ישראל אינה צריכה לחשוש מבינאום הסכסוך הישראלי-ערבי אלא מהסתגלותה לכך שבינאום הסכסוך מתנהל על-פי סדר-היום הערבי. בוועידות הבינלאומיות לענייני הסכסוך הישראלי-ערבי ממשיכה מדינת ישראל ליישר קו עם עקרונות שטחים ישראליים תמורת אי-לוחמה ערבית, הכרה בערביי יש"ע כעם פלשתיני והצורך בפיצוי כספי וכלכלי לערבים.
עומק השחיקה של אסטרטגיית הקיום הישראלית משתקף מתוך אימוצו של סדר-היום הפרו-ערבי על ידי מנהיגות הליכוד. בוועידות הפסגה הצפויות במסגרת מפת הדרכים תתבקש ישראל לפרוע את המחאת מחויבותה למדינה פלשתינית. על-פי הדינמיקה המוכרת של ועידות "שלום" בינלאומיות, עלולה נדיבותו המדינית של ראש הממשלה להקנות עוצמה מסוכנת לתוכנית המדינה הפלשתינית, שתלך ותתפח כגולם הקם על יוצרו לממדים מאיימים ובלתי נשלטים. מסתבר שמנהיגי ישראל נותרו אטומים ללקחי האופק המדיני, שהמחישו את עוצמתם העיוורת של התהליכים המדיניים המתגבשים בוועידות בינלאומיות מסוג זה.
כאשר ממשלת ישראל מאמצת את סדר-היום הערבי ומקנה לו תוקף מוסרי ומדיני בפורומים בינלאומיים, היא מכשירה את התנאים להתגבשותו של לחץ בינלאומי כבד וממוקד על ישראל. אימוץ סדר-היום הערבי על ידי ישראל ממסד את ההשקפה המעוותת שלפיה דווקא ישראל זעירת הממדים ודלת המשאבים המאוימת על-ידי העוינות הפאן-ערבית היא זו שנתפסת כמעצמה קולוניאלית עתירת קרקעות ומשאבים שמאיימת על הערבים. כתוצאה מכך מתמקד הלחץ הבינלאומי בניסיון עיקש לסחוט ויתורים בלתי סבירים מישראל.
אבל אפשר גם אחרת. במקום לחשוש מבינאום הסכסוך האזורי חייבת ישראל לרתום את הבינאום לצרכיה האסטרטגיים. ההקצנה הלאומנית של ערביי הגליל, המשולש והנגב, וכן הטרור וההסתה מבית היוצר של ערביי יש"ע, מצביעים באופן חד וברור שאין שום סיכוי לדו-קיום יהודי-ערבי בישראל שבין הירדן לים התיכון. מכאן שכל סדר-יום פוליטי ומדיני השואף להנציח את קיומן של שתי האוכלוסיות זו לצד זו בארץ ישראל הוא בלתי-אנושי ובלתי מוסרי, משום שהוא רוקח מתכון להמשך מרחץ הדמים במזרח התיכון. במקום מלחמת אין-ברירה נצחית בינינו לבין ערביי ארץ ישראל יש להיערך לפתרון המוסרי של טרנספר אין-ברירה.
האפולוגטיקה הישראלית בפורומים בינלאומיים מעצבת את תדמית ישראל כמדינה שאינה בטוחה בצדקתה. השדולה הפרו-ערבית יוצאת מתנאי התחלה נוחים אלה והופכת את ישראל למדינה בלתי-מוסרית. המהפכה המתחייבת בתפקודה הבינלאומי של ישראל צריכה להתחיל בדרישת פיצויים ממדינות ערב, כולל הרשות הפלשתינית, על כל נזקי המלחמות והטרור שנכפו על ישראל, על החרמות והנידויים שבודדו את ישראל ועל ההסתה האנטישמית הארסית נגד ישראל והעם היהודי.
בראיון טלוויזיוני שנערך לפני למעלה משנה המליץ מנהיג הרוב הרפובליקני בבית הנבחרים האמריקני, דיק ארמי, על הטרנספר של ערביי ישראל כפתרון הוגן והגיוני לסכסוך הישראלי-ערבי. התבטאותו של דיק ארמי לא צמחה מן החלל הריק, משום שהשכל הישר והמשוחרר מכבליה של תעמולת הזוועה הפרו-ערבית מזהה את הטרנספר כפתרון המוסרי והמעשי היחידי לסכסוך במזרח התיכון.
מתוך שיקולים בינלאומיים מנועה ישראל מלבצע את הטרנספר. במקום זאת, על ממשלת ישראל ליזום את בינאום הטרנספר של ערביי ישראל. בכל ועידה בינלאומית חייבת ישראל להעלות על סדר היום את הטרנספר כפתרון המעשי היחידי לסכסוך הישראלי-ערבי. על ישראל לדרוש ממדינות העולם להקים גוף בינלאומי שיעסוק בביצוע הטרנספר על פי המודלים ההיסטוריים של חילופי אוכלוסין אשר הצילו חיי אדם וחסכו אלימות וסבל.
מנהיג הרוב הרפובליקני לא השתמש במילה טרנספר אלא דיבר על כך שהפלשתינים צריכים לעזוב למדינות ערב עתירות האדמה והרכוש. באותו אופן חייבת עמדתה הרשמית של ישראל לתבוע מהעולם את החזרת המהגרים הערבים מארץ ישראל למולדתם הערבית. לצורך הביסוס ההיסטורי של עמדתה על ישראל להציג מסמכים היסטוריים בדוקים המוכיחים שרובם המוחלט של הפלשתינים הם צאצאי המהגרים שהגיעו לארץ ישראל מארצות ערב במהלך המחצית הראשונה של המאה העשרים בעקבות הכלכלה היהודית הפעילה שהפריחה את הארץ לאחר מאות שנות שממה.
