אתמול הרסה ממשלת ישראל את ביתו של יוסף מכמל ביצהר למען הערבים, ולפני חמשים שנה גרשו הערבים את משפחת מכמל מביתם בגלות בבל העתיקה.
העולם כולו עסוק בבעית הפליטים הפלסטינים וראש ממשלת ישראל עסוק בהקמת עוד מדינה ערבית בארץ ישראל עבור הפלסטינים. באותו הזמן, כמעט אין ידוע בעולם כי מחצית מאזרחי ישראל ובכללם נשיא המדינה ושר החוץ ושר הבטחון הם פליטים מארצות ערביות ומוסלמיות.
אחד מכל חמשים בקרב האוכלוסיה של האמפריה העותמנית היה יהודי. בשטח העותמני לשעבר הוקמו למעלה מעשרים מדינות ערביות ששטחן גדול פי חמש מאות משטח מדינת ישראל. הערבים גרשו ממדינותיהם החדשות את הקהילות היהודיות עתיקות-היומין וגזלו את רכושן. רק על פי חלקן באוכלוסיה היו בני הקהילות האלו זכאים במדינות ערב החדשות לבעלות על שטח גדול פי עשרה משטח מדינת ישראל. הפליטים מארצות ערב והאסלם מצאו מקלט בישראל והצטרפו אל אחיהם הפליטים מן הרדיפות בארופה. במשך מאה ועשרים שנה של המפעל הציוני התישבו הישראלים במקומות ריקים וחרבים ושיקמו את הארץ מן החורבן שהביא עליה הכבוש הערבי. כל מהגר יהודי לארץ משך אחריו מהגרים מוסלמים מן הארצות הערביות שנמשכו לאפשרויות הכלכליות ולמקומות העבודה שיצרה ההתישבות הציונית.
רק שוגה בהזיות יחשוב שהערבים זקוקים לעוד שטחים ובודאי לא החלקיק הזעיר הזה של אדמה שנקרא ישראל. אבל הם מתנגדים לקיום מדינה לא מוסלמית על שטח שהיה בשלטון מוסלמי בעבר. שליטי ערב מבקשים לשכנע את אמריקה כי הם כועסים עליה רק מפני שלבם נכמר על גורל אחיהם הפלסטינים ומבקשים עבורם עוד מדינה ערבית. ממשלתנו אינה משיבה לאמריקה כי השליטים הערבים לא עשו דבר נגד סדאם, אשר באחד מתעלוליו הרבים ייבש שטח בגודל ישראל בדרום עירק ונישל את יושבי האזור שפרנסתם על קני הסוף ועוד הרג מאה אלף מביניהם, לבם גם לא זע על מאה אלף אנשים ונשים וטף ששחטו האסלמייים באלגריה ולא על עשרות אלפים שהרג אסד באל חמה.
ישראל רק היטיבה עם תושבי יש"ע מאז באו תחת שלטונה אחרי מלחמת ששת הימים. העוול היחיד שעשתה להם ישראל היה שהפקירה אותם לעריצות הסדאם הקטן, יאסר הרוצח, שחסם את דרכם לקדמה ורפואה מודרנית ומקומות עבודה רוחיים בישראל. ובפשע הזה נגד הישראלים ונגד הערבים הפלסטינים היה קלינטון האמריקני שותף נלהב לרבין ופרס. ממשלת ישראל אינה מסבירה בעולם כי הטרגדיה של העמים הערבים וגם של הפלסטינים היא כולה מעשה ידי שליטיהם רודפי המלחמה.
מדינות ערב חייבות לפצות את ישראל על מלחמתן בה במשך למעלה מחמשים שנה. איזו תואנה היתה למצרים ולעירק לתקוף את ישראל ב1948? רק הטענה למען אחיהם הערבים הפלסטינים? האם הפלסטינים הם אחיהם רק לצורך המלחמה נגד ישראל? מדינות ערב חייבות ליישב את הפלסטינים בתוכן כחלק מפצוי ישראל על המלחמות התוקפניות נגדה.
