ערב פתיחת שנת הלימודים תשס"ד, קבלנו שוב הוכחה שהחינוך היהודי שילדי ישראל מקבלים הוא בעייתי ביותר. בתוכנית הבידור "מי רוצה להיות מיליונר" משתתפים ישראלים משכילים העונים בלי בעיה על שאלות טריוויה קשות בעניינים אוניברסליים שונים. אך כשמדובר בשאלות קלות ביותר הקשורות ליהדות ומסורת ישראל, אפילו גדולי הטריוויה הישראלים נכשלים.
בתוכנית האחרונה לא הצליח מתחרה צעיר אחד לענות על השאלה: "באיזה חודש עברי חוגגים את חג השבועות?". נתנו לו ארבע אופציות: ניסן, תמוז, תשרי או סיוון. הוא הזדקק לעזרת הקהל. לשאלה כזאת היינו מצפים ש-100% של הקהל יידע את התשובה, אך לא: 80% מהקהל אמנם ענו נכון אך עדיין 20% טעו ואמרו שמדובר בתשרי!
לאחרונה התפרסמו בעיתונים שונים כתבות בנושא "מיהו יהודי?" וגם בהן הוכח שהציבור הלא-דתי, ובתוכו אישי ציבור מפורסמים, אינו בקי כלל בידע הבסיסי של מסורת ישראל- ידע שכל תלמיד בכיתה א' בחינוך הדתי מכיר ויודע. כמובן שאין להאשים את האנשים בבורותם. יש להאשים את מערכת החינוך הממלכתי, מקום המדינה ועד היום. מערכת חינוך שרוב שנות המדינה, הייתה בידי ממשלות שמאל . ממשלות אלו ראו בכל דבר הקשור ליהדות "כפייה דתית" (זוכרים את שרת החינוך שולמית אלוני ?).
הם דאגו לעשות דה-יודאיזציה של החינוך של ילדי ישראל. בכך הפכו את ילדינו בחינוך הממלכתי, לבורים גמורים בכל הנוגע ליהדות. כנראה שהדבר נעשה בזדון הרי אם רוב הציבור בישראל יהיה מנותק משורשיו היהודים יהיה הרבה יותר קל לשמאל הקיצוני לממש את חלומו , להפוך את המדינה היהודית למדינת כל אזרחיה, בלי סממן יהודי.
אני גדלתי באנטוורפן, בלגיה, במשפחה לא-דתית. לא אכלנו כשר, לא שמרנו שבת. אך הוריי- כרוב רובם של ההורים החילונים באנטוורפן- הקפידו להדליק נרות בשבת ולעשות קידוש (על ארוחה לא כשרה!). בנוסף הם הביאו אותנו לבית הכנסת בכל החגים וכמובן ששלחו אותנו לבית ספר יהודי,
משמע דתי, כי לא יתכן שילד יהודי לא יקבל את בסיסי מסורת ישראל מפי מורים דתיים! המסר של הורינו היה ברור. אמנם בבית אנחנו לא דתיים, אבל כיהודי, אתה חייב לדעת להתפלל בסידור, אתה חייב לדעת לענות על קדיש במניין, אתה חייב לדעת מהם חגי ישראל ולחגוג אותם, וכמובן שעליך לדעת מיהם אבות אבותינו.
תנ"ך, היסטוריה של עם ישראל, משנה, גמרא, חגים,הלוח העברי, בית כנסת ,תנועות נוער יהודיים-ציוניים ובקורים חינוכיים בישראל היו חלק מרכזי בחיי כל ילד יהודי לא דתי. אני עוד זוכרת היטב איך שכולנו הזדעזענו כשהגיעה אלינו מישראל משפחה של יורדים והבת , בת 12, הודתה שלמרות שהיא גדלה בישראל, היא אף פעם לא ביקרה בבית כנסת ולא ידעה דבר וחצי דבר על יהדות!
