"העברת האחריות" לידי הפלשתינים על ציר טנצ'ר שברצועה, יוצרת בלבול במושגים. בדיוק כפי שרצח נועם לייבוביץ' הי"ד (פיגוע "קטן", בהגדרת ההסכמים. אולי בגלל גודל הקרבן...) אינו באחריותם של אנשי קלקיליה. גם אבנר מרדכי הי"ד, פוצץ לא תחת נטל האחריות של המתאבד התורן. החמאס לא אחראי לפיגוע. גם לא הג'יהאד האסלאמי, הפת"ח, אש"ף וכל המפלצות האחרות. והאמירות הללו על ארגון זה או אחר ש"קיבל עליו אחריות", הם בלבול מושגים. באותה מידה, ואולי חמור מכך, הניסיון להטיל אחריות על ארגון טרור כלשהו או על אבו- מאזן שידאג לביטחון או לסדר, היא משוללת כל יסוד.
נדמה שמושג האחריות קיבל פרשנות משונה במקצת, על פי הנטייה של הבריחה מהאחריות דווקא. מי שאחראי זו ממשלת ישראל ושרון העומד בראשה. גם אם הם מתגלים כחסרי אחריות, אין הם יכולים להסירה מעל כתפיהם שהרי על פי אותו הגיון המשטרה יכולה להטיל אחריות על הפושעים. ומזלנו שהיא לא נוהגת כך. פעם, בפרדס ביפו, שילם קצין משטרה בחייו, על שמישהו אחר הזניח את אחריותו. ולא מיותר הוא להיזכר במה שקרה אז, שהוא דומה מאד למתרחש במקומות אחרים, בזמננו. משפחה של מפירי חוק שלטה שם, ביפו, על ה "פרדס". הם אגרו נשק ותחמושת מגוונת והמקום צמח לבסיס של פושעים. הכול תחת עינה, המביטה בסבלנות, של מי שממונה על שלום הציבור. בסופו של דבר לא יכלה המשטרה להתעלם מ"מדינת הטרור" שצמחה שם והיא הפעילה כוחות גדולים לביעור הנגע. בפעולה נהרג, כאמור, קצין משטרה. לאחר ייבוש המקום התברר שצמחה שם בפועל מדינונת קטנה וחמושה. עצמאית מול חוסר האונים של הרשויות, עד שבאו מים עד נפש וההתגרות הייתה בלתי נסבלת. משהו נטל אחריות, בסופו של דבר.
בלבול מושגים אמרנו. משום שהפושעים אינם נוטלים או מקבלים אחריות. הם מואשמים או מורשעים. הם לא ממונים על שלום הציבור, אם ביפו או ברמאללה. הם אינם שותפים לניהול המדינה ולאחריות על אזרחיה. הם רק אמורים לשלם על פשעיהם.
בבחירות האחרונות נבחר הליכוד, כי הבוחרים חשבו שיש שם טיפוסים אחראים. שיש להם אחריות למדינת ישראל ולשלום אזרחיה, יותר מאשר לקודמיהם שכשלו כישלון חרוץ. גם אריק שרון נבחר לעמוד בראש הממשלה, דווקא בגלל שהוא אחראי. הציבור חשב שהוא בעל כתפיים רחבות דיין, לשאת בעול הבטחת ביטחון, כלכלה צומחת וחיים טובים יותר. הוא עצמו רצה להיבחר כדי לקבל את האחריות. לא כדי לברוח ממנה.
לגבי האזרח, ממשלתו של שרון היא האחראית לביטחונו. עליה לעשות הכול, כן הכול, כדי שהוא ימשיך לנשום על פני האדמה. הוא זה החי על פי החוק. הוא משלם מסים, והוא זכאי לנסוע ולפסוע ברחבי מדינתו, ללא חשש. למעשה, צריך להיות חוק שממשלה שאינה מונעת מעשי פשע, תעמוד לדין. נדמה לי... שיש חוק כזה, אבל הוא מופעל רק על פי החשק של הפרקליטות. משום מה, בכל המקרים בהם יודעים שיתבצע פשע, שיבוא מחבל זה או אחר, שיש מפקדות טרור, מעבדות חבלה, אימון לרוצחים, מפקדות מתכננות, בכל אלו נמנעת הממשלה מפעולה. אי מניעת פשע, כבר אמרנו?
