כאלף איש הגיעו לתל-אביב, לעצרת הזיכרון לקורבנות אוסלו שאירגנה תנועת "נשים בירוק" בתגובה למשתה רב-המשתתפים שהתקיים באותה עת בהיכל התרבות לכבוד יום הולדתו ה-80 של שמעון פרס.
המשתתפים בעצרת הגיעו מכל הארץ. מתנחלי תל-אביב, מתנחלי רמת גן, מתנחלי כפר סבא, רעננה, בני ברק, קדומים, חברון,הרצליה, ירושלים,אורנית, אפרת, גוש עציון, באר-שבע, טבריה ועוד...
מקום העצרת היה על הדשא בשדרות רוטשילד, כ-100 מטר מהיכל התרבות. על קיר הבמה הייתה תמונה ענקית של שמעון פרס המנשק את יאסר ערפאת. ליד התמונה היה כתוב באותיות קידוש לבנה, בעברית ובאנגלית: "10 שנים לאסון אוסלו- פושעי אוסלו לדין". השטח היה מכוסה בבלוני הליום שחורים עליהם היה כתוב "פושעי אוסלו לדין".
העצרת התחילה עם תפילת "אל מלא רחמים" מרגשת מפי החזן יוסי מרגוליס. מיד לאחר מכן תקעו גברים תקיעת שופר חזקה שנגעה ללב כל המשתתפים. במשך כל הערב, עד עשר בלילה, עלו על הבמה רבנים ,אישי ציבור ופעילים כדי לנאום נאום קצר ואז קראו את שמות 1200 קורבנות אוסלו מ-1993 ועד היום.
לאחר קריאת כל שם של קורבן אוסלו הקהל זעק "השם יקום דמו". בין הנואמים היו עו"ד יורם שפטל, עו"ד אליקים העצני, הרב גערליצקי, הרב דניאל שילה, אל"מ (מיל.) משה לשם, אדיר זיק, משה פייגלין, נועם ארנון, עדי מינץ, פרופ' אריה זריצקי, פרופ' פול איידלברג, שיפרה הופמן, רות מטר, אני ,משפחות קורבנות טרור ועוד.
אף אחד לא היה יכול לעצור את הדמעות כשסטנלי בוים, אביו של דוד בוים הי"ד שנרצח ב1996 בדרכו הביתה מבית הספר , אמר בבכי ש"הורים לא אמורים לקבור את ילדיהם". הדמעות המשיכו לזרום כשפתאום עלתה אישה על הבמה וביקשה לקרוא את שמותיהם של בני משפחתה שנרצחו בפיגוע במסעדת "סברו". וכך קראה: אחותי היקרה צירה סחיווסחורדר, השם יקום דמה- גיסי היקר מרדכי סחיווסחורדר השם יקום דמו- הילדים החמודים כל כך אברהם, חמדה ורעיה סחיווסחורדר השם יקום דמם.
כן, 1200 יהודים לא היו יכולים להשתתף בעצרת. 1200 יהודים אינם יכולים לחגוג עוד. הם נרצחו.
הם נרצחו על ידי ערבים שקיבלו נשק, תחמושת וערי מקלט משמעון פרס ושאר אדריכלי אוסלו.
10 שנים עם ישראל מתאבל על הסכמי הדמים של אוסלו, הסכמים שזממו אותם בחשאי וחתמו עליהם נגד רצון רוב העם. 10 שנים עם ישראל קובר את קורבנות אוסלו, אך אדריכל אוסלו שמעון פרס חוגג.
איך היו מגיבים באנגליה לו צ'מברליין היה בשלהי הפצצות הנאצים על לונדון- חוגג את הסכמי מינכן עם היטלר ימח שמו? מה היו אומרים הכוחות המאוחדות לו צ'מברליין- ב1942, כשהיטלר וחבר מרצחיו היו באמצע טבח המוני- היה אומר שאינו מתחרט על הסכמי מינכן ושעל אנגליה להמשיך לחתור ל"שלום" עם היטלר? ולא רק זה אלא שעל אירופה למסור להיטלר עוד ועוד שטחים.
האם העולם הנאור היה מכבד את צ'מברליין בכיבודים ובחגיגיות? הדבר לא עולה על הדעת! במקרה הטוב היו מאשפזים אותו באגף הסגור. במקרה אחר היו מעמידים אותו לדין על בגידה ושיתוף פעולה עם האויב.