עומק השחיקה של אסטרטגיית הקיום הישראלית משתקף מתוך אימוצו של סדר-היום הפרו-ערבי על ידי מנהיגות הליכוד. בוועידות הפסגה הצפויות במסגרת מפת הדרכים תתבקש ישראל לפרוע את המחאת מחויבותה למדינה פלשתינית. על-פי הדינמיקה המוכרת של ועידות "שלום" בינלאומיות, עלולה נדיבותו המדינית של ראש הממשלה להקנות עוצמה מסוכנת לתוכנית המדינה הפלשתינית, שתלך ותתפח כגולם הקם על יוצרו לממדים מאיימים ובלתי נשלטים. מסתבר שמנהיגי ישראל נותרו אטומים ללקחי האופק המדיני, שהמחישו את עוצמתם העיוורת של התהליכים המדיניים המתגבשים בוועידות בינלאומיות מסוג זה.
כאשר ממשלת ישראל מאמצת את סדר-היום הערבי ומקנה לו תוקף מוסרי ומדיני בפורומים בינלאומיים, היא מכשירה את התנאים להתגבשותו של לחץ בינלאומי כבד וממוקד על ישראל. אימוץ סדר-היום הערבי על ידי ישראל ממסד את ההשקפה המעוותת שלפיה דווקא ישראל זעירת הממדים ודלת המשאבים המאוימת על-ידי העוינות הפאן-ערבית היא זו שנתפסת כמעצמה קולוניאלית עתירת קרקעות ומשאבים שמאיימת על הערבים. כתוצאה מכך מתמקד הלחץ הבינלאומי בניסיון עיקש לסחוט ויתורים בלתי סבירים מישראל.
אבל אפשר גם אחרת. במקום לחשוש מבינאום הסכסוך האזורי חייבת ישראל לרתום את הבינאום לצרכיה האסטרטגיים. ההקצנה הלאומנית של ערביי הגליל, המשולש והנגב, וכן הטרור וההסתה מבית היוצר של ערביי יש"ע, מצביעים באופן חד וברור שאין שום סיכוי לדו-קיום יהודי-ערבי בישראל שבין הירדן לים התיכון. מכאן שכל סדר-יום פוליטי ומדיני השואף להנציח את קיומן של שתי האוכלוסיות זו לצד זו בארץ ישראל הוא בלתי-אנושי ובלתי מוסרי, משום שהוא רוקח מתכון להמשך מרחץ הדמים במזרח התיכון. במקום מלחמת אין-ברירה נצחית בינינו לבין ערביי ארץ ישראל יש להיערך לפתרון המוסרי של טרנספר אין-ברירה.
האפולוגטיקה הישראלית בפורומים בינלאומיים מעצבת את תדמית ישראל כמדינה שאינה בטוחה בצדקתה. השדולה הפרו-ערבית יוצאת מתנאי התחלה נוחים אלה והופכת את ישראל למדינה בלתי-מוסרית. המהפכה המתחייבת בתפקודה הבינלאומי של ישראל צריכה להתחיל בדרישת פיצויים ממדינות ערב, כולל הרשות הפלשתינית, על כל נזקי המלחמות והטרור שנכפו על ישראל, על החרמות והנידויים שבודדו את ישראל ועל ההסתה האנטישמית הארסית נגד ישראל והעם היהודי.
בראיון טלוויזיוני שנערך לפני למעלה משנה המליץ מנהיג הרוב הרפובליקני בבית הנבחרים האמריקני, דיק ארמי, על הטרנספר של ערביי ישראל כפתרון הוגן והגיוני לסכסוך הישראלי-ערבי. התבטאותו של דיק ארמי לא צמחה מן החלל הריק, משום שהשכל הישר והמשוחרר מכבליה של תעמולת הזוועה הפרו-ערבית מזהה את הטרנספר כפתרון המוסרי והמעשי היחידי לסכסוך במזרח התיכון.
מתוך שיקולים בינלאומיים מנועה ישראל מלבצע את הטרנספר. במקום זאת, על ממשלת ישראל ליזום את בינאום הטרנספר של ערביי ישראל. בכל ועידה בינלאומית חייבת ישראל להעלות על סדר היום את הטרנספר כפתרון המעשי היחידי לסכסוך הישראלי-ערבי. על ישראל לדרוש ממדינות העולם להקים גוף בינלאומי שיעסוק בביצוע הטרנספר על פי המודלים ההיסטוריים של חילופי אוכלוסין אשר הצילו חיי אדם וחסכו אלימות וסבל.
מנהיג הרוב הרפובליקני לא השתמש במילה טרנספר אלא דיבר על כך שהפלשתינים צריכים לעזוב למדינות ערב עתירות האדמה והרכוש. באותו אופן חייבת עמדתה הרשמית של ישראל לתבוע מהעולם את החזרת המהגרים הערבים מארץ ישראל למולדתם הערבית. לצורך הביסוס ההיסטורי של עמדתה על ישראל להציג מסמכים היסטוריים בדוקים המוכיחים שרובם המוחלט של הפלשתינים הם צאצאי המהגרים שהגיעו לארץ ישראל מארצות ערב במהלך המחצית הראשונה של המאה העשרים בעקבות הכלכלה היהודית הפעילה שהפריחה את הארץ לאחר מאות שנות שממה.