"והיה אם שמוע תשמע בקול ה' אלהיך...ובאו עליך כל הברכות האלה והשיגך". כי תשמע בקול ה' אלהיך.
"והיה אם לא תשמע בקול ה' אלהיך...ובאו עליך כל הקללות האלה והשיגוך".(דברים כח)
ייחודם של ימי הרחמים והסליחות של חודש אלול שאנו נתונים בעיצומם הוא ההקשבה-השמיעה. עצירה של שטף החיים המטורף ו... הקשבה - האזנה - שמיעה .
המצווה היחידה מן התורה המיוחדת לראש-השנה הבעל"ט היא שמיעת קול השופר. זו המצווה היחידה שאנו מברכים עליה "אשר קדשנו במצוותיו וציוונו" שהיא איננה אקטיבית מבחינה פיסית. איננו צריכים לעשות שום פעולה אלא , להיות פסיביים מבחינה גופנית ולהקשיב-לשמוע. לשמיעה הזו של קול השופר החודר לנשמותינו אנו מתרגלים במשך כל חודש אלול.
כל השנה כולה אנו פועלים . רצים בסערה ובטירוף אחר הישגים , קריירה , כסף , הנאות . למלא כל דרישה של הגוף וכוחותיו , סיפוק תשוקותיו ובעיקר , בהמון רעש מחריש אוזניים האופף אותנו מכל עבר , מכל מדיה כזו או אחרת ; בפאב , בדיסקוטק , בקולנוע , ברדיו ובטלוויזיה , ובתמונות המתחלפות מול עינינו במהירות מסחררת המותירה אותנו , ואת נשמותינו , המומות ומשותקות.
והנה , עיקר החיים אינם חיי הגוף ואבריו. הם רק כלים לנשמת אלוקים חיים המחייה את הבשר המת. רק נוכחותנו בעולם דמיוני ומסעיר זה היא היוצרת אצלנו התרגשות של חיות מדומה. אפרוריותם וחוסר טעמם של "החיים" מורגש ביתר שאת לאחר שפג טעמם המשכר של החוויות החיצוניות.
ההקשבה של ימי אלול נועדה להחזיר לאדם את התודעה הנשמתית שבקרבו. לחזור ולשמוע את קול ה' הדופק בתוכנו פנימה , את הנשמה בת-המלך העשוקה והגזולה שנישאה לכפרי , זה הגוף , שכל מעדניו אינם לעונג לה אלא לאביה שבשמים תערוג כאייל יערוג על אפיקי מים.
עם ההקשבה והלימוד המוסרי הנכון הולכת הבהירות האלוקית ומתגברת ומתוך"שמתגברת בקרבו ,נגאל האדם מכל שעבוד של הכוחות הזרים השולטים עליו"(אורות התשובה טו ט)
"כששוכחים את מהות הנשמה העצמית כשמסיחים דעת מלהסתכל בתוכיות החיים הפנימיים של עצמנו , הכל נעשה מעורבב ומסופק. והתשובה הראשית שהיא מאירה את המחשכים מיד , היא שישוב האדם אל עצמו ,אל שורש נשמתו - ומיד ישוב אל האלוקים, אל נשמת כל הנשמות".(שם י)
חסד גדול עשה עימנו אבינו שבשמים שאהבת עולם אוהב אותנו ונתן לנו ימים אלו כדי להציל נשמותינו מעושק . לשוב ולעלות על מסילת החיים הנכונה . לכוון את כל מעשינו בעולם הזה על פי רצונה של הנשמה , רצון ה'. מתוך ההקשבה והשיבה אל עצמנו , הולכת השמחה האמיתית , מנוחת הדעת ושלוות הנפש וממלאה את ליבנו באושר עדי עד.
הולכים אנו ומבינים כי השמיעה בקול ה' איננה שמיעה לצו עליון הכפוי עלינו מחוץ לנו כי אם שמיעה לקול הפנימי הטבעי לנו ושמיעה זו עצמה היא היא "כל הברכות"ככתוב ;"ובאו עליך כל הברכות האלה והשיגך כי תשמע בקול ה' אלהיך".
"הוי ! כמה עשוקה הייתה הנפש בעוד משא החטא , קדרותו , גסותו וסבלו האיום , מונח עליה ! כמה הייתה ירודה וסחופה , גם אם עושר וכבוד חיצוני נפל לה לחבל !
מה יועיל כל הון אם התוך הפנימי , תוך החיים , הוא מדולדל ויבש ?
ומה מאושרה היא כעת בהרגישה בקרבה כי כבר נרצה עוונה , כי קירבת אלוקים חיה ומאירה בקרבה , כי הוקל משאה הפנימי , כי היא כבר שלמה נשיה , ואינה עוד מעושקה בעושק וטירוף פנימי .מלאה היא מנוחה ושלווה כשרה . "שובי נפשי למנוחיכי כי ה' גמל עליכי". (אורות התשובה ג)
המאמר באדיבות ראש יהודי המרכז למודעות עצמית בתל אביב
"והיה אם לא תשמע בקול ה' אלהיך...ובאו עליך כל הקללות האלה והשיגוך".(דברים כח)
ייחודם של ימי הרחמים והסליחות של חודש אלול שאנו נתונים בעיצומם הוא ההקשבה-השמיעה. עצירה של שטף החיים המטורף ו... הקשבה - האזנה - שמיעה .
