פקודה של דיכוי רדיפה ונגישה.
הפרשן הכלכלי הראשי בטלוויזיה כדרכו, ובמיטב יכולתו הפסימית, הטיל אימה על הציבור שהגזרות הן סכנה לצמיחה בעתיד. (אופטימי, מתייחס למצבו החולני כלתופעה זמנית, בתקווה לעתיד טוב יותר. פסימי, מפחד תמיד מהעתיד). קבוצות מאורגנות ובליווי של אינטרסנטים מהאופוזיציה ומנהיגים וולונטריים שאינם נושאים באחריות, הוצאו לרחובות והסיתו למרד אזרחי. כל מקרה של רצח, התאבדות, אלימות ותאונת חיים יוחסו ללא הנמקה לתכנית הכלכלית.
לידיעת הציבור הביאו את תוכן הכלכלה החדשה כפי שמביאים אוכל לעדר, כנר ללא פתיל, כילד מפגר חסר סיכויי קיום. הם השתדלו לגדפה, לגנותה ולבזותה מראש. הם נמנעו מלחשוף במלואו את קומפלקס השיקום שיביא להבראה הדרגתית של המשק כולו.
תצלילים פסיכולוגיים פסימיים כאלה הם תקלה ומכשול לכל תכנית הבראה. התקשורת בתשלום משבחת בפרסום את הלא ידוע, אבל במשכורתה הלא מבוטלת, מספידה משום מה לטובת הנסתר את תוכנית הממשלה. יצירת אוירה פסיכולוגית של סרבנות, היסוס, התנגדות כוחנית, מגבירה את האי שקט הפנימי היום יומי בחיי הציבור, גורמת להיפר אקטיביות, עצבנות, קשיחות, למאמץ רגשי מוגבר, להתמוטטות נפשית.
ב. תצלילים פסיכולוגיים בתאוות שלטון.
ההסתדרות הכללית החדשה, החוסה בצל הדמוקרטיה, מנצלת בזמן האחרון בתדירות את הפסיכולוגיה הכוחנית לכפות על הציבור שליטה כרצונה. היא נשענת על האיגודים החזקים במדינה (עובדי בזק, שדה התעופה, חברת החשמל, נמלים וכדומה). שומרת על אי נגיעה בהסכמי עבודה המיוחדים שלהם, שעבר זמנם, ובתמורה לזה הם תומכים מושבעים של העיצומים והשביתות ומוכנים בפה אחד להכניס את המשק לתוהו ובוהו אך להגן על כישלונותיה הארגוניים והכספיים הכבדים של אפוטרופוסם.
להסתדרות יש אמצעי לחימה להגן ולשפר את המצב הכלכלי של העובד, להעלות את חשיבות העבודה ואת האפשרות להתפרנס מהעמל, לדאוג להשתלמותו המקצועית ולפעילותו התרבותית, למגר את האבטלה ואת העוני, להסדיר פנסיה לכל עובד ללא הבדל מי המעביד וכד'. וזאת בהידברות עם גורמים אחראיים, בשכנוע, במחאות ציבוריות המתקבלות על הדעת אבל לא להמית את המשק בנשק לא קונבנציונאלי בשביתה כוללת, בשיתוקו המלא, שמביא לרגזנות ומשטמה בציבור. (בשחרור העם היהודי מהשעבוד במצריים הופעל לחץ הדרגתי עשר המכות).
בקהילות יהודים היה מקובל להכריז תעניות ציבור נגד רוע הגזירה, רצוי וחשוב שהאיגודים החזקים במקום לגרום אך סבל לציבור, ישביתו את עצמם בשביתות רעב, וירגישו את הרעבון של עניים וההכרחיות להקל על מצבם.
ההתנהגות הבלתי מרוסנת של ההסתדרות בזמן האחרון, כאשר רק ב 6 בבוקר נודע לאזרח שגני הילדים סגורים, שמשרדי התעופה והנמלים, הרכבות וכל משרדי המדינה משותקים. זאת היא דיקטטורה אכזרית אבל אין אפשרות להעמיד את האשמים לדין, כי בכוחם להשבית את עובדי בית המשפט ומשרד מבקר המדינה. ההפסד למדינה הוא 6 מיליארד ¤ ועוד בידיים מלוכדות מאימת על המשיכות של ההרס. פרדוכס מוסכם התכנית הכלכלית היא רוע הגזירה, השתוללות של ההסתדרות היא דוגמא להצלת התבל. (הכרחי במוסד ממשלתי לסכם את גודל הנזק למשק משליטה של בלי מצרים, ולהגיב בהתאם).
