"לחזור לשמורה"

תגובה למאמרו של שאול יהלום – "הביתה".

קראתי אתמול את מאמרו של ח"כ שאול יהלום המונה את "כישלונותיה" של מנהיגות יהודית. שאול יהלום – פרלמנטר כשרוני וחשוב - גילה אומץ לב יוצא דופן במקומותינו כשחשף את ההתאמה שבין יוזמי הבנות ג'נבה לאמור בחוק הבגידה הישראלי.

אשמח אם יהלום יגלה את אותו אומץ לב וינהל דיון ענייני בנושא 'מנהיגות יהודית'. לא בכדי בחר יהלום את הזמן הזה לפרסום מאמרו. לא ניסיון לברור עניין יש כאן – אלא ניסיון להקשות על הצלחת הכנס שלנו אמש. אין זו הפעם הראשונה, ואני קורא מעל במה זו לח"כ יהלום להתבגר ולנהל דיון מהותי גם כשאין השעה הפוליטית נראית לו דוחקת.

לעצם הטיעונים שבמאמר.

שאול יהלום מנסה לשכנע אותי ואת חברי לחזור ל"שמורה" שיוחדה לכיפות הסרוגות בכנסת ובחברה הישראלית. בשמורה הזו נרגיש מצוין – מסביר יהלום, יקבלו אותנו בברכה, ואני אכן מודה לו מאוד על הכנסת האורחים.

יש רק בעיה קטנטנה – הניסיון מוכיח שבשמורה הזו – הכיפות הסרוגות אינן רלוונטיות. לא ברור איך מר יהלום מרשה לעצמו לתקוף את ישיבתם של חברי 'מנהיגות יהודית' בליכוד הנורא, בעוד תנועתו שלו יושבת בתוך הממשלה המבצעת את כל אותן עוולות.

"אתם עלה התאנה של שרון" – מסביר יהלום. האומנם? האם מתפקדי 'מנהיגות יהודית' וחברי המרכז שלה שמנעו משרון להוציא מילה מפיו בוועידת המשרוקיות, הם עלה התאנה של שרון? – או אולי עלה התאנה הוא אפי איתם היושב עמוק עמוק בתוך ממשלתו.

למנהיגות יהודית "כישלונות" רבים בליכוד. ישנו ה"כשלון" המפורסם של החלטת מרכז הליכוד נגד מדינה פלסטינית. ה"כשלון" הבולט ביותר הוא הכנסת הקבוצה הגדולה ביותר – 130 חברי מרכז - למרכז הליכוד. כמובן ישנו גם ה"כשלון" הגדול של ועידת המשרוקיות שבו התקבלה הצעתה של מנהיגות יהודית ברוב מוחץ מול הצעת ההחלטה של שרון.

ישנו גם ה"כשלון" של כפיית כינוס ועידת הליכוד הקרובה – שוב בניגוד גמור לרצונו של שרון לשלוט בתנועה ולבטל למעשה את מוסדותיה. בכינוס הזה העברנו ב"ה תיקון לחוקת הליכוד שימנע מנציגיו בכנסת ובממשלה לשוב ולהציג מועמדות לכנסת במידה והצביעו נגד החלטות המרכז – כפי שאירע בעניין מפת הדרכים.

ח"כי ושרי הליכוד מזהים היטב את הזרמים הפנימיים החזקים בתנועה. המרכז הוא מקור כוחם וגם היורה הרותחת לה זכה שרון מחברי סיעתו אתמול בכנסת – יכולה להירשם בהחלט כ"כשלון" נוסף של 'מנהיגות יהודית'.

"כישלונותיה" אלה של 'מנהיגות יהודית הביאו את שרון להפעיל נגדה מנגנון אימתני של ממש תוך שימוש באמצעים הברוטאליים ביותר. למרות כל זאת – זכיתי במקום ה39 הריאלי ברשימת הליכוד לכנסת. אילולי הבג"צ – הייתי מחליף כיום את נעמי בלומנטל.

שרון יודע היטב היכן המגרש האמיתי שבו יכולה להתקיים אופוזיציה משמעותית לדרכו – ומהי השמורה שאינה מסכנת אותו. אין דבר שישמח את שרון יותר מאשר לשמוע שח"כ יהלום הצליח לשכנע אותי לצאת מהליכוד ולהצטרף למפד"ל.

וראה זה פלא – על אף שהשרים וחברי הכנסת מהליכוד יודעים היטב היכן ניצבת 'מנהיגות יהודית' ביחס לראש הממשלה – הם לא הדירו רגליהם מהכנס שלנו אמש, להיפך – הם ביקשו לשריין להם מקום – כנראה שגם זו הוכחה ניצחת ל"כשלונה" של מנהיגות יהודית.

אך כל ההישגים הללו – אינם עונים לשאלה המוסרית ששאל יהלום. העובדה שגם המפד"ל נותנת לשרון לגיטימציה אינה נותנת לנו את הזכות לעשות זאת. התשובה האמיתית נמצאת בנקודה אחרת לגמרי.

אילו קיבלנו את מנהיגותו של שרון והלגטימיות של החלטותיו – אז אכן זה היה המצב. אך אנו לא בליכוד כדי להשפיע על שרון, כל ההישגים שציינתי הם הישגים בדרך למטרה – לא המטרה עצמה. אנו בליכוד בכדי לאתגר את מנהיגותו של שרון ולהציב לו אלטרנטיבה.

הודענו שבבחירות לראשות התנועה לא נצביע עבור שום מועמד שאינו אמוני – ובמידה ויהיה סיבוב שני – לא נשתתף. לא נכנסנו לקרון האחרון. אנו נלחמים על הכניסה לקטר המוביל את כולנו כולל את הקרון המאסף של המפד"ל - לאסון.