מול התביעה הערבית למדינה הערבית השניה בארץ ישראל ממלאת ממשלת ישראל פיה מים ואינה תובעת השבת הזכויות החוקיות של הישראלים אזרחי מדינות ערב. אין מקום להשוות את הישראלים הפליטים עם הערבים הפלסטינים. הערבים בארץ ישראל קמו על שכניהם היהודים ורצו להשמיד אותם. הם השתתפו במלחמה עם אחיהם הערבים שבאו משבע מדינות להשליך את היהודים לים, והם נעקרו ממקומותיהם במהלך אותה המלחמה. לעומת זאת, היו היהודים אזרחים שלווים במדינות ערב שלא פגעו ביתר האזרחים, לא היו צד עוין במלחמה ונרדפו בזמן שלום. היהודים הושלכו לכלא באשמות שווא, פוטרו ממשרות ממשלתיות, וחייהם היו בסכנה ובאותו הזמן נמנעו מהם דרכונים לעזוב את המדינה, ולבסוף הוחרם רכושם.
היהודים ראויים להחזרת רכושם ולפצויים על הסבל שנגרם להם בטיהור אתני גזעני מן הסוג הנאצי.
אבל תביעות הישראלים האלה אינן מצומצמות לפצוי כספי על הסבל שנגרם ולחרטה על הרדיפות. ליהודים היו גם אדמות חקלאיות בנוסף לרכוש במרכזים המסחריים של הערים וכל אלה נגזלו מהם וצריכים לשוב לבעליהם החוקיים. מלבד הרכוש הפרטי היו ליהודים נכסים קהילתיים וניהולם חייב לחזור לבעליהם החוקיים. יתרה מזאת, היהודים מעירק הגיעו לארץ בחוסר כל לאחר שאבדו את בתיהם ואת כספם ואת עסקיהם, האם אין להם זכות לעושר הנפט של ארץ זאת שחלקו ביניהם המוסלמים שגרשו אותם?
עלינו להתחיל בתביעות מעירק הנמצאת תחת שלטון אמריקני ולפנות לבתי הדין האמריקניים. האמריקנים מעודדים אזרחי עירק לשוב ואנו יכולים לבקש מן השלטון שם החזרת הרכוש לבעליו החוקיים.
נבקש מן השלטון הצבאי האמריקני בעירק את חופש הגישה למקומות הקדושים ליהודים בעירק כמו שאנו מאפשרים את חפש הפולחן למוסלמים במסגדים בירושלים. לאתרים היהודיים כדוגמת קבר יחזקאל הנביא שהקשר ההיסטורי שלנו עם המקום נמשך אלפים שנה מימי המקרא בעוד ירושלים אינה נזכרת בקוראן כלל. נזכיר כי מלבד המסגדים לא היתה לירושלים קדושה מיוחדת בימי שלטון העותומני ובתקופה הקצרה של שלטון ההאשמים. וכבר הוכיח הפרופסור מנשה הראל (במאמריו בכתב העת 'האומה') כי המוסלמים נרתעו משיקום חומות ירושלים כי ראו סכנה של הפחתת חשיבות המקומות הקדושים להם בחצי האי ערב.
מי שמתקרא סגן שר חוץ בישות המחבלים הפלסטינים ושמו מג'די אל ח'אלדי הציע בראיון עם השבועון 'מקור ראשון' מיום 30.5.2003 כי היהודים יכולים לחזור לארצות ערב. אולם אין לצפות כי נסכים לחזור תחת שלטון ערבי שרדף וגרש אותנו ואחר זאת המשיך במלחמה נגדנו ונגד מדינתנו זה חמישים שנה, וההזמנה לחזור היא הזמנה לוותר על בתינו בישראל וללכת למוות בטוח.
אם ישמיע סילבן שלום את האמתות האלו באזני קולין פאול, יתחיל משא ומתן מסוג חדש, ולא עוד תשב ממשלת ישראל על ספסל הנאשמים מול אדוניה האמריקנים ולא עוד תתנצל על הצעדים החלשים שלה להגנת אזרחיה מן המחבלים הערבים.
