מכתב גלוי לחברי הפרלמנט הבריטי
ההצעה של חבר הפרלמנט הנכבד מר ג'רלד קאופמן לפלוש לישראל התקבלה כאן בתמיהה משועשעת.
המאה העשרים זימנה כבר התנגשות בין הבריטים ליהודים. אתם, הבריטים שכבשתם במהלך מלחמת העולם הראשונה את ארץ הקודש מידי השלטון התורכי, קיבלתם על עצמכם התחייבות בינלאומית רשמית לבנות בית לאומי ליהודים בשטח שבין הים התיכון לעיראק. אולם אתם בגדתם בהתחייבותכם זו, וכבר בשנת 1922 גזלתם מאיתנו את ארץ ישראל שממזרח לירדן שהיא 75% מהשטח, ונתתם אותה משיקולים אימפריאליסטים לאמיר עבדאללה ההאשמי, נסיך חסר עם, אבי סבו של המלך עבדאללה ההאשמי הנוכחי.
ה"משחק ההוגן" הזה שלכם לא נעצר במעשה השפל הזה. בהמשך אסרתם על התיישבות יהודית בחלקים רבים של רבע הארץ שהואלתם בנדיבותכם להשאיר לנו, סיכסכתם כמיטב יכולתכם ביננו לבין הערבים תושבי הארץ כדי לבסס את שלטונכם, הפקרתם את ביטחוננו, שעליו הייתם מופקדים ע"י אפליה חריפה לטובת הערבים, והגרוע ביותר- מנעתם עליית יהודים לארץ בתקופה שהיינו זקוקים לה יותר מכל תקופה אחרת בהיסטוריה תקופת מלחמת העולם השנייה שבה ניסה היטלר להשמיד את כל היהודים.
עד היום קשה לנו לשכוח איך הסגרתם את אחינו ביודעין למוות בטוח אצל הנאצים ע"י חסימת שערי הארץ. ניתן לומר כי תהליך ההשמדה התאפשר ע"י השליטה הנאצית באירופה מחד, והיעדר מפלט ליהודים מאידך. על היעדר המפלט הזה אתם הייתם אחראים, ואכן מילאתם את "תפקידכם" זה בהצטיינות. תגובתו של הלורד מוין ב-1944 להצעה נאצית, שבמסגרתה הוצעו חייהם של מליון יהודים תמורת 10,000 משאיות, היתה מאלפת במיוחד. "מה אעשה עם מליון יהודים?", הוא שאל. הוא לא שאל "מהיכן אביא משאיות", ולא אמר "לא עושים עסקאות עם האוייב באמצע מלחמה". שום תגובה עניינית אלא תגובה אנטישמית אינסטינקטיבית בלבד.
אין אנו שוכחים גם את ההשפלה שספג אחד מהמנהיגים הבולטים שלנו, חיים ויצמן, שאהבתו ונאמנותו לבריטניה היו שם דבר, האיש שהגיש לכם סיוע מדעי קריטי במהלך מלחמת העולם הראשונה, שהושאר לשבת שעות במסדרון כשביקש להיפגש עם ראש ממשלתכם כדי להתחנן להפציץ את מחנות ההשמדה הנאציים. כמובן שהמחנות לא הופצצו והמשיכו בתפוקה של רצח אלפי יהודים בכל יום, ללא כל הפרעה.
לאור כל אלה, נאלצנו למרוד בשלטונכם, כדי להשיג בכוח את הבית הלאומי שאתם הייתם אמורים לתת לנו. התפתח מאבק מר שבמהלכו נאלצתם להחזיק אצלנו צבא של 100,000 איש, ששילם בחייהם של אלפים מאנשיו. אתם העמדתם לדין את אנשינו ולא חדלתם מלהעלותם לגרדום עד אותו היום שבו הגיבו חבריהם ותלו 2 סרג'נטים שלכם. גם הלורד מוין שילם בחייו. בסופו של דבר, לא עמדתם בלחץ ועזבתם את ארצנו. אבל אפילו לאחר מכן, ציידתם את אוייבנו בנשק והתערבתם לצידם במלחמת ההשמדה שהם פתחו נגדנו.
אקט הסיום של המאבק ביננו היה קרב אוירי בשנת 1949, בין "ספיטפיירים" ישראליים ובריטיים שהסתיים בתוצאה 5:0 לטובתנו. מעניין לציין שכ-20 שנה לאחר מכן התחולל קרב אוירי ביננו לבין טייסים סוביטיים שהסתיים אף הוא לטובתנו באותה תוצאה.
