"ויאמר ה' אל אברם לך לך מארצך וממולדתך ומבית אביך אל הארץ אשר אראך. ואעשך לגוי גדול ואברכך ואגדלה שמך והיה ברכה".
שתי בחירות שעשה הקב"ה בעולמו מופיעות בפרשת השבוע.
הקב"ה בוחר באברם להיות ה"גוי הגדול" והמבורך בעולמו, וכן הוא בוחר בארץ שבה יחיה אברם וזרעו ויעשה את שליחותו בעולם.
שלושה מרכיבים את המציאות: אדם, מקום וזמן.
בפרשה שלנו מתגלה מלכות ה' בעולם בבחירתו אומה מכל האומות ומקום מכל המקומות, כמלך הבוחר את מקורביו שאתם הוא מנהיג את המדינה.
בדרך כלל, פשוט יותר לדבר ולהבין את בחירת עם ישראל כעם סגולה לעומת בחירת הארץ כיסוד חשוב בחיי עם ישראל. כבר אמר מלך כוזר לחבר: "מה שאמרת עם האלוק כבר נתברר לי, אולם מה שאמרת 'בארץ האלוק' קשה לי לקבל זאת".
קשה לקבל שלארץ יש חשיבות מיוחדת כל כך לעומת מקומות אחרים. לכאורה, אנו מדברים על רגבי אדמה דוממים ומה כבר יכולה להיות חשיבותם מעבר להיותם מקום גיאוגרפי כלשהו.
אבל הקב"ה בפרשה שלנו ובכל התנ"ך מלמד אותנו על חשיבותה של הארץ. הדיבור הראשון של הבורא עם היהודי הראשון הוא "לך לך... אל הארץ אשר אראך".
הברית הראשונה שכורת הבורא עם אברם היא: "לזרעך אתן את הארץ" והשבועה הראשונה היא השבועה לקיים את ברית הארץ.
הקב"ה לא מדבר בתחילה עם אברהם על מוסר ותורה, לא כורת ברית עם אברהם על תורה ואף לא על ברית המילה כי אם דווקא על ארץ ישראל. כל הדברים החשובים לעם ישראל מבחינה רוחנית כנבואה, תורה, מצוות שייכים במיוחד בארץ ישראל ותלויים בה.
ר' יעקב מעמדין בסידורו "בית יעקב" עומד על השינוי בברכת המזון בסדר הכרונולוגי שהקדימו את נחלת הארץ לפני יציאת מצרים ומתן תורה. וכך הוא מסביר: "אבל ארץ ישראל קודמת בבחינת תכלית... לפי שנקרא אלקי הארץ, ולזה כל עיקר יציאת מצרים היתה למען יירשו [את הארץ] ויקבלוהו לאלקים".
מטרת עם ישראל לגלות "כי אני ה' בקרב הארץ". רבים מאמינים בבורא עולם הנמצא אי שם למעלה אבל אין הם מקבלים כי הקב"ה מתערב ומשפיע בכל חיינו כאן בקרב הארץ. להכיר כי בורא עולם הוא בעל המלחמות, מצמיח ישועות ובורא רפואות זוהי האמונה והבשורה המיוחדת של עם ישראל.
למשל, הדרישה להפרדת דת ממדינה נובעת מחוסר הכרה זו של "אני ה' בקרב הארץ", כאילו מה לקב"ה ולהנהגת מדינה. זוהי תפיסה המפקירה את העולם ומשאירה אותו לשכל האנושי המשתנה והיחסי.
מאז ומעולם היו כאלה אשר לא מוכנים לקבל את בחירת עם ישראל מכל האומות ובוודאי את בחירת ארץ ישראל מכל הארצות. הם אינם מוכנים משום שאינם מקבלים את מלכות ה' בעולם. אם הקב"ה מתערב בעולם ובוחר אנשים וארץ הרי הוא בוחר גם מעשים רצויים ושאינם רצויים וממילא זה מחייב אותנו להתנהג על פי אמות המידה המוסריות האלקיות ולא על פי הקפריזות האנושיות.
ארץ ישראל אינה שטחים כמו שהתורה אינה מספר סנטימטרים של קלף. כשם שלאדם יש נשמה והוא לא מספר של איברים וגידים כך יש לתורה ולארץ כוחות חיים. ארץ ישראל היא היא הבשורה של עם ישראל לעולם. הבשורה שיש אלקים בקרב הארץ, שיש מעשים רצויים ואמות מידה מוסריות שעל פיהם עלינו לנהוג בחיינו האישיים והלאומיים.
המוכנות לוותר על חלקי ארצנו, ויותר מכך , הרצון העז שרואים אצל חלק מבני עמנו לוותר ולעזוב את חלקי הארץ, נובע מהרצון שלהם להינתק מהזהות היהודית שמבשרת ארץ ישראל. הם רוצים לשכוח מבחירת אברהם ושאר האבות וממילא רוצים לשכוח מקדושת ארץ ישראל, כיוון שהם אינם חפצים בזהות היהודית כפי שמתבררת מהאבות וארץ ישראל ההיסטורית שלנו.
לא היה אדם שקראו להקב"ה אדון עד שבא אברהם וקרא לבורא-עולם אדון כשאמר: "אדני במה אדע כי אירשנה [-את ארץ ישראל]". ה', לא רק כבורא עולם אלא כאדון על העולם - זהו החידוש של אברהם והוא קשור ומתגלה באופן ישיר דווקא דרך ירושת הארץ.