אך השאלה הזאת היפוטתית. כי צ'מברליין מהר מאד הודה בטעותו , התנצל, וחבר יחד עם צ'רציל במטרה לרסק את האויב. הוא הבין שעם אנשים כמו היטלר אין עושים שלום. להיפך, על מנת להביא שלום לאיזור, יש לחסל את ההיטלרים ואת כל התשתית שלהם.
לא כמו צ'מברליין, שמעון פרס אינו מתחרט על הסכמי אוסלו עם הנאצי ערפאת. הסכמים שכאמור נחתמו בחשאי, נגד רצון העם, וכללו מסירת נשק, תחמושת וערי מקלט לאויב הערבי. 10 שנים לאחר החתימה על הסכמי אוסלו, 1200 נרצחים מאוחר יותר (שחלק ניכר מהם נשרפו חיים בקרמטוריומים מודרנים- באוטבוסים מלאי יהודים שהתפוצצו על ידי מתאבדים ערבים, הרוצחים אותנו לא בגלל שיהודים חיים ביש"ע, אלא בגלל שיהודים חיים) ושמעון פרס עדיין חושב שלערפאת היה מגיע פרס נובל לשלום!
לו שמעון פרס היה מתפכח כפי שרוב העם התפכח מאשליית אוסלו והיה מתחרט ומבקש סליחה על 1200 הקורבנות, סליחה על כך שאוסלו כבלה את ידי צה"ל, וסליחה על כך שאוסלו הפכה את ישראל לרפובליקת בננות- אף אחד לא היה מכנה אותו "פושע אוסלו". היינו מכנים אותו "תמים".
אך שמעון פרס ושאר אדריכלי אוסלו לא רק אינם מתחרטים, הם קוראים לישראל להמשיך בכיוון של אוסלו, הם קוראים לישראל לחבק את רב המרצחים ערפאת וחבר מרצחיו ולתת להם עוד נשק, עוד תחמושת ואפילו מדינה משלהם על אדמת מולדתנו. כל זה ביודעין שזה יעלה לנו בעוד ועוד קורבנות.
כאן הם עברו את הקו האדום, מ"תמימים" ל"פושעים". מי שמבצע פשע פעם אחת ומתחרט, אפשר לסלוח לו, למרות המחיר אין עוררין על כך שבכל מדינה מתוקנת, מסירת נשק, תחמושת, וחבלי מולדת לאויב הוא פשע שכל פוליטיקאי היה עומד לדין עבורו באשמת בגידה.
אך דבר אחד בטוח: לא סולחים לאדם המתגאה בפשעו והמנסה לדחוף אחרים ללכת בדרכו. אדם כזה מעמידים לדין. ומכאן הקריאה שלנו "פושעי אוסלו לדין".
בנוסף לפשעים המתוארים לעיל, הפשע הגרוע ביותר של אוסלו הוא הפיכת האמת לשקר, והשקר לאמת.
המסר של אוסלו הוא בעצם שלעם היהודי אין זכות היסטורית, חוקית, מוסרית ודתית להתקיים כמדינה יהודית בארץ ישראל. מאז אוסלו הפך התוקפן הערבי הרצחני שהגיע לאיזור רק לפני כ-100 שנה ל"קורבן" שלכאורה נגזלה ממנו "אדמתו", והיהודים שהקימו מדינה בארצם מולדתם מזה 3000 שנה, הפכו ל"כובשים התוקפנים".
הקריאות מפי יותר ויותר "אינטלקטואלים" לחיסולה של מדינת ישראל כמדינה יהודית, ולהקמת מדינה דו-לאומית, הן תוצאה ישירה של מנטליות אוסלו האנטי-יהודית. ג'ורג' אורוול לא היה כותב מחזה קפקאי טוב יותר.
כל מי שדואג להמשך קיומה של ישראל כמדינה יהודית, חייב לוודא שהמסר של הסכמי אוסלו יימחק. כל עוד לא נעשה הדבר, אוסלו ימשיך לחיות ולהתקיים -כפי שקורה בתוכנית "מפת הדרכים" האסונית, שהיא המשך ישיר לאוסלו.
