"למה אחי היה צריך לשמור על 20 משפחות שתקועות בשום מקום? אם הן רוצות להיות שם, אז שישמרו על עצמן". כך אמרה אחותו של סגן ליאונרדו ויסמן ז"ל, שנפל בקרב בגוש קטיף.
מתנחלים שרתו בלבנון, להגן על מנרה ומשגב עם - קיבוצים שבעיניהם יש"ע הייתה "שום מקום". מי יכול להכתיב לזולתו, מהו "מקום" בארץ ישראל? והנגע הזה, שבירת הסולידאריות הלאומית, מתפשט.
השבועון "בשבע" מדווח:"בקיבוצי שער הנגב לא מאמינים שהחברים מהשמאל עושים את זה דווקא להם". הכוונה להבנות ג'נבה שהפכו את שדותיהם ל-"שום מקום", מיועד להימסר לפלסטינים ביחד עם גוש קטיף.
איתות משמים נגד שבירת הערבות ההדדית ניתן מיד לאחר האירוע הקטלני בגוש קטיף: התקפת מחבלים בין שדה עובדה לאילת, שטח שעליו יש (בינתיים) קונסנסוס, שהוא "מקום". ומי שעושה הון פוליטי מן האמירה "אילולא היה שם לא היה נהרג", קיבל תזכורת שגם כביש גהה יכול להיות -"שם".
המנהיגים הם שיצרו את התרבות הרעה הזאת של פריטה על נימים נמוכים ואנוכיים, במקום להעלות את הציבור לרמות של אחריות לאומית. התופעה אינה נעצרת בקו הירוק. אחרי תאונות בצבא נמצאו קרובי משפחה שפגעו קשות במפקדים, פעמים רבות ללא הצדקה. הורה, שילדו השתתף בטיול בו נהרג נער בתאונה, השתלח בתנועת הצופים כולה ("מי צריך את הטיולים האלה, לעזאזל"?).
מימי ימית זכור לרע רצח האופי שנעשה לחקלאים שנענו לקריאת הממשלה והפכו שממה לגן עדן. "מעבידי ילדים", השמיצו, נצלנים ומתעשרים. היום גילה מישהו שבנצרים שומו שמים! מעסיקים תאילנדים!...
התהפכו הנורמות. מי שמאמין במשהו נחשב "משיחי", כלומר - טעון-אשפוז. פעם, הליכה לספר נחשבה חלוציות, היום שואל רפי רשף בגל'צ, למה צריך להגן "על מיעוט מבודד שנמצא שם". מותר להתנגד ל"מאחזים בלתי מורשים", אולם ההשוואה שעשה השר פורז (קול ישראל, 26.12.2003) בין הצעירים האלה המקדישים את חייהם למען אידיאל, לבין "קניבלים" (אוכלי אדם!) הורסת נורמות שבזכותן אנחנו קיימים כעם וכחברה. פרס, מתוסכל שאלפי בני נוער באו להפגין למען הגולן, העיר: למופע להקת "Guns and Roses" באו יותר... בזאת "התנחם" מנהיג א"י העובדת...
תרבות הסקרים משקפת את האיתות השלילי המשודר מלמעלה.
"קול העם", שבסקרים היה נגד ואח"כ נעשה בעד מדינה פלסטינית , שהיום הוא בעד מפת הדרכים וגם בעד "התנתקות", למרות שהשניים סותרים זה את זה האם הוא קול שדי או הד לתרבות רעה, למניפולציות תקשורתיות מתוזמרות מלמעלה?
אחרי שהמרגלים, שהיו מ"ראשי בני ישראל", הוציאו את דיבת הארץ ("ארץ אוכלת יושביה"), ערכו שם סקר שנתן רוב מוחץ לסיסמא "ניתנה ראש ונשובה מצרימה". בא משה עם מסר סותר, וסקר חדש החליט ברוב מוחץ "הננו ועלינו!" אהרון הכהן יצר עגל זהב וזכה בסקר: "אלה אלוהיך, ישראל!". הסקר התהפך, מיד לאחר שמשה שב מן ההר. אוי לו לעם "המונהג" עפ"י סקרים.
הוצאת העם לתרבות רעה ע"י מנהיגיו יש תוצאות הרסניות. בן כספית מתנבא ב"מעריב", שאם לא "יעתיקו" את המתנחלים, יעתיקו עצמם רבע או שליש מכל אנשי ההיי-טק המוכשרים לחו"ל, אך מוסיף: "לו הייתה המדינה מכילה 5 מליון יהודים מאמינים ומשיחיים כמו יושבי מיגרון, אפשר היה להמשיך ולהלחם".
מי זוכר, שרק לא מזמן, בטרם השחיתה אותו הנהגתו, היה רוב רובו של עם ישראל בארצו "מאמין" וגם "משיחי" . במובן זה, שהציונות גופה היא תנועה משיחית, וכל מה שהגענו אליו, כולל ההיי-טק, הוא מכוח "המשיחיות" הזאת.
אם יוסיפו ראשי הציבור להציב אנוכיות ערומה, צעקנית וחסרת בושה כסמל לחיקוי אחרון הסקרים אינו רחוק. ידיעות אחרונות (20.11.03) מדווח, ש"לפי סקר חדש רוב הישראלים מעוניינים שלדור ההמשך שלהם תהיה אפשרות לעבור לארץ אחרת": 68% רוצים דרכון זר לילדיהם.
