יעקב אבינו השב לארצו מכין עצמו למפגש עם עשו הרשע הוא לוקח בחשבון את כל התרחישים האפשריים ומתקין עצמו לשלושה דברים: לדורון לתפילה ולמלחמה ( רש"י בראשית לב,ט).
לדורון: "ויקח מן הבא בידו מנחה לעשו אחיו כי אמר אכפרה פניו במנחה ההולכת לפני ואחרי כן אראה פניו אולי ישא פני" (לב פס' יד ו-כא).
לתפילה: "ויאמר יעקב אלקי אבי אברהם ואלקי אבי יצחק, ה' האומר אלי שוב לארצך ולמולדתך ואיטיבה עמך הצילני נא מיד אחי מיד עשו, כי ירא אנכי אותו פן יבא והכני אם על בנים" (שם פס' י ו-יב).
למלחמה: "וירא יעקב מאד ויצר לו ויחץ את העם אשר אתו ויאמר אם יבא עשו אל המחנה האחת והכהו והיה המחנה הנשאר לפליטה" (שם ח-ט).
במקרא הסדר הוא הפוך - מלחמה, תפילה ודורון. בתחילה הכין עצמו למלחמה ואחר כך התפלל (יב) ובסוף, שליחת הדורון (שם יד, כא) לרמז לנו שיעקב אבינו לקח בחשבון קודם כל את האפשרות הסבירה ביותר, שעשו יתנפל עליו ויכהו אם על בנים - אחר כך את האפשרות שהתפילה תעזור, ולבסוף את האפשרות שעשו הרשע יבטל את שנאתו ויתפייס עמו.
הרי ידוע - הלכה, עשו שונא ליעקב.
נכון לעכשיו, מעשה אבות סימן לבנים. עם ישראל השב לארצו, אף הוא צריך לקחת בחשבון את כל האפשרויות. לפי הסדר שבמקרא. קודם כל להתכונן למלחמה, דהיינו לחזק את צבא הגנה לישראל, לתת לו את הכלים והמשאבים ולחזק את הרוח והאחדות באומה, שאם יתנפלו עלינו אויבינו, נוכל להשיב להם מלחמה שערה, ובע"ה לנצח אותם ניצחון מוחץ. יש להתפלל לשי"ת להאמין בו ולבטוח בו שיקיים את הבטחתו לאבות ולבנים שישובו לארצם ולמולדתם ו וייטיב עמנו. ויחד עם זאת יש לעשות מאמצים גדולים לבטל את האנטישמיות ושנאת הגויים הממשיכים בדרכו של עשו הרשע.
יש ללמוד ללמד ולהכיר ולהסביר לעצמנו ולעולם כולו את תרומתם של ישראל לאנושות, אתמהותם, עניינם וייעודם, שהשי"ת בחר בנו מכל העמים להאיר ולהיטיב לעולם ולהרבות אהבה ואמונה, כפי שהובטח לאברהם אבינו "ואעשך לגוי גדול והיה ברכה, ונברכו בך כל משפחות האדמה" - "כי עם זו יצרתי לי תהילתי יספרו".
בציפייה לגאולה השלמה.
המאמר יופיע בגיליון התורני "באהבה ובאמונה" של מכון מאיר בירושלים .
לדורון: "ויקח מן הבא בידו מנחה לעשו אחיו כי אמר אכפרה פניו במנחה ההולכת לפני ואחרי כן אראה פניו אולי ישא פני" (לב פס' יד ו-כא).
לתפילה: "ויאמר יעקב אלקי אבי אברהם ואלקי אבי יצחק, ה' האומר אלי שוב לארצך ולמולדתך ואיטיבה עמך הצילני נא מיד אחי מיד עשו, כי ירא אנכי אותו פן יבא והכני אם על בנים" (שם פס' י ו-יב).
למלחמה: "וירא יעקב מאד ויצר לו ויחץ את העם אשר אתו ויאמר אם יבא עשו אל המחנה האחת והכהו והיה המחנה הנשאר לפליטה" (שם ח-ט).
במקרא הסדר הוא הפוך - מלחמה, תפילה ודורון. בתחילה הכין עצמו למלחמה ואחר כך התפלל (יב) ובסוף, שליחת הדורון (שם יד, כא) לרמז לנו שיעקב אבינו לקח בחשבון קודם כל את האפשרות הסבירה ביותר, שעשו יתנפל עליו ויכהו אם על בנים - אחר כך את האפשרות שהתפילה תעזור, ולבסוף את האפשרות שעשו הרשע יבטל את שנאתו ויתפייס עמו.
הרי ידוע - הלכה, עשו שונא ליעקב.
נכון לעכשיו, מעשה אבות סימן לבנים. עם ישראל השב לארצו, אף הוא צריך לקחת בחשבון את כל האפשרויות. לפי הסדר שבמקרא. קודם כל להתכונן למלחמה, דהיינו לחזק את צבא הגנה לישראל, לתת לו את הכלים והמשאבים ולחזק את הרוח והאחדות באומה, שאם יתנפלו עלינו אויבינו, נוכל להשיב להם מלחמה שערה, ובע"ה לנצח אותם ניצחון מוחץ. יש להתפלל לשי"ת להאמין בו ולבטוח בו שיקיים את הבטחתו לאבות ולבנים שישובו לארצם ולמולדתם ו וייטיב עמנו. ויחד עם זאת יש לעשות מאמצים גדולים לבטל את האנטישמיות ושנאת הגויים הממשיכים בדרכו של עשו הרשע.
יש ללמוד ללמד ולהכיר ולהסביר לעצמנו ולעולם כולו את תרומתם של ישראל לאנושות, אתמהותם, עניינם וייעודם, שהשי"ת בחר בנו מכל העמים להאיר ולהיטיב לעולם ולהרבות אהבה ואמונה, כפי שהובטח לאברהם אבינו "ואעשך לגוי גדול והיה ברכה, ונברכו בך כל משפחות האדמה" - "כי עם זו יצרתי לי תהילתי יספרו".
בציפייה לגאולה השלמה.
המאמר יופיע בגיליון התורני "באהבה ובאמונה" של מכון מאיר בירושלים .