חז"ל הורנו כי עשיו אבי אדום הוא סולל דרכה של רומי היא רומא בירת הנצרות. [אליהו רבה פרשה יח']. לא גלגל הקב"ה והביא מלכות רומי לעולם אלא בשכרו של עשיו, שהיה בוכה ומתאנח בשביל שבירך יצחק את יעקב.
רבות הרעה הנצרות לעם ישראל, אדמת אירופה רוויה בנהרות נחלי דמי אבותינו ואימותינו. מסעי הצלב שלוו בפוגרומים אכזריים, עלילות הדם ומרתפי העינויים של האינקוויזיציה הן רק מקצת מרשימת הזוועות הארוכה שהגיעה לשיאה בימי השואה. אך כל אלו הן פגיעות בגופים, רשעותה של הנצרות היא דווקא במה שהיא מעוללת לרוחנו.
מאבקו של אבינו יעקב בעשיו הוא תמיד כזה שבו עשיו מצטייר כצודק וישר ואילו יעקב עלול להראות כנוכל וגונב. עשיו הוא שנולד בכור וידו של יעקב אוחזת בעקבו, כמנסה לעקבו, ואנו רואים רק בעיני הבשר ואיננו יודעים מי באמת דחף את מי. יעקב נאלץ לקנות את הבכורה בנזיד עדשים, אך אינו טורח להמציא ראיות. כך יכול עשיו להמשיך ולטעון לבכורה, כשכל ניסיון של יעקב לומר את האמת יתקבל כבלתי אמין בעליל.
"ויאהב יצחק את עשיו כי ציד בפיו", כוחו של עשיו הוא בדיבורים, אומן חלקלקות הלשון ואחיזת העיניים, אלוף ביחסי ציבור ובהצגת המציאות באופן הנוח לו. נמשלה הנצרות לחזיר שפושט טלפיו, מראה לכל את פרסותיו השסועות ואומר: ראו שטהור אני. מטשטש את טומאתו הפנימית, את חוסר יכולתו להעלות גירה [ויקרא רבה י"ג ה'].
אמר שמואל: מה חזיר בשעה שהוא רובץ ומוציא טלפיו ואומר ראו שאני טהור כך מלכות אדום מתגאה וחומסת וגוזלת ונראית כאילו מצעת בימה ( פוגעת בך ונראה כאילו מסייעת לך). הסכנה הגדולה היא לא ביכולתה של הנצרות לשקר את כל העולם, אלא ביכולתה לגרום לנו להאמין לדבריה. המוסר הנוצרי, המתהדר בניקיונו הצח ובהתנגדותו לכל שימוש באלימות, הוא מוסר שקרי שאין אומה נוצרית המנסה לחיות לפיו, כיוון שהוא מוסר של מוות שאין ביכולתו להעניק חיים.
יודעת אירופה לצווח את תביעותיה המוסריות ולהפנות אותם תמיד תמיד אל עם ישראל. מנסה שוב ושוב להכפיש את דמותנו ולשכנע שאנו רחוקי אלוהים ח"ו. וכל מכוני המחשבה האירופאיים עסוקים במאמץ אדיר לכרסם בתודעת החיים הישראלית, לקעקע את האמונה שיתכנו חיי מוסר אמיתיים, חיי קדושה וטהרה המתעלים מעל כל אותם זוהמות שבני אירופה שבויים בהם. אחוזי אמוק הם.
נלחמים בכל כוחם להוכיח ולהראות שישראל הוא עם ככל העמים, וכשאין עולה בידם הם משקרים, מעלילים ומכפישים. הצער והכאב הגדולים הם על כך שמכל באי העולם, רק אנו נוטים להאמין לדברי הנצרות. ארסה המפעפע, צואתה הרותחת חודרים אל ליבות בני עם ד' וגורמים לו לפקפק בקדושתו, בתפקידו, בסגולתו, ביכולתו לחיות באמת חיים של קודש. זהו שורש כל החולשות ומקור כל הרפיונות, כאן טמון המכשול היותר מפריע לעם ישראל לשוב בכל לבבו אל אמונתו הקדמונית והנצחית.
עם כל העיכובים, הרי שאין כח בעולם היכול למנוע מכנסת ישראל מללכת ולשוב אל אישה הראשון, אל ד' אלוקי ישראל. מאורעות השנתיים האחרונות הולכים ומסייעים לאומה כולה להתפכח ולהשתחרר מכל הבטחות השקר ודמיונות הכזב. עלינו כולנו מוטלת החובה להטות כתף ולתת יד לתשובת האומה. וככל שנאחז יותר בשירותו של אבינו יעקב, בתמימותו ויותר מכל בתוקף אמונתו שאנחנו מסוגלים וחייבים לחיות בתוך העולם הזה את כל האור והקודש של העולם הבא כך ישוב העם כולו אל תפארת תורת ישראל, ויסכרו כל שפתי רשע הדוברות על צדיק בגאווה ובוז.
