חזונו של הנביא יחזקאל בדבר אחדות ישראל בארץ ישראל, הוא בין חזון העצמות היבשות ובין מלחמת גוג ומגוג (יחזקאל לז-לח).
בחזון העצמות היבשות מנבא הנביא על תחיית העם היהודי בארץ ישראל אחרי אלפי שנות גלות: "הנה אני פותח את קברותיכם והעליתי אתכם מקברותיכם עמי, והבאתי אתכם אל אדמת ישראל ונתתי רוחי בכם וחייתם והנחתי אתכם על אדמתכם" (יחזקאל לז, יב יד).
ובנבואת מלחמת גוג ומגוג באה לידי ביטוי ההתנגדות של אומות העולם לתחיה הלאומית וכשלונן ככתוב: "והיה ביום ההוא יבוא גוג על אדמת ישראל" אבל התוצאה תהיה "על הרי ישראל תפול אתה וכל אגפיך ועמים אשר אתך" (יחזקאל לח לט).
ובתווך חזון אחדות ישראל המומחש במשל עץ יוסף ועץ יהודה ההופכים לאחד :"הנה אני לוקח את עץ יוסף אשר ביד אפרים ושבטי ישראל חברו ונתתי אתם עליו את עץ יהודה ועשיתם לעץ אחד והיו אחד בידי" (יחזקאל לז, לט). המלבי"ם מפרש שהנביא מרמז על משיח בן יוסף, ואחר כך יתחברו ישראל שנית תחת מלכות בית דוד.
הרב קוק זצ"ל בהתייחסו לשני המשיחים הללו מסביר שבמשיח בן יוסף מתגלה התכונה של לאומיות ישראל מצד עצמם, בעוד שבמשיח בן דוד מתגלה השאיפה לאחד את כל באי עולם למשפחה אחת לקרא בשם ד' (אורות ישראל קס) כפי שהובטח לאברהם אבינו "לך לך אל הארץ אשר אראך ואעשך לגוי גדול והיה ברכה" ומתוך כך "ונברכו בך כל משפחות האדמה" (בראשית יב).
נכון לעכשיו, אנו רואים עין בעין כיצד מתגשם חזונו של הנביא יחזקאל המתאר את תחיית עם ישראל וקיבוץ גלויות בארץ ישראל. אמנם אנו באמצע התהליך, עדיין אנו בשלב הגיבוש הלאומי דהיינו הקמת המדינה ומאבק על קיומה מול ההתנגדות של אומות העולם.
אלו הם ימים של משיח בן יוסף, כפירוש המלבי"ם והרב קוק זצ"ל. אבל עינינו צריכות להיות נשואות גם אל העתיד והאחרית.אל ימות משיח בן דוד. כאשר עניין הלאומיות המצומצמת יעבור, ונפנה גם אל כללות האנושות להיות אור לגויים כפי שאנו מתפללים יום יום "את צמח דוד עבדך מהרה תצמיח".
כל זה יהיה כאשר עם ישראל ומדינת ישראל יתפסו את המקום המובטח להם והראוי להם כדברי הנביא "והיה באחרית הימים נכון יהיה הר בית ד' בראש ההרים ונשא מגבעות ונהרו אליו כל הגויים
כי מציון תצא תורה ודבר ה' מירושלים" (ישעיה ב).
בציפייה לישועה השלמה
המאמר יופיע בגיליון התורני "באהבה ובאמונה" של מכון מאיר בירושלים .
בחזון העצמות היבשות מנבא הנביא על תחיית העם היהודי בארץ ישראל אחרי אלפי שנות גלות: "הנה אני פותח את קברותיכם והעליתי אתכם מקברותיכם עמי, והבאתי אתכם אל אדמת ישראל ונתתי רוחי בכם וחייתם והנחתי אתכם על אדמתכם" (יחזקאל לז, יב יד).
ובנבואת מלחמת גוג ומגוג באה לידי ביטוי ההתנגדות של אומות העולם לתחיה הלאומית וכשלונן ככתוב: "והיה ביום ההוא יבוא גוג על אדמת ישראל" אבל התוצאה תהיה "על הרי ישראל תפול אתה וכל אגפיך ועמים אשר אתך" (יחזקאל לח לט).
ובתווך חזון אחדות ישראל המומחש במשל עץ יוסף ועץ יהודה ההופכים לאחד :"הנה אני לוקח את עץ יוסף אשר ביד אפרים ושבטי ישראל חברו ונתתי אתם עליו את עץ יהודה ועשיתם לעץ אחד והיו אחד בידי" (יחזקאל לז, לט). המלבי"ם מפרש שהנביא מרמז על משיח בן יוסף, ואחר כך יתחברו ישראל שנית תחת מלכות בית דוד.
הרב קוק זצ"ל בהתייחסו לשני המשיחים הללו מסביר שבמשיח בן יוסף מתגלה התכונה של לאומיות ישראל מצד עצמם, בעוד שבמשיח בן דוד מתגלה השאיפה לאחד את כל באי עולם למשפחה אחת לקרא בשם ד' (אורות ישראל קס) כפי שהובטח לאברהם אבינו "לך לך אל הארץ אשר אראך ואעשך לגוי גדול והיה ברכה" ומתוך כך "ונברכו בך כל משפחות האדמה" (בראשית יב).
נכון לעכשיו, אנו רואים עין בעין כיצד מתגשם חזונו של הנביא יחזקאל המתאר את תחיית עם ישראל וקיבוץ גלויות בארץ ישראל. אמנם אנו באמצע התהליך, עדיין אנו בשלב הגיבוש הלאומי דהיינו הקמת המדינה ומאבק על קיומה מול ההתנגדות של אומות העולם.
אלו הם ימים של משיח בן יוסף, כפירוש המלבי"ם והרב קוק זצ"ל. אבל עינינו צריכות להיות נשואות גם אל העתיד והאחרית.אל ימות משיח בן דוד. כאשר עניין הלאומיות המצומצמת יעבור, ונפנה גם אל כללות האנושות להיות אור לגויים כפי שאנו מתפללים יום יום "את צמח דוד עבדך מהרה תצמיח".
כל זה יהיה כאשר עם ישראל ומדינת ישראל יתפסו את המקום המובטח להם והראוי להם כדברי הנביא "והיה באחרית הימים נכון יהיה הר בית ד' בראש ההרים ונשא מגבעות ונהרו אליו כל הגויים
כי מציון תצא תורה ודבר ה' מירושלים" (ישעיה ב).
בציפייה לישועה השלמה
המאמר יופיע בגיליון התורני "באהבה ובאמונה" של מכון מאיר בירושלים .