כבר התרגלנו ששתי המפלגות הכי ימניות שיש , האיחוד הלאומי והמפד"ל , יושבות בממשלה שבה אלף חיילים עוקרים בכוח מאחז יהודי בשומרון, במסגרת תכנית-אב שמטרתה לפנות מקום למדינה פלסטינית "נקייה" מיהודים.
שאלת ישיבתן של שתי המפלגות הללו בממשלה מתחילה להיות קריטית, כי בסוף השנה הזאת אמורה להיות מוכרזת המדינה הפלסטינית. אמנם אבו מאזן ודחלן, ראשי המשטר הפלסטיני הכביכול חדש הודיעו שלמלחמת אחים עם החמאס הם לא ילכו ואת נשקו לא יפרקו, ועל כן לכאורה אי- אפשר להגיע עד סוף השנה למדינה פלסטינית , אך כדי להתגבר על הקושי הזה יצרו הפסקת אש זמנית, מראית עין של אין-טרור, "הודנא", וכך יצאו ידי חובת אחד השלבים הראשונים המופיעים במפת הדרכים כתנאי-קודם להקמת המדינה הפלסטינית.
והיה, והחמאס לא יסכים להודנא, או אם זו תיפסק לפני סוף השנה והטרור יתחדש, גם אז לא יופרע לוח הזמנים של מפת הדרכים. כך יש להבין את איומיהם של שרון ומופז, שאם הטרור יימשך, והפלסטינים לא יפעלו נגדו, ישראל היא שתעשה את המלאכה: הם בפירוש אינם מאיימים, שאם יימשך הטרור תתבטל הסכמתם למפת הדרכים. מפני שישראל קבלה את התכתיב האמריקני, שבכל מקרה - לוח הזמנים של מפת הדרכים לא יהיה ניתן לשינוי.
אלא, שגם בוש אינו רוצה להקים מדינת-סדאם- חוסיין חדשה בפלסטין, ועל כן , הוא כן יפעל נגד החמאס. והואיל והרשות הפלסטינית לא תעשה זאת בשבילו, צבא אירופי כאן אינו רצוי לו, וצבא אמריקני לא נוח לו לשלוח בעוד המצב בעיראק הולך ומסתבך צה"ל יעשה בשבילו את עבודת ניקוי השטח מן החמאס, כדי לאפשר את הכרזת המדינה הפלסטינית עד סוף השנה, זה המועד שבו הוא ייכנס למערכת בחירות בארה"ב וידיו תהיינה קשורות. לכן, ניתן לצה"ל אור ירוק לפעול נגד החמאס. דבר זה נשמע היטב בנימת דיבורו של בוש, ואת האיום הזה העביר המתווך המצרי לחמאס כדי להניעו להסכים להודנא.
יוצא, שלא רק שישראל אינה מנצלת את המשך הפיגועים הרצחניים כדי לחמוק מן המלכודת ששמה "מפת הדרכים", אלא להיפך: צבאה עושה בעבור בוש את שני ניקויי השטח, שהם תנאי קודם להכרזה על פלסטין הריבונית בסוף השנה: פירוק החמאס ופירוק ההתנחלויות, זיווג מוזר ומחריד, המופיע במפת הדרכים, בה כתוב ששניהם חייבים לעבור מן העולם כדי שיוכל לקום מה שכינה פאול בשמו המפורש: ""The State of Palestine.
בסוף התהליך הזה, אותו אנחנו בעצמנו מחוללים לעצמנו, לא נהיה עוד מדינה ריבונית, כי אם שטח-חסות של הקוורטט, בניצוח אמריקני. שרון וממשלתו , המוציאים לפועל של התכנית האמריקנית הזאת, יהיו ממשלת ישראל הריבונית האחרונה.
עד כדי כך שרון הפך , שבעוד אבו מאזן מסרב לחולל מלחמת אחים נגד "אחיו", מרצחי החמאס, שרון אינו מהסס לנהל מלחמת אחים נגד אחיו המתנחלים, בדרך להגשמת מפת הדרכים.