ההפגנה הגדולה של ההסתדרות נגד השינויים בקרנות הפנסיה אורגנה במטרה לממש את התאווה לשלוט, והתבססה על פסיכולוגיה של קולניות , מתיחות רגשית ואכסטזה שטשטשו את כושר שקול הדעת של הקהל לחשוף את הניהול הכושל של ההסתדרות בקרנות הפנסיה, את הגירעון בערך של מאות מיליארד ¤, את חוסר היכולת לשלם פנסיה למבוטחים בעתיד הקרוב. משום כך החליטה הכנסת להעביר הניהול לועדה מקצועית, ולקבוע כללים חדשים להסדיר את הנושא.
ההסתדרות מודעת שאחריות בדבר קרנות הפנסיה נופלת על המדינה, אבל מתעקשת להשאיר את הניהול בידיה. הרצון לשלוט להיות המוביל מבלי לשאת באחריות קיים, שכיח, ונפוץ במדינה. גם נבחרי העם, חבר כנסת שמתמיד למעמדו, שולט, פוגע בעצמו, בחשיבותו כאשר הוא משתמש בקולניות ובאמוציונאליות יתר, בביטויים גסים ומבישים שאינם בלכסיקון של איש תרבות.
ג. תצלילים פסיכולוגיים ביחסי אנוש.
המבנה הנפשי מצטיין בכושר חיקוי - קליטת רגשים סביבתיים בהתמדה, להשרישם ולכוון בהתאם את מצב הרוח, את אופי ההתנהגות לטוב ולרע. קן משפחתי סביבתי חם וחברתיות מוצלחת, גורמים להתפתחות אישית בעלת ערך פסיכולוגי שלם. בזמננו, מסיבות שונות נעשתה האגרסיביות לתופעה נפוצה ביחסי ציבור. אי סובלנות ודחייה הוא המצב הנפשי של האזרח.
הפקרות וכוחנות מאורגנת, נהפכו לשגרה בחיי המדינה.הן פוגעות בערכי החברה, גורמות לאי ריסון עצמי, לרגשי מתיחות, לפתרון בעיות באלימות, לסכינאות בחיי משפחה ובבית הספר,לתאונות דרכים ולתאונות חיים, להרס עצמי, ולנזקים כבדים בחיי האומה.
אנרכיה שרירותית פוגעת בדמוקרטיה. היא סכנה לקיום המדינה, לערכיה., להתאבדות החברה בצורה חדשה של גסיסה ממושכת. הגיע הזמן והכרחי לרשות המחוקקת, לשים קץ לפראות הלא מאוזנת, במהירות האפשרית. לרכך ולפרק את הקיצוניות שהשתרשה בפסיכולוגיה של הציבור הרחב.
א. תצלילים פסיכולוגיים בתכנית הכלכלה החדשה.
הכלכלה בישראל כבולה כבר שנים, בהסדרים לא כתובים, בחבלי חוזים שעבר עליהם הזמן ושהכרחי לרעננם ולהתאימם למציאות. השמירה החמושה על המיושן נעשית בידי הסתדרות הפועלים הכללית כשהיא עצמה, שואפת להשתמר בהקפאה, להמשיך ולהחזיק במעמד של השולט לשנים ארוכות. היא מפקחת על העוני, שמצידו מאפשר לקיים מצוות צדקה (צדק סוציאלי). היא דואגת לשמר את תופעת היד המקבלת למרות שהכלכלה במדינה נמצאת במיתון ממושך ונקפצה היד הנותנת.
הכלכלה במדינה הידרדרה למדרגת שפל שכתרה את הקו הירוק בקו אדום מסוכן למשק. הכלכלה החדשה נועדה לעזור למשק לצאת מהמיתון והציעה בשבילו סל תרופות שחלק בהן לא נעימות, גורמות לכאבים, אבל נחוצות בכדי להביא להבראה מודרגת של המשק החולה. תוכנית זו איננה יצירתו של אדם אחד, אלא יצירה קולקטיבית של כלכלנים ידועים, בארץ ובחוץ לארץ. הצלחת התכנית הכלכלית מותנית בהליכים פסיכולוגיים בציבור, קשורה ומושפעת מהם. תמיכה אופטימית והבנה שהקשיים הם זמניים תוך תקווה להתגבר עליהם, גורמת לפסיכולוגיה של שיווי משקל נפשי, לרגיעה, ליציבות במשק הפיננסי. (מחקר בדבר הקשר הפסיכולוגי והשפעתו על הכלכלה זכה בפרס נובל, לא מזמן).
