"דומני, כותב הרצל בהקדמתו ל'מדינת היהודים', כי מבין אני את האנטישמיות, זו התנועה המסובכת עד מאוד מהרבה בחינות. אני מתבונן בתנועה זו בתור יהודי אך ללא שנאה או פחד".
הצורך להבין את האנטישמיות הוא נקודת המוצא והכוח המניע של כל מפעלו של הרצל. לדעתו שונאים אותנו כי אנחנו עם ללא מדינה, והאנטישמיות תעלם כאשר תהיה לנו מדינה. אין שום ספק בחשיבות תרומתו של הרצל לתולדות העם היהודי, אבל את החידה הזאת הוא לא פתר.
האנטישמיות של היום מתחילה דווקא מזה שיש לנו מדינה. סרטר חשב שהאנטישמיות היא צורך של האנשים נמוכי התרבות והלא יצירתיים, הזקוקים למישהו נחות מהם כדי להרגיש שהם שווים משהו.
ההסבר הזה לא מביא בחשבון את תיאודורקיס למשל. משה מנדלסון חשב שמדובר בשנאת השונה, וקרא ליהודים להפסיק להראות ולהתנהג בגרמניה כאילו היו עדיין באוקראינה. נכדיו, גרמנים יותר מגרמנים, נגררו לתאי הגזים הגרמניים בידי קלגסים אוקראינים.
אני לא מתיימר להבין את האנטישמיות, אבל מבין את הרצל שכל כך רצה להבין. אנשים מודרניים לא יכולים לסבול תופעה שאין לה שום הסבר רציונלי. אם חשבנו שזה בגלל שאנחנו נראים שונים ומוזרים, אז עכשיו אנחנו נראים לגמרי נורמאלים, ומולנו ערפאת עם הכאפייה המוקיונית שלו, וכל אירופה שונאת דווקא אותנו.
אם חשבנו שזה עניין דתי נוצרי, עכשיו מובילים את זה דווקא המוסלמים. למה לעזאזל שונאים דווקא את היהודים? איך יכול אדם אינטליגנטי להאמין בשיטות כמו הפרוטוקולים של זקני ציון?
אנטישמיות סיסמוגראפית
אני לא מציע הסבר כולל, או סיבה, אבל אפשר לזהות את הגורם המעורר של כל גל אנטישמי, ומהתבוננות בגורם המעורר, אולי אפשר לראות איזושהי חוקיות, איזושהי שרשרת סיבתית שנכונה ככלל.
הפעם די ברור שהמעורר הוא הטרור המוסלמי, הנוכחות המוסלמית באירופה, ואי השקט העמוק שהם מחוללים במערב. לי נראה שהאנטישמיות קשורה באי שקט. היא תופעה מעין סיסמוגראפית, שחוזה אי שקט ושינויים עמוקים בסדר העולמי.
הפוגרומים ברוסיה בראשית המאה הקודמת התרחשו בין 10 ל-15 שנה לפני המהפכה. האנטישמיות המטורפת של הנאצים וגורריהם, התחילה להכות גלים ברחבי אירופה 10 שנים לפני מלחמת העולם השנייה. בצפון אפריקה צמחה שנאת היהודים לממדים מבהילים 8 עד 10 שנים לפני גירוש הצרפתים.
אולי יש לנו איזה חיישן בלתי מודע שקולט את הרעשים הגיאולוגיים כמה שנים לפני רעידת האדמה, ואומר לאנשים הרעים: עכשיו הזמן להתפרע, העולם מתבלגן, הסדר נפרם, זה הרגע לשנאה. ואולי מחולליה של רעידת האדמה, הכוח העולה של מחר, הם אלה שמעוררים את האנטישמיות כי היא עוזרת להם ומזרזת את התהליך.
אם אני צודק, הרי האדמה עכשיו רועדת קלות תחת רגליה של אירופה. היא מתחילה להרגיש משהו, אבל לא ממש יודעת מה היא מרגישה. אם התעוררות האנטישמיות היא רמז שמבשר את הרעש הגדול שיבוא בעוד 10 שנים, ואם אני שומע נכון את המנגינה שהלחין השבוע תיאודורקיס, נראה ש"קץ ההיסטוריה" מתקרב לקיצו.
מישהו מתמודד על תפקיד המעצמה השנייה, אויבת המערב, המשבצת שהייתה תפוסה בידי ברית המועצות, ומזה 15 שנה עומדת ריקה. והמישהו הזה, אם תקשיבו טוב למנגינה, הוא האיסלם.
