עוד טרי זיכרון הטבח בחיפה, והשבוע אנו שוב מבכים רצח שלושה בנים, וכל זה על רקע תוצאות של סקר שנערך בציבור הערבי ביש"ע, לפיו 75% מן הנשאלים תומכים במעשה הדמים של מסעדת "מקסים".
בין לבין הם רצחו שלשה אמריקנים בבית חנון, וסוכנות הידיעות הרשמית שלהם, "וופה" , הודיעה מיד ביום הפיגוע, שהיה זה מוקש ישראל !
את המסגרת הרחבה נתנו לנו דבריו של ראש ממשלת מאלזיה, מחמד מאחאתיר, שהיהודים השתלטו על העולם, למרות שהיטלר השמיד 6 מליון מהם.
אנחנו עומדים מול מפלצת, וזו אותה המפלצת המפילה יום יום חיילים אמריקנים בעיראק, המפלצת של מגדלי התאומים. ראש ממשלת מאלזיה הסיר את המסכה. הוא לא דיבר עוד על "ישראל" או "הציונות", כי אם בכנות על היהודים.
בפעם השלישית בתוך מאה אחת, מאיים כוח אפל לשעבד את העולם אחרי הנאצים והבולשביזם האיסלם. ולמרות שהתנועות האלה כל כך מנוגדות זו אנטי-דתית וזו דתית, זו קפיטליסטית וזו קומוניסטית, שלושתן ראו ביהודים וביהדות אויב שיש להשמידו.
האובססיביות עם היהודים , יהדות, ציונות וישראל, שהייתה והווה חלק מתורתם ועצם מהותם, גם השתלמה להם מאד. הם מצאו שהאנטישמיות היא מקדם-מכירות מצוין.
"אירופה הכבושה" ע"י הנאצים, במציאות לא הייתה כבושה כל כך. רוב רובם של עמי אירופה מהולנד ועד ליטא, מנורווגיה וצרפת ועד לקרואטיה וסלובקיה ורומניה קיבלו את המשטר הנאצי בשמחה, שירתו אותו בכל מאודם. מה שחיבב עליהם את המשטר הזה יותר מכל לא הייתה תורת הגזע, אלא שנאת היהודים ורדיפת היהודים, הרצון לראות בהשפלתם, בדמם השפוך, ולחלק ביניהם את רכושם ומשרותיהם.
מאות מיליוני אירופאים מול קומץ יהודים. למה?
המשטר הסובייטי, למרות שיהודים היו ממייסדיו ודמויותיו המרכזיות, נעשה מהר מאד אויב היהדות. הסובייטים עודדו תרבויות וניבים של עמים נידחים בסיביר אך רדפו תרבות אחת היהודית. סמוך למותו של סטלין עמדה להתבצע תכנית השמדה נגד יהודי ברית המועצות ובמרכזה עלילת דם.
אחרי מלחמת העולם היתה תחרות בין האמריקנים לסובייטים על ליבו ותמיכתו של העולם הערבי והמוסלמי. לכאורה, משטר אנטי-דתי כמו הקומוניסטים, שהפיצו את הסיסמה שדת היא אופיום להמונים, איך יתקבל בקרב עמי האיסלם? ואכן, הסובייטים לא הצליחו להתקדם במזרח התיכון עד שהופיעו בשנות החמישים כאויבי ה"אימפרייליזם הציוני".
רכובים על הסוס של שנאת ישראל מדינת ישראל ועם ישראל, נפתחו לפניהם השערים והלבבות.
הגשר בין הבולשביזם לאיסלם היתה שנאת היהודים והיהדות, בהסוואת אנטי-ציונות ואנטי-ישראליות. כך נוצרה גם הברית ההדוקה בין הק.ג.ב. לP.L.O. של ערפאת.
לאחר נפילת הסובייטים מנסה עכשיו האיסלם לכבוש את העולם המערבי. לכבוש לא רק בטרור, גם בשיכנוע, בהסתננות, בחתרנות, דרך בעלי ברית. לכאורה, זה היה צריך להיות בלתי אפשרי, שהרי כל עניינו של האיסלם הוא שלילת תרבות המערב ודרכיו גם שלילת החברה המערבית החופשית, "המופקרת" לפי תפיסתו וגם הדת הנוצרית, דת של כופרים. ושוב נמצא השביל ונבנה הגשר באמצעות שנאת ישראל.
המוסלמים חודרים לקמפוסים של ההשכלה הגבוהה, הם מתחברים גם עם נוצרים אדוקים וגם עם השמאל האנטי-דתי הקיצוני על בסיס המלחמה ב"דיכוי הציוני" וב"כיבוש הציוני" . ומדוע מעניין כל כך הכיבוש הזה המוני גויים בארצות כמו נורבגיה, צרפת ושוויץ? מפני שהכול יודעים, שאומרים ישראל ומתכוונים "יהודי", אומרים "ציונות" ומתכוונים ליהדות.
