אדוני ראש הממשלה, אתה יודע שאין בזה שום הגיון. שום בעיה לא תיפתר אם תזרוק לכלוב האריות היום את גנים, מחר את כדים, ומחרתיים את נצרים. שום בעיה לא תיפתר, שום רעב לא יושבע, ושום לחץ לא יוקל. בדיוק להיפך: כשתגיע ליום של נצרים, כבר ידרשו ממך שתי מנות ליום.
רעבונם של האריות בכלוב, שהיום הוא איכשהו נסבל, יילך ויגבר לממדים שעוד לא ידענו: מגה פיגועים, קטיושות על כפר סבא, טילי כתף על שמי נתב"ג, והוא לא יירגע עד אחרונת השכונות הירושלמיות שמעבר לקו הירוק. אתה יודע שיוסי ביילין כבר הכניס את שכונות ירושלים לקטגוריה של התנחלויות, ושההגדרות שלו, ולא שלך, הן שנותנות את הטון בהתייחסות העולמית לאזורנו.
שום לחץ בינלאומי לא יוקל, אלא להיפך. עם כל ישוב שתעקור, הלחץ האמריקני יגדל, הנשיא ירים טלפון כל יום, וירצה לדעת מי הישוב הבא, כי עיתונאי כל העולם ישאלו אותו על זה בתידרוך היומי. מיום שתעקור את הישוב הראשון, זה יהיה מדד השלום היחיד, והנושא החדשותי החשוב ביותר בעולם כולו. אלפי כתבים יסתובבו פה על כל הר וגבעה, ימצאו ויצלמו בכיף את המתנחלים הכי טיפשים וגסי הלב, ומולם את הפלח האומלל שבויים ונערך יפה בידי מכונת התעמולה הפלשתינית.
כל הקמפיין הזה לא יהיה מכוון נגד המתנחלים, הם לא מעניינים, אלא נגדך. מהיום שבו תעקור את הישוב הראשון, יתחילו להצטרף למעגל הלחץ על ישראל והעויינות האישית אליך, אנשים שהיום אדישים לנושא, או שפועלים שם למענך. הלחץ עליך יהיה בון טון, הוא יחשב למעשה הנכון והנאור שכל אדם הגון צריך להצטרף אליו. כי הנה, רואים תוצאות. עוד קצת לחץ וייעקר עוד ישוב.
השמאל יחזיק אותך בגרון
שותפיך הפוטנציאליים לקואליציה יתנהגו באותה דרך. כבר צוטטו בכירים בעבודה שאמרו:" לא ניתקע בממשלה שמפנה ישוב אחד וזהו". אתה תהיה שבוי בידיהם. בקואליציה שלך יהיה רוב לשמאל, ובהדרגה ינשרו ממנה - ומהליכוד - חברי הכנסת של האגף הימני במפלגה.
אתה זוכר את קהלני וזיסמן שפרשו ממפלגת העבודה וחצו את הקווים במחאה על אוסלו ב'? אצלך יהיו 20 כאלה. גם שם זה לא קרה ביום הראשון של אוסלו, אלא רק בשלב השני. אצלך יהיו 20 שלבים, ובכל אחד מהם מישהו יעזוב את הליכוד. בסוף תהיה ראש הממשלה בתואר, וזנב הממשלה בפועל. השמאל יחזיק אותך בגרון.
אבל שאלתי, אדוני ראש הממשלה, לא מופנית אל השמאל אלא אליך. הביילינים והשמאלנים למיניהם באמת מאמינים בדרך הזו. הם רואים את העולם מבעד למשקפיים הקסומים של הארי פוטר. הם מאמינים בכנות שבסך הכל עולם המחר הוא טוב ונאור והגיוני, שהמצב הקיים הוא הרע ביותר שייתכן, וכל שינוי יכול להיות רק לטובה. ("לא חשוב איזה שינוי, לא חשוב לאיזה כיוון, העיקר לזוז").
הם מאמינים בכנות שאם נלך לקראת הפלשתינים, הפלשתינים יילכו לקראתנו, ושכל מה שרע בעולם ניתן לתיקון באמצעות רצון טוב וצעדים בוני אמון. אבל אתה?