זה הפלפל המעורר את האנטישמיות, זו המוטיבציה של סדאם חוסיין להתגרות באמריקה, זה הכוח המניע שעומד מאחורי אל קאעידה, וזה הדבר שלמענו אנשים צעירים ואינטליגנטים מפוצצים את עצמם בקור רוח על מגדלי תאומים. הם מגויסים להקמת המעצמה האיסלמית הגדולה, ואילו השונאים הקטנים והתיאודורקיסים למיניהם משרתים את הכוח החדש באותה שפלות ברך שבה שרתו את סטלין, כשהוא היה עולם המחר של אתמול.
המעצמה האיסלמית
האמת, מראש היה טיפשי להניח שזה יימשך זמן רב, שתמיד יהיה העולם כולו אוהב אמריקה ושוחר דמוקרטיה, ושמשבצת המעצמה האויבת תישאר לעד ריקה. משבצות לא נשארות ריקות, רק שעד כה לא היה ברור מי יתפוס אותה, ומתי זה יקרה. האנטישמים, כמו העכברים בספינה שיודעים ראשונים על הטביעה הצפויה, כבר קלטו: זה מתקרב, ובתפקיד אויב המערב, המחליף של ברית המועצות, הולך לזכות האיסלם.
הוא יהיה המעצמה השנייה, ונגדו תתנהל המלחמה הגלובלית, קרה או חמה, של המאה ה-21.
אם זה נכון, מה אנחנו צריכים לעשות? אנחנו הרי תקועים ממש בתוך הלוע של הענק החדש, בין המלתעות שלו. והוא כידוע רואה בנו שטן. התשובה היא שיש לנו עוד כמה שנים להתארגן ולהתרגל, ולהירגע.
הענק לא יבלע אותנו. אבל בדבר אחד צריך כבר לשנות דיסקט: להפסיק לדקלם את השטות שאנחנו החזקים והבלתי מנוצחים ועלינו לגלות נדיבות כלפי החלש. אנחנו גמד שמתמודד עם ענק. בז'נווה אף אחד לא מייצג כלום. אבל לו נניח שכן, הרי יוסי ביילין מייצג את הגמד המאויים וסאיב עריקאת את הענק המאיים. בעניין הזה צריך כבר היום להפסיק להתבלבל.
הצורך להבין את האנטישמיות הוא נקודת המוצא והכוח המניע של כל מפעלו של הרצל. לדעתו שונאים אותנו כי אנחנו עם ללא מדינה, והאנטישמיות תעלם כאשר תהיה לנו מדינה. אין שום ספק בחשיבות תרומתו של הרצל לתולדות העם היהודי, אבל את החידה הזאת הוא לא פתר.
האנטישמיות של היום מתחילה דווקא מזה שיש לנו מדינה. סרטר חשב שהאנטישמיות היא צורך של האנשים נמוכי התרבות והלא יצירתיים, הזקוקים למישהו נחות מהם כדי להרגיש שהם שווים משהו.
ההסבר הזה לא מביא בחשבון את תיאודורקיס למשל. משה מנדלסון חשב שמדובר בשנאת השונה, וקרא ליהודים להפסיק להראות ולהתנהג בגרמניה כאילו היו עדיין באוקראינה. נכדיו, גרמנים יותר מגרמנים, נגררו לתאי הגזים הגרמניים בידי קלגסים אוקראינים.
אני לא מתיימר להבין את האנטישמיות, אבל מבין את הרצל שכל כך רצה להבין. אנשים מודרניים לא יכולים לסבול תופעה שאין לה שום הסבר רציונלי. אם חשבנו שזה בגלל שאנחנו נראים שונים ומוזרים, אז עכשיו אנחנו נראים לגמרי נורמאלים, ומולנו ערפאת עם הכאפייה המוקיונית שלו, וכל אירופה שונאת דווקא אותנו.
אם חשבנו שזה עניין דתי נוצרי, עכשיו מובילים את זה דווקא המוסלמים. למה לעזאזל שונאים דווקא את היהודים? איך יכול אדם אינטליגנטי להאמין בשיטות כמו הפרוטוקולים של זקני ציון?
אנטישמיות סיסמוגראפית
אני לא מציע הסבר כולל, או סיבה, אבל אפשר לזהות את הגורם המעורר של כל גל אנטישמי, ומהתבוננות בגורם המעורר, אולי אפשר לראות איזושהי חוקיות, איזושהי שרשרת סיבתית שנכונה ככלל.
