ללמד ב'ראש יהודי' זה לא רק לעסוק בלימוד תאורטי גם אם מדובר לעיתים בפענוח מבואות לפנימיות התורה.

ללמד ב'ראש יהודי' ובכלל בתחום של קירוב לתורה זה בראש ובראשונה – לאהוב. לאהוב את האנשים האמיצים האלה שבאים ללמוד תורה לא בגלל שכך הרגילו אותם בבית, ולא בגלל האופנה התרבותית המתוקשרת המשדרת יום ולילה ההיפך מכך, אלא מתוך חיפוש האמת הפשוטה החיה והנושמת. רק מתוך אהבה והערכה עצומה לאנשים המיוחדים האלה, אנו מתחילים ללמוד וללמד אותם אמונה ,ב"ה.

וכשהם חשים שאוהבים אותם ורוצים בטובתם ומקבלים אותם כמות שהם מה שלא יהיה, נפתחים שערי הלב וצומחת לה נכונות עמוקה ושרשית, ללמוד ולקבל, מי פחות ומי יותר. והלא כך היתה קבלת התורה בסיני – כאיש אחד בלב אחד – רק לאחר שהתאחדו הלבבות והיתה האהבה שרויה בליבות בני ישראל, רק אז היינו כשירים לקבל תורה.

זהו למעשה המבוא ותחילתו של השיעור הראשון שיש ללמוד עם מי שרוצה להיות שותף לתנועת התשובה ברוח מרן הרב קוק זצ"ל, אשר ב"ה וביחד עם כל התנועות האחרות בעם ישראל תביא לנו סוף, סוף את הגאולה.

רבים מאיתנו זכו להסתופף בבתי המדרש, ללמוד גמרא ואמונה, להחכים לדעת ולהאמין. אך כשיורדים לעולם המעשה לא די בכך. יש לצרף לכל החכמה האמונית, גם חכמה מעשית של הנהגה אישית וציבורית.

כיצד להגיב לכל מיני אמירות קשות ומסובכות, באיזה נושאים להתחיל, האם לגעת מיד בהתחלה במיוחדות של עם ישראל או שמא לבוא לכך מתוך הסברה אוניברסלית בראשית הדברים, מה לעשות עם מי שלמד אצלך תקופה לא מבוטלת ולפתע כביכול ירד ו"נעלם", כיצד לנהוג במי שמודיע לך שהוא לומד גם אצל כל מיני "קוסמים" למיניהם ולא יעזור כלום, ועוד כהנה וכהנה.

מעבר לכך, ועוד טרם ירדנו לפרטי הבעיות הספציפיות הנוגעות לעבודת התשובה, עומדת בפנינו שאלת השאלות – איך בכלל מגיעים לאנשים המבקשים להתקרב וללמוד יהדות.

משראינו כי יש צמאון גדול אם לא כיסופים עזים בציבור הדתי לאומי לפעול לתשובת עם ישראל, ומאידך, חסר הנסיון וההכרות המעשית עם הדרכים והנתיבות המיוחדות שיש לילך בהם בתחום זה, ועל אף מיעוט ערכנו וגודל המשימה, הוחלט ב"ראש יהודי" להרתם לנושא ולפתוח מעין קורס מקוצר או "סדרת שיעורים מכינה", אשר תפתח את השער בפני אנשי אהבת ישראל אשר זכו ללמוד אמונה על פי תורת הרב קוק בעמקות ובהרחבה ראויה, להיכנס ולעסוק בתשובת עם ישראל.

"והשואפים למטרתי, ירבו מיום ליום, אז תבוא שאלתי, העמוקה מתהום. כי יחידי הסגולות יהיו לעדרים, ובמחשכים במצולות יאירו לעברים.." (אורות הראיה, 'משאת נפשי') כמה ייחל מרן הרב זצ"ל ליום הזה, אל נהיה כרעיה המתעצלת לקום ולפתוח את הדלת לדודה הדופק בדלתה, "..העירו לתחיה נרדמים, הוזים למפעל הקיצו, העת באה, ובוערת, השמרו מלהבתה האוכלת, לשון אשה עצלים תאכל, תלחך חנפים ונעוים, העירו למפעל, הצילו, הושיעו עם קורא צועק לעזרה" (שם, 'ומעינותי מתגברים').




המאמר באדיבות ראש יהודי המרכז למודעות עצמית בתל אביב