אתה הרי יודע, אמרת את זה עשרות פעמים. רק אחרי תבוסה ברורה ואכזרית וחד משמעית של הטרור עד קצה תשתיותיו, אפשר יהיה לנהל משא ומתן שבו אנשים הולכים אלה לקראת אלה, ואין שום דרך אחרת זולת נצחון במלחמה ואחריו משא ומתן. אתה יודע שרק אם היית מנצח במלחמה, העולם היה מפסיק את הלחצים עליך, ולהיפך.
אתה יודע שאם לא ניצחת במלחמה, עקירת הישוב הראשון תהיה תבוסה ענקית שלך, ותקפיץ קפיצת שלוש מדרגות את המוטיבציה של הטרור, ואת היכולות שלו. אתה יודע שאם לא ניצחת במלחמה, אף אחד לא יתן לך לעשות "הפרדה" שמתבססת על עקירת 10 או 20 ישובים. הפלשתינים, השמאל, אמריקה, אירופה. לא יתנו לך. הם רק צריכים אותך לתפקיד העוקר הראשון, ואז יעיפו אותך.
מאכל לפרקליטות
היית כבר די קרוב לנצחון במלחמה הזו. מה קרה לך? אבו עלא אומר לאחרונה שוב ושוב ש"שני העמים כבר עייפים משפיכות הדמים", בתקוה שיש סימטריה וגם אנחנו הרוסים ומיואשים כמותם. אבל אנחנו לא. קשה ורע לנו, אבל הם אלה שהרימו ידיים. זה היה הרגע שלך, מבחן סן סימון, להחזיק מעמד ולהמשיך את הקרב עוד חמש דקות. מה קרה לך? מה שבר אותך?
אם העניין הוא הפרשיות, אם אתה משליך את גנים וכדים מאכל לפרקליטות, אם אתה חושב ש"תזוזה מדינית אסטרטגית" היא הדבר שיוריד אותם מהצוואר שלך ושל בניך, גם זו טעות. ככל שתצעד בדרך הזו תהיה יותר חלש, יותר שפוט של השמאל, ויותר פגיע. כתב האישום יהיה תלוי מעל ראשך כמו איום בסכין, והסכין תינעץ במועד המתאים להם.
רעבונם של האריות בכלוב, שהיום הוא איכשהו נסבל, יילך ויגבר לממדים שעוד לא ידענו: מגה פיגועים, קטיושות על כפר סבא, טילי כתף על שמי נתב"ג, והוא לא יירגע עד אחרונת השכונות הירושלמיות שמעבר לקו הירוק. אתה יודע שיוסי ביילין כבר הכניס את שכונות ירושלים לקטגוריה של התנחלויות, ושההגדרות שלו, ולא שלך, הן שנותנות את הטון בהתייחסות העולמית לאזורנו.
שום לחץ בינלאומי לא יוקל, אלא להיפך. עם כל ישוב שתעקור, הלחץ האמריקני יגדל, הנשיא ירים טלפון כל יום, וירצה לדעת מי הישוב הבא, כי עיתונאי כל העולם ישאלו אותו על זה בתידרוך היומי. מיום שתעקור את הישוב הראשון, זה יהיה מדד השלום היחיד, והנושא החדשותי החשוב ביותר בעולם כולו. אלפי כתבים יסתובבו פה על כל הר וגבעה, ימצאו ויצלמו בכיף את המתנחלים הכי טיפשים וגסי הלב, ומולם את הפלח האומלל שבויים ונערך יפה בידי מכונת התעמולה הפלשתינית.
כל הקמפיין הזה לא יהיה מכוון נגד המתנחלים, הם לא מעניינים, אלא נגדך. מהיום שבו תעקור את הישוב הראשון, יתחילו להצטרף למעגל הלחץ על ישראל והעויינות האישית אליך, אנשים שהיום אדישים לנושא, או שפועלים שם למענך. הלחץ עליך יהיה בון טון, הוא יחשב למעשה הנכון והנאור שכל אדם הגון צריך להצטרף אליו. כי הנה, רואים תוצאות. עוד קצת לחץ וייעקר עוד ישוב.