הפעם די ברור שהמעורר הוא הטרור המוסלמי, הנוכחות המוסלמית באירופה, ואי השקט העמוק שהם מחוללים במערב. לי נראה שהאנטישמיות קשורה באי שקט. היא תופעה מעין סיסמוגראפית, שחוזה אי שקט ושינויים עמוקים בסדר העולמי.
הפוגרומים ברוסיה בראשית המאה הקודמת התרחשו בין 10 ל-15 שנה לפני המהפכה. האנטישמיות המטורפת של הנאצים וגורריהם, התחילה להכות גלים ברחבי אירופה 10 שנים לפני מלחמת העולם השנייה. בצפון אפריקה צמחה שנאת היהודים לממדים מבהילים 8 עד 10 שנים לפני גירוש הצרפתים.
אולי יש לנו איזה חיישן בלתי מודע שקולט את הרעשים הגיאולוגיים כמה שנים לפני רעידת האדמה, ואומר לאנשים הרעים: עכשיו הזמן להתפרע, העולם מתבלגן, הסדר נפרם, זה הרגע לשנאה. ואולי מחולליה של רעידת האדמה, הכוח העולה של מחר, הם אלה שמעוררים את האנטישמיות כי היא עוזרת להם ומזרזת את התהליך.
אם אני צודק, הרי האדמה עכשיו רועדת קלות תחת רגליה של אירופה. היא מתחילה להרגיש משהו, אבל לא ממש יודעת מה היא מרגישה. אם התעוררות האנטישמיות היא רמז שמבשר את הרעש הגדול שיבוא בעוד 10 שנים, ואם אני שומע נכון את המנגינה שהלחין השבוע תיאודורקיס, נראה ש"קץ ההיסטוריה" מתקרב לקיצו.
מישהו מתמודד על תפקיד המעצמה השנייה, אויבת המערב, המשבצת שהייתה תפוסה בידי ברית המועצות, ומזה 15 שנה עומדת ריקה. והמישהו הזה, אם תקשיבו טוב למנגינה, הוא האיסלם.
זה הפלפל המעורר את האנטישמיות, זו המוטיבציה של סדאם חוסיין להתגרות באמריקה, זה הכוח המניע שעומד מאחורי אל קאעידה, וזה הדבר שלמענו אנשים צעירים ואינטליגנטים מפוצצים את עצמם בקור רוח על מגדלי תאומים. הם מגויסים להקמת המעצמה האיסלמית הגדולה, ואילו השונאים הקטנים והתיאודורקיסים למיניהם משרתים את הכוח החדש באותה שפלות ברך שבה שרתו את סטלין, כשהוא היה עולם המחר של אתמול.
המעצמה האיסלמית
האמת, מראש היה טיפשי להניח שזה יימשך זמן רב, שתמיד יהיה העולם כולו אוהב אמריקה ושוחר דמוקרטיה, ושמשבצת המעצמה האויבת תישאר לעד ריקה. משבצות לא נשארות ריקות, רק שעד כה לא היה ברור מי יתפוס אותה, ומתי זה יקרה. האנטישמים, כמו העכברים בספינה שיודעים ראשונים על הטביעה הצפויה, כבר קלטו: זה מתקרב, ובתפקיד אויב המערב, המחליף של ברית המועצות, הולך לזכות האיסלם.
הוא יהיה המעצמה השנייה, ונגדו תתנהל המלחמה הגלובלית, קרה או חמה, של המאה ה-21.
אם זה נכון, מה אנחנו צריכים לעשות? אנחנו הרי תקועים ממש בתוך הלוע של הענק החדש, בין המלתעות שלו. והוא כידוע רואה בנו שטן. התשובה היא שיש לנו עוד כמה שנים להתארגן ולהתרגל, ולהירגע.
הענק לא יבלע אותנו. אבל בדבר אחד צריך כבר לשנות דיסקט: להפסיק לדקלם את השטות שאנחנו החזקים והבלתי מנוצחים ועלינו לגלות נדיבות כלפי החלש. אנחנו גמד שמתמודד עם ענק. בז'נווה אף אחד לא מייצג כלום. אבל לו נניח שכן, הרי יוסי ביילין מייצג את הגמד המאויים וסאיב עריקאת את הענק המאיים. בעניין הזה צריך כבר היום להפסיק להתבלבל.