ועד כדי כך הוא עבד נרצע להם, שכבר שבר והפר את החלטת הממשלה, שהביצועים הישראלים במסגרת מפת הדרכים יבואו אך ורק אחרי פירוק ארגוני הטרור הפלסטינים, ולא במקביל כפי שכתוב במפת הדרכים. והנה, שרון אף הרחיק לכת. הוא הקדים את הביצוע לפני הפלסטינים, שלא נקפו אצבע.
ועד כדי כך שרון עבד נרצע לאמריקנים ולמפת הדרכים, שהוא אפילו נושא ונותן עם החמאס. הלא ההודנא היא אך למראית עין הסכם בין אבו-מאזן לחמאס, בפועל זו הפסקת אש עם ישראל, וישראל היא זו המספקת את התמורה : פירוק מאחזים, שחרור מאה עצורים, כולל אחד או שנים עם דם על הידים, נכונות לשחרר עוד מאות ואולי אלפי עצורים, נכונות לסגת בכל רצועת עזה ובבית לחם, כל אלה שלבים המופיעים במפת הדרכים כהכנה להכרזת המדינה הפלסטינית, ועצם מילויים ע'י ישראל סולל את הדרך להקמת המדינה הזאת לפי לוח הזמנים, עד סוף שנה זאת.
שרון הודיע בממשלה שהוא מוכן להפסקת אש של 6 שבועות. מה היא התקופה הזאת, אם לא שעון מתקתק המביא אותנו עוד חודש וחצי יותר קרוב אל המועד הגורלי, אשר ישנה את כל חיינו ויצבע בשחור את עתידנו: הכרזת המדינה הפלסטינית בסוף השנה.
במצפה ארז היתה התנגדות מרשימה מאד. אני מניח שמוקמים מאחזים נוספים, ויש לעשות זאת, ובעוצמה רבה. אולם, בכנס החירום של מועצת יש'ע זרק לי אחד המשתתפים שאלה: האם בימית אפשר להקים היום מאחז? הלא ברגע שתוכרז ריבונות פלסטינית על השטח, גם זה כבר לא יועיל!
וכך הגענו לאחריות ההיסטורית של שתי מפלגות הימין, הממשיכות לשבת בממשלה בימים האלה, כאשר המסילה נסללת אל המדינה הפלסטינית. מפני שאת הגשמת מפת הדרכים ואובדן ריבונותנו ניתן למנוע רק בדרך פוליטית. מה שאנחנו עושים בשטח יכול לזרז את התהליך, אך הוא אינו יכול לבוא במקומו. רק אם יהיה מרד בתוך הליכוד, בין השרים והסיעה בכנסת, רק אם תישמט מתחת לרגליו של שרון הקרקע של מפלגתו, יש סיכוי לחלץ את צווארנו מעניבת החנק של מפת הדרכים. אלא, שרים בליכוד מתבטאים בגלוי, שכל עוד אפי איתם בפנים ואביגדור ליברמן בפנים, הם אינם יכולים לעשות כלום.
ובל נתרשם מן התירוץ החבוט, שאם הם יצאו - פרס ייכנס. אדרבה, שייכנס! פרס אינו יכול לקלקל יותר ממה שכתוב במפת הדרכים, שהוכתבה ע'י סעודיה, והמגשימה את כל מאוויי הערבים. הוא גם אינו יכול לקרב עוד יותר את הקץ, הקבוע לסוף שנה זאת. ומכל מקום, שרון עושה כל מה שהוא רוצה, ורק הפלתו או סיכון רציני לשלטונו יכולים לחלץ אותנו מן הפח.
ולהיפך: ממשלת שרון-שמאל נטו, ללא מפלגות הימין והמפלגות הדתיות, רק היא תקשה על שרי וח'כי הליכוד להמשיך ולתמוך בשרון. מפני ש0צחנת הבגידה בבוחריהם תהיה כבדה מדי.
ברחובות הופיעה סיסמה חדשה: "פושעי עקבה לדין". לו יהי דין כזה, דינם יהיה חמור מדין פושעי אוסלו, כי אוסלו היא גן עדן בהשוואה למפת הדרכים. עד היום זוכרים אצלנו את חלקה של ש"ס באשמת אוסלו. המפד"ל והאיחוד הלאומי הם הש'ס של עקבה, הם הש"ס של מפת הדרכים.
כדאי שמישהו יאמר להם זאת לפני שיהיה מאוחר .
