יש לי אחות חרדית. היא גרה בשכונה חרדית בירושלים והם נוסעים הרבה לכותל, עם הילדים,
בקו 2.
חיכיתי שעה וחצי, ובדחילו ורחימו התקשרתי לאחותי. ברוך השם הכל בסדר. הם תמיד פחדו מהאוטובוס הזה, אז נסעו תמיד עם הילדים רק באחת בלילה...
יש לי אחות חרדית. היא לא מבינה דבר בפוליטיקה הראש שלה בתהילים, לא בעיתונים. "אתה יודע" היא אמרה לי "אני ממש לא מבינה. כל פעם שגומרים להם את הצורה עושים להם 'תחיית המתים'".
היא ממש לא מבינה אחותי, למה כשערפאת ישב בטוניס עשינו לו תחיית המתים, וגם עכשיו היא לא מצליחה להבין למה שרון התעקש לעשות למלאך המוות הערבי, תחיית המתים.
היא לא מבינה, אבל אני מבין ולא רציתי להגיד לה.
הם עושים להם תחיית המתים כי הם רוצים שהם יחיו ויגמרו את הצורה היהודית.
עם ישראל רוצה להיות עם נורמלי, כלומר הכל חוץ מיהודי. והרי למי צריך "לגמור את הצורה" כלומר, את מי צריך למחות מעל פני האדמה אם לא לערפאת ולדחלן ולכל ראשי תמנון הצפעונים הללו. אבל אם נחסל אותם, נשאר לבד. שוב לבד מול כל העולם, "עם לבדד ישכון ובגויים לא יתחשב". עם יהודי. לא אספסוף ישראלי נאור, אלא עם יהודי עם זהות ותוכן והיסטוריה של ארבעת אלפים שנה וייעוד ותכלית.
אם "נגמור להם את הצורה" נשאר עם עצמנו, נהיה אנחנו. וזה מפחיד את הישראלים הרבה יותר מאוטובוסים מתפוצצים. אז הם ימשיכו לרקוד על הגחלים הלוחשות ועל הדם.
עכשיו הפיצוץ מחזיר אותנו אל עצמנו לרגע.
מחר ירגעו הרוחות, וככלבים שוטים נשוב ונרחרח את צואת התליינים קבלו אותנו.
ושוב מכה, שוב ליקוק היד עם השוט, ושוב מכה, מין ריקוד שטני כזה המשומן בחלבם ודמם של ילדים רכים הנוסעים באוטובוס לכותל. לא בדמם של שרון ובניו, לא בדמם של השרים המאובטחים, לא בדמם של חברי הכנסת. דם הילדים, אלה שאין להם כסף לאוטו.
אלה העלובים, שהיודנראט תמיד ידע למסור ראשונים כדי לשמור על ההודנא של שאר תולעי הגטו.
האם הטירוף שאחז בנו פוטר מאחריות את מחליטי ההחלטות?
שרי שינוי שהצביעו בעד מפת הדרכים, ופתיחת הסגרים, ושחרור המחבלים, ועצירת חיסול הראשים האם הם פטורים? ושרי הליכוד, שהתחננו אליהם והודענו להם בדיוק מה יקרה, האם הם פטורים? ואלה שנמנעו בהצבעות על מפת הדרכים, האם הם פטורים? הרי כולם חלק מריקוד השטן הזה.
הרי מחר הריקוד הזה יימשך, הם הרי ישובו אל קיאם...
אולי הם פטורים כי הם לא מסוגלים לחשוב על שום דבר אחר? אולי הם פטורים כי אין שום מוצא אחר באופק?
ופתאום אני מבין שבגלל מנהיגות יהודית הם כבר לא פטורים. כי יש מוצא זה של מנהיגות יהודית. המוצא של היפוך כוון מוחלט במקום לחסל את זהותנו, וממילא גם את גופנו לדבוק בזהות הזו, וממילא לדבוק בחיים.
פתאום אני מבין שככל שמתבססת מנהיגות יהודית, כך הופכת אחיזתה של החבורה האומללה הזו בקרני מזבח השררה, לאחיזה פושעת. לא בגלל החשדות המופנות כלפי שרון לשחיתויות וטובות הנאה, זה מין כלום שהיינו אולי סובלים בסתימת אף.
הם פושעים האולמרטים, והמופזים, ושרון ובניו, ונתניהו המאנפף בהתחסדות, המאפשר לשרון את ריקוד השטן וממתין לחלוקת השלל, וכל המהלכים בין הטיפות היודעים לצאת מן החורים ולהעמיד פני ניצים גדולים יום לפני הבחירות.
עד שבאנו, הם היו פשוט מנותקים מן המציאות. לכאורה זו היתה המורשת היחידה שהותיר להם רבין, המחשבה היחידה שהתירה משטרת המחשבות.
אבל עכשיו אנו כאן, עם דרך עץ החיים. וככל שהם מתעקשים להשאר, כך הם מעכבים את התקומה,
ופושעים בהמשך תהליך המוות.