הרב חננאל אתרוג, הוא ר"מ בישיבת שבי -חברון.
המאמר באדיבות ראש יהודי המרכז למודעות עצמית בתל אביב
רבות הרעה הנצרות לעם ישראל, אדמת אירופה רוויה בנהרות נחלי דמי אבותינו ואימותינו. מסעי הצלב שלוו בפוגרומים אכזריים, עלילות הדם ומרתפי העינויים של האינקוויזיציה הן רק מקצת מרשימת הזוועות הארוכה שהגיעה לשיאה בימי השואה. אך כל אלו הן פגיעות בגופים, רשעותה של הנצרות היא דווקא במה שהיא מעוללת לרוחנו.
מאבקו של אבינו יעקב בעשיו הוא תמיד כזה שבו עשיו מצטייר כצודק וישר ואילו יעקב עלול להראות כנוכל וגונב. עשיו הוא שנולד בכור וידו של יעקב אוחזת בעקבו, כמנסה לעקבו, ואנו רואים רק בעיני הבשר ואיננו יודעים מי באמת דחף את מי. יעקב נאלץ לקנות את הבכורה בנזיד עדשים, אך אינו טורח להמציא ראיות. כך יכול עשיו להמשיך ולטעון לבכורה, כשכל ניסיון של יעקב לומר את האמת יתקבל כבלתי אמין בעליל.
"ויאהב יצחק את עשיו כי ציד בפיו", כוחו של עשיו הוא בדיבורים, אומן חלקלקות הלשון ואחיזת העיניים, אלוף ביחסי ציבור ובהצגת המציאות באופן הנוח לו. נמשלה הנצרות לחזיר שפושט טלפיו, מראה לכל את פרסותיו השסועות ואומר: ראו שטהור אני. מטשטש את טומאתו הפנימית, את חוסר יכולתו להעלות גירה [ויקרא רבה י"ג ה'].
אמר שמואל: מה חזיר בשעה שהוא רובץ ומוציא טלפיו ואומר ראו שאני טהור כך מלכות אדום מתגאה וחומסת וגוזלת ונראית כאילו מצעת בימה ( פוגעת בך ונראה כאילו מסייעת לך). הסכנה הגדולה היא לא ביכולתה של הנצרות לשקר את כל העולם, אלא ביכולתה לגרום לנו להאמין לדבריה. המוסר הנוצרי, המתהדר בניקיונו הצח ובהתנגדותו לכל שימוש באלימות, הוא מוסר שקרי שאין אומה נוצרית המנסה לחיות לפיו, כיוון שהוא מוסר של מוות שאין ביכולתו להעניק חיים.
יודעת אירופה לצווח את תביעותיה המוסריות ולהפנות אותם תמיד תמיד אל עם ישראל. מנסה שוב ושוב להכפיש את דמותנו ולשכנע שאנו רחוקי אלוהים ח"ו. וכל מכוני המחשבה האירופאיים עסוקים במאמץ אדיר לכרסם בתודעת החיים הישראלית, לקעקע את האמונה שיתכנו חיי מוסר אמיתיים, חיי קדושה וטהרה המתעלים מעל כל אותם זוהמות שבני אירופה שבויים בהם. אחוזי אמוק הם.
נלחמים בכל כוחם להוכיח ולהראות שישראל הוא עם ככל העמים, וכשאין עולה בידם הם משקרים, מעלילים ומכפישים. הצער והכאב הגדולים הם על כך שמכל באי העולם, רק אנו נוטים להאמין לדברי הנצרות. ארסה המפעפע, צואתה הרותחת חודרים אל ליבות בני עם ד' וגורמים לו לפקפק בקדושתו, בתפקידו, בסגולתו, ביכולתו לחיות באמת חיים של קודש. זהו שורש כל החולשות ומקור כל הרפיונות, כאן טמון המכשול היותר מפריע לעם ישראל לשוב בכל לבבו אל אמונתו הקדמונית והנצחית.
עם כל העיכובים, הרי שאין כח בעולם היכול למנוע מכנסת ישראל מללכת ולשוב אל אישה הראשון, אל ד' אלוקי ישראל. מאורעות השנתיים האחרונות הולכים ומסייעים לאומה כולה להתפכח ולהשתחרר מכל הבטחות השקר ודמיונות הכזב. עלינו כולנו מוטלת החובה להטות כתף ולתת יד לתשובת האומה. וככל שנאחז יותר בשירותו של אבינו יעקב, בתמימותו ויותר מכל בתוקף אמונתו שאנחנו מסוגלים וחייבים לחיות בתוך העולם הזה את כל האור והקודש של העולם הבא כך ישוב העם כולו אל תפארת תורת ישראל, ויסכרו כל שפתי רשע הדוברות על צדיק בגאווה ובוז.
הרב חננאל אתרוג, הוא ר"מ בישיבת שבי -חברון.
המאמר באדיבות ראש יהודי המרכז למודעות עצמית בתל אביב