בכל גן חיות, השומר כמו גם הממונה, הוא האחראי אם חיית טרף שם פוגעת במבקר. הוא צריך לעשות הכול כדי לכלוא את בעלות פוטנציאל הפגיעה בתוך כלובים. שם, לא האנשים הסובבים נמצאים מאחורי הגדר, אלא מי שמסכן אותם. בכל חברה נורמאלית זה שמסוכן לבריות, הוא שמורחק מהן. ואם רוצים חיות כאלה בסביבה, בכלל, צריך להבטיח שתהיינה שמורות היטב, שעיקרו את שיני הארס שלהן. שתהיה שליטה מליאה על כל מה שהן עושות. הן פועלות על פי היצרים שלהן. ועל האנושות יש לפעול כדי לשמור על עצמה. חיה שמשתוללת ומסכנת בני אדם, מורחקת בדרך זו או אחרת.
מצד שני, גם ארצות הברית אינה צריכה להבטיח לנו הגנה וביטחון. אפילו לא אירופה העתיקה. באירופה לקחו אחריות על היהודים, והתוצאות נראו בגרמניה ובפולין, במסעי הצלב באנגליה וצרפת, בפוגרומים באוקראינה וברומניה. האחריות שקיבלו האנגלים על יהודי ארץ ישראל, (עיין ערך מנדט) הביאה לרצח רבים מאותם יהודים. בפרוץ מלחמת השחרור הפנו האמריקאים את גבם למדינה החדשה שהותקפה על ידי שבע חברות האו"ם. אולי הם לא רצו אחריות בהמשך ההשמדה המתוכננת לעם היהודי (עיין ערך הליגה הערבית שהכריזה: "מה שעשו לכם הנאצים יחוויר לעומת מה שאנו נעשה לכם"). אבל, אז קמו בן גוריון וחבריו, ולקחו אחריות על גורל העם היהודי. הם לא סמכו על המופתי מזה ועל הנשיא האמריקאי מזה. ובעזרת "צור ישראל" קמו וניצחו.
לתשומת לבם של חסרי האחריות בלשכות ראש הממשלה וסר הביטחון. זו האחריות שלכם.
מאיר גרוס הוא יו"ר המדרשה לתורה עם דרך ארץ, ואיש חינוך במכללת ליפשיץ שבירושלים.
נדמה שמושג האחריות קיבל פרשנות משונה במקצת, על פי הנטייה של הבריחה מהאחריות דווקא. מי שאחראי זו ממשלת ישראל ושרון העומד בראשה. גם אם הם מתגלים כחסרי אחריות, אין הם יכולים להסירה מעל כתפיהם שהרי על פי אותו הגיון המשטרה יכולה להטיל אחריות על הפושעים. ומזלנו שהיא לא נוהגת כך. פעם, בפרדס ביפו, שילם קצין משטרה בחייו, על שמישהו אחר הזניח את אחריותו. ולא מיותר הוא להיזכר במה שקרה אז, שהוא דומה מאד למתרחש במקומות אחרים, בזמננו. משפחה של מפירי חוק שלטה שם, ביפו, על ה "פרדס". הם אגרו נשק ותחמושת מגוונת והמקום צמח לבסיס של פושעים. הכול תחת עינה, המביטה בסבלנות, של מי שממונה על שלום הציבור. בסופו של דבר לא יכלה המשטרה להתעלם מ"מדינת הטרור" שצמחה שם והיא הפעילה כוחות גדולים לביעור הנגע. בפעולה נהרג, כאמור, קצין משטרה. לאחר ייבוש המקום התברר שצמחה שם בפועל מדינונת קטנה וחמושה. עצמאית מול חוסר האונים של הרשויות, עד שבאו מים עד נפש וההתגרות הייתה בלתי נסבלת. משהו נטל אחריות, בסופו של דבר.