המאמר יופיע בגיליון התורני "באהבה ובאמונה" של מכון מאיר בירושלים .
שתי בחירות שעשה הקב"ה בעולמו מופיעות בפרשת השבוע.
הקב"ה בוחר באברם להיות ה"גוי הגדול" והמבורך בעולמו, וכן הוא בוחר בארץ שבה יחיה אברם וזרעו ויעשה את שליחותו בעולם.
שלושה מרכיבים את המציאות: אדם, מקום וזמן.
בפרשה שלנו מתגלה מלכות ה' בעולם בבחירתו אומה מכל האומות ומקום מכל המקומות, כמלך הבוחר את מקורביו שאתם הוא מנהיג את המדינה.
בדרך כלל, פשוט יותר לדבר ולהבין את בחירת עם ישראל כעם סגולה לעומת בחירת הארץ כיסוד חשוב בחיי עם ישראל. כבר אמר מלך כוזר לחבר: "מה שאמרת עם האלוק כבר נתברר לי, אולם מה שאמרת 'בארץ האלוק' קשה לי לקבל זאת".
קשה לקבל שלארץ יש חשיבות מיוחדת כל כך לעומת מקומות אחרים. לכאורה, אנו מדברים על רגבי אדמה דוממים ומה כבר יכולה להיות חשיבותם מעבר להיותם מקום גיאוגרפי כלשהו.
אבל הקב"ה בפרשה שלנו ובכל התנ"ך מלמד אותנו על חשיבותה של הארץ. הדיבור הראשון של הבורא עם היהודי הראשון הוא "לך לך... אל הארץ אשר אראך".
הברית הראשונה שכורת הבורא עם אברם היא: "לזרעך אתן את הארץ" והשבועה הראשונה היא השבועה לקיים את ברית הארץ.
הקב"ה לא מדבר בתחילה עם אברהם על מוסר ותורה, לא כורת ברית עם אברהם על תורה ואף לא על ברית המילה כי אם דווקא על ארץ ישראל. כל הדברים החשובים לעם ישראל מבחינה רוחנית כנבואה, תורה, מצוות שייכים במיוחד בארץ ישראל ותלויים בה.
ר' יעקב מעמדין בסידורו "בית יעקב" עומד על השינוי בברכת המזון בסדר הכרונולוגי שהקדימו את נחלת הארץ לפני יציאת מצרים ומתן תורה. וכך הוא מסביר: "אבל ארץ ישראל קודמת בבחינת תכלית... לפי שנקרא אלקי הארץ, ולזה כל עיקר יציאת מצרים היתה למען יירשו [את הארץ] ויקבלוהו לאלקים".
מטרת עם ישראל לגלות "כי אני ה' בקרב הארץ". רבים מאמינים בבורא עולם הנמצא אי שם למעלה אבל אין הם מקבלים כי הקב"ה מתערב ומשפיע בכל חיינו כאן בקרב הארץ. להכיר כי בורא עולם הוא בעל המלחמות, מצמיח ישועות ובורא רפואות זוהי האמונה והבשורה המיוחדת של עם ישראל.
למשל, הדרישה להפרדת דת ממדינה נובעת מחוסר הכרה זו של "אני ה' בקרב הארץ", כאילו מה לקב"ה ולהנהגת מדינה. זוהי תפיסה המפקירה את העולם ומשאירה אותו לשכל האנושי המשתנה והיחסי.
מאז ומעולם היו כאלה אשר לא מוכנים לקבל את בחירת עם ישראל מכל האומות ובוודאי את בחירת ארץ ישראל מכל הארצות. הם אינם מוכנים משום שאינם מקבלים את מלכות ה' בעולם. אם הקב"ה מתערב בעולם ובוחר אנשים וארץ הרי הוא בוחר גם מעשים רצויים ושאינם רצויים וממילא זה מחייב אותנו להתנהג על פי אמות המידה המוסריות האלקיות ולא על פי הקפריזות האנושיות.
ארץ ישראל אינה שטחים כמו שהתורה אינה מספר סנטימטרים של קלף. כשם שלאדם יש נשמה והוא לא מספר של איברים וגידים כך יש לתורה ולארץ כוחות חיים. ארץ ישראל היא היא הבשורה של עם ישראל לעולם. הבשורה שיש אלקים בקרב הארץ, שיש מעשים רצויים ואמות מידה מוסריות שעל פיהם עלינו לנהוג בחיינו האישיים והלאומיים.
המוכנות לוותר על חלקי ארצנו, ויותר מכך , הרצון העז שרואים אצל חלק מבני עמנו לוותר ולעזוב את חלקי הארץ, נובע מהרצון שלהם להינתק מהזהות היהודית שמבשרת ארץ ישראל. הם רוצים לשכוח מבחירת אברהם ושאר האבות וממילא רוצים לשכוח מקדושת ארץ ישראל, כיוון שהם אינם חפצים בזהות היהודית כפי שמתבררת מהאבות וארץ ישראל ההיסטורית שלנו.
לא היה אדם שקראו להקב"ה אדון עד שבא אברהם וקרא לבורא-עולם אדון כשאמר: "אדני במה אדע כי אירשנה [-את ארץ ישראל]". ה', לא רק כבורא עולם אלא כאדון על העולם - זהו החידוש של אברהם והוא קשור ומתגלה באופן ישיר דווקא דרך ירושת הארץ.
המאמר יופיע בגיליון התורני "באהבה ובאמונה" של מכון מאיר בירושלים .