ד"ר אברהם שלום הוא חבר בחוג הפרופסורים לחסן מדיני וכלכלי
העולם כולו עסוק בבעית הפליטים הפלסטינים וראש ממשלת ישראל עסוק בהקמת עוד מדינה ערבית בארץ ישראל עבור הפלסטינים. באותו הזמן, כמעט אין ידוע בעולם כי מחצית מאזרחי ישראל ובכללם נשיא המדינה ושר החוץ ושר הבטחון הם פליטים מארצות ערביות ומוסלמיות.
אחד מכל חמשים בקרב האוכלוסיה של האמפריה העותמנית היה יהודי. בשטח העותמני לשעבר הוקמו למעלה מעשרים מדינות ערביות ששטחן גדול פי חמש מאות משטח מדינת ישראל. הערבים גרשו ממדינותיהם החדשות את הקהילות היהודיות עתיקות-היומין וגזלו את רכושן. רק על פי חלקן באוכלוסיה היו בני הקהילות האלו זכאים במדינות ערב החדשות לבעלות על שטח גדול פי עשרה משטח מדינת ישראל. הפליטים מארצות ערב והאסלם מצאו מקלט בישראל והצטרפו אל אחיהם הפליטים מן הרדיפות בארופה. במשך מאה ועשרים שנה של המפעל הציוני התישבו הישראלים במקומות ריקים וחרבים ושיקמו את הארץ מן החורבן שהביא עליה הכבוש הערבי. כל מהגר יהודי לארץ משך אחריו מהגרים מוסלמים מן הארצות הערביות שנמשכו לאפשרויות הכלכליות ולמקומות העבודה שיצרה ההתישבות הציונית.
רק שוגה בהזיות יחשוב שהערבים זקוקים לעוד שטחים ובודאי לא החלקיק הזעיר הזה של אדמה שנקרא ישראל. אבל הם מתנגדים לקיום מדינה לא מוסלמית על שטח שהיה בשלטון מוסלמי בעבר. שליטי ערב מבקשים לשכנע את אמריקה כי הם כועסים עליה רק מפני שלבם נכמר על גורל אחיהם הפלסטינים ומבקשים עבורם עוד מדינה ערבית. ממשלתנו אינה משיבה לאמריקה כי השליטים הערבים לא עשו דבר נגד סדאם, אשר באחד מתעלוליו הרבים ייבש שטח בגודל ישראל בדרום עירק ונישל את יושבי האזור שפרנסתם על קני הסוף ועוד הרג מאה אלף מביניהם, לבם גם לא זע על מאה אלף אנשים ונשים וטף ששחטו האסלמייים באלגריה ולא על עשרות אלפים שהרג אסד באל חמה.
ישראל רק היטיבה עם תושבי יש"ע מאז באו תחת שלטונה אחרי מלחמת ששת הימים. העוול היחיד שעשתה להם ישראל היה שהפקירה אותם לעריצות הסדאם הקטן, יאסר הרוצח, שחסם את דרכם לקדמה ורפואה מודרנית ומקומות עבודה רוחיים בישראל. ובפשע הזה נגד הישראלים ונגד הערבים הפלסטינים היה קלינטון האמריקני שותף נלהב לרבין ופרס. ממשלת ישראל אינה מסבירה בעולם כי הטרגדיה של העמים הערבים וגם של הפלסטינים היא כולה מעשה ידי שליטיהם רודפי המלחמה.
מדינות ערב חייבות לפצות את ישראל על מלחמתן בה במשך למעלה מחמשים שנה. איזו תואנה היתה למצרים ולעירק לתקוף את ישראל ב1948? רק הטענה למען אחיהם הערבים הפלסטינים? האם הפלסטינים הם אחיהם רק לצורך המלחמה נגד ישראל? מדינות ערב חייבות ליישב את הפלסטינים בתוכן כחלק מפצוי ישראל על המלחמות התוקפניות נגדה.