אם עם ישראל רוצה לחיות, עליו לעשות דלגיטימציה של הסכמי אוסלו הנפשעים וכן, עלינו להעמיד לדין את אדריכלי אוסלו ובראשם שמעון פרס כי הם הפכו ל"פושעי אוסלו". המעשים הטובים שפרס עשה בעבר הרחוק, אינם מכפרים על הפשע של אוסלו ועליו לעמוד לדין באשמת פשעים נגד העם היהודי בארצו.
אדם אחד לא היה מתפלא ממעשיו הנוראים של שמעון פרס והוא משה שרת, שכבר לפני 50 שנה הזהיר והתריע שפרס הוא סכנה לעם ישראל. הוא אף אמר שיקרע קריעה על ישראל אם פרס ימונה כשר. בגלל שלא נשמעו אזהרותיו של משה שרת ושמעון פרס כן הפך לשר ומכובד בישראל, אלפי משפחות קרעו מאז קריעה לאות אבל על יקיריהם שנרצחו בגלל הסכמיו של שמעון פרס.
כשביבי ניצח בבחירות ב96 ושמעון פרס הפסיד, פרס אמר : " הישראלים הפסידו והיהודים ניצחו".
ברכתנו לראש השנה תשס"ד היא תפילה ותקווה שהיהודים ימשיכו לנצח את ה"שמעון פרסים " למיניהם. יהי רצון שנתברך במנהיגים שיזרקו לפח האשפה את מנטליות אוסלו ויבינו שהתוכנית היחידה לשלום במזרח התיכון היא התוכנית האומרת "ישראל ליהודים- מדינות ערב לערבים".
בסוף העצרת שרנו יחד , יהודים מכל רחבי הארץ, דתיים ולא-דתיים, צעירים ופחות צעירים, את שירת "התקווה"- וקראנו בקול רם "ארץ ישראל שייכת לעם ישראל על פי תורת ישראל".
ידענו שאנחנו, הנמצאים מחוץ להיכל התרבות, מייצגים את רוב עם ישראל, האוהב את עמו, ארצו ומורשתו ואינו רוצה להיכנע לאויב. ידענו שהמסר שלנו, הוא זה שבע"ה ינצח. זה נתן לכולנו תקווה וכוח להמשיך את המאבק .
שנה טובה! תכלה שנה וקללותיה- תחל שנה וברכותיה.
המשתתפים בעצרת הגיעו מכל הארץ. מתנחלי תל-אביב, מתנחלי רמת גן, מתנחלי כפר סבא, רעננה, בני ברק, קדומים, חברון,הרצליה, ירושלים,אורנית, אפרת, גוש עציון, באר-שבע, טבריה ועוד...
מקום העצרת היה על הדשא בשדרות רוטשילד, כ-100 מטר מהיכל התרבות. על קיר הבמה הייתה תמונה ענקית של שמעון פרס המנשק את יאסר ערפאת. ליד התמונה היה כתוב באותיות קידוש לבנה, בעברית ובאנגלית: "10 שנים לאסון אוסלו- פושעי אוסלו לדין". השטח היה מכוסה בבלוני הליום שחורים עליהם היה כתוב "פושעי אוסלו לדין".
העצרת התחילה עם תפילת "אל מלא רחמים" מרגשת מפי החזן יוסי מרגוליס. מיד לאחר מכן תקעו גברים תקיעת שופר חזקה שנגעה ללב כל המשתתפים. במשך כל הערב, עד עשר בלילה, עלו על הבמה רבנים ,אישי ציבור ופעילים כדי לנאום נאום קצר ואז קראו את שמות 1200 קורבנות אוסלו מ-1993 ועד היום.
לאחר קריאת כל שם של קורבן אוסלו הקהל זעק "השם יקום דמו". בין הנואמים היו עו"ד יורם שפטל, עו"ד אליקים העצני, הרב גערליצקי, הרב דניאל שילה, אל"מ (מיל.) משה לשם, אדיר זיק, משה פייגלין, נועם ארנון, עדי מינץ, פרופ' אריה זריצקי, פרופ' פול איידלברג, שיפרה הופמן, רות מטר, אני ,משפחות קורבנות טרור ועוד.