וכך, בסוף התהליך כבר תהיה כל הארץ "שם", ב"שום מקום", היכן שהיה גוש קטיף...
מתנחלים שרתו בלבנון, להגן על מנרה ומשגב עם - קיבוצים שבעיניהם יש"ע הייתה "שום מקום". מי יכול להכתיב לזולתו, מהו "מקום" בארץ ישראל? והנגע הזה, שבירת הסולידאריות הלאומית, מתפשט.
השבועון "בשבע" מדווח:"בקיבוצי שער הנגב לא מאמינים שהחברים מהשמאל עושים את זה דווקא להם". הכוונה להבנות ג'נבה שהפכו את שדותיהם ל-"שום מקום", מיועד להימסר לפלסטינים ביחד עם גוש קטיף.
איתות משמים נגד שבירת הערבות ההדדית ניתן מיד לאחר האירוע הקטלני בגוש קטיף: התקפת מחבלים בין שדה עובדה לאילת, שטח שעליו יש (בינתיים) קונסנסוס, שהוא "מקום". ומי שעושה הון פוליטי מן האמירה "אילולא היה שם לא היה נהרג", קיבל תזכורת שגם כביש גהה יכול להיות -"שם".
המנהיגים הם שיצרו את התרבות הרעה הזאת של פריטה על נימים נמוכים ואנוכיים, במקום להעלות את הציבור לרמות של אחריות לאומית. התופעה אינה נעצרת בקו הירוק. אחרי תאונות בצבא נמצאו קרובי משפחה שפגעו קשות במפקדים, פעמים רבות ללא הצדקה. הורה, שילדו השתתף בטיול בו נהרג נער בתאונה, השתלח בתנועת הצופים כולה ("מי צריך את הטיולים האלה, לעזאזל"?).
מימי ימית זכור לרע רצח האופי שנעשה לחקלאים שנענו לקריאת הממשלה והפכו שממה לגן עדן. "מעבידי ילדים", השמיצו, נצלנים ומתעשרים. היום גילה מישהו שבנצרים שומו שמים! מעסיקים תאילנדים!...
התהפכו הנורמות. מי שמאמין במשהו נחשב "משיחי", כלומר - טעון-אשפוז. פעם, הליכה לספר נחשבה חלוציות, היום שואל רפי רשף בגל'צ, למה צריך להגן "על מיעוט מבודד שנמצא שם". מותר להתנגד ל"מאחזים בלתי מורשים", אולם ההשוואה שעשה השר פורז (קול ישראל, 26.12.2003) בין הצעירים האלה המקדישים את חייהם למען אידיאל, לבין "קניבלים" (אוכלי אדם!) הורסת נורמות שבזכותן אנחנו קיימים כעם וכחברה. פרס, מתוסכל שאלפי בני נוער באו להפגין למען הגולן, העיר: למופע להקת "Guns and Roses" באו יותר... בזאת "התנחם" מנהיג א"י העובדת...
תרבות הסקרים משקפת את האיתות השלילי המשודר מלמעלה.
"קול העם", שבסקרים היה נגד ואח"כ נעשה בעד מדינה פלסטינית , שהיום הוא בעד מפת הדרכים וגם בעד "התנתקות", למרות שהשניים סותרים זה את זה האם הוא קול שדי או הד לתרבות רעה, למניפולציות תקשורתיות מתוזמרות מלמעלה?
אחרי שהמרגלים, שהיו מ"ראשי בני ישראל", הוציאו את דיבת הארץ ("ארץ אוכלת יושביה"), ערכו שם סקר שנתן רוב מוחץ לסיסמא "ניתנה ראש ונשובה מצרימה". בא משה עם מסר סותר, וסקר חדש החליט ברוב מוחץ "הננו ועלינו!" אהרון הכהן יצר עגל זהב וזכה בסקר: "אלה אלוהיך, ישראל!". הסקר התהפך, מיד לאחר שמשה שב מן ההר. אוי לו לעם "המונהג" עפ"י סקרים.
הוצאת העם לתרבות רעה ע"י מנהיגיו יש תוצאות הרסניות. בן כספית מתנבא ב"מעריב", שאם לא "יעתיקו" את המתנחלים, יעתיקו עצמם רבע או שליש מכל אנשי ההיי-טק המוכשרים לחו"ל, אך מוסיף: "לו הייתה המדינה מכילה 5 מליון יהודים מאמינים ומשיחיים כמו יושבי מיגרון, אפשר היה להמשיך ולהלחם".
מי זוכר, שרק לא מזמן, בטרם השחיתה אותו הנהגתו, היה רוב רובו של עם ישראל בארצו "מאמין" וגם "משיחי" . במובן זה, שהציונות גופה היא תנועה משיחית, וכל מה שהגענו אליו, כולל ההיי-טק, הוא מכוח "המשיחיות" הזאת.
אם יוסיפו ראשי הציבור להציב אנוכיות ערומה, צעקנית וחסרת בושה כסמל לחיקוי אחרון הסקרים אינו רחוק. ידיעות אחרונות (20.11.03) מדווח, ש"לפי סקר חדש רוב הישראלים מעוניינים שלדור ההמשך שלהם תהיה אפשרות לעבור לארץ אחרת": 68% רוצים דרכון זר לילדיהם.
וכך, בסוף התהליך כבר תהיה כל הארץ "שם", ב"שום מקום", היכן שהיה גוש קטיף...