אבו מאזן ואחריו שרון באים להתדיין בפני נשיא ארה"ב. מדינת היהודים, חלום הדורות של "עם-עולם", עם יישות טרוריסטית כשני שטחי-חסות שווי מעמד, "זה בצד זה" כלשון "החזון".
אבו מאזן הציג לבוש את "מפת ההתפשטות" של ישראל החל מתכנית פיל הננסית, ואת מפת התנחלות היהודים ביש"ע. האם מותר להציע מפות גם לשרון?
מפה ראשונה השטח, שחבר הלאומים הועיד "לבית הלאומי היהודי". הוא משתרע עד גבול עיראק ושלושה רבעים קוצצו ממנו לטובת מדינה פלסטינית עתידית. 70% מתושביו פלסטינים, אבל הואיל וקוראים לו "ירדן", ניתן לקרוע מן היהודים מדינה פלסטינית שניה, מתוך הרבע שהותירו להם ב-1922.
מפה שניה החזון הפלסטיני. קודם יש'ע ואח'כ ירדן, דרישה לנסיגת ישראל לגבולות 1947 ("החלטה 181 של האו'ם"), אוטונומיה ערבית בגליל ובמשולש, ועד לפלסטין הגדולה מהנהר לים.
מפה שלישית ריבוי היישובים הערבים בתוך הקו הירוק, בהשוואה לשטח "נקי מיהודים" שדורשים הפלסטינים.
מפה רביעית ריכוזי ה"מתנחלים" הפלסטינים מיש'ע בתוך הקו הירוק, שמספרם עולה בהרבה על רבע מליון היהודים שעברו ליש'ע.
למפות הייתי מוסיף את טבלת שחרורי המחבלים לדורותיהם: 1000 בעיסקת ג'יבריל, ולידם קרבנות האינתיפאדה הראשונה; 400 מגורשי החמאס שהוחזרו ממרג'-א-זוהור, עם קורבנות מיומנותם החדשה בחמרי נפץ; משוחררי אוסלו, עם דם אלף נרצחי המלחמה האחרונה על ידיהם, ובסוף הטבלה שאלה: כמה נפשות עוד, שעדיין חיות עמנו, רוצה אמריקה שניקח על מצפוננו, כמה דם שווה "חיזוק מעמדו של אבו מאזן"? ובמצורף לטבלה תמונת האוטובוס השרוף בצומת מגידו, עם הגוויות, ולידו המחבלים בכלא מגידו נצמדים לגדר, צוהלים ושמחים, וגם תצלומי האוטובוסים עם המשתחררים המסמנים "וי" של נצחון, עם ההסבר ששחרור מחבלים היום, רק יוכיח את צידקת "שר"-ההסברה הפלסטיני,
הטוען שאבו מאזן, בגנותו בעקבה את "הטרור", כלל לא התכוון ל"אנתיפאדת אל-אקצה". כי זו אינה טרור, זו מלחמת שחרור ! ואת צידקת הכרזתו של "השר" לענייני אסירים: הם חיילים ! ובאמת, כיצד ניתן לדרוש מן הפלסטינים לשופטם או לכולאם, כאשר ישראל בעצמה משחררת אותם?
שחרור המחבלים תואם את תכנית אבו מאזן לשלב את המחבלים במערכת השלטונית תחת הסיסמה "מנהיגות אחת ונשק אחד" כתחליף לחובת "פירוק תשתית הטרור". וכך לא יישאר כלום מכל התמורות הערביות עפ'י מפת הדרכים, ואם כן, לשם מה "לחזק את מעמדו של אבו מאזן"?!
תזכורת : נביל שעת, "שר" אז והיום, הבטיח אחרי הפיגוע בצומת בית ליד (ידיעות אחרונות, 24.1.95) לפעול בתקיפות נגד החמאס באמרו "הפעם לא תהיה הצגה שתימשך יומיים או שלושה". נו? ולאחר רצח מאבטח מיכלית ישראלית הכריז ערפאת: "את המעשה הזה עשו אויבי השלום. מי זה המטורף שהורה לבצע מעשים נגד העם הפלסטיני... ונגד השלום?" (מעריב, 7.2.95). אבו מאזן לא היה יכול לומר זאת יותר טוב! ואכן, אחרי עוד שני מעשי טבח בקיץ 1995 הסתפקה "ממשלת אוסלו" בסגר סימלי, "מחשש לפגיעה במעמדו של... ערפאת"! (המובאות - מתוך ספרו של בעז גנור "ישראל והטרור לפני הסכם אוסלו ואחריו").
שחרור מחבלים רומס את החוק, פוגע במשפחות הקרבנות, גוזל מאתנו את הנצחון, מעבירו לאויב ומעודד אותו ל"סיבוב" נוסף. הוא מזמין "לקיחת הנקמה בידיים" כתוצאה משמיטת מונופול הענישה מידיה של המדינה. גרוע מכך, שחרור אנשי חמאס וג'יהאד אחרי שאיימו "לחדש את ההודנא", הופך אותנו לשותפים להונאה הזאת ומחזק בקרב הערבים את הרושם, שכבר הביא עלינו שתי אינתיפאדות . "היהודים מבינים רק את שפת הכח".
אחרי כל אלה , מה יועיל עוד "חיזוק מעמדו של אבו מאזן"? הלא חסר רק ששרון יוליך את ערפאת לכס ראש ממשלת פלסטין בירושלים, עם הנימוק : "לחזק את מעמדו של אבו מאזן"!
לכן מתאים לקחת לוושינגטון גם פיתגם יווני-לטיני אחד:Quos Deus perdere vult, dementat prius - מי שאלוקים רוצה באובדנם, נוטל מהם תחילה את שכלם...
עו"ד אליקים העצני הוא ח"כ לשעבר, חבר הנהלת מועצת יש"ע ובעל טור קבוע ב"ידיעות אחרונות".
אבו מאזן הציג לבוש את "מפת ההתפשטות" של ישראל החל מתכנית פיל הננסית, ואת מפת התנחלות היהודים ביש"ע. האם מותר להציע מפות גם לשרון?
מפה ראשונה השטח, שחבר הלאומים הועיד "לבית הלאומי היהודי". הוא משתרע עד גבול עיראק ושלושה רבעים קוצצו ממנו לטובת מדינה פלסטינית עתידית. 70% מתושביו פלסטינים, אבל הואיל וקוראים לו "ירדן", ניתן לקרוע מן היהודים מדינה פלסטינית שניה, מתוך הרבע שהותירו להם ב-1922.
מפה שניה החזון הפלסטיני. קודם יש'ע ואח'כ ירדן, דרישה לנסיגת ישראל לגבולות 1947 ("החלטה 181 של האו'ם"), אוטונומיה ערבית בגליל ובמשולש, ועד לפלסטין הגדולה מהנהר לים.
מפה שלישית ריבוי היישובים הערבים בתוך הקו הירוק, בהשוואה לשטח "נקי מיהודים" שדורשים הפלסטינים.
מפה רביעית ריכוזי ה"מתנחלים" הפלסטינים מיש'ע בתוך הקו הירוק, שמספרם עולה בהרבה על רבע מליון היהודים שעברו ליש'ע.
למפות הייתי מוסיף את טבלת שחרורי המחבלים לדורותיהם: 1000 בעיסקת ג'יבריל, ולידם קרבנות האינתיפאדה הראשונה; 400 מגורשי החמאס שהוחזרו ממרג'-א-זוהור, עם קורבנות מיומנותם החדשה בחמרי נפץ; משוחררי אוסלו, עם דם אלף נרצחי המלחמה האחרונה על ידיהם, ובסוף הטבלה שאלה: כמה נפשות עוד, שעדיין חיות עמנו, רוצה אמריקה שניקח על מצפוננו, כמה דם שווה "חיזוק מעמדו של אבו מאזן"? ובמצורף לטבלה תמונת האוטובוס השרוף בצומת מגידו, עם הגוויות, ולידו המחבלים בכלא מגידו נצמדים לגדר, צוהלים ושמחים, וגם תצלומי האוטובוסים עם המשתחררים המסמנים "וי" של נצחון, עם ההסבר ששחרור מחבלים היום, רק יוכיח את צידקת "שר"-ההסברה הפלסטיני,
הטוען שאבו מאזן, בגנותו בעקבה את "הטרור", כלל לא התכוון ל"אנתיפאדת אל-אקצה". כי זו אינה טרור, זו מלחמת שחרור ! ואת צידקת הכרזתו של "השר" לענייני אסירים: הם חיילים ! ובאמת, כיצד ניתן לדרוש מן הפלסטינים לשופטם או לכולאם, כאשר ישראל בעצמה משחררת אותם?
שחרור המחבלים תואם את תכנית אבו מאזן לשלב את המחבלים במערכת השלטונית תחת הסיסמה "מנהיגות אחת ונשק אחד" כתחליף לחובת "פירוק תשתית הטרור". וכך לא יישאר כלום מכל התמורות הערביות עפ'י מפת הדרכים, ואם כן, לשם מה "לחזק את מעמדו של אבו מאזן"?!
תזכורת : נביל שעת, "שר" אז והיום, הבטיח אחרי הפיגוע בצומת בית ליד (ידיעות אחרונות, 24.1.95) לפעול בתקיפות נגד החמאס באמרו "הפעם לא תהיה הצגה שתימשך יומיים או שלושה". נו? ולאחר רצח מאבטח מיכלית ישראלית הכריז ערפאת: "את המעשה הזה עשו אויבי השלום. מי זה המטורף שהורה לבצע מעשים נגד העם הפלסטיני... ונגד השלום?" (מעריב, 7.2.95). אבו מאזן לא היה יכול לומר זאת יותר טוב! ואכן, אחרי עוד שני מעשי טבח בקיץ 1995 הסתפקה "ממשלת אוסלו" בסגר סימלי, "מחשש לפגיעה במעמדו של... ערפאת"! (המובאות - מתוך ספרו של בעז גנור "ישראל והטרור לפני הסכם אוסלו ואחריו").
שחרור מחבלים רומס את החוק, פוגע במשפחות הקרבנות, גוזל מאתנו את הנצחון, מעבירו לאויב ומעודד אותו ל"סיבוב" נוסף. הוא מזמין "לקיחת הנקמה בידיים" כתוצאה משמיטת מונופול הענישה מידיה של המדינה. גרוע מכך, שחרור אנשי חמאס וג'יהאד אחרי שאיימו "לחדש את ההודנא", הופך אותנו לשותפים להונאה הזאת ומחזק בקרב הערבים את הרושם, שכבר הביא עלינו שתי אינתיפאדות . "היהודים מבינים רק את שפת הכח".
אחרי כל אלה , מה יועיל עוד "חיזוק מעמדו של אבו מאזן"? הלא חסר רק ששרון יוליך את ערפאת לכס ראש ממשלת פלסטין בירושלים, עם הנימוק : "לחזק את מעמדו של אבו מאזן"!
לכן מתאים לקחת לוושינגטון גם פיתגם יווני-לטיני אחד:Quos Deus perdere vult, dementat prius - מי שאלוקים רוצה באובדנם, נוטל מהם תחילה את שכלם...
עו"ד אליקים העצני הוא ח"כ לשעבר, חבר הנהלת מועצת יש"ע ובעל טור קבוע ב"ידיעות אחרונות".