לפיכך, הרעיון המעניין של פלישה בריטית מחודשת לארץ הקודש מעלה כמה הרהורים.
בדיוק כמו בשנות מלחמת העולם השנייה, במקביל למלחמתכם בנאצים- נציגי השטן עלי אדמות, מצאתם אתם לנכון לרדוף אותנו, את הקרבנות האומללים ביותר שלהם, בעוד שערביי ארץ ישראל שייחלו לנצחון נאצי, ושנציגם חאג' אמין אל חוסייני היה בעל ברית של היטלר, אליהם התחנפתם ואותם טיפחתם.
היום אנו, אתם והעולם המערבי כולו, נמצאים שוב במערכה משותפת נגד נציגי השטן התורנים- האיסלאם הקיצוני, וכרגיל היהודים הם במרכז הכוונת של כוחות השחור, ושוב בוחרים אתם לפגוע דווקא בקורבנות המובהקים ביותר של הטרור שמנסה לחסל את כולנו. בד בבד אתם פועלים במרץ לטובת אלו שרקדו ברחובות וחילקו סוכריות ביום הטבח של מרכז הסחר העולמי.
שום הסברה לא תשכנע אתכם שטעיתם בכיוון כי אין תרופה למחלה האנטישמית שלכם.
ההבדל הגדול בין שנות הארבעים של המאה הקודמת לבין ימינו אלה הוא שכעת יש לנו מדינה, ויש לנו כוח. שואה נוספת ליהודים לא תתאפשר ללא גביית מחיר אימים ממי שינסה לעשותה - ממנו וממסייעיו.
לפיכך, אם אתם מעוניינים לפלוש, קדימה, עשו זאת. אבל עליכם לקחת בחשבון כי המרורים שאתם אוכלים היום בעיראק יראו כפיקניק חביב לעומת מה שמצפה לכם כאן. ישנם אנשים אצלנו שדווקא משתעשעים ברעיון הפלישה שלכם כאופציה מעניינת לסגירת חשבונות ישנים.
ואם הרעיון האווילי הזה נראה גם לכם אבסורדי, טוב תעשו אם תדאגו להשתיק את השוטים חסרי האחריות שמנסים להדליק אש מיותרת ולסכסך בין שני עמים שעומדים מול אוייב משותף.
ההצעה של חבר הפרלמנט הנכבד מר ג'רלד קאופמן לפלוש לישראל התקבלה כאן בתמיהה משועשעת.
המאה העשרים זימנה כבר התנגשות בין הבריטים ליהודים. אתם, הבריטים שכבשתם במהלך מלחמת העולם הראשונה את ארץ הקודש מידי השלטון התורכי, קיבלתם על עצמכם התחייבות בינלאומית רשמית לבנות בית לאומי ליהודים בשטח שבין הים התיכון לעיראק. אולם אתם בגדתם בהתחייבותכם זו, וכבר בשנת 1922 גזלתם מאיתנו את ארץ ישראל שממזרח לירדן שהיא 75% מהשטח, ונתתם אותה משיקולים אימפריאליסטים לאמיר עבדאללה ההאשמי, נסיך חסר עם, אבי סבו של המלך עבדאללה ההאשמי הנוכחי.
ה"משחק ההוגן" הזה שלכם לא נעצר במעשה השפל הזה. בהמשך אסרתם על התיישבות יהודית בחלקים רבים של רבע הארץ שהואלתם בנדיבותכם להשאיר לנו, סיכסכתם כמיטב יכולתכם ביננו לבין הערבים תושבי הארץ כדי לבסס את שלטונכם, הפקרתם את ביטחוננו, שעליו הייתם מופקדים ע"י אפליה חריפה לטובת הערבים, והגרוע ביותר- מנעתם עליית יהודים לארץ בתקופה שהיינו זקוקים לה יותר מכל תקופה אחרת בהיסטוריה תקופת מלחמת העולם השנייה שבה ניסה היטלר להשמיד את כל היהודים.
עד היום קשה לנו לשכוח איך הסגרתם את אחינו ביודעין למוות בטוח אצל הנאצים ע"י חסימת שערי הארץ. ניתן לומר כי תהליך ההשמדה התאפשר ע"י השליטה הנאצית באירופה מחד, והיעדר מפלט ליהודים מאידך. על היעדר המפלט הזה אתם הייתם אחראים, ואכן מילאתם את "תפקידכם" זה בהצטיינות. תגובתו של הלורד מוין ב-1944 להצעה נאצית, שבמסגרתה הוצעו חייהם של מליון יהודים תמורת 10,000 משאיות, היתה מאלפת במיוחד. "מה אעשה עם מליון יהודים?", הוא שאל. הוא לא שאל "מהיכן אביא משאיות", ולא אמר "לא עושים עסקאות עם האוייב באמצע מלחמה". שום תגובה עניינית אלא תגובה אנטישמית אינסטינקטיבית בלבד.
