שלוש הרגלים, פסח שבועות וסוכות, הם מערכה אחת שראשיתה בפסח זמן חרותנו, המשכה בשבועות זמן מתן תורתנו, ותכליתה - בסוכות זמן שמחתנו.
בתחילה אנו יוצאים מעבדות לחרות מדינית בפסח. בהמשך אנו זוכים לחרות רוחנית במתן תורה, כדברי חז"ל: "אל תקרא חרות [על הלוחות] אלא חרות [על הלוחות] " (עירובין נד א/שמות לב טז), ומתוך החרות המדינית והרוחנית אנו זוכים לשמחה עצומה בזמן שמחתנו, בחג הסוכות.
נכון לעכשיו, יצאנו מעבדות לחרות מדינית עם הקמת מדינת ישראל, אבל עדיין אין אנו זוכים לחירות רוחנית, עד שהמוני בית ישראל יקבלו על עצמם עול תורה ומצוות, וב"ה יותר ויותר יהודים שבים למסורת היהודית.
ולא ירחק היום ותתקיים ההבטחה האלקית "ואני זאת בריתי אותם אמר ד' רוחי אשר עליך ודברי אשר שמתי בפיך לא ימושו מפיך ומפי זרעך ומפי זרע זרעך אמר ד' מעתה ועד עולם" (ישעיהו נט כא).
ומתוך כך נזכה לראות בהתקיימות הפסוק "שמחנו כימות עניתנו שנות ראינו רעה" (תהילים צ טו). לא רק עם ישראל יזכה לצאת מחשיכה לאורה אלא האנושות כולה אשר עקב חטאם של אדם וחוה נענשו בעצבות מרה ככתוב "ואל האשה אמר הרבה ארבה עצבונך והריונך בעצב תלדי בנים ולאדם אמר ...ארורה האדמה בעבורך בעצבון תאכלנה כל ימי חייך". (בראשית ג טז-יז).
האנושות כולה תזכה לשמחה גדולה כפי שנאמר "ישמח ד' במעשיו" (תהילים קד לא) - מתי? כאשר "מלאה הארץ דעה את ד' כמים לים מכסים" (ישעיהו יא ט), אלו ימות המשיח כנרמז בשמו של המשיח, אותיות שמחה, ותתקיים תפילתנו "והנחילנו ד' אלקינו בשמחה ובששון מועדי קודשך וישמחו בך ישראל מקדשי שמך" (תפילת שלוש רגלים).
בברכת חג סוכות שמח.
המאמר יופיע בגיליון התורני "באהבה ובאמונה" של מכון מאיר בירושלים .
בתחילה אנו יוצאים מעבדות לחרות מדינית בפסח. בהמשך אנו זוכים לחרות רוחנית במתן תורה, כדברי חז"ל: "אל תקרא חרות [על הלוחות] אלא חרות [על הלוחות] " (עירובין נד א/שמות לב טז), ומתוך החרות המדינית והרוחנית אנו זוכים לשמחה עצומה בזמן שמחתנו, בחג הסוכות.
נכון לעכשיו, יצאנו מעבדות לחרות מדינית עם הקמת מדינת ישראל, אבל עדיין אין אנו זוכים לחירות רוחנית, עד שהמוני בית ישראל יקבלו על עצמם עול תורה ומצוות, וב"ה יותר ויותר יהודים שבים למסורת היהודית.
ולא ירחק היום ותתקיים ההבטחה האלקית "ואני זאת בריתי אותם אמר ד' רוחי אשר עליך ודברי אשר שמתי בפיך לא ימושו מפיך ומפי זרעך ומפי זרע זרעך אמר ד' מעתה ועד עולם" (ישעיהו נט כא).
ומתוך כך נזכה לראות בהתקיימות הפסוק "שמחנו כימות עניתנו שנות ראינו רעה" (תהילים צ טו). לא רק עם ישראל יזכה לצאת מחשיכה לאורה אלא האנושות כולה אשר עקב חטאם של אדם וחוה נענשו בעצבות מרה ככתוב "ואל האשה אמר הרבה ארבה עצבונך והריונך בעצב תלדי בנים ולאדם אמר ...ארורה האדמה בעבורך בעצבון תאכלנה כל ימי חייך". (בראשית ג טז-יז).
האנושות כולה תזכה לשמחה גדולה כפי שנאמר "ישמח ד' במעשיו" (תהילים קד לא) - מתי? כאשר "מלאה הארץ דעה את ד' כמים לים מכסים" (ישעיהו יא ט), אלו ימות המשיח כנרמז בשמו של המשיח, אותיות שמחה, ותתקיים תפילתנו "והנחילנו ד' אלקינו בשמחה ובששון מועדי קודשך וישמחו בך ישראל מקדשי שמך" (תפילת שלוש רגלים).
בברכת חג סוכות שמח.
המאמר יופיע בגיליון התורני "באהבה ובאמונה" של מכון מאיר בירושלים .