מסופר על יענקלה, תלמיד ישיבה צעיר בכפר נידח בפולין שרצה לפגוש את האפיקורוס המפורסם מורשה. הוא הלך ברגל לורשה וחיפש שם את האפיקורוס בכל מקום חילוני- באוניברסיטה, בספריה, במועדוני לילה אך לא מצא אותו. עייף ורעב, יענקלה הגיע בסוף היום, לבית הכנסת . שם ישב יהודי מבוגר ולמד גמרא. שאל אותו יענקלה אם הוא יודע איפה שוהה האפיקורוס המפורסם מורשה. "אני אותו אפיקורוס" ענה לו היהודי. לשאלת יענקלה "איך יתכן שאתה פה בבית כנסת לומד גמרא- הרי הייתי בטוח שאמצא אותך במקום חילוני לגמרי?!"- ענה לו :"אני אולי אפיקורוס- אך אינני עם-הארץ!!".
כל ילד יהודי, בארץ ובחו"ל, חייב לקבל חינוך יהודי על מנת שיהיה עתיד לעמנו ולמדינתנו. אין תוכן ואין משמעות למשפט "אני ישראלי" בלי להוסיף "כלומר, אני יהודי". חינוך ליהדות זו לא "כפייה דתית", זו חובה חינוכית ומוסרית של כל עם הרוצה להתקיים.
המצב היום בחינוך הממלכתי בישראל הוא בלתי נסבל וחייב תקנה מיידית. אם לא יקום פה חלילה דור של ישראלים שאולי ידע להשתתף בתוכנית "מי רוצה להיות מיליונר"- אך לא ידע מאין הוא בא ולאן הוא הולך. במלים אחרות: דור של גויים דוברי עברית. הדבר הזה יהווה איום הרבה יותר חמור על עתיד קיום מדינת ישראל מכל טרור ערבי.
אנו נכנסים כעת לחודש אלול, חודש בה כולנו נדרשים לעשות תשובה. ברובד הלאומי עלינו להשיב את כל ילדי ישראל ליהדות, לשורשים, כדי שיהיה להם תשובה , לא רק לשאלה "באיזה חודש עברי חל חג השבועות"?, אלא לשאלת השאלות: מי אני? ומה אני עושה כאן?
כשתשובת רוב ילדי ישראל תהיה :"אני יהודי גאה החי בכל ארץ ישראל השייכת לעם ישראל על פי תורת ישראל", הניצחון נגד אויבינו מבית ומחוץ יהיה, בע"ה, מובטח.
בתוכנית האחרונה לא הצליח מתחרה צעיר אחד לענות על השאלה: "באיזה חודש עברי חוגגים את חג השבועות?". נתנו לו ארבע אופציות: ניסן, תמוז, תשרי או סיוון. הוא הזדקק לעזרת הקהל. לשאלה כזאת היינו מצפים ש-100% של הקהל יידע את התשובה, אך לא: 80% מהקהל אמנם ענו נכון אך עדיין 20% טעו ואמרו שמדובר בתשרי!
לאחרונה התפרסמו בעיתונים שונים כתבות בנושא "מיהו יהודי?" וגם בהן הוכח שהציבור הלא-דתי, ובתוכו אישי ציבור מפורסמים, אינו בקי כלל בידע הבסיסי של מסורת ישראל- ידע שכל תלמיד בכיתה א' בחינוך הדתי מכיר ויודע. כמובן שאין להאשים את האנשים בבורותם. יש להאשים את מערכת החינוך הממלכתי, מקום המדינה ועד היום. מערכת חינוך שרוב שנות המדינה, הייתה בידי ממשלות שמאל . ממשלות אלו ראו בכל דבר הקשור ליהדות "כפייה דתית" (זוכרים את שרת החינוך שולמית אלוני ?).
הם דאגו לעשות דה-יודאיזציה של החינוך של ילדי ישראל. בכך הפכו את ילדינו בחינוך הממלכתי, לבורים גמורים בכל הנוגע ליהדות. כנראה שהדבר נעשה בזדון הרי אם רוב הציבור בישראל יהיה מנותק משורשיו היהודים יהיה הרבה יותר קל לשמאל הקיצוני לממש את חלומו , להפוך את המדינה היהודית למדינת כל אזרחיה, בלי סממן יהודי.