מול התביעה הערבית למדינה הערבית השניה בארץ ישראל ממלאת ממשלת ישראל פיה מים ואינה תובעת השבת הזכויות החוקיות של הישראלים אזרחי מדינות ערב. אין מקום להשוות את הישראלים הפליטים עם הערבים הפלסטינים. הערבים בארץ ישראל קמו על שכניהם היהודים ורצו להשמיד אותם. הם השתתפו במלחמה עם אחיהם הערבים שבאו משבע מדינות להשליך את היהודים לים, והם נעקרו ממקומותיהם במהלך אותה המלחמה. לעומת זאת, היו היהודים אזרחים שלווים במדינות ערב שלא פגעו ביתר האזרחים, לא היו צד עוין במלחמה ונרדפו בזמן שלום. היהודים הושלכו לכלא באשמות שווא, פוטרו ממשרות ממשלתיות, וחייהם היו בסכנה ובאותו הזמן נמנעו מהם דרכונים לעזוב את המדינה, ולבסוף הוחרם רכושם.
היהודים ראויים להחזרת רכושם ולפצויים על הסבל שנגרם להם בטיהור אתני גזעני מן הסוג הנאצי.
אבל תביעות הישראלים האלה אינן מצומצמות לפצוי כספי על הסבל שנגרם ולחרטה על הרדיפות. ליהודים היו גם אדמות חקלאיות בנוסף לרכוש במרכזים המסחריים של הערים וכל אלה נגזלו מהם וצריכים לשוב לבעליהם החוקיים. מלבד הרכוש הפרטי היו ליהודים נכסים קהילתיים וניהולם חייב לחזור לבעליהם החוקיים. יתרה מזאת, היהודים מעירק הגיעו לארץ בחוסר כל לאחר שאבדו את בתיהם ואת כספם ואת עסקיהם, האם אין להם זכות לעושר הנפט של ארץ זאת שחלקו ביניהם המוסלמים שגרשו אותם?
עלינו להתחיל בתביעות מעירק הנמצאת תחת שלטון אמריקני ולפנות לבתי הדין האמריקניים. האמריקנים מעודדים אזרחי עירק לשוב ואנו יכולים לבקש מן השלטון שם החזרת הרכוש לבעליו החוקיים.
נבקש מן השלטון הצבאי האמריקני בעירק את חופש הגישה למקומות הקדושים ליהודים בעירק כמו שאנו מאפשרים את חפש הפולחן למוסלמים במסגדים בירושלים. לאתרים היהודיים כדוגמת קבר יחזקאל הנביא שהקשר ההיסטורי שלנו עם המקום נמשך אלפים שנה מימי המקרא בעוד ירושלים אינה נזכרת בקוראן כלל. נזכיר כי מלבד המסגדים לא היתה לירושלים קדושה מיוחדת בימי שלטון העותומני ובתקופה הקצרה של שלטון ההאשמים. וכבר הוכיח הפרופסור מנשה הראל (במאמריו בכתב העת 'האומה') כי המוסלמים נרתעו משיקום חומות ירושלים כי ראו סכנה של הפחתת חשיבות המקומות הקדושים להם בחצי האי ערב.
מי שמתקרא סגן שר חוץ בישות המחבלים הפלסטינים ושמו מג'די אל ח'אלדי הציע בראיון עם השבועון 'מקור ראשון' מיום 30.5.2003 כי היהודים יכולים לחזור לארצות ערב. אולם אין לצפות כי נסכים לחזור תחת שלטון ערבי שרדף וגרש אותנו ואחר זאת המשיך במלחמה נגדנו ונגד מדינתנו זה חמישים שנה, וההזמנה לחזור היא הזמנה לוותר על בתינו בישראל וללכת למוות בטוח.
אם ישמיע סילבן שלום את האמתות האלו באזני קולין פאול, יתחיל משא ומתן מסוג חדש, ולא עוד תשב ממשלת ישראל על ספסל הנאשמים מול אדוניה האמריקנים ולא עוד תתנצל על הצעדים החלשים שלה להגנת אזרחיה מן המחבלים הערבים.
ד"ר אברהם שלום הוא חבר בחוג הפרופסורים לחסן מדיני וכלכלי