אף אחד לא היה יכול לעצור את הדמעות כשסטנלי בוים, אביו של דוד בוים הי"ד שנרצח ב1996 בדרכו הביתה מבית הספר , אמר בבכי ש"הורים לא אמורים לקבור את ילדיהם". הדמעות המשיכו לזרום כשפתאום עלתה אישה על הבמה וביקשה לקרוא את שמותיהם של בני משפחתה שנרצחו בפיגוע במסעדת "סברו". וכך קראה: אחותי היקרה צירה סחיווסחורדר, השם יקום דמה- גיסי היקר מרדכי סחיווסחורדר השם יקום דמו- הילדים החמודים כל כך אברהם, חמדה ורעיה סחיווסחורדר השם יקום דמם.
כן, 1200 יהודים לא היו יכולים להשתתף בעצרת. 1200 יהודים אינם יכולים לחגוג עוד. הם נרצחו.
הם נרצחו על ידי ערבים שקיבלו נשק, תחמושת וערי מקלט משמעון פרס ושאר אדריכלי אוסלו.
10 שנים עם ישראל מתאבל על הסכמי הדמים של אוסלו, הסכמים שזממו אותם בחשאי וחתמו עליהם נגד רצון רוב העם. 10 שנים עם ישראל קובר את קורבנות אוסלו, אך אדריכל אוסלו שמעון פרס חוגג.
איך היו מגיבים באנגליה לו צ'מברליין היה בשלהי הפצצות הנאצים על לונדון- חוגג את הסכמי מינכן עם היטלר ימח שמו? מה היו אומרים הכוחות המאוחדות לו צ'מברליין- ב1942, כשהיטלר וחבר מרצחיו היו באמצע טבח המוני- היה אומר שאינו מתחרט על הסכמי מינכן ושעל אנגליה להמשיך לחתור ל"שלום" עם היטלר? ולא רק זה אלא שעל אירופה למסור להיטלר עוד ועוד שטחים.
האם העולם הנאור היה מכבד את צ'מברליין בכיבודים ובחגיגיות? הדבר לא עולה על הדעת! במקרה הטוב היו מאשפזים אותו באגף הסגור. במקרה אחר היו מעמידים אותו לדין על בגידה ושיתוף פעולה עם האויב.
אך השאלה הזאת היפוטתית. כי צ'מברליין מהר מאד הודה בטעותו , התנצל, וחבר יחד עם צ'רציל במטרה לרסק את האויב. הוא הבין שעם אנשים כמו היטלר אין עושים שלום. להיפך, על מנת להביא שלום לאיזור, יש לחסל את ההיטלרים ואת כל התשתית שלהם.
לא כמו צ'מברליין, שמעון פרס אינו מתחרט על הסכמי אוסלו עם הנאצי ערפאת. הסכמים שכאמור נחתמו בחשאי, נגד רצון העם, וכללו מסירת נשק, תחמושת וערי מקלט לאויב הערבי. 10 שנים לאחר החתימה על הסכמי אוסלו, 1200 נרצחים מאוחר יותר (שחלק ניכר מהם נשרפו חיים בקרמטוריומים מודרנים- באוטבוסים מלאי יהודים שהתפוצצו על ידי מתאבדים ערבים, הרוצחים אותנו לא בגלל שיהודים חיים ביש"ע, אלא בגלל שיהודים חיים) ושמעון פרס עדיין חושב שלערפאת היה מגיע פרס נובל לשלום!
לו שמעון פרס היה מתפכח כפי שרוב העם התפכח מאשליית אוסלו והיה מתחרט ומבקש סליחה על 1200 הקורבנות, סליחה על כך שאוסלו כבלה את ידי צה"ל, וסליחה על כך שאוסלו הפכה את ישראל לרפובליקת בננות- אף אחד לא היה מכנה אותו "פושע אוסלו". היינו מכנים אותו "תמים".
אך שמעון פרס ושאר אדריכלי אוסלו לא רק אינם מתחרטים, הם קוראים לישראל להמשיך בכיוון של אוסלו, הם קוראים לישראל לחבק את רב המרצחים ערפאת וחבר מרצחיו ולתת להם עוד נשק, עוד תחמושת ואפילו מדינה משלהם על אדמת מולדתנו. כל זה ביודעין שזה יעלה לנו בעוד ועוד קורבנות.