המצווה היחידה מן התורה המיוחדת לראש-השנה הבעל"ט היא שמיעת קול השופר. זו המצווה היחידה שאנו מברכים עליה "אשר קדשנו במצוותיו וציוונו" שהיא איננה אקטיבית מבחינה פיסית. איננו צריכים לעשות שום פעולה אלא , להיות פסיביים מבחינה גופנית ולהקשיב-לשמוע. לשמיעה הזו של קול השופר החודר לנשמותינו אנו מתרגלים במשך כל חודש אלול.
כל השנה כולה אנו פועלים . רצים בסערה ובטירוף אחר הישגים , קריירה , כסף , הנאות . למלא כל דרישה של הגוף וכוחותיו , סיפוק תשוקותיו ובעיקר , בהמון רעש מחריש אוזניים האופף אותנו מכל עבר , מכל מדיה כזו או אחרת ; בפאב , בדיסקוטק , בקולנוע , ברדיו ובטלוויזיה , ובתמונות המתחלפות מול עינינו במהירות מסחררת המותירה אותנו , ואת נשמותינו , המומות ומשותקות.
והנה , עיקר החיים אינם חיי הגוף ואבריו. הם רק כלים לנשמת אלוקים חיים המחייה את הבשר המת. רק נוכחותנו בעולם דמיוני ומסעיר זה היא היוצרת אצלנו התרגשות של חיות מדומה. אפרוריותם וחוסר טעמם של "החיים" מורגש ביתר שאת לאחר שפג טעמם המשכר של החוויות החיצוניות.
ההקשבה של ימי אלול נועדה להחזיר לאדם את התודעה הנשמתית שבקרבו. לחזור ולשמוע את קול ה' הדופק בתוכנו פנימה , את הנשמה בת-המלך העשוקה והגזולה שנישאה לכפרי , זה הגוף , שכל מעדניו אינם לעונג לה אלא לאביה שבשמים תערוג כאייל יערוג על אפיקי מים.
עם ההקשבה והלימוד המוסרי הנכון הולכת הבהירות האלוקית ומתגברת ומתוך"שמתגברת בקרבו ,נגאל האדם מכל שעבוד של הכוחות הזרים השולטים עליו"(אורות התשובה טו ט)
"כששוכחים את מהות הנשמה העצמית כשמסיחים דעת מלהסתכל בתוכיות החיים הפנימיים של עצמנו , הכל נעשה מעורבב ומסופק. והתשובה הראשית שהיא מאירה את המחשכים מיד , היא שישוב האדם אל עצמו ,אל שורש נשמתו - ומיד ישוב אל האלוקים, אל נשמת כל הנשמות".(שם י)
חסד גדול עשה עימנו אבינו שבשמים שאהבת עולם אוהב אותנו ונתן לנו ימים אלו כדי להציל נשמותינו מעושק . לשוב ולעלות על מסילת החיים הנכונה . לכוון את כל מעשינו בעולם הזה על פי רצונה של הנשמה , רצון ה'. מתוך ההקשבה והשיבה אל עצמנו , הולכת השמחה האמיתית , מנוחת הדעת ושלוות הנפש וממלאה את ליבנו באושר עדי עד.
הולכים אנו ומבינים כי השמיעה בקול ה' איננה שמיעה לצו עליון הכפוי עלינו מחוץ לנו כי אם שמיעה לקול הפנימי הטבעי לנו ושמיעה זו עצמה היא היא "כל הברכות"ככתוב ;"ובאו עליך כל הברכות האלה והשיגך כי תשמע בקול ה' אלהיך".
"הוי ! כמה עשוקה הייתה הנפש בעוד משא החטא , קדרותו , גסותו וסבלו האיום , מונח עליה ! כמה הייתה ירודה וסחופה , גם אם עושר וכבוד חיצוני נפל לה לחבל !
מה יועיל כל הון אם התוך הפנימי , תוך החיים , הוא מדולדל ויבש ?
ומה מאושרה היא כעת בהרגישה בקרבה כי כבר נרצה עוונה , כי קירבת אלוקים חיה ומאירה בקרבה , כי הוקל משאה הפנימי , כי היא כבר שלמה נשיה , ואינה עוד מעושקה בעושק וטירוף פנימי .מלאה היא מנוחה ושלווה כשרה . "שובי נפשי למנוחיכי כי ה' גמל עליכי". (אורות התשובה ג)
המאמר באדיבות ראש יהודי המרכז למודעות עצמית בתל אביב