לא זה היה היחס, לתכנית הכלכלה החדשה. התקשורת החרימה אותה עוד בטרם שנולדה, עוד בהיותה בשלבי היריון ובצירי לידה. הטלוויזיה גייסה את מיטב עובדיה לארגון המאבק נגד התוכנית הכלכלית. בקפדנות נבחרו דירות עם אי סדר למופת, עם מקררים ריקים מכל ועם עקרות בית מומחיות להספדה. בצעקות קורעות שמיים שיבחו את הגסיסה הקיימת. הם הביעו התנגדות להנשים את הגוסס ברוח חיים, למגר את העוני ולהכניס מובטלים למעגל העבודה. הטלוויזיה חזרה והקרינה, 24 שעות ביממה, סרטים אלה עם אותם אנשים, שנעשו כבר ידועים בציבור כגיבורי השעה, כראויים לתפקידים ממשלתיים.
כמובן, כל תכנית חדשה עוברת לדיון, לתיקונים ועדכונים בוועדות ציבוריות ומגיעה לאישור ברשות המחוקקת, ועדת הכספים, בישיבות הממשלה, ובשלוש קריאות בכנסת, האחראית הראשית והיחידה על כלכלת המדינה. אבל משום מה תוכנית הכלכלה החדשה הופיעה בתקשורת תחת הכותרת "גזרות כלכליות" עוד לפני שנולדה. גזרה משמעותה צו, פקודה של דיכוי רדיפה ונגישה.
הפרשן הכלכלי הראשי בטלוויזיה כדרכו, ובמיטב יכולתו הפסימית, הטיל אימה על הציבור שהגזרות הן סכנה לצמיחה בעתיד. (אופטימי, מתייחס למצבו החולני כלתופעה זמנית, בתקווה לעתיד טוב יותר. פסימי, מפחד תמיד מהעתיד). קבוצות מאורגנות ובליווי של אינטרסנטים מהאופוזיציה ומנהיגים וולונטריים שאינם נושאים באחריות, הוצאו לרחובות והסיתו למרד אזרחי. כל מקרה של רצח, התאבדות, אלימות ותאונת חיים יוחסו ללא הנמקה לתכנית הכלכלית.
לידיעת הציבור הביאו את תוכן הכלכלה החדשה כפי שמביאים אוכל לעדר, כנר ללא פתיל, כילד מפגר חסר סיכויי קיום. הם השתדלו לגדפה, לגנותה ולבזותה מראש. הם נמנעו מלחשוף במלואו את קומפלקס השיקום שיביא להבראה הדרגתית של המשק כולו.
תצלילים פסיכולוגיים פסימיים כאלה הם תקלה ומכשול לכל תכנית הבראה. התקשורת בתשלום משבחת בפרסום את הלא ידוע, אבל במשכורתה הלא מבוטלת, מספידה משום מה לטובת הנסתר את תוכנית הממשלה. יצירת אוירה פסיכולוגית של סרבנות, היסוס, התנגדות כוחנית, מגבירה את האי שקט הפנימי היום יומי בחיי הציבור, גורמת להיפר אקטיביות, עצבנות, קשיחות, למאמץ רגשי מוגבר, להתמוטטות נפשית.
ב. תצלילים פסיכולוגיים בתאוות שלטון.
ההסתדרות הכללית החדשה, החוסה בצל הדמוקרטיה, מנצלת בזמן האחרון בתדירות את הפסיכולוגיה הכוחנית לכפות על הציבור שליטה כרצונה. היא נשענת על האיגודים החזקים במדינה (עובדי בזק, שדה התעופה, חברת החשמל, נמלים וכדומה). שומרת על אי נגיעה בהסכמי עבודה המיוחדים שלהם, שעבר זמנם, ובתמורה לזה הם תומכים מושבעים של העיצומים והשביתות ומוכנים בפה אחד להכניס את המשק לתוהו ובוהו אך להגן על כישלונותיה הארגוניים והכספיים הכבדים של אפוטרופוסם.
