יעקב הולך למקום שהוא יודע שתהיה לו בו התמודדות גדולה ועל כן הוא מוטרד. והנה מראה לו ה' בחלום סולם מוצב ארצה וראשו מגיע השמימה, ומלאכי אלוקים עולים ויורדים בו. הסולם מבטא את מהלכו של אדם בעולם, שעניינו לעלות מן הארץ עד לשמים, אך באותו סולם אפשר גם לרדת מטה מטה. וזה מעלה חששות, כיצד ניתן להבטיח את העליה ולא את הירידה. אז רבונו של עולם מתגלה אל יעקב ואומר לו - אל תדאג, אני איתך.
"ויפגע במקום". אומרים חז"ל - רבונו של עולם נקרא "מקום", שהוא מקומו של עולם. לא הקדוש ברוך הוא נמצא בעולם אלא כביכול העולם נמצא בקדוש ברוך הוא. הקדוש ברוך הוא מקיים את העולם, כמו מקום המחזיק ומקיים את הדברים הנמצאים בו. אם כן ה"מקום" שאותו פוגש יעקב אבינו הוא בעצם רבונו של עולם.
עוד אומרים חז"ל שהמקום הוא הר המוריה, מקום בית המקדש, שהוא באמת "המקום" בה"א הידיעה, שכן שיא ההתגלות של רבונו של עולם בעולם היא במקום זה, בבית המקדש. על כן לא היתה צריכה התורה לפרט מהו המקום.
"ויפגע במקום", זהו המקום המחזיק את כל המקומות. הקדוש ברוך הוא ברא את כל העולם דרך המקום הזה, שהוא שורש המציאות כולה. "אבן השתיה" - שממנה הושתת העולם. כמו שמביא הרמב"ן בהקדמתו לפרושו על התורה את דברי חז"ל - "אבן השתיה" - זהו הגרעין היסודי של העולם, שממנו התפשט העולם, כמו גרעין שמתפשט ומתפתח.
שלמה המלך, החכם מכל האדם, שידע את הסוד הזה, ידע לראות מהיכן מגיעים הזרמים לכל ארץ וארץ, ולפי זה יכול היה לזרוע בארץ ישראל שתילים המתאימים לכל המקומות בעולם. כאן מקור הכל, וניתן למצוא את הקו שמוביל לסין ומה שמתאים שם מתאים גם כאן. כיון שארץ ישראל היא מקור המציאות יש בה משהו ניסי, היא יותר מסתם מקום, היא בין מקום לעל-מקום.
חז"ל אומרים שמקום הארון לא היה מן המניין. כלומר, רוחבו של קודש הקודשים היה עשרים אמה, ובמרכזו עמד הארון, ובכל אופן מצד אחד של הארון היו עשר אמות ומצד שני היו גם כן עשר אמות. הארון לא תפס מקום. זהו מקום ולא מקום, משום שזהו מקור הבריאה, ועל כן הוא בגבול שבין מה שהיה קודם הבריאה שלא היה מקום לבין מה שהיה לאחר הבריאה, בין אינסוף לסוף. ללא ספק זהו המקום בה"א הידיעה. על כן גם באברהם נאמר "וירא את המקום מרחוק", מקום העקדה, מקום בית המקדש.
לאחר מכן אומר ה' ליעקב - "הארץ אשר אתה שוכב עליה לך אתננה ולזרעך", ואומרים חז"ל שקיפל הקדוש ברוך הוא את כל ארץ ישראל תחתיו, כדי שתהיה קלה להיכבש על ידי בניו. אפשר להבין מדברי חכמים אלה, שבאופן רוחני בעצם תמצית עניינה של ארץ ישראל היא בית המקדש.
הכל תלוי במקום הזה שיעקב שוכב עליו. כל קדושתה של ארץ ישראל טמונה במקום זה. ישנן עשר מדרגות של קדושה בארץ ישראל וזהו המקום שבו מופיע שיא הקדושה, המרכז בתוכו את כל הקדושות כולן.
גם היום, אנו יודעים שמקום זה הוא שיא המאבק והכל תלוי בו, זהו עיקרה של ארץ ישראל. המשטרה אומרת שאם נעלה לשם יכולה לפרוץ מלחמה עולמית. על כן אסור ליהודים לעלות להר הבית, וגם אם מותר לעלות חלילה לנו מלחשוב להתפלל שם... פעם סיפר לי הרב ליאור שהוא נכנס להר יחד עם הרב ישראל אריאל בתקופה שהיה מותר להיכנס, כמובן במקום המותר על פי ההלכה. הרב ישראל אריאל לא יכול היה להתאפק, נפל והשתחווה. מיד התנפלו עליו ואסרו עליו לעשות זאת.
מה קרה? הוא מתנהג במקום כבמקום קדוש ומתפלל בו. למי זה יכול להפריע?! הרי הוא לא מבזה את המקום או מחלל אותו חס ושלום! אלא שאסור לעשות שום מעשה המבטא את זה שהמקום קדוש ליהודים.