אירופה האנטישמית נאלצה להתאפק כמה עשורים נוכח פשעי השואה, והמלחמה למען הפלסטינים ה"מסכנים", ההתחברות עם הערבים, סיפקה להם תירוץ ואליבי לחזור אל עצמם: לשנאת ישראל.
את ההסבר לתופעה הפנטסטית הזאת: נאציזם, בולשביזם ואיסלם מול היהודים לא תמיד קל לנו לתת. אנחנו יותר מדי נוגעים בדבר. והנה נמצא אדם, אמריקני נוצרי, מנהל הסי.איי.איי. לשעבר, ג'יימס וולסי, והוא עשה זאת במאמר שכותרתו: "כולנו יהודים".
וכך הוא אומר: לפני אלפי שנים, שבט של פליטים שברח מן הדיכוי המצרי הביא לעולם את הרעיון שהחוק מקורו לא מן המושלים, כי אם ניתן מעל להם. על זאת בנויה כל תרבות המערב על אליהו הנביא שהשפיל את המלך אחאב על מעשי איזבל אשתו שרצחה את נבות וגזלה את כרמו, על נתן הנביא שהתייצב מול המלך דוד וייסר אותו על מעשה בת-שבע ואוריה החתי.
את רעיון שלטון החוק קיבלה ארצות הברית לא מרומא או מצרפת, אלא מן היהודים. אני משוכנע, אומר וולסי, שאהבת התורה ושמחת התורה של היהודים, העובדה שהם שמים תורה מעל לכל שלטון ושליט היא הסיבה העיקרית מדוע כל רודן מוכרח לשנוא ולדכא אותם, ומדוע היהודים הם תמיד הקורבן הראשון ואחריו באים כל אלה, הדוגלים גם הם בחירות ובשלטון החוק. עד כאן וולסי.
אני בטוח , שהשלטון האמריקני אינו מאושר למצוא את עצמו בעצרת האו"ם ביחד עם ישראל, איי מרשל ומיקרונזיה מול כל יתר העולם. שום מדינה, גם לא מעצמה כארצות הברית,אינה אוהבת בידוד כזה. אך למן הרגע שבוש החליט לעמוד בראש העולם החופשי נגד כוחות האופל שקמו עליו רצה או לא רצה, הוא מצא עצמו עם היהודים.
אין בדברים האלה כדי לנחם אותנו בכאבנו, אבל יש בהם כדי לעזור להבין: מדוע? ואולי זה יקל עלינו.
בין לבין הם רצחו שלשה אמריקנים בבית חנון, וסוכנות הידיעות הרשמית שלהם, "וופה" , הודיעה מיד ביום הפיגוע, שהיה זה מוקש ישראל !
את המסגרת הרחבה נתנו לנו דבריו של ראש ממשלת מאלזיה, מחמד מאחאתיר, שהיהודים השתלטו על העולם, למרות שהיטלר השמיד 6 מליון מהם.
אנחנו עומדים מול מפלצת, וזו אותה המפלצת המפילה יום יום חיילים אמריקנים בעיראק, המפלצת של מגדלי התאומים. ראש ממשלת מאלזיה הסיר את המסכה. הוא לא דיבר עוד על "ישראל" או "הציונות", כי אם בכנות על היהודים.
בפעם השלישית בתוך מאה אחת, מאיים כוח אפל לשעבד את העולם אחרי הנאצים והבולשביזם האיסלם. ולמרות שהתנועות האלה כל כך מנוגדות זו אנטי-דתית וזו דתית, זו קפיטליסטית וזו קומוניסטית, שלושתן ראו ביהודים וביהדות אויב שיש להשמידו.
האובססיביות עם היהודים , יהדות, ציונות וישראל, שהייתה והווה חלק מתורתם ועצם מהותם, גם השתלמה להם מאד. הם מצאו שהאנטישמיות היא מקדם-מכירות מצוין.
"אירופה הכבושה" ע"י הנאצים, במציאות לא הייתה כבושה כל כך. רוב רובם של עמי אירופה מהולנד ועד ליטא, מנורווגיה וצרפת ועד לקרואטיה וסלובקיה ורומניה קיבלו את המשטר הנאצי בשמחה, שירתו אותו בכל מאודם. מה שחיבב עליהם את המשטר הזה יותר מכל לא הייתה תורת הגזע, אלא שנאת היהודים ורדיפת היהודים, הרצון לראות בהשפלתם, בדמם השפוך, ולחלק ביניהם את רכושם ומשרותיהם.
מאות מיליוני אירופאים מול קומץ יהודים. למה?