עו"ד אליקים העצני הוא ח"כ לשעבר, חבר הנהלת מועצת יש"ע ובעל טור קבוע ב"ידיעות אחרונות".
שאלת ישיבתן של שתי המפלגות הללו בממשלה מתחילה להיות קריטית, כי בסוף השנה הזאת אמורה להיות מוכרזת המדינה הפלסטינית. אמנם אבו מאזן ודחלן, ראשי המשטר הפלסטיני הכביכול חדש הודיעו שלמלחמת אחים עם החמאס הם לא ילכו ואת נשקו לא יפרקו, ועל כן לכאורה אי- אפשר להגיע עד סוף השנה למדינה פלסטינית , אך כדי להתגבר על הקושי הזה יצרו הפסקת אש זמנית, מראית עין של אין-טרור, "הודנא", וכך יצאו ידי חובת אחד השלבים הראשונים המופיעים במפת הדרכים כתנאי-קודם להקמת המדינה הפלסטינית.
והיה, והחמאס לא יסכים להודנא, או אם זו תיפסק לפני סוף השנה והטרור יתחדש, גם אז לא יופרע לוח הזמנים של מפת הדרכים. כך יש להבין את איומיהם של שרון ומופז, שאם הטרור יימשך, והפלסטינים לא יפעלו נגדו, ישראל היא שתעשה את המלאכה: הם בפירוש אינם מאיימים, שאם יימשך הטרור תתבטל הסכמתם למפת הדרכים. מפני שישראל קבלה את התכתיב האמריקני, שבכל מקרה - לוח הזמנים של מפת הדרכים לא יהיה ניתן לשינוי.
אלא, שגם בוש אינו רוצה להקים מדינת-סדאם- חוסיין חדשה בפלסטין, ועל כן , הוא כן יפעל נגד החמאס. והואיל והרשות הפלסטינית לא תעשה זאת בשבילו, צבא אירופי כאן אינו רצוי לו, וצבא אמריקני לא נוח לו לשלוח בעוד המצב בעיראק הולך ומסתבך צה"ל יעשה בשבילו את עבודת ניקוי השטח מן החמאס, כדי לאפשר את הכרזת המדינה הפלסטינית עד סוף השנה, זה המועד שבו הוא ייכנס למערכת בחירות בארה"ב וידיו תהיינה קשורות. לכן, ניתן לצה"ל אור ירוק לפעול נגד החמאס. דבר זה נשמע היטב בנימת דיבורו של בוש, ואת האיום הזה העביר המתווך המצרי לחמאס כדי להניעו להסכים להודנא.
יוצא, שלא רק שישראל אינה מנצלת את המשך הפיגועים הרצחניים כדי לחמוק מן המלכודת ששמה "מפת הדרכים", אלא להיפך: צבאה עושה בעבור בוש את שני ניקויי השטח, שהם תנאי קודם להכרזה על פלסטין הריבונית בסוף השנה: פירוק החמאס ופירוק ההתנחלויות, זיווג מוזר ומחריד, המופיע במפת הדרכים, בה כתוב ששניהם חייבים לעבור מן העולם כדי שיוכל לקום מה שכינה פאול בשמו המפורש: ""The State of Palestine.
בסוף התהליך הזה, אותו אנחנו בעצמנו מחוללים לעצמנו, לא נהיה עוד מדינה ריבונית, כי אם שטח-חסות של הקוורטט, בניצוח אמריקני. שרון וממשלתו , המוציאים לפועל של התכנית האמריקנית הזאת, יהיו ממשלת ישראל הריבונית האחרונה.
עד כדי כך שרון הפך , שבעוד אבו מאזן מסרב לחולל מלחמת אחים נגד "אחיו", מרצחי החמאס, שרון אינו מהסס לנהל מלחמת אחים נגד אחיו המתנחלים, בדרך להגשמת מפת הדרכים.
ועד כדי כך הוא עבד נרצע להם, שכבר שבר והפר את החלטת הממשלה, שהביצועים הישראלים במסגרת מפת הדרכים יבואו אך ורק אחרי פירוק ארגוני הטרור הפלסטינים, ולא במקביל כפי שכתוב במפת הדרכים. והנה, שרון אף הרחיק לכת. הוא הקדים את הביצוע לפני הפלסטינים, שלא נקפו אצבע.