על זה המאבק. המאבק בארץ ישראל אינו מאבק על זכויות מגורים ושלטון וכו', אלא מאבק רוחני על דרך, על אמונות. כל המלחמה היא מלחמה השייכת למלחמת הדעות. ובעזרת ה' כמובן אנו נחזיר לעצמנו את המקום המקודש באופן מלא, לא רק על ידי שלטון מופשט, ערטילאי אלא גם על ידי הימצאות בפועל. נתפלל שזה יקרה בקרוב.
"ויפגע במקום". אומרים חז"ל - רבונו של עולם נקרא "מקום", שהוא מקומו של עולם. לא הקדוש ברוך הוא נמצא בעולם אלא כביכול העולם נמצא בקדוש ברוך הוא. הקדוש ברוך הוא מקיים את העולם, כמו מקום המחזיק ומקיים את הדברים הנמצאים בו. אם כן ה"מקום" שאותו פוגש יעקב אבינו הוא בעצם רבונו של עולם.
עוד אומרים חז"ל שהמקום הוא הר המוריה, מקום בית המקדש, שהוא באמת "המקום" בה"א הידיעה, שכן שיא ההתגלות של רבונו של עולם בעולם היא במקום זה, בבית המקדש. על כן לא היתה צריכה התורה לפרט מהו המקום.
"ויפגע במקום", זהו המקום המחזיק את כל המקומות. הקדוש ברוך הוא ברא את כל העולם דרך המקום הזה, שהוא שורש המציאות כולה. "אבן השתיה" - שממנה הושתת העולם. כמו שמביא הרמב"ן בהקדמתו לפרושו על התורה את דברי חז"ל - "אבן השתיה" - זהו הגרעין היסודי של העולם, שממנו התפשט העולם, כמו גרעין שמתפשט ומתפתח.
שלמה המלך, החכם מכל האדם, שידע את הסוד הזה, ידע לראות מהיכן מגיעים הזרמים לכל ארץ וארץ, ולפי זה יכול היה לזרוע בארץ ישראל שתילים המתאימים לכל המקומות בעולם. כאן מקור הכל, וניתן למצוא את הקו שמוביל לסין ומה שמתאים שם מתאים גם כאן. כיון שארץ ישראל היא מקור המציאות יש בה משהו ניסי, היא יותר מסתם מקום, היא בין מקום לעל-מקום.
חז"ל אומרים שמקום הארון לא היה מן המניין. כלומר, רוחבו של קודש הקודשים היה עשרים אמה, ובמרכזו עמד הארון, ובכל אופן מצד אחד של הארון היו עשר אמות ומצד שני היו גם כן עשר אמות. הארון לא תפס מקום. זהו מקום ולא מקום, משום שזהו מקור הבריאה, ועל כן הוא בגבול שבין מה שהיה קודם הבריאה שלא היה מקום לבין מה שהיה לאחר הבריאה, בין אינסוף לסוף. ללא ספק זהו המקום בה"א הידיעה. על כן גם באברהם נאמר "וירא את המקום מרחוק", מקום העקדה, מקום בית המקדש.
לאחר מכן אומר ה' ליעקב - "הארץ אשר אתה שוכב עליה לך אתננה ולזרעך", ואומרים חז"ל שקיפל הקדוש ברוך הוא את כל ארץ ישראל תחתיו, כדי שתהיה קלה להיכבש על ידי בניו. אפשר להבין מדברי חכמים אלה, שבאופן רוחני בעצם תמצית עניינה של ארץ ישראל היא בית המקדש.
הכל תלוי במקום הזה שיעקב שוכב עליו. כל קדושתה של ארץ ישראל טמונה במקום זה. ישנן עשר מדרגות של קדושה בארץ ישראל וזהו המקום שבו מופיע שיא הקדושה, המרכז בתוכו את כל הקדושות כולן.
גם היום, אנו יודעים שמקום זה הוא שיא המאבק והכל תלוי בו, זהו עיקרה של ארץ ישראל. המשטרה אומרת שאם נעלה לשם יכולה לפרוץ מלחמה עולמית. על כן אסור ליהודים לעלות להר הבית, וגם אם מותר לעלות חלילה לנו מלחשוב להתפלל שם... פעם סיפר לי הרב ליאור שהוא נכנס להר יחד עם הרב ישראל אריאל בתקופה שהיה מותר להיכנס, כמובן במקום המותר על פי ההלכה. הרב ישראל אריאל לא יכול היה להתאפק, נפל והשתחווה. מיד התנפלו עליו ואסרו עליו לעשות זאת.
מה קרה? הוא מתנהג במקום כבמקום קדוש ומתפלל בו. למי זה יכול להפריע?! הרי הוא לא מבזה את המקום או מחלל אותו חס ושלום! אלא שאסור לעשות שום מעשה המבטא את זה שהמקום קדוש ליהודים.
על זה המאבק. המאבק בארץ ישראל אינו מאבק על זכויות מגורים ושלטון וכו', אלא מאבק רוחני על דרך, על אמונות. כל המלחמה היא מלחמה השייכת למלחמת הדעות. ובעזרת ה' כמובן אנו נחזיר לעצמנו את המקום המקודש באופן מלא, לא רק על ידי שלטון מופשט, ערטילאי אלא גם על ידי הימצאות בפועל. נתפלל שזה יקרה בקרוב.