בלבול מושגים אמרנו. משום שהפושעים אינם נוטלים או מקבלים אחריות. הם מואשמים או מורשעים. הם לא ממונים על שלום הציבור, אם ביפו או ברמאללה. הם אינם שותפים לניהול המדינה ולאחריות על אזרחיה. הם רק אמורים לשלם על פשעיהם.
בבחירות האחרונות נבחר הליכוד, כי הבוחרים חשבו שיש שם טיפוסים אחראים. שיש להם אחריות למדינת ישראל ולשלום אזרחיה, יותר מאשר לקודמיהם שכשלו כישלון חרוץ. גם אריק שרון נבחר לעמוד בראש הממשלה, דווקא בגלל שהוא אחראי. הציבור חשב שהוא בעל כתפיים רחבות דיין, לשאת בעול הבטחת ביטחון, כלכלה צומחת וחיים טובים יותר. הוא עצמו רצה להיבחר כדי לקבל את האחריות. לא כדי לברוח ממנה.
לגבי האזרח, ממשלתו של שרון היא האחראית לביטחונו. עליה לעשות הכול, כן הכול, כדי שהוא ימשיך לנשום על פני האדמה. הוא זה החי על פי החוק. הוא משלם מסים, והוא זכאי לנסוע ולפסוע ברחבי מדינתו, ללא חשש. למעשה, צריך להיות חוק שממשלה שאינה מונעת מעשי פשע, תעמוד לדין. נדמה לי... שיש חוק כזה, אבל הוא מופעל רק על פי החשק של הפרקליטות. משום מה, בכל המקרים בהם יודעים שיתבצע פשע, שיבוא מחבל זה או אחר, שיש מפקדות טרור, מעבדות חבלה, אימון לרוצחים, מפקדות מתכננות, בכל אלו נמנעת הממשלה מפעולה. אי מניעת פשע, כבר אמרנו?
בכל גן חיות, השומר כמו גם הממונה, הוא האחראי אם חיית טרף שם פוגעת במבקר. הוא צריך לעשות הכול כדי לכלוא את בעלות פוטנציאל הפגיעה בתוך כלובים. שם, לא האנשים הסובבים נמצאים מאחורי הגדר, אלא מי שמסכן אותם. בכל חברה נורמאלית זה שמסוכן לבריות, הוא שמורחק מהן. ואם רוצים חיות כאלה בסביבה, בכלל, צריך להבטיח שתהיינה שמורות היטב, שעיקרו את שיני הארס שלהן. שתהיה שליטה מליאה על כל מה שהן עושות. הן פועלות על פי היצרים שלהן. ועל האנושות יש לפעול כדי לשמור על עצמה. חיה שמשתוללת ומסכנת בני אדם, מורחקת בדרך זו או אחרת.
מצד שני, גם ארצות הברית אינה צריכה להבטיח לנו הגנה וביטחון. אפילו לא אירופה העתיקה. באירופה לקחו אחריות על היהודים, והתוצאות נראו בגרמניה ובפולין, במסעי הצלב באנגליה וצרפת, בפוגרומים באוקראינה וברומניה. האחריות שקיבלו האנגלים על יהודי ארץ ישראל, (עיין ערך מנדט) הביאה לרצח רבים מאותם יהודים. בפרוץ מלחמת השחרור הפנו האמריקאים את גבם למדינה החדשה שהותקפה על ידי שבע חברות האו"ם. אולי הם לא רצו אחריות בהמשך ההשמדה המתוכננת לעם היהודי (עיין ערך הליגה הערבית שהכריזה: "מה שעשו לכם הנאצים יחוויר לעומת מה שאנו נעשה לכם"). אבל, אז קמו בן גוריון וחבריו, ולקחו אחריות על גורל העם היהודי. הם לא סמכו על המופתי מזה ועל הנשיא האמריקאי מזה. ובעזרת "צור ישראל" קמו וניצחו.
לתשומת לבם של חסרי האחריות בלשכות ראש הממשלה וסר הביטחון. זו האחריות שלכם.
מאיר גרוס הוא יו"ר המדרשה לתורה עם דרך ארץ, ואיש חינוך במכללת ליפשיץ שבירושלים.