ועד כדי כך שרון עבד נרצע לאמריקנים ולמפת הדרכים, שהוא אפילו נושא ונותן עם החמאס. הלא ההודנא היא אך למראית עין הסכם בין אבו-מאזן לחמאס, בפועל זו הפסקת אש עם ישראל, וישראל היא זו המספקת את התמורה : פירוק מאחזים, שחרור מאה עצורים, כולל אחד או שנים עם דם על הידים, נכונות לשחרר עוד מאות ואולי אלפי עצורים, נכונות לסגת בכל רצועת עזה ובבית לחם, כל אלה שלבים המופיעים במפת הדרכים כהכנה להכרזת המדינה הפלסטינית, ועצם מילויים ע'י ישראל סולל את הדרך להקמת המדינה הזאת לפי לוח הזמנים, עד סוף שנה זאת.
שרון הודיע בממשלה שהוא מוכן להפסקת אש של 6 שבועות. מה היא התקופה הזאת, אם לא שעון מתקתק המביא אותנו עוד חודש וחצי יותר קרוב אל המועד הגורלי, אשר ישנה את כל חיינו ויצבע בשחור את עתידנו: הכרזת המדינה הפלסטינית בסוף השנה.
במצפה ארז היתה התנגדות מרשימה מאד. אני מניח שמוקמים מאחזים נוספים, ויש לעשות זאת, ובעוצמה רבה. אולם, בכנס החירום של מועצת יש'ע זרק לי אחד המשתתפים שאלה: האם בימית אפשר להקים היום מאחז? הלא ברגע שתוכרז ריבונות פלסטינית על השטח, גם זה כבר לא יועיל!
וכך הגענו לאחריות ההיסטורית של שתי מפלגות הימין, הממשיכות לשבת בממשלה בימים האלה, כאשר המסילה נסללת אל המדינה הפלסטינית. מפני שאת הגשמת מפת הדרכים ואובדן ריבונותנו ניתן למנוע רק בדרך פוליטית. מה שאנחנו עושים בשטח יכול לזרז את התהליך, אך הוא אינו יכול לבוא במקומו. רק אם יהיה מרד בתוך הליכוד, בין השרים והסיעה בכנסת, רק אם תישמט מתחת לרגליו של שרון הקרקע של מפלגתו, יש סיכוי לחלץ את צווארנו מעניבת החנק של מפת הדרכים. אלא, שרים בליכוד מתבטאים בגלוי, שכל עוד אפי איתם בפנים ואביגדור ליברמן בפנים, הם אינם יכולים לעשות כלום.
ובל נתרשם מן התירוץ החבוט, שאם הם יצאו - פרס ייכנס. אדרבה, שייכנס! פרס אינו יכול לקלקל יותר ממה שכתוב במפת הדרכים, שהוכתבה ע'י סעודיה, והמגשימה את כל מאוויי הערבים. הוא גם אינו יכול לקרב עוד יותר את הקץ, הקבוע לסוף שנה זאת. ומכל מקום, שרון עושה כל מה שהוא רוצה, ורק הפלתו או סיכון רציני לשלטונו יכולים לחלץ אותנו מן הפח.
ולהיפך: ממשלת שרון-שמאל נטו, ללא מפלגות הימין והמפלגות הדתיות, רק היא תקשה על שרי וח'כי הליכוד להמשיך ולתמוך בשרון. מפני ש0צחנת הבגידה בבוחריהם תהיה כבדה מדי.
ברחובות הופיעה סיסמה חדשה: "פושעי עקבה לדין". לו יהי דין כזה, דינם יהיה חמור מדין פושעי אוסלו, כי אוסלו היא גן עדן בהשוואה למפת הדרכים. עד היום זוכרים אצלנו את חלקה של ש"ס באשמת אוסלו. המפד"ל והאיחוד הלאומי הם הש'ס של עקבה, הם הש"ס של מפת הדרכים.
כדאי שמישהו יאמר להם זאת לפני שיהיה מאוחר .
עו"ד אליקים העצני הוא ח"כ לשעבר, חבר הנהלת מועצת יש"ע ובעל טור קבוע ב"ידיעות אחרונות".