כאן הם עברו את הקו האדום, מ"תמימים" ל"פושעים". מי שמבצע פשע פעם אחת ומתחרט, אפשר לסלוח לו, למרות המחיר אין עוררין על כך שבכל מדינה מתוקנת, מסירת נשק, תחמושת, וחבלי מולדת לאויב הוא פשע שכל פוליטיקאי היה עומד לדין עבורו באשמת בגידה.
אך דבר אחד בטוח: לא סולחים לאדם המתגאה בפשעו והמנסה לדחוף אחרים ללכת בדרכו. אדם כזה מעמידים לדין. ומכאן הקריאה שלנו "פושעי אוסלו לדין".
בנוסף לפשעים המתוארים לעיל, הפשע הגרוע ביותר של אוסלו הוא הפיכת האמת לשקר, והשקר לאמת.
המסר של אוסלו הוא בעצם שלעם היהודי אין זכות היסטורית, חוקית, מוסרית ודתית להתקיים כמדינה יהודית בארץ ישראל. מאז אוסלו הפך התוקפן הערבי הרצחני שהגיע לאיזור רק לפני כ-100 שנה ל"קורבן" שלכאורה נגזלה ממנו "אדמתו", והיהודים שהקימו מדינה בארצם מולדתם מזה 3000 שנה, הפכו ל"כובשים התוקפנים".
הקריאות מפי יותר ויותר "אינטלקטואלים" לחיסולה של מדינת ישראל כמדינה יהודית, ולהקמת מדינה דו-לאומית, הן תוצאה ישירה של מנטליות אוסלו האנטי-יהודית. ג'ורג' אורוול לא היה כותב מחזה קפקאי טוב יותר.
כל מי שדואג להמשך קיומה של ישראל כמדינה יהודית, חייב לוודא שהמסר של הסכמי אוסלו יימחק. כל עוד לא נעשה הדבר, אוסלו ימשיך לחיות ולהתקיים -כפי שקורה בתוכנית "מפת הדרכים" האסונית, שהיא המשך ישיר לאוסלו.
אם עם ישראל רוצה לחיות, עליו לעשות דלגיטימציה של הסכמי אוסלו הנפשעים וכן, עלינו להעמיד לדין את אדריכלי אוסלו ובראשם שמעון פרס כי הם הפכו ל"פושעי אוסלו". המעשים הטובים שפרס עשה בעבר הרחוק, אינם מכפרים על הפשע של אוסלו ועליו לעמוד לדין באשמת פשעים נגד העם היהודי בארצו.
אדם אחד לא היה מתפלא ממעשיו הנוראים של שמעון פרס והוא משה שרת, שכבר לפני 50 שנה הזהיר והתריע שפרס הוא סכנה לעם ישראל. הוא אף אמר שיקרע קריעה על ישראל אם פרס ימונה כשר. בגלל שלא נשמעו אזהרותיו של משה שרת ושמעון פרס כן הפך לשר ומכובד בישראל, אלפי משפחות קרעו מאז קריעה לאות אבל על יקיריהם שנרצחו בגלל הסכמיו של שמעון פרס.
כשביבי ניצח בבחירות ב96 ושמעון פרס הפסיד, פרס אמר : " הישראלים הפסידו והיהודים ניצחו".
ברכתנו לראש השנה תשס"ד היא תפילה ותקווה שהיהודים ימשיכו לנצח את ה"שמעון פרסים " למיניהם. יהי רצון שנתברך במנהיגים שיזרקו לפח האשפה את מנטליות אוסלו ויבינו שהתוכנית היחידה לשלום במזרח התיכון היא התוכנית האומרת "ישראל ליהודים- מדינות ערב לערבים".
בסוף העצרת שרנו יחד , יהודים מכל רחבי הארץ, דתיים ולא-דתיים, צעירים ופחות צעירים, את שירת "התקווה"- וקראנו בקול רם "ארץ ישראל שייכת לעם ישראל על פי תורת ישראל".
ידענו שאנחנו, הנמצאים מחוץ להיכל התרבות, מייצגים את רוב עם ישראל, האוהב את עמו, ארצו ומורשתו ואינו רוצה להיכנע לאויב. ידענו שהמסר שלנו, הוא זה שבע"ה ינצח. זה נתן לכולנו תקווה וכוח להמשיך את המאבק .
שנה טובה! תכלה שנה וקללותיה- תחל שנה וברכותיה.