להסתדרות יש אמצעי לחימה להגן ולשפר את המצב הכלכלי של העובד, להעלות את חשיבות העבודה ואת האפשרות להתפרנס מהעמל, לדאוג להשתלמותו המקצועית ולפעילותו התרבותית, למגר את האבטלה ואת העוני, להסדיר פנסיה לכל עובד ללא הבדל מי המעביד וכד'. וזאת בהידברות עם גורמים אחראיים, בשכנוע, במחאות ציבוריות המתקבלות על הדעת אבל לא להמית את המשק בנשק לא קונבנציונאלי בשביתה כוללת, בשיתוקו המלא, שמביא לרגזנות ומשטמה בציבור. (בשחרור העם היהודי מהשעבוד במצריים הופעל לחץ הדרגתי עשר המכות).
בקהילות יהודים היה מקובל להכריז תעניות ציבור נגד רוע הגזירה, רצוי וחשוב שהאיגודים החזקים במקום לגרום אך סבל לציבור, ישביתו את עצמם בשביתות רעב, וירגישו את הרעבון של עניים וההכרחיות להקל על מצבם.
ההתנהגות הבלתי מרוסנת של ההסתדרות בזמן האחרון, כאשר רק ב 6 בבוקר נודע לאזרח שגני הילדים סגורים, שמשרדי התעופה והנמלים, הרכבות וכל משרדי המדינה משותקים. זאת היא דיקטטורה אכזרית אבל אין אפשרות להעמיד את האשמים לדין, כי בכוחם להשבית את עובדי בית המשפט ומשרד מבקר המדינה. ההפסד למדינה הוא 6 מיליארד ¤ ועוד בידיים מלוכדות מאימת על המשיכות של ההרס. פרדוכס מוסכם התכנית הכלכלית היא רוע הגזירה, השתוללות של ההסתדרות היא דוגמא להצלת התבל. (הכרחי במוסד ממשלתי לסכם את גודל הנזק למשק משליטה של בלי מצרים, ולהגיב בהתאם).
ההפגנה הגדולה של ההסתדרות נגד השינויים בקרנות הפנסיה אורגנה במטרה לממש את התאווה לשלוט, והתבססה על פסיכולוגיה של קולניות , מתיחות רגשית ואכסטזה שטשטשו את כושר שקול הדעת של הקהל לחשוף את הניהול הכושל של ההסתדרות בקרנות הפנסיה, את הגירעון בערך של מאות מיליארד ¤, את חוסר היכולת לשלם פנסיה למבוטחים בעתיד הקרוב. משום כך החליטה הכנסת להעביר הניהול לועדה מקצועית, ולקבוע כללים חדשים להסדיר את הנושא.
ההסתדרות מודעת שאחריות בדבר קרנות הפנסיה נופלת על המדינה, אבל מתעקשת להשאיר את הניהול בידיה. הרצון לשלוט להיות המוביל מבלי לשאת באחריות קיים, שכיח, ונפוץ במדינה. גם נבחרי העם, חבר כנסת שמתמיד למעמדו, שולט, פוגע בעצמו, בחשיבותו כאשר הוא משתמש בקולניות ובאמוציונאליות יתר, בביטויים גסים ומבישים שאינם בלכסיקון של איש תרבות.
ג. תצלילים פסיכולוגיים ביחסי אנוש.
המבנה הנפשי מצטיין בכושר חיקוי - קליטת רגשים סביבתיים בהתמדה, להשרישם ולכוון בהתאם את מצב הרוח, את אופי ההתנהגות לטוב ולרע. קן משפחתי סביבתי חם וחברתיות מוצלחת, גורמים להתפתחות אישית בעלת ערך פסיכולוגי שלם. בזמננו, מסיבות שונות נעשתה האגרסיביות לתופעה נפוצה ביחסי ציבור. אי סובלנות ודחייה הוא המצב הנפשי של האזרח.
הפקרות וכוחנות מאורגנת, נהפכו לשגרה בחיי המדינה.הן פוגעות בערכי החברה, גורמות לאי ריסון עצמי, לרגשי מתיחות, לפתרון בעיות באלימות, לסכינאות בחיי משפחה ובבית הספר,לתאונות דרכים ולתאונות חיים, להרס עצמי, ולנזקים כבדים בחיי האומה.
אנרכיה שרירותית פוגעת בדמוקרטיה. היא סכנה לקיום המדינה, לערכיה., להתאבדות החברה בצורה חדשה של גסיסה ממושכת. הגיע הזמן והכרחי לרשות המחוקקת, לשים קץ לפראות הלא מאוזנת, במהירות האפשרית. לרכך ולפרק את הקיצוניות שהשתרשה בפסיכולוגיה של הציבור הרחב.