אני גדלתי באנטוורפן, בלגיה, במשפחה לא-דתית. לא אכלנו כשר, לא שמרנו שבת. אך הוריי- כרוב רובם של ההורים החילונים באנטוורפן- הקפידו להדליק נרות בשבת ולעשות קידוש (על ארוחה לא כשרה!). בנוסף הם הביאו אותנו לבית הכנסת בכל החגים וכמובן ששלחו אותנו לבית ספר יהודי,
משמע דתי, כי לא יתכן שילד יהודי לא יקבל את בסיסי מסורת ישראל מפי מורים דתיים! המסר של הורינו היה ברור. אמנם בבית אנחנו לא דתיים, אבל כיהודי, אתה חייב לדעת להתפלל בסידור, אתה חייב לדעת לענות על קדיש במניין, אתה חייב לדעת מהם חגי ישראל ולחגוג אותם, וכמובן שעליך לדעת מיהם אבות אבותינו.
תנ"ך, היסטוריה של עם ישראל, משנה, גמרא, חגים,הלוח העברי, בית כנסת ,תנועות נוער יהודיים-ציוניים ובקורים חינוכיים בישראל היו חלק מרכזי בחיי כל ילד יהודי לא דתי. אני עוד זוכרת היטב איך שכולנו הזדעזענו כשהגיעה אלינו מישראל משפחה של יורדים והבת , בת 12, הודתה שלמרות שהיא גדלה בישראל, היא אף פעם לא ביקרה בבית כנסת ולא ידעה דבר וחצי דבר על יהדות!
מסופר על יענקלה, תלמיד ישיבה צעיר בכפר נידח בפולין שרצה לפגוש את האפיקורוס המפורסם מורשה. הוא הלך ברגל לורשה וחיפש שם את האפיקורוס בכל מקום חילוני- באוניברסיטה, בספריה, במועדוני לילה אך לא מצא אותו. עייף ורעב, יענקלה הגיע בסוף היום, לבית הכנסת . שם ישב יהודי מבוגר ולמד גמרא. שאל אותו יענקלה אם הוא יודע איפה שוהה האפיקורוס המפורסם מורשה. "אני אותו אפיקורוס" ענה לו היהודי. לשאלת יענקלה "איך יתכן שאתה פה בבית כנסת לומד גמרא- הרי הייתי בטוח שאמצא אותך במקום חילוני לגמרי?!"- ענה לו :"אני אולי אפיקורוס- אך אינני עם-הארץ!!".
כל ילד יהודי, בארץ ובחו"ל, חייב לקבל חינוך יהודי על מנת שיהיה עתיד לעמנו ולמדינתנו. אין תוכן ואין משמעות למשפט "אני ישראלי" בלי להוסיף "כלומר, אני יהודי". חינוך ליהדות זו לא "כפייה דתית", זו חובה חינוכית ומוסרית של כל עם הרוצה להתקיים.
המצב היום בחינוך הממלכתי בישראל הוא בלתי נסבל וחייב תקנה מיידית. אם לא יקום פה חלילה דור של ישראלים שאולי ידע להשתתף בתוכנית "מי רוצה להיות מיליונר"- אך לא ידע מאין הוא בא ולאן הוא הולך. במלים אחרות: דור של גויים דוברי עברית. הדבר הזה יהווה איום הרבה יותר חמור על עתיד קיום מדינת ישראל מכל טרור ערבי.
אנו נכנסים כעת לחודש אלול, חודש בה כולנו נדרשים לעשות תשובה. ברובד הלאומי עלינו להשיב את כל ילדי ישראל ליהדות, לשורשים, כדי שיהיה להם תשובה , לא רק לשאלה "באיזה חודש עברי חל חג השבועות"?, אלא לשאלת השאלות: מי אני? ומה אני עושה כאן?
כשתשובת רוב ילדי ישראל תהיה :"אני יהודי גאה החי בכל ארץ ישראל השייכת לעם ישראל על פי תורת ישראל", הניצחון נגד אויבינו מבית ומחוץ יהיה, בע"ה, מובטח.