אין אנו שוכחים גם את ההשפלה שספג אחד מהמנהיגים הבולטים שלנו, חיים ויצמן, שאהבתו ונאמנותו לבריטניה היו שם דבר, האיש שהגיש לכם סיוע מדעי קריטי במהלך מלחמת העולם הראשונה, שהושאר לשבת שעות במסדרון כשביקש להיפגש עם ראש ממשלתכם כדי להתחנן להפציץ את מחנות ההשמדה הנאציים. כמובן שהמחנות לא הופצצו והמשיכו בתפוקה של רצח אלפי יהודים בכל יום, ללא כל הפרעה.
לאור כל אלה, נאלצנו למרוד בשלטונכם, כדי להשיג בכוח את הבית הלאומי שאתם הייתם אמורים לתת לנו. התפתח מאבק מר שבמהלכו נאלצתם להחזיק אצלנו צבא של 100,000 איש, ששילם בחייהם של אלפים מאנשיו. אתם העמדתם לדין את אנשינו ולא חדלתם מלהעלותם לגרדום עד אותו היום שבו הגיבו חבריהם ותלו 2 סרג'נטים שלכם. גם הלורד מוין שילם בחייו. בסופו של דבר, לא עמדתם בלחץ ועזבתם את ארצנו. אבל אפילו לאחר מכן, ציידתם את אוייבנו בנשק והתערבתם לצידם במלחמת ההשמדה שהם פתחו נגדנו.
אקט הסיום של המאבק ביננו היה קרב אוירי בשנת 1949, בין "ספיטפיירים" ישראליים ובריטיים שהסתיים בתוצאה 5:0 לטובתנו. מעניין לציין שכ-20 שנה לאחר מכן התחולל קרב אוירי ביננו לבין טייסים סוביטיים שהסתיים אף הוא לטובתנו באותה תוצאה.
לפיכך, הרעיון המעניין של פלישה בריטית מחודשת לארץ הקודש מעלה כמה הרהורים.
בדיוק כמו בשנות מלחמת העולם השנייה, במקביל למלחמתכם בנאצים- נציגי השטן עלי אדמות, מצאתם אתם לנכון לרדוף אותנו, את הקרבנות האומללים ביותר שלהם, בעוד שערביי ארץ ישראל שייחלו לנצחון נאצי, ושנציגם חאג' אמין אל חוסייני היה בעל ברית של היטלר, אליהם התחנפתם ואותם טיפחתם.
היום אנו, אתם והעולם המערבי כולו, נמצאים שוב במערכה משותפת נגד נציגי השטן התורנים- האיסלאם הקיצוני, וכרגיל היהודים הם במרכז הכוונת של כוחות השחור, ושוב בוחרים אתם לפגוע דווקא בקורבנות המובהקים ביותר של הטרור שמנסה לחסל את כולנו. בד בבד אתם פועלים במרץ לטובת אלו שרקדו ברחובות וחילקו סוכריות ביום הטבח של מרכז הסחר העולמי.
שום הסברה לא תשכנע אתכם שטעיתם בכיוון כי אין תרופה למחלה האנטישמית שלכם.
ההבדל הגדול בין שנות הארבעים של המאה הקודמת לבין ימינו אלה הוא שכעת יש לנו מדינה, ויש לנו כוח. שואה נוספת ליהודים לא תתאפשר ללא גביית מחיר אימים ממי שינסה לעשותה - ממנו וממסייעיו.
לפיכך, אם אתם מעוניינים לפלוש, קדימה, עשו זאת. אבל עליכם לקחת בחשבון כי המרורים שאתם אוכלים היום בעיראק יראו כפיקניק חביב לעומת מה שמצפה לכם כאן. ישנם אנשים אצלנו שדווקא משתעשעים ברעיון הפלישה שלכם כאופציה מעניינת לסגירת חשבונות ישנים.
ואם הרעיון האווילי הזה נראה גם לכם אבסורדי, טוב תעשו אם תדאגו להשתיק את השוטים חסרי האחריות שמנסים להדליק אש מיותרת ולסכסך בין שני עמים שעומדים מול אוייב משותף.