המשטר הסובייטי, למרות שיהודים היו ממייסדיו ודמויותיו המרכזיות, נעשה מהר מאד אויב היהדות. הסובייטים עודדו תרבויות וניבים של עמים נידחים בסיביר אך רדפו תרבות אחת היהודית. סמוך למותו של סטלין עמדה להתבצע תכנית השמדה נגד יהודי ברית המועצות ובמרכזה עלילת דם.
אחרי מלחמת העולם היתה תחרות בין האמריקנים לסובייטים על ליבו ותמיכתו של העולם הערבי והמוסלמי. לכאורה, משטר אנטי-דתי כמו הקומוניסטים, שהפיצו את הסיסמה שדת היא אופיום להמונים, איך יתקבל בקרב עמי האיסלם? ואכן, הסובייטים לא הצליחו להתקדם במזרח התיכון עד שהופיעו בשנות החמישים כאויבי ה"אימפרייליזם הציוני".
רכובים על הסוס של שנאת ישראל מדינת ישראל ועם ישראל, נפתחו לפניהם השערים והלבבות.
הגשר בין הבולשביזם לאיסלם היתה שנאת היהודים והיהדות, בהסוואת אנטי-ציונות ואנטי-ישראליות. כך נוצרה גם הברית ההדוקה בין הק.ג.ב. לP.L.O. של ערפאת.
לאחר נפילת הסובייטים מנסה עכשיו האיסלם לכבוש את העולם המערבי. לכבוש לא רק בטרור, גם בשיכנוע, בהסתננות, בחתרנות, דרך בעלי ברית. לכאורה, זה היה צריך להיות בלתי אפשרי, שהרי כל עניינו של האיסלם הוא שלילת תרבות המערב ודרכיו גם שלילת החברה המערבית החופשית, "המופקרת" לפי תפיסתו וגם הדת הנוצרית, דת של כופרים. ושוב נמצא השביל ונבנה הגשר באמצעות שנאת ישראל.
המוסלמים חודרים לקמפוסים של ההשכלה הגבוהה, הם מתחברים גם עם נוצרים אדוקים וגם עם השמאל האנטי-דתי הקיצוני על בסיס המלחמה ב"דיכוי הציוני" וב"כיבוש הציוני" . ומדוע מעניין כל כך הכיבוש הזה המוני גויים בארצות כמו נורבגיה, צרפת ושוויץ? מפני שהכול יודעים, שאומרים ישראל ומתכוונים "יהודי", אומרים "ציונות" ומתכוונים ליהדות.
אירופה האנטישמית נאלצה להתאפק כמה עשורים נוכח פשעי השואה, והמלחמה למען הפלסטינים ה"מסכנים", ההתחברות עם הערבים, סיפקה להם תירוץ ואליבי לחזור אל עצמם: לשנאת ישראל.
את ההסבר לתופעה הפנטסטית הזאת: נאציזם, בולשביזם ואיסלם מול היהודים לא תמיד קל לנו לתת. אנחנו יותר מדי נוגעים בדבר. והנה נמצא אדם, אמריקני נוצרי, מנהל הסי.איי.איי. לשעבר, ג'יימס וולסי, והוא עשה זאת במאמר שכותרתו: "כולנו יהודים".
וכך הוא אומר: לפני אלפי שנים, שבט של פליטים שברח מן הדיכוי המצרי הביא לעולם את הרעיון שהחוק מקורו לא מן המושלים, כי אם ניתן מעל להם. על זאת בנויה כל תרבות המערב על אליהו הנביא שהשפיל את המלך אחאב על מעשי איזבל אשתו שרצחה את נבות וגזלה את כרמו, על נתן הנביא שהתייצב מול המלך דוד וייסר אותו על מעשה בת-שבע ואוריה החתי.
את רעיון שלטון החוק קיבלה ארצות הברית לא מרומא או מצרפת, אלא מן היהודים. אני משוכנע, אומר וולסי, שאהבת התורה ושמחת התורה של היהודים, העובדה שהם שמים תורה מעל לכל שלטון ושליט היא הסיבה העיקרית מדוע כל רודן מוכרח לשנוא ולדכא אותם, ומדוע היהודים הם תמיד הקורבן הראשון ואחריו באים כל אלה, הדוגלים גם הם בחירות ובשלטון החוק. עד כאן וולסי.
אני בטוח , שהשלטון האמריקני אינו מאושר למצוא את עצמו בעצרת האו"ם ביחד עם ישראל, איי מרשל ומיקרונזיה מול כל יתר העולם. שום מדינה, גם לא מעצמה כארצות הברית,אינה אוהבת בידוד כזה. אך למן הרגע שבוש החליט לעמוד בראש העולם החופשי נגד כוחות האופל שקמו עליו רצה או לא רצה, הוא מצא עצמו עם היהודים.
אין בדברים האלה כדי לנחם אותנו בכאבנו, אבל יש בהם כדי לעזור להבין: מדוע? ואולי זה יקל עלינו.