משה פייגלין הוא ראש תנועת "מנהיגות יהודית" ומועמד לראשות הליכוד.
בקו 2.
חיכיתי שעה וחצי, ובדחילו ורחימו התקשרתי לאחותי. ברוך השם הכל בסדר. הם תמיד פחדו מהאוטובוס הזה, אז נסעו תמיד עם הילדים רק באחת בלילה...
יש לי אחות חרדית. היא לא מבינה דבר בפוליטיקה הראש שלה בתהילים, לא בעיתונים. "אתה יודע" היא אמרה לי "אני ממש לא מבינה. כל פעם שגומרים להם את הצורה עושים להם 'תחיית המתים'".
היא ממש לא מבינה אחותי, למה כשערפאת ישב בטוניס עשינו לו תחיית המתים, וגם עכשיו היא לא מצליחה להבין למה שרון התעקש לעשות למלאך המוות הערבי, תחיית המתים.
היא לא מבינה, אבל אני מבין ולא רציתי להגיד לה.
הם עושים להם תחיית המתים כי הם רוצים שהם יחיו ויגמרו את הצורה היהודית.
עם ישראל רוצה להיות עם נורמלי, כלומר הכל חוץ מיהודי. והרי למי צריך "לגמור את הצורה" כלומר, את מי צריך למחות מעל פני האדמה אם לא לערפאת ולדחלן ולכל ראשי תמנון הצפעונים הללו. אבל אם נחסל אותם, נשאר לבד. שוב לבד מול כל העולם, "עם לבדד ישכון ובגויים לא יתחשב". עם יהודי. לא אספסוף ישראלי נאור, אלא עם יהודי עם זהות ותוכן והיסטוריה של ארבעת אלפים שנה וייעוד ותכלית.
אם "נגמור להם את הצורה" נשאר עם עצמנו, נהיה אנחנו. וזה מפחיד את הישראלים הרבה יותר מאוטובוסים מתפוצצים. אז הם ימשיכו לרקוד על הגחלים הלוחשות ועל הדם.
עכשיו הפיצוץ מחזיר אותנו אל עצמנו לרגע.
מחר ירגעו הרוחות, וככלבים שוטים נשוב ונרחרח את צואת התליינים קבלו אותנו.
ושוב מכה, שוב ליקוק היד עם השוט, ושוב מכה, מין ריקוד שטני כזה המשומן בחלבם ודמם של ילדים רכים הנוסעים באוטובוס לכותל. לא בדמם של שרון ובניו, לא בדמם של השרים המאובטחים, לא בדמם של חברי הכנסת. דם הילדים, אלה שאין להם כסף לאוטו.
אלה העלובים, שהיודנראט תמיד ידע למסור ראשונים כדי לשמור על ההודנא של שאר תולעי הגטו.
האם הטירוף שאחז בנו פוטר מאחריות את מחליטי ההחלטות?
שרי שינוי שהצביעו בעד מפת הדרכים, ופתיחת הסגרים, ושחרור המחבלים, ועצירת חיסול הראשים האם הם פטורים? ושרי הליכוד, שהתחננו אליהם והודענו להם בדיוק מה יקרה, האם הם פטורים? ואלה שנמנעו בהצבעות על מפת הדרכים, האם הם פטורים? הרי כולם חלק מריקוד השטן הזה.
הרי מחר הריקוד הזה יימשך, הם הרי ישובו אל קיאם...
אולי הם פטורים כי הם לא מסוגלים לחשוב על שום דבר אחר? אולי הם פטורים כי אין שום מוצא אחר באופק?
ופתאום אני מבין שבגלל מנהיגות יהודית הם כבר לא פטורים. כי יש מוצא זה של מנהיגות יהודית. המוצא של היפוך כוון מוחלט במקום לחסל את זהותנו, וממילא גם את גופנו לדבוק בזהות הזו, וממילא לדבוק בחיים.
פתאום אני מבין שככל שמתבססת מנהיגות יהודית, כך הופכת אחיזתה של החבורה האומללה הזו בקרני מזבח השררה, לאחיזה פושעת. לא בגלל החשדות המופנות כלפי שרון לשחיתויות וטובות הנאה, זה מין כלום שהיינו אולי סובלים בסתימת אף.
הם פושעים האולמרטים, והמופזים, ושרון ובניו, ונתניהו המאנפף בהתחסדות, המאפשר לשרון את ריקוד השטן וממתין לחלוקת השלל, וכל המהלכים בין הטיפות היודעים לצאת מן החורים ולהעמיד פני ניצים גדולים יום לפני הבחירות.
עד שבאנו, הם היו פשוט מנותקים מן המציאות. לכאורה זו היתה המורשת היחידה שהותיר להם רבין, המחשבה היחידה שהתירה משטרת המחשבות.
אבל עכשיו אנו כאן, עם דרך עץ החיים. וככל שהם מתעקשים להשאר, כך הם מעכבים את התקומה,
ופושעים בהמשך תהליך המוות.
משה פייגלין הוא ראש תנועת "מנהיגות יהודית" ומועמד לראשות הליכוד.