מי שלא ראה שמחת בית השואבה לא ראה שמחה מימיו - חסידים ואנשי מעשה היו מרקדים בפניהם באבוקות של אור בידיהם ואומרים לפניהם שירות ותשבחות - והלל הזקן היה אומר: "אם אני כאן הכל כאן ואם איני כאן מי כאן?" (סוכה נא נג).

הלל הזקן היה אוהב ישראל גדול, כדרכם של האוהבים באמת שהם מתאחדים, עד כדי כך שהם משוכנעים ומרגישים שהם והנאהב הם אחד, כמו שהאוהב אומר "אני", הוא מתכוון גם למי שהוא אוהב אותו ודבק בו.

לכן כשהלל הזקן אומר בכוונה עצומה "אם אני כאן", כוונתו - "אם עמי כאן" - כשעם ישראל "כאן", בירושלים ובבית המקדש, אז בשמחה עצומה הוא אומר "הכל כאן" דהיינו, כל העולם כאן, כל האנושות כאן. לעיני נשמתו מתגלה מידת "האחדות והכללות" שמשמעה - יש מלך לעולם והוא מושל בכל, כפי שאנו מתפללים: "ויאמר כל אשר נשמה באפו ד' אלהי ישראל מלך ומלכותו בכל משלה". ואם איני כאן חלילה דהיינו, עמי אינו כאן, בירושלים ובבית המקדש - אז מי כאן? אין השכינה מתגלה ואין מלכות השי"ת בעולם מתגלה.

נכון לעכשיו, אשרינו מה טוב חלקנו שעם ישראל עשה תשובה גדולה ושב לארץ ישראל ולירושלים עיר הקודש, ולא ירחק היום ונזכה גם לבניין בית המקדש. ומתוך שיבת ציון וירושלים תלך ותתגלה לעין כל מרכזיותו של עם ישראל וייעודו להרבות ולהוסיף אור אהבה ואמונה בעולם, והשמחה הגדולה של בית השואבה תהיה נחלת כולם .

בברכת חג שמח!

מצפה לישועה השלמה.



המאמר מופיע בגיליון התורני "באהבה ובאמונה" של מכון מאיר בירושלים .