השמאל יחזיק אותך בגרון
שותפיך הפוטנציאליים לקואליציה יתנהגו באותה דרך. כבר צוטטו בכירים בעבודה שאמרו:" לא ניתקע בממשלה שמפנה ישוב אחד וזהו". אתה תהיה שבוי בידיהם. בקואליציה שלך יהיה רוב לשמאל, ובהדרגה ינשרו ממנה - ומהליכוד - חברי הכנסת של האגף הימני במפלגה.
אתה זוכר את קהלני וזיסמן שפרשו ממפלגת העבודה וחצו את הקווים במחאה על אוסלו ב'? אצלך יהיו 20 כאלה. גם שם זה לא קרה ביום הראשון של אוסלו, אלא רק בשלב השני. אצלך יהיו 20 שלבים, ובכל אחד מהם מישהו יעזוב את הליכוד. בסוף תהיה ראש הממשלה בתואר, וזנב הממשלה בפועל. השמאל יחזיק אותך בגרון.
אבל שאלתי, אדוני ראש הממשלה, לא מופנית אל השמאל אלא אליך. הביילינים והשמאלנים למיניהם באמת מאמינים בדרך הזו. הם רואים את העולם מבעד למשקפיים הקסומים של הארי פוטר. הם מאמינים בכנות שבסך הכל עולם המחר הוא טוב ונאור והגיוני, שהמצב הקיים הוא הרע ביותר שייתכן, וכל שינוי יכול להיות רק לטובה. ("לא חשוב איזה שינוי, לא חשוב לאיזה כיוון, העיקר לזוז").
הם מאמינים בכנות שאם נלך לקראת הפלשתינים, הפלשתינים יילכו לקראתנו, ושכל מה שרע בעולם ניתן לתיקון באמצעות רצון טוב וצעדים בוני אמון. אבל אתה?
אתה הרי יודע, אמרת את זה עשרות פעמים. רק אחרי תבוסה ברורה ואכזרית וחד משמעית של הטרור עד קצה תשתיותיו, אפשר יהיה לנהל משא ומתן שבו אנשים הולכים אלה לקראת אלה, ואין שום דרך אחרת זולת נצחון במלחמה ואחריו משא ומתן. אתה יודע שרק אם היית מנצח במלחמה, העולם היה מפסיק את הלחצים עליך, ולהיפך.
אתה יודע שאם לא ניצחת במלחמה, עקירת הישוב הראשון תהיה תבוסה ענקית שלך, ותקפיץ קפיצת שלוש מדרגות את המוטיבציה של הטרור, ואת היכולות שלו. אתה יודע שאם לא ניצחת במלחמה, אף אחד לא יתן לך לעשות "הפרדה" שמתבססת על עקירת 10 או 20 ישובים. הפלשתינים, השמאל, אמריקה, אירופה. לא יתנו לך. הם רק צריכים אותך לתפקיד העוקר הראשון, ואז יעיפו אותך.
מאכל לפרקליטות
היית כבר די קרוב לנצחון במלחמה הזו. מה קרה לך? אבו עלא אומר לאחרונה שוב ושוב ש"שני העמים כבר עייפים משפיכות הדמים", בתקוה שיש סימטריה וגם אנחנו הרוסים ומיואשים כמותם. אבל אנחנו לא. קשה ורע לנו, אבל הם אלה שהרימו ידיים. זה היה הרגע שלך, מבחן סן סימון, להחזיק מעמד ולהמשיך את הקרב עוד חמש דקות. מה קרה לך? מה שבר אותך?
אם העניין הוא הפרשיות, אם אתה משליך את גנים וכדים מאכל לפרקליטות, אם אתה חושב ש"תזוזה מדינית אסטרטגית" היא הדבר שיוריד אותם מהצוואר שלך ושל בניך, גם זו טעות. ככל שתצעד בדרך הזו תהיה יותר חלש, יותר שפוט של השמאל, ויותר פגיע. כתב האישום יהיה תלוי מעל ראשך כמו איום בסכין, והסכין תינעץ במועד המתאים להם.