לשבת שלפני תשעה באב קוראים "שבת חזון", על שם ההפטרה – פרק א בספר ישעיהו. ישעיהו כולו נחמות [בבא בתרא יד ב] אבל הפטרתנו נשמעת כקטרוג חריף על ישראל. הביטויים בהם משתמש הנביא הם מהקשים במקרא. הקושי הוא גם בעוצמת התיאורים וגם בגודש שלהם: "הוי גוי חטא עם כבד עוון זרע מרעים בנים משחיתים עזבו את ד' נאצו את קדוש ישראל נזרו אחור". השיא הוא : "שמעו דבר ד' קציני סדום האזינו תורת אלהינו עם עמורה".

נראה כאילו אנו על סף יאוש, אך אל לנו לשכוח כי נביא הוא הדובר אלינו, ודברי הנביא אינם ביטויי תסכול ולא תחושת יאוש. עינו של הנביא יודעת להביט למעמקים שעין בשר רגילה לא מודעת כלל לקיומם, אך הם אלו שבונים את המציאות. רבי מאיר לומד דוקא מפסוקים אלו את גודל ערכם של ישראל: "בנים אתם לה' אלהיכם", בזמן שאתם נוהגים מנהג בנים - אתם קרוים בנים, אין אתם נוהגים מנהג בנים - אין אתם קרוים בנים, דברי ר' יהודה; רבי מאיר אומר: בין כך ובין כך אתם קרוים בנים, שנאמר: זרע מרעים בנים משחיתים [קדושין לו א].

ישעיהו חי בזמן שבו מצבו הרוחני של עם ישראל קשה עד מאוד- בין אדם למקום ובין אדם לחברו, ועם כל זה הם קרוים בנים לד'. אין זאת פרוטקציה ולא מחילה וותרנית. "עבודה זרה וותרנית היא" [ירושלמי, ע"ז פ"א ה"א] אבל " כל האומר הקב"ה וותרן - יוותרו חייו" [בבא קמא נ א] . ד' לא מעלים עין מחטאינו בגלל היותנו בנים, בדיוק להיפך. הנביא קובע שהקשר שלנו למגמה האלוהית הוא קשר עצמותי שלא ימחה לעולם. לא ימחה כי הוא עובדת חיינו. משמעות היותנו בנים לד' היא שיש לנו כשרונות אלוקיים, שיש לנו יכולת להוביל אותנו ואת ההוויה אל המגמה שלמענה הכל נברא , לתקן עולם במלכות שדי.

גם בתקופות בהם התנהגות עם ישראל היא חמורה ביותר, עדיין קרואים אנו, מסוגלים ומחויבים ליצירת תרבות חדשה; לסלילת דרכי חיים שיעניקו לאנושות גאולה מכל האומללות שהיא לכודה בה. דבריו הקשים של ישעיהו נובעים מתוך אימון מלא שאנו "בנים", בטחון שהעם הזה מסוגל לזהות את גדלות יעודיו ולממש אותם.

ישעיהו חי בתקופת אחז " רב הונא בשם רבי אלעזר אמר למה נקרא שמו אחז? - שאחז בתי כנסיות ובתי מדרשות"[ויקרא רבה יא ז], אחז מנהל מלחמת תרבות מרושעת נגד בתי המדרש, תקופה שעליה אומרים חז"ל: " אין לך שעה קשה כאותה שעה" [שם]. יודע הוא היטב כמה המצב קשה ומסובך אבל הוא גם יודע שמעולם לא פסקנו ולא נפסוק מלהיות עם ישראל.

זעקתו מלאת אהבה ואמונה ולכן קורא הוא לתשובה " לכו נא ונוכחה יאמר ד' אם יהיו חטאיכם כשנים כשלג ילבינו אם יאדימו כתולע כצמר יהיו". תוכחת הנביא נערכת לא רק לפי דבריה אלא בעיקר לפי גודל האישיות הדוברת, וקריאתו אינה נעלמת בחלל, היא נקלטת בלבבות. חוזה ישעיהו, מיד לאחר פרק א, חזון נוסף על יהודה וירושלים " והיה באחרית הימים נכון יהיה הר בית ד' בראש ההרים ונשא מגבעות ונהרו אליו כל הגוים". " והלכו עמים רבים ואמרו לכו ונעלה אל הר ד' אל בית אלהי יעקב וירנו מדרכיו ונלכה באורחותיו כי מציון תצא תורה ודבר ד' מירושלם". "ושפט בין הגוים והוכיח לעמים רבים וכתתו חרבותם לאתים וחניתותיהם למזמרות לא ישא גוי אל גוי חרב ולא ילמדו עוד מלחמה" [פרק ב].

ישעיהו מוליך את ישראל מהשפל שבימי אחז אל שיאי קודש עליונים בימי המלך חזקיהו. " ביקש הקדוש ברוך הוא לעשות את חזקיהו משיח, ואת סנחריב גוג ומגוג" [מסכת סנהדרין דף צד א], זוהי בקשה אלוקית המלמדת שדורו של חזקיהו התעלה לרוממות חיים שקרובה מאד למדרגת החיים שלעתיד לבוא. אותם "זרע מרעים בנים משחיתים" הוכיחו שאומנם בנים הם והצליחו ללבן חטאיהם כשלג. נבואות אחרית הימים המתארות את השתלמות המציאות נאמרות ומתגלות דוקא מתוך אותו דור, " וגר זאב עם כבש ונמר עם גדי ירבץ ...ושעשע יונק על חר פתן ועל מאורת צפעוני גמול ידו הדה .לא ירעו ולא ישחיתו בכל הר קדשי כי מלאה הארץ דעה את ד' כמים לים מכסים" [ישעיה יב].

חזון הנביאים אינו קריאה פיוטית לעידון החיים ולריסון הרשעות, חזונם הוא הבטחה מוחלטת ואנו מאמינים כי "דבר אחד מדבריהם לא ישוב ריקם "[ברכות ההפטרה]. "ובא לציון גואל ולשבי פשע ביעקב נאום ד' "[ישעיה נט], גאולה שבאה לשבי פשע על ידי תלמידיו של ישעיה היודעים שאין כל פשע היכול לפגוע בכשרון הקודש הישראלי.



הרב חננאל אתרוג הוא ,ר"מ בישיבת "שבי חברון"
המאמר באדיבות ראש יהודי